שבת 23 במרץ 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מדי אלעני (משמאל) וילדי הגן הפרטי "מדי טף" בבת ים. "המדינה לא מסייעת, ואנחנו מנסים לעזור להורים
    ממון • 25.05.2017
    החודש הזה הורג אותנו
    "במקום לעזור, דוחקים אותנו לפינה. כל חבריי שהביאו ילדים בהפרשים קטנים מרגישים שהם נחנקים. אוגוסט הולך לעלות לי 12 אלף שקל", אומרת אם לשני ילדים בגיל הרך ממרכז הארץ • אוגוסט הפך לאימת ההורים: למרות שהם משלמים תשלום מלא, הגנים והמעונות עובדים רק שבוע, והם צריכים להוציא אלפי שקלים למימון קייטנות יקרות ובייביסיטר • אתמול פנתה ח"כ רחל עזריה מכולנו לשר הרווחה בבקשה לפעול לשינוי המצב • מחאת אוגוסט
    אתי אברמוב | צילום: קובי קואנקס

    נופר וסיון, ממרכז הארץ, שמחו מאוד כאשר נולדו להם שני ילדים בהפרש של שנה וחצי. שמחתם התחלפה בדאגה כלכלית קלה, כאשר רשמו אותם בשנה שעברה לפעוטון פרטי הסמוך לביתם, ונדרשו לשלם עבור שניהם יחד 7,000 שקל לחודש. סכום אסטרונומי, אבל מקובל באזור מגוריהם, שנעדר מסגרות בפיקוח כמו ויצ"ו או נעמת, כך שאין אפשרות אחרת.

    הדאגה הכלכלית התחלפה בכעס ובתסכול עם הגיעו של חודש אוגוסט. אז, לא רק שנדרשו לשלם עבור חודש שלם ולקבל בפועל רק שבוע שבו הילדים בגן, אלא שכשירות להורים, כמעט בגדר "טובה", הוצעה להם אופציה לקייטנה: שבועיים נוספים, של ימים מקוצרים, במחיר של 250 שקל ליום לכל ילד. וכל זאת כדי שסיון ועופר, היא עצמאית והוא שכיר, יוכלו להמשיך ולעבוד כרגיל. ומה עם הימים הנותרים של אוגוסט? כאן כבר אין לאף אחד פתרון.

     

    צילום: מתן טורקיה

    צילום: מתן טורקיה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מונולוג של אמא זועמת: אתי אברמוב על הקושי והפתרונות האפשריים

     

    כל זה קרה באוגוסט שעבר. אוגוסט חדש עומד בפתח, ומוצא את סיון מתוסכלת אפילו יותר: "למה אני משלמת באוגוסט על חודש מלא ומקבלת בפועל שבוע? אני מבינה שהגננות צריכות חופש, אבל שהמדינה תממן. למה אני צריכה לממן? גם מורות במערכת החינוך הממוסדת נחות בקיץ, ואותן אני לא מממנת. זה אבסורד. אני גם משלמת על שירות שלא קיבלתי, גם משלמת מאות שקלים ליום עבור הקייטנה, ואצלי תכפילי בשניים, וגם אני לא יכולה להרוויח כסף כדי לממן את כל זה, כי העבודה שלי משתבשת. בחישוב פשוט, אוגוסט הולך לעלות לי 12 אלף שקל. במקום לעזור לזוג להתנהל טוב יותר עם ילדים, דוחקים את ההורים לפינה ולמדינה אין מה להגיד. כל חבריי שהביאו ילדים בהפרשים של שנתיים ושלוש מרגישים שהם נחנקים. כשאני שומעת על אנשים בפריפריה, אני עוד יותר נחרדת: שם 12 אלף שקל זו משכורת של שני הורים ביחד. אני לא יודעת איך הם חיים".

     

    לוקחים הלוואה לאוגוסט 

    "הקואליציה מלידה" הוא גוף שהתארגן בעקבות המחאה החברתית והוקם רשמית ב־2015 במטרה לפתור בעיות של הורים לילדי הגיל הרך. לפי נתוני הארגון, רק 23% מהילדים בגיל הרך נמצאים במסגרות מסובסדות — נעמת, ויצ"ו, אמונה ודומיהם (מתוכם רק חצי אחוז הם מהמגזר הערבי, ורק 2.5% הם מהמגזר החרדי). כלומר, 77% מילדי הנשים העובדות בגיל הרך נמצאים במסגרות פרטיות. לבקשתנו הציגה ליאת גלנץ, רכזת "הקואליציה", שאלה בקבוצת הווטסאפ של הארגון, המונה 220 חברים, ובתוך דקות קיבלה עשרות פניות מהורים שייאלצו לקחת חופש באוגוסט כי לא יוכלו לממן קייטנות. למרבה האירוניה, רבות מהאמהות הפונות הן בעצמן סייעות או גננות, שמשכורתן אינה מאפשרת להן לממן קייטנות.

     

    ילדים בחופשת אוגוסט. הורים רבים מעדיפים לקחת חופש ולהיות עם הילדים מאשר לשלם לקייטנות
    ילדים בחופשת אוגוסט. הורים רבים מעדיפים לקחת חופש ולהיות עם הילדים מאשר לשלם לקייטנות

     

    אחת מהן היא אילנית כהן מירושלים, גננת בצהרון מפוקח, שזו תהיה לה השנה השלישית שבה תישאר בבית עם הילדים (בת חמש ובן שלוש). מתברר שאוגוסט קשה לא רק למי שמחזיק את ילדיו בגן פרטי: "אני לא יכולה לרשום אותם לקייטנה בגן של נעמת, כי זה מאוד יקר עבורי", מסבירה כהן. "הם מבקשים 1,200 שקל רק לעשרה ימים. בעבר, כשהייתי רק עם הילדה, עוד יכולתי להרשות לעצמי, כי עבדתי באמונה, ונתנו לי 50% הנחה. בשנה אחרת רשמתי את הילדה לקייטנת חב"ד, שלוקחת 600 שקל ל־20 יום, שזה סביר. באמונה ובחב"ד יש המון תורמים וקרנות, אז זה מתאפשר. בנעמת ובגנים הפרטיים אין את זה.

     

    "בכל שנה גנים פרטיים מפרסמים שהם צריכים גננות לקייטנות, אבל אני לא פונה", היא מוסיפה. "משלמים פחות ממה שאני מקבלת במעון הרגיל, 27 שקל לשעה, שזה כמו לבייביסיטר או למטפלת. בכסף כזה אני מעדיפה לשבת בבית עם הילדים. אני עושה עם הילדים דברים בחינם — הופעות חינמיות, פארקים, ים, מביאה חטיפים וכריכים מהבית, ומצליחה ככה לסגור את אוגוסט ב־2,000 שקל".

     

    אבל הורים משלמים המון כסף לקייטנות באוגוסט. לאן הולך הכסף?

    "גם אני שואלת. לא למשכורות של המטפלות או הגננות. כל הקייטנות האלו זה לשחוט את ההורים. אין סבא וסבתא שיעזרו עם הגנים, אז מנצלים את המצב. אוגוסט הוא החודש שבו בעלי הגנים יכולים לעשות את הרווח של כל השנה. אני יודעת שהרבה בעלי גנים פרטיים בכלל לוקחים באוגוסט מנהל אחר, משלמים לו, ואז מרוויחים פעמיים: גם נמצאים בחופשה וגם מקבלים כסף. כהורה אני אומרת שצריך לצאת למאבק".

     

    גם נטלי מקריית־אונו, אם חד־הורית לילדה בת עשר, היא גננת, בגן עירייה, ובעבר ניהלה בביתה משפחתון פרטי. בתה שלה, לעומת זאת, שהתה במעון מפוקח. כשהייתה צריכה לממן עבורה קייטנה באוגוסט, לקחה הלוואה של 5,000 שקל כדי לממן את הוצאות החודש היקר הזה, ואותה החזירה בעשרה תשלומים. "גם השנה הילדה הולכת לקייטנה", היא אומרת. "קייטנת אמנויות תעלה לנו 1,800 שקל, ומעניין לאיזה ברוך אני אכנס הפעם. עוד 2,000 שקל הוצאות זה לא משהו שאני יכולה להרשות לעצמי".

     

     

    ושרה יפת־הלוי (מימין) ואילנית כהן, אם לשניים וגננת | צילום: אלכס קולומויסקי
    ושרה יפת־הלוי (מימין) ואילנית כהן, אם לשניים וגננת | צילום: אלכס קולומויסקי

     

    נטלי מבינה באופן טבעי גם את הצד של הגננות הפרטיות: "לגננות אין חופשים מרוכזים, ולכן על פי חוק מגיעים להן שבועיים באוגוסט. אלא שאז באים ההורים ומבקשים להפעיל קייטנה בזמן הזה, לפחות לשבוע, ובגלל שזה על חשבון החופשה שלהן, זה כמו שעות נוספות. נכון שזה יותר כסף משבוע רגיל במשך השנה, אבל זה לא כסף מטורף. את לא עושה מכה על זה. 1,000־1,200 שקל לשבוע. בשבוע רגיל מרוויחים 850 שקל. אבל בישראל כמו בישראל, כולם ממורמרים ובטוחים שהאחרים עושים קופה על חשבונם".

     

    אבל למה ההורים צריכים לשלם?

    "את צודקת. אני מבינה את ההורים שמשלמים על כל אוגוסט ומקבלים שבועיים ומתרעמים על אותם 1,000 שקל נוספים. אבל צריך להבין גם את הגננות. זו עבודה שהאנרגיה בה משתווה ל־8־10 שעות בהיי־טק. זו עבודה שוחקת, ולא סתם למורות יש שנת שבתון".

     

    שרה יפת־הלוי מירושלים, אם לשלושה — 6, 4 ושנה וחצי — עלתה לארץ מצרפת לפני 14 שנה ועובדת כמתווכת דירות בעיר, בעיקר מול לקוחות מצרפת. בגלל עבודתה, הבעיה אצלה קשה יותר, היות שרבות מהעסקאות נסגרות בחודשי הקיץ, כשהצרפתים מגיעים לישראל להתעניין בדירות ולקנות. היא מספרת: "כל שנה אותו סיפור — לחפש קייטנה זולה. רוב הקייטנות הנורמליות עולות לפחות 1,500 שקל לשבוע, ואני עם שלושה ילדים. עד לפני שנה גרתי בשכונות חרדיות, ושם הרבה יותר זול. 50 שקל ליום. לכן, למרות שאני לא חרדית, הייתי מכניסה את הילדים אליהן. אבל בשנה שעברה לא הייתה התאמה בין החופשים של החרדים לחופשים הרגילים, ונשארתי בבית עם הילדים כל אוגוסט. כמה כסף הפסדתי? יותר מעשרת אלפים שקל. אני עצמאית, לי אין חופשות כמו לשכירים. כל יום שאני לוקחת זה על חשבוני, ואוגוסט זה שיא הלקוחות מחו"ל".

     

    כמה זה היה עולה אם היית בצרפת?

    "בצרפת בגילים האלו זה חינם, אבל חברות שלי שולחות את הילדים לגנים פרטיים יהודיים, לכן זה עולה אותו דבר".

     

    "לסייע לגנים הפרטיים"

    כשאני מפנה את הטענות של האמהות לרביב זייפלד, סמנכ"ל "עוגנים", לשכת גני הילדים הפרטיים בישראל, הוא כמעט צוחק עליי, ואומר: "הטענות שלכם נובעות מחוסר הבנה של מבנה שכר הלימוד בגן הילדים".

     

    לדבריו, שכר הלימוד הוא שנתי, והוא נגבה עבור 11 חודשים, מספטמבר עד יולי, פלוס שבוע באוגוסט. להורה יש אפשרות לשלם את כולו מראש — או לפרוס אותו לתשלומים. בגני נעמת וויצ"ו פורסים ל־11 תשלומים, ו"אנחנו הולכים לקראת ההורים ומאפשרים להם לפרוס ל־12 תשלומים", הוא אומר. "ובקשר לתשלום לקייטנה באוגוסט", הוא מוסיף, "את רוצה שאעבוד בחופשה שלי? אז יש לזה מחיר. הגננת לא מחויבת לתת קייטנה, וזו לא הבעיה שלה אם ההורים עובדים וצריכים קייטנה. ההורים לא בכיינים, הם צודקים כי הם לא מבינים. אם הם יבינו שהכל שנתי, ושאם הם רוצים לקבל שירות צריך לשלם עוד, יהיה להם קל יותר בחיים".

     

    הבעיה היא שבפועל שכר הלימוד נגבה חודש בחודשו, ועל סמך זה ההורים בונים את התקציב המשפחתי החודשי. בא אוגוסט, ופתאום התקציב תופח פלאים. חודש אוגוסט הופך לבלתי אפשרי להורים רבים. אז איך אפשר להוריד את המחיר ולהקל על ההורים?

    זייפלד: "אפשר לעשות הרבה דברים. גן עירייה לא משלם ארנונה ודמי רישיון — אז שגם גן פרטי לא ישלם ארנונה ודמי רישיון. רישיון זה 80 אלף שקל לחמש שנים, וארנונה זה 3,000 שקל בחודש. המדינה צריכה להבין שגן פרטי זה מוסד חינוכי כמו גן עירייה, ולתת לו פטורים שונים — ואז המחירים יירדו".

     

    מדי אלעני, מנהלת תחום התמודדות עם הורים בעוגנים, היא גם בעלת המעון הפרטי "מדי טף" בבת־ים ובעבר ניהלה מעונות בנעמת. גם היא אומרת שהכל שאלה של הסברה. "המדינה מקפחת את ההורים", היא אומרת. "אנחנו לא אשמים במצוקת אוגוסט של ההורים. אם היינו פורסים להם את שכר הלימוד השנתי ל־11 תשלומים במקום ל־12 תשלומים, הם לא היו מרגישים ככה. אנחנו, העסקים הקטנים, נמצאים גם ככה בפני קריסה, ולממשלה אין מענה מספק לגיל הרך. אז אנחנו מנסים לפתור להורים את הבעיה ויחד עם זה להמשיך להתקיים. במעון שלי אני יודעת לעשות תוכנית הסברה: כל הורה שנרשם, אני מציגה לו את הדברים כמו שהם, וההורים מבינים. כמנהלת תחום ההורים בעוגנים אני עובדת על תוכנית הסברה לכלל הגננות, שיגידו להורים: תסתכלו על הדברים מהכיוון שלנו".

    מה שטוענים למעשה הגנים הפרטיים הוא שהם עושים מה שעושים בנעמת, ויצ"ו ואמונה – הגופים העיקריים המפעילים מעונות מפוקחים. מה באמת קורה בגופים המפוקחים?

     

    ויצ"ו ונעמת מפעילים כ־170־210 מעונות כל אחד ברחבי הארץ, ואמונה מפעיל כ־130 מעונות. בשלושתם גובים שכר לימוד מפוקח, ב־11 תשלומים חודשיים, מספטמבר עד יולי. שכר הלימוד כולל גם את שבוע הלימודים באוגוסט ואת התשלום על חופשת הגננות באוגוסט.

     

    בנעמת המחיר נע, בהתאם למצב כלכלי, עד לתקרה של 2,407 שקל לחודש ל"תינוק" (עד 15 חודשים) ועד לתקרה של 1,831 שקל ל"פעוט" (מעל 15 חודש). באשר למחיר הקייטנות אין עדיין החלטה סופית. "כרגע אנו מנסות להתגבר על מצוקת כוח האדם ומצויות בדיונים באשר לגובה השכר לעובדות שמוכנות לעבוד בקייטנה", אומרים בנעמת, ומדגישים שקייטנות אינן חלק מסל השירותים.

     

    בויצ"ו השכר החודשי נע מ־454 שקל ועד תקרה של 2,626 שקל, ואילו מחירי הקייטנות נעים בין 750 שקל ל־1,260 שקל, תלוי בסוג הקייטנה ובמשכה. ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצ"ו העולמית: "התעריף גבוה יותר מבשאר ימות השנה בשל העסקת עובדים בימי החופשה שלהם, ומשום שמספר הילדים המשתתפים קטן יותר".

     

    באמונה גובים על ילדים שמוגדרים "ילדי רווחה" דרגה 1 ו־2 בין 420 ל־700 שקל בחודש, ועל השאר בין 640 שקל ל־2,626 לחודש, בהתאם לקריטריונים שונים. באמונה החליטו לא להפעיל יותר קייטנות. מיכל שקדי מהאגף לגיל הרך: "הסיבה עקרונית — אנחנו רוצים שכולם ייצאו לחופשה. חוץ מזה, אנחנו מנצלים את החופשה לניקיונות ושיפוצים בגנים".

     

    "צריך לצאת למאבק"

    לעומת המחירים האלה, הוריהם של 77% מילדי האמהות העובדות בישראל – שנמצאים בגנים פרטיים – נאנקים תחת תשלומים נוספים של אלפי שקלים בכל אוגוסט. לא פלא שבקרב הורים רבים יש תחושה שהגנים הפרטיים הם שוק פרוע.

    יעל, אמא ממודיעין, מספרת כי לפני שנה ביקשה הגננת תשלום של 200 שקל ליום (מקוצר) לילד לקייטנה באוגוסט. ההורים התמרדו, וגם ויתרו על יום שישי כיום הפעלה, ובסופו של דבר הסכום ירד בכמה עשרות שקלים ליום. אבל הם נותרו עם טעם רע של ניצול — הגננת מנסה, ומה שמצליח מצליח.

    "המחירים מופקעים ואני מרגישה לקוחה שבויה", אומרת יעל, "כי מה תעשי, תוציאי את הילדים לגן אחר, זול יותר, בלי החברים שלהם? הייתי שמחה אם היה יותר פיקוח על המחיר. אמנם עשינו מרד הורים, אבל אנחנו לא מספיק מאוגדים. צריך לעשות משהו כמו במחאה החברתית, כי הכוח אצלנו. צריך להתמקח, אבל כשיש לך שלושה־ארבעה ילדים, למי יש כוחות?"

     

    את זה מבינה היטב גם ענת רוזיליו, תושבת רמת־גן, נשואה ואם לשניים (9 ו־5). לפני כשש שנים הייתה רוזיליו מיוזמות "מחאת העגלות", שהובילה בסופו של דבר לשינויים מהפכניים ביחס המדינה להורי פעוטות. החשוב שבהם הוא שינוי חוק חינוך חובה חינם כך שיחל מגיל שלוש ולא מגיל ארבע. רוזיליו: "כל שנה הורים מתעוררים ביוני, מבינים מה הולך ליפול עליהם באוגוסט וחשים שהורגים אותם, אבל בספטמבר, עם החזרה לשגרה, זה עובר להם. כל שנה קם איזה הורה ומנסה להקים מחאת הורים על התשלומים המופרזים באוגוסט, אבל לא מצליח לארגן הורים. אנחנו פשוט קורסים מדאגות העבודה והפרנסה, עד שלא נשאר זמן למחאה. גם היום אני פעילה בכמה גופים ומנסים לארגן לובי לעניין, וזה לא מסתדר".

     

    גם היא חושבת שההורים הם לקוחות שבויים: "איגוד הגנים הפרטיים אומר שמה הבעיה, אם המחיר גבוה לך, את יכולה לשלוח את הילד שלך לגן זול יותר. אבל בתכלס, אין לנו ברירה, כי אנחנו גרים באזור מסוים וצריכים גן באזור שלנו. אני מכירה הורים שלוקחים הלוואות רק כדי לממן את הקייטנות והגן באוגוסט, וקורסים. לוקח חודשים לסגור את הפערים הכלכליים שפתחנו בקיץ. גן רגיל, בלי פרפרים ובלי אנתרופוסופים, עולה בין 2,000 ל־5,000 שקל, תלוי באיכות הנדל"ן. את בתל־אביב? אכלת אותה — 12 אלף שקל לקיץ לשני ילדים. והיום יש הרבה משפחות עם תאומים. וזה לא שאני עושה טיולים ראוותניים לחו"ל כל קיץ. נסענו לחו"ל בתשע השנים האחרונות פעמיים, ולקחתי בשביל זה הלוואה. ואני האדם הממוצע. ההורים מופקרים לגורלם. חמישית מהזוגות שהופכים להיות הורים, יורדים מתחת לקו העוני, וזה לא פלא".

     

    מה דעתך על הטענה של איגוד הגנים על פריסת התשלומים?

    "תגידי, לקח להם הרבה זמן להמציא את זה? בחיים לא שמעתי על השטות הזאת. ונגיד שאני עשירה ורוצה לשלם את כל הסכום מראש, אז ייתנו לי הנחה, כמו שנותנים בארנונה על תשלום מראש?".

     

    מי האיש הרע בכל הסיפור?

    "הממשלה, שלא מאמינה במדיניות חברתית. המשנה הכלכלית הניאו־ליברלית שכחלון וביבי מאמינים בה היא שההוצאה הממשלתית צריכה לרדת, ולכן השירותים שהמדינה מעניקה הם רזים. החופשות והשעות של הגנים של ויצ"ו ונעמת מותאמות למשרת־אם שהייתה בשנות ה־70. אבל עולם העבודה הנשית השתכלל מאז. רק הממשלה נתקעה".

     

    בכל זאת הצלחתם במחאת העגלות.

    "זה היה מאוד קשה, כי ישר חיפשו אותנו. אמרו שאנחנו מתבכיינים ומגיעים להפגנה עם העגלות הכי יקרות. בסוף היינו אפקטיביים כי מקבלי ההחלטות ראו בנו כוח אלקטורלי. ואת זה הורים צריכים להבין. ברגע שחשפנו את המספרים ואנשים הבינו באמת כמה זה עולה להם, הם קיבלו כוח להפגין נגד. גם במקרה הזה של אוגוסט ככה זה יקרה, ברגע שאנשים יבינו באמת כמה זה עולה להם, ויקראו את המספרים. אבל פה את יוצאת נגד ארגון חזק עם לובי חזק, ומי שיצליח מולם זו רק הממשלה. צריך להכריח את הממשלה לצאת נגד ויצ"ו ונעמת, שהם בפיקוח, ואז כל המערכת תתיישר לפיהם. זה לא בשמיים ולא גזירת גורל".

    ואם מדברים על מעונות מפוקחים, הסיפור של נעמה ואלי ממחיש איך למרות המחירים המפוקחים, גם שם נוצרים לפעמים אבסורדים, שלפיהם עדיף שתהיה לך רביעייה מאשר ילד אחד. בני הזוג עברו טיפולי פוריות ובמקביל הליך פונדקאות. בסופו של דבר ובשעה טובה, שני התהליכים הצליחו ולפני שלוש שנים הם התברכו בשני זוגות תאומים שנולדו באותו זמן. כולם נמצאים באותו גן מפוקח. במשך השנה הם נהנים ממחיר מסובסד של 5,000 שקל לכל הארבעה. אבל כשזה מגיע לקייטנה של אוגוסט, המחיר והתנאים שונים. על כל ילד הם ייאלצו לשלם 2,000 שקל לעשרה ימים, כלומר, 8,000 שקל לכל הארבעה.

    במשפחה הוחלט שבאוגוסט נעמה תיקח חופש ותשב איתם בבית באוגוסט. "לא משתלם לי לשים אותם בקייטנה", היא מסבירה בפשטות. "כנראה שכמו בשנה שעברה, אני אקח שלושה שבועות של חופש. אחרת, זה גם כבד כלכלית וגם אידיוטי. אני אעבוד כדי לשלם למישהו אחר שיהיה עם ילדיי? עדיף שאני אהיה איתם. אני מנסה להסתכל על זה בצורה חיובית: יש לי זמן איכות עם הילדים".

     

    גם הבוס שלך חושב כך?

    "פחות", היא מודה. "הוא אמר לי שמאוד קשה לו ולא פשוט. בכל זאת, אני מופקדת על כמה פרויקטים באופן אישי. אבל גם הוא אבא והוא מבין. בשנה שעברה הבאתי בייביסיטר לחלק מהימים, אבל זה יצא יקר, כי הייתי צריכה שתי בייביסיטריות לארבעה ילדים. מאז שהילדים נולדו ונמצאים במסגרות, אני לוקחת בחשבון שבקיץ אני לא אעבוד, ושאני ובעלי נתחלק. איך זה יתבצע? אני מודה שאני סוג של מדחיקה. דוחה את כל ההחלטות לרגע האחרון".

     

    ח"כ עזריה: "לשנות את שיטת התשלום - משלמים על מה שמקבלים"

    נראה ששוועתם של ההורים צריכה להיות מופנית אל המבוגר האחראי, המתגלה כלא כל כך אחראי, הלוא היא המדינה. בכוחה לפתוח יותר גנים בפיקוח, ובכך להוריד את כוחם של הגנים הפרטיים, או אף לסייע לגנים הפרטיים בפטורים שונים כפי שמציע רבייב זייפלד מ"עוגנים" – וכך להוריד את המחירים. מי שהחליטה להרים את הכפפה ולנסות לשנות את המצב היא ח"כ רחל עזריה (כולנו), שחתומה בין השאר על הישגים כמו הארכת חופשת הלידה בשבוע וחופשת הלידה לאבות, ובעצמה אם לארבעה בגילאי 13 וחצי עד ארבע וחצי.

     

    אתמול הוציאה ח"כ עזריה פנייה לחיים כץ, שר העבודה והרווחה והשירותים החברתיים, בבקשה לבחון שינוי של שיטת התשלום עבור אוגוסט במעונות המפוקחים, ולהקל על ההורים הצעירים.

     

    ח"כ עזריה: "כמי שמתעסקת הרבה בנושאים של התמ"ת, הגיעו אליי הרבה פניות מהשטח לגבי הגיל הרך. כשאני מסתובבת בארץ, חוגי הבית שלי מלאים באמהות. ואחד הדברים שעלה מהשטח זו השאלה איך יכול להיות שמשלמים באוגוסט חודש מלא, ובפועל יש בין חמישה לשמונה ימים, ואז קייטנה ממומנת בנפרד לשבועיים ואז עוד שבוע. בשלב מסוים הבנתי שמי שהתחיל את הדבר הזה הם גני ויצ"ו ונעמת. ברגע שזו השיטה בגנים של המדינה, הפרטיים יישרו קו. לכן אני צריכה לשנות את השיטה של המדינה.

     

    "צריך שמשרד העבודה והרווחה יגיד למעונות היום המפוקחים: או שמשלמים על שמונה ימים ומקבלים שמונה ימים, או שמשלמים על חודש ומקבלים חודש. שיטת התשלום צריכה להשתנות כך שההורים ישלמו בכל חודש בדיוק על מה שהם מקבלים.

    "התלות של הורים במסגרות לילדים בחופשה הפכה להיסטרית. בעבר היו לעובדים יותר ימי חופשה. לעומת זאת, בני הדור הצעיר שמגדלים היום ילדים, יש להם 12 ימי חופשה בשנה, גג 14, כי זה הולך לפי ותק בעבודה והיום מחזיקים פחות זמן בעבודה אחת. בנוסף, פעם במשפחות רבות אחד מבני הזוג לא עבד, הרבה הורים עבדו בחצי משרה, והיו יותר אפשרויות למצוא סידור לילדים. ב־20 השנים האחרונות שיעור האמהות העובדות קפץ מ־55% ל־75%. פעם סבתות ודודות עזרו, אבל אנחנו הדור הראשון שבו גם הסבתות עובדות. חייבים לעזור להורים הצעירים".

     

     

     

    ח"כ עזריה. "הכל מתחיל בגנים המפוקחים"
    ח"כ עזריה. "הכל מתחיל בגנים המפוקחים"

     

    עוד מכה לכיס: נדחתה הוזלת הקייטנות

    אחרי מחאת הקייטנות של הקיץ שעבר, ההבטחות לשינוי והצעת החוק שבאה לתקן את העוול: אתמול פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי משרד הפנים החליט לדחות בשנה את יישום "חוק הקייטנות" ל־2018. כך, גם בקיץ הזה לא תהיה מגבלה על מחיר הקייטנות – הוצאה שמגיעה לכמה אלפי שקלים למשפחה. במשרד טוענים שהדחייה נובעת מקושי בהתארגנות.

    המאבק להורדת מחירי הקייטנות החל בעקבות כתבת תחקיר שפירסם "ידיעות אחרונות" במאי ‭,2016‬ שחשפה פערי מחירים של יותר ‭1,000־מ‬ שקל במחירי הקייטנות העירוניות. התחקיר הוביל לגילויי מחאה בפייסבוק ואחר כך ברחובות. בכל הארץ יצאו הורים וילדיהם להפגנות.

    בתגובה העלה יו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ דודי אמסלם, את הצעת החוק להגבלת מחירי קייטנות שמופעלות על ידי הרשויות המקומיות או מטעמן במתקנים השייכים לרשות — לילדים מגיל 3 ועד כיתה ו'. החוק היה אמור לעלות לפני שבועיים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, ולמעשה להיות מאושר — אולם יום קודם לכן הצליחו ראשי רשויות עירוניות לשכנע את משרד הפנים לדחות את היישום בשנה. החוק המתוקן יעלה לאישור ביום שני הקרוב. עם זאת, שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל, אריה דרעי, יעביר 30 מיליון שקל לסבסוד קייטנות עבור 90 אלף ילדים בפריפריה ובערים בעלות דירוג חברתי־כלכלי נמוך.

    "למרות שיישום החוק נדחה, ראשי הרשויות לא צריכים לנצל את ההורים הקיץ", אמר אמסלם.

    מאיר תורג'מן

     


    פרסום ראשון: 25.05.17 , 17:14