yed300250
הכי מטוקבקות
    השריפה בבתי הזיקוק בחיפה, דצמבר 2016 . החשש הגדול: חוסר תיאום בין כוחות ההצלה באירוע רב־נפגעים
    המוסף לשבת • 25.05.2017
    שבר רח"ל
    במקום להתכונן למלחמה הבאה, עסוקים בכירי רשות החירום הלאומית בקרבות סוערים שהגיעו עד למבקר המדינה תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף את הבלגן בארגון: מכשירי קשר לשעת חירום שנרכשו במיליונים ולא יכולים להתחבר לרשת המשטרתית, תלונות עובדים על התעמרות מצד ההנהלה — ועיכוב קריטי במיפוי תשתיות הגז בישראל, שנועד למנוע אסון במקרה של שריפת ענק רח"ל: "הטענות אינן משקפות את העשייה הרבה"
    שחר גינוסר | צילום: אלעד גרשגורן

    המתח והפיצוצים בהנהלת "רשות החירום הלאומית" (רח"ל), הידרדרו לשלב שאותו כבר אי־אפשר להסתיר. היועצת המשפטית של הארגון, עו"ד מוריה חביב, נתבקשה לפני כמה חודשים לתת עדות במחלקת החקירות של נציבות שירות המדינה. הנושא שנבדק: תלונה שהגיש ראש חטיבה בכיר ברח"ל, סא"ל (מיל') אילן דוידי, בעניין אי־סדרים וטענות להתעמרות בעבודה, כנגד העומד בראש הארגון, תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר.

    יועצת משפטית מחויבת למסור עדות במצב כזה, אבל חביב הייתה כפופה לעו"ד אחז בן־ארי, היועץ המשפטי היוצא של משרד הביטחון, וזה הבהיר לה שלא יוכל לעבור על העדות שלה בשתיקה. הוא הודיע שאם תעיד נגד ראש הארגון, ייאלץ "לקבל החלטה כמנהל" ולהעביר אותה מתפקידה. חביב, משפטנית ותיקה, לא הבינה איך ניתן למנוע ממנה להעיד.

    גם לה יש טענות קשות נגד ראש רח"ל, וכשביקשה בהמשך להסביר לבן־ארי את עמדתה, הוא שבר את הכלים. "נמאס לי ממך", הטיח בה, "את יכולה לקחת את הדברים שלך וללכת מפה". כשחביב ניסתה להתגונן, הוא העלה את הטון. "גברתי, אני לא רוצה לדבר איתך יותר", חתך את דבריה, "את יכולה להתפנות מהבניין. זה מגיע לי עד לפה!"

    על השיחה הזו דיווחה עו"ד חביב למחלקת החקירות של נציבות שירות המדינה, וביקשה סיוע. אחרי הכל, היא נעתרה לבקשתם להעיד בעניין ראש רח"ל, ולא מגיע לה לחטוף מהמשפטן הכי בכיר במערכת הביטחון. אבל בנציבות החליטו שלא לנקוט צעדים כלשהם נגד עו"ד בן־ארי, בנימוק שהעניין "לא מצדיק חקירתו של היועץ". בשלב הזה, המחלוקת שהייתה יכולה להיסגר בדיסקרטיות התגלגלה עד למבקר המדינה.

     

    תרגיל של פיקוד העורף. "כל כוח יודע לעבוד בבועה שלו"
    תרגיל של פיקוד העורף. "כל כוח יודע לעבוד בבועה שלו"

     

    אנשי המבקר האזינו לתיעוד השיחה ודרשו ממחלקת החקירות בנציבות, שכאמור נמנעה מפעולה נגד בן־ארי, לבדוק את עצמה. מהמכתב שנשלח ממשרד המבקר עולה שבן־ארי שבר שוב את הכלים, גם כשזומן להעיד בנציבות. "לאחר שהחלה עדותו הוא סירב לענות לשאלות", כתב המבקר, "קם ועזב את חדר החקירות". המבקר קבע ש"ההקלטות לא הפריכו את הטענה שהיועץ המשפטי איים והתעמר", ודרש מהנציבות שלא לסגור את התיק.

    התסבוכת הזו, שבמרכזה הדיווחים על התנהלותו של העומד בראשות רח"ל, בצלאל טרייבר, היא רק פרק אחד בשורת אירועים מדאיגים שמתרחשים לאחרונה ברשות החירום הלאומית. העניין המרכזי שעליו נתבקשה היועצת המשפטית להעיד הוא תלונה שהגיש ראש חטיבת "מבצעים ותקשוב", שדיווח על המתרחש מאחורי הקלעים בארגון שתפקידו להתכונן לאסונות המוניים כמו מלחמות, פיגועי טרור גדולים, שריפות ענק ורעידות אדמה.

    רח"ל אמורה לוודא שבזמן חירום מתקיים תיאום בין גופים כמו משטרת ישראל, מגן דוד אדום, פיקוד העורף ומכבי האש, במטרה למנוע את הבלגן שאפיין מצבי חירום בעבר דוגמת מלחמת לבנון השנייה.

    אלא שתחקיר "ידיעות אחרונות" מגלה כי בתקופה האחרונה הנהלת הארגון החשוב הזה לא מצליחה למנוע את הבלגן שמתחולל אצלה בבית, תוך חשש לנזקים של ממש ו"פגיעה במערכי ביטחון חיוניים", כפי שהעניין הוגדר לאחרונה בפנייה למבקר המדינה.

     

     

    עו"ד בן־ארי. "התלונה לא מצדיקה חקירה"
    עו"ד בן־ארי. "התלונה לא מצדיקה חקירה"

     

     

    מידע שהגיע לידינו מגורמים ביטחוניים מצביע על התנהלות שמשפיעה על הפרויקטים הכי רגישים. במסמכים פנימיים ובעמדות שמשמיעים גורמי מקצוע, הם משתמשים לגבי כשלים ופגיעה בפרויקטים במונחים קשים כמו חשש מ"קטסטרופה".

     

    החטיבה שרוקנה מתוכן

    תחילת הפרשה, למרבה האבסורד, במחלוקת שגרתית שהייתה יכולה להיפתר בקלות. הכל התחיל בעובד שדרש לקבל תוספת שכר.

    בתחילת 2015 ביקש אילן דוידי, ראש החטיבה למבצעים ותקשוב, תוספת לשכרו - כפי שמקבלים עובדים אחרים בתחום המחשבים במשרד הביטחון. מדובר בתוספת של 16 אחוז, אבל המשרד התנגד. כך הגיעה המחלוקת הכספית אל עורכי דין, עברה במהירות לבית המשפט, ושם כבר נראתה יותר כמו מלחמת עולם, כשדוידי בין היתר חושף בפני השופטים מידע מביך ושמות עובדים שלדבריו, "מקבלים את התוספת כהטבה", אבל אינם עוסקים במחשוב. 

    כשהמחלוקת התעצמה, הגיעו לבית המשפט תיאורים של דוידי לפיהם ההנהלה מתנכלת לו בתגובה להליכים שנקט. בין השאר דיווח על "ניסיונות חוזרים ונשנים לייאש אותי", כשלדבריו הוא "סופג יחס מחפיר מעבר לכל קנה מידה סביר, בניגוד להוראות הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, ולכל דין". את הטענות האלו דרש משרד הביטחון למחוק, בנימוק שמדובר ב"הרחבת חזית" שאיננה קשורה לשכר.

     

    דוידי שירת 25 שנים בחיל האוויר, ושימש כמפקד גדוד התקשוב של החיל. החטיבה שאותה החל לנהל ברח"ל מאז 2009 מופקדת על נושאים רגישים. לפי משרד הביטחון, דוידי "אחראי על ההפעלה המבצעית שמטרתה לייצר במצבי שגרה וחירום את תמונת מצב העורף הלאומי, ולהמליץ בפני שר הביטחון בין היתר על פתרון בעיות". בנוסף הוא "אחראי על הפעלת כוח אדם, כוחות מילואים, והפעלת החמ"ל".

     

    ובכל זאת, מסתבר שבמקביל להליך המשפטי, עובדי החטיבה שהיו כפופים לו נגוזו בזה אחר זה, עד שהחטיבה התרוקנה. בשנה האחרונה חוקרת נציבות שירות המדינה את תלונת דוידי כי מדובר במסע נקמה על רקע ההליך שנקט. מנגד, עמדת רח"ל היא שמדובר בשינוי ארגוני לגיטימי. בכל מקרה, נראה שהתוצאה היא בעיקר חוסר ארגון.

     

    משהו על הבלגן אפשר ללמוד למשל, ממייל פנימי ששלח בסוף 2015 סא"ל (מיל') אבי וייס, ראש תחום פרויקטים ברח"ל, תחת הכותרת "התראה על קטסטרופה בתקשוב". וייס הזהיר כבר אז ש"החל מתאריך 1/10/2015 תישאר רח"ל ללא איש תקשובי לטיפול בכלל המערכות המבצעיות". הוא התריע שבעקבות השינויים בחטיבה, נותר במערכת רק סטודנט צעיר, היחיד שיודע לטפל בנושאים המורכבים, אבל גם הוא עומד לעזוב אחרי ש"צבר ידע רב מאוד וניסיון ייחודי בהפעלת המערכות המבצעיות". סא"ל וייס הזהיר מהצפוי מכך שהנהלת רח"ל לא מאפשרת להמשיך להעסיק את הסטודנט וכתב כי "לצערי בקשותינו המנומקות (לאשר את העסקתו, ש.ג) נענו בשלילה". וייס דרש "לפעול מהר ובנחישות, וטובה שעה אחת קודם לפני הקטסטרופה". לדבריו, "משמעות העניין שהחל מאוקטובר הקרוב ילך לאיבוד כל הידע שנצבר, ובהכרח אי־יכולת תפקודית של כל מערך התקשוב על כל המשתמע מבחינה מבצעית".

     

    ראש רח"ל, תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר. תלונות על התנהלות בעייתית
    ראש רח"ל, תא"ל (מיל') בצלאל טרייבר. תלונות על התנהלות בעייתית

     

     

    שיבושים ברדיו הלאומי

     

    בינתיים נראה שהנזקים התגלגלו לתחומים רגישים אחרים. פרויקט הדגל של רח"ל הוא "הרדיו הלאומי", שהושקעו בו מעל חצי מיליארד שקלים, ואותו מובילה ועדה בינמשרדית שבראשה עמד דוידי, בהשתתפות גורמים מקצועיים משישה משרדי ממשלה. הכוונה היא לערוץ רדיו מבצעי שיופעל בזמן חירום. ישדרו בו קציני הביטחון ברשויות המקומיות, יחד עם כל גופי ההצלה בטכנולוגיה שתאפשר העברת נתונים רבים ככל האפשר — כמו למשל מיקום מדויק של כוחות, או של הזקוקים לחילוץ.

     

    "כשאתה מגיע לאירוע חירום יש המון כוחות ומתחילה אנדרלמוסיה", מסביר אל"מ (מיל') חיליק בר, יועץ לפרויקט. "כל כוח יודע לעבוד בבועה שלו, אבל ברגע שמתחיל אירוע צריך לייצר במהירות תמונת מצב ברורה: כמה נפגעים, כמה מחבלים, איפה בדיוק, כל נתון אפשרי. המטרה שלכל ארגון תהיה גם יכולת להזהיר אחרים ולהגיד 'עצור, סכנה'. כשיש אירוע רב־נפגעים חשוב מאוד שכולם ידברו עם כולם. זה מאוד משמעותי".

     

    את החשיבות הגדולה של הפרויקט הזה דוידי הסביר בכנסת כבר לפני ארבע שנים. "תרחיש הייחוס יכול להיות רעידת אדמה או מלחמה", הסביר לח"כים, "יש מערכת (קשר, ש.ג) שמשטרת ישראל מצוידת בה, ורדיו שפיקוד העורף הולך להצטייד בו... כשיש אסון לאומי ומגיעים כל גופי ההצלה ואחרים שצריכים לדבר ביניהם. לצערנו משטרת ישראל ופיקוד העורף הלכו בנפרד על הפרויקט הזה, ומגן דוד אדום, כיבוי אש, איכות הסביבה ואחרים בחוץ. אנחנו מדברים על מערכת חדשה, אחרת לחלוטין. נוודא שכל גופי ההצלה והחירום ייכנסו לפרויקט".

     

    אלא שלפי מידע שהגיע לידינו נראה שהעניין הסתבך. לפני כשנה וחצי החליף טרייבר את דוידי בראשות הוועדה, והחליט שהוא יוביל אותה בעצמו. דוידי דיווח למבקר המדינה, ש"מר טרייבר איננו איש מקצוע בנושא המורכב שעליו הפקיד את עצמו. תוצאת המהלך היא כשלים ומחדלים ארגוניים של ממש".

     

    "לטרייבר יש ידע כללי", מסביר טפסר זאב כץ, מומחה בתחום שכיהן בוועדה מטעם נציבות הכבאות וההצלה, וגם כנציג משטרת ישראל. "הוא יכול להיות מנהל, היה תת־אלוף, ואני מסיר את הכובע. אבל האם הוא מבין מה צריך לעשות תכל'ס בתחום המקצועי? לא יודע. הוא לא כמו דוידי".

     

    ממסמכים שבידינו עולה, למשל, שדוידי דרש לרכוש ציוד דיגיטלי שמאפשר תקשורת בין כל הגופים, כולל איתור כוחות שנקלעו למצוקה באמצעות GPS. אלא שבשלב מסוים הנהלת רח"ל לא נועצה בו, ורכשה בסכומים גבוהים מכשירי קשר שגם חולקו לרשויות המקומיות. "הוא (סגן ראש רח"ל - ש.ג.) מעדכן אותי שבוצע הרכש וכי אני אוביל את הפיילוט", כתב דוידי למשרד הביטחון, "ובכן, אני לא יודע כמה מכשירים הוא רכש, למי חילק אותם ולבטח לא הייתי שותף לשום פיילוט, כך שאינני יודע כלל אם המכשירים שרכש אפקטיביים".

     

    בהמשך שלח דוידי הודעת מייל נוספת למשרד הביטחון. "הרגע דווח לי שהוחלט לחלק את המכשירים לפיקוד העורף ולרשויות המקומיות. בזבוז של מיליוני שקלים לשווא!!" להודעה צורף מסמך טכני, שבו נרשם בין היתר ש"אי־מעבר למערכת דיגיטלית תגרום לפגיעה מבצעית... אפשר לדמיין איך היה יכול להסתיים אסון השריפה בכרמל אילו ל'מגיבים הראשונים' היו המכשירים הדיגיטליים עם התכונות הללו". דוידי סירב להגיב לכתבה זו, והפנה אל עורכי דינו ממשרד "חי בר־אל, אילן יונש ושות'".

     

    ראש מינהל הביטחון במרכז השלטון המקומי, יוחאי וג'ימה, מספר ש"האבסורד הוא שקיבלנו מרח"ל מכשירי קשר שעולים המון כסף. המכשיר הזה אמור היה לסנכרן בחירום את כולם. בפועל נתתם (רח"ל, ש.ג) לרשות מקומית מכשיר שעולה כסף, אבל יושב בצד ולא עושה שום דבר... לא רק לירי טילים. מספיק שנאבד ילד וכל העולם מחפש אותו. תעשה בדיקה עם כל הקב"טים מי דיבר במכשיר הזה, מי סמך עליו? כנראה שאף אחד".

     

    ואמנם, המכשירים לא מתחברים לרשת המשטרתית — עניין קריטי כיוון שהמשטרה מופקדת על ניהול אירועי חירום, בתיאום עם קציני הביטחון ברשות המקומית ושאר גופי ההצלה. "מה הייתה הדרישה שלנו? תפתחו אותו לרשת של המשטרה", מסביר וג'ימה. "שיהיה איזה מתג, כשקורה משהו. אבל המשטרה לא מוכנה לחבר אף אחד לדבר הזה (מסיבות תקציביות, ש.ג), ועכשיו המכשיר הזה זרוק".

     

    כך למשל, בגל השריפות האחרון בצפון, בעיריית חיפה לא הייתה רשת תקשורת עם חלק מגופי החירום. "רח"ל נתנו מכשירים יקרים מאוד לחלק מהרשויות", מסביר ראש אגף הביטחון בחיפה, יאיר זילברמן, "אבל אי־אפשר לתקשר עם פיקוד העורף והמשטרה. יש רשת אחת שיושבת על כל התדרים, אבל אי־אפשר לתקשר על זה. אם אתה שואל אם יש תדר רדיו שמחבר את כולם, אז התשובה היא לא".

     

    גם במגן דוד אדום מעלים טענות קשות, שלפיהן הארגון נשאר מחוץ לפרויקט הרדיו הלאומי. במסמך פנימי כתב בכיר במד"א כי: "המערכת נותנת יכולת לפרוץ לכלל מערכות הקשר של כל הגורמים השותפים, לצורך הזהרתם בזמן אמת מסכנות צפויות... מד"א השקיע משאבים רבים בתכנון וביצוע עבודת מטה לצורך שילובו בפרויקט", ובכל זאת "הוא גוף החירום היחידי שחיבורו לפרויקט לא תוקצב".

     

     

    ראש החטיבה למבצעים ותקשוב, סא"ל (מיל') אילן דוידי. "יחס מחפיר מההנהלה
    ראש החטיבה למבצעים ותקשוב, סא"ל (מיל') אילן דוידי. "יחס מחפיר מההנהלה

    הלקחים שלא מומשו

    זה לא הפרויקט היחיד שהסתבך באופן תמוה, בין היתר על רקע המחלוקות בהנהלת רח"ל. ב־2014 השיקה רח"ל גם את "מערכת מידע לאומית", פרויקט שתוכנן עם אחד מאגפי משרד הביטחון. באמצעות המערכת מדווחים קציני הביטחון של הערים בזמן חירום על המתרחש באזורם. "כך מקבלים בחמ"ל במהירות מידע מדויק מהשטח", אומר גורם ביטחוני, "ומעבירים אותו מיד למי שצריך: למשרד הבריאות, לפיקוד העורף, לצה"ל או לגורמי ההצלה".

    "זו מערכת אינטרנט שמפעילים בשעת חירום", מסביר דוד שניאור, קב"ט העיר שדרות. "בצוק איתן היא הוכנסה. אנחנו חייבים להיות ערוכים איתה". גם קצין הביטחון של אשקלון, שחר יסינובסקי, מסביר שמדובר ב"תוכנה שבאמצעותה כל רשות אמורה להעביר מידע, ואנחנו הוכשרנו בשנים האחרונות להפעיל אותה. אחת ליממה ברח"ל אמורים לקבל מאיתנו דוח סטטוס על אירועים".

    המערכת הזו תוכננה לעבור שדרוג רציני. במסמך שכותרתו "לקחים מרכזיים" ממבצע צוק איתן, הומלץ על "הרחבתה כך שתיתן מענה לניהול שליטה, בקרה ומעקב". הכוונה הייתה לשלב בה בין השאר מיפוי גיאוגרפי מדויק לתשתיות גז וחשמל, כך שבעת הצורך ניתן יהיה להגיע אליהן בדחיפות, למשל במצב של שריפות גדולות, ירי טילים או רעידות אדמה.

    "אין לנו מיפוי מלא של תשתיות גז בכל המקומות, וזה בהחלט יכולה להוות בעיה", מסביר טפסר שמוליק פרידמן, בכיר באגף מבצעים במכבי האש. "בשריפה משתוללת, כמו לאחרונה בחיפה או בזיכרון, זה יכול להיות הרה אסון. אנחנו דורשים לקבל את כל המיפוי בצורה ברורה, וכרגע אין לנו. בעיריות המסודרות יש מערכות עם הרבה מאוד נתונים. אם מחר יש אירוע כשאנחנו המגיבים הראשונים, שמסתכנים ונכנסים, אנחנו עלולים להיתקל בתשתית תת־קרקעית שאנחנו לא מכירים ולא יודעים איפה היא נמצאת — וזה יכול להוביל לאסון".

    אבל גם המערכת החשובה הזו בוטלה. טרייבר הדיח את דוידי גם מהתפקיד שמילא בראשות הוועדה שעוסקת ב"מערכת מידע לאומי" והעמיד את עצמו בראשה ביולי 2015.

     

    למרות ההמלצה על "הרחבת המערכת", כבר היה ברור שהוא עוצר את הפיתוח. בפנייה ששלחו עורכי דינו של דוידי למבקר המדינה, נטען ש"במסגרת ניסיונותיו (של טרייבר - ש.ג) לבטל ולאיין את כל פעולתו של דוידי, הוא עיכב זמן רב את ההליך, ואף ניסה לטרפד אותו".

    מבדיקה שערכנו עולה שביולי 2015 העבירה הנהלת רח"ל "סיכום פנימי" בעניין. באגף המחשבים של משרד הביטחון די נדהמו כשקראו אותו. "המשמעות - לא נשדרג את מערכת המידע", דיווח להם דוידי על העניין וציין כי: "הסיכום לא תואם מולי, איננו לרוחי ולדעתי טעות גמורה". נציגת האגף במשרד הביטחון קיבלה את המידע ולא הסתירה את הפתעתה. "אני בשוק", כתבה בתגובה לראש חטיבת המבצעים, "העברתי לראש האגף שלי".

    גורם מקצועי במשרד הביטחון לא מבין גם היום למה טורפד הפרויקט. "זו הייתה מערכת נהדרת", אמר השבוע, "השמיצו אותה. טרייבר הביא יועצים חיצוניים מטעמו, שביקשו להחליף את המערכת. אמרנו להם שאם רוצים לעבוד עם מישהו מבחוץ, הם לא יקבלו מאיתנו שירותים".

    כאשר פנינו לרח"ל בעניין, נמסר בתגובה כי הוחלט לפתח מערכת חדשה, כיוון שהקודמת "לא עמדה בציפיות". לא ברור מתי המערכת החדשה תושלם, או מתי תהפוך מבצעית. היום, בכל אופן, המערכת החדשה "בשלבי מכרז", כפי שנמסר מרח"ל באמצעות דובר משרד הביטחון.

     

    בינתיים עובדים עם המערכת הישנה, ללא השיפורים שהומלצו. פרקליטיו של דוידי מסרו למבקר שהשיפור החיוני במערכת שכבר קיימת "היה אמור להתבצע זה מכבר, כך שיישובי העימות בדרום, כמו גופי ממשלה נוספים, וכן אגפי רח"ל השונים, יגיעו למערכה הבאה (אם תתרחש חלילה) כשהם מצוידים במערכת משופרת הכוללת את הטמעת לקחי 'צוק איתן'". התוצאה למרבה הצער היא פגיעה נוספת במוכנות העורף לעימות הבא, או לעת אסון, שריפה, ומצבי חירום בישראל בכלל".

     

    רח"ל: קיימת תקשורת ראויה בין הגופים במצבי חירום

    מרשות החירום הלאומית (רח"ל) נמסר באמצעות דוברות משרד הביטחון כי "הטענות המיוחסות למר דוידי נמצאות בחקירה בנציבות וכן בהליך משפטי, לכן לא ניתן להתייחס לגופן. יתר הטענות אינן משקפות את העשייה הרבה, שמובילה רח"ל בתחום מוכנות העורף לחירום, ובחלקן רחוקות מן האמת. רח"ל פעלה בכל השנים והשקיעה עשרות מיליוני שקלים בקידום מוכנות משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והמערכות הלאומיות למצבי חירום. יחד עם פיקוד העורף, הביאה רח"ל להסדרה היסטורית של חלוקת הסמכויות בין הגופים הלאומיים לטיפול בעורף ואף השלימה את כתיבת תזכיר חוק 'מוכנות המרחב האזרחי' (חוק העורף). במקביל, אישרה רח"ל בקבינט תרחיש ייחוס חדש לעורף, שעל בסיסו נבנתה תוכנית עבודה רב־שנתית למוכנות העורף (2020-2016)".

    בנוגע לפרויקט הרדיו הלאומי, נמסר כי "ועדת ההיגוי בנושא הוקמה על ידי הממשלה, שבה הוחלט כי ראש רח"ל ישמש כיו"ר הוועדה, שבה שותפים גורמי מקצוע רבים מתחומים שונים. בדיון האחרון בפברואר 2017 נמצא כי כלל הגורמים המקצועיים, ובעיקר משטרת ישראל ומד"א, תמימי דעים באשר ליכולתם לקיים תקשורת ראויה בשגרה ובמצבי חירום. זאת כפי שהוכח בגל השריפות בשנה שעברה. בנוסף, בדצמבר 2016, סוכמה ותוקצבה הקמת רשת סלולר לעורף, שתשתלב ותחליף בהמשך את מערכת הרדיו הקיימת. מערכת זו היא מהמתקדמות בעולם ותענה על כלל הצרכים המבצעיים באירועי חירום. מעבר לכך, אכן קיימים פערים מסוימים אשר ועדת ההיגוי פועלת לגבש להם פתרונות".

    בעניין מערכת המידע הלאומית, נמסר בתגובה כי "המערכת שהוקמה לפני שנים לא עמדה בציפיות, כפי שהתברר בסדרת תרגילים שקיימה רח"ל בשנתיים האחרונות. זאת ועוד, באחרונה השלימה רח"ל אפיון מפורט למערכת תמונת מצב לאומית חדשה. המערכת תקשר את כלל גורמי החירום במשרדי הממשלה, פיקוד העורף, רשויות ייעודיות וגורמים נוספים. המערכת נמצאת בשלב מכרז, ונמצאה אפשרות לבסס אותה על תשתית לאומית קיימת, באופן שיחסוך זמן ומשאבים".

    עו"ד אחז בן־ארי מסר בתגובה כי "לא אוכל להיכנס לפרטים אבל מעולם לא איימתי על היועצת המשפטית. מדובר במחלוקת הנובעת ממערכת יחסים בעייתית".

    פרקליטו של אילן דוידי, עו"ד חי בר־אל, סירב להגיב על הדברים.

     


    פרסום ראשון: 25.05.17 , 18:41
    yed660100