ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    עם נתניהו. ינסה לבשל פסגה משולשת
    המוסף לשבת • 25.05.2017
    איש שלומו
    אחרי שהפעיל רשת בתי קפה והצליח להגיע הכי קרוב לאוזנו של דונלד טראמפ, עומד ג'ייסון גרינבלט בפני מה שהוא מגדיר תפקיד חייו: להביא שלום למזרח התיכון כשליח הנשיא. בדרך המסובכת למטרה יצטרך היהודי החם, שכתב מדריך טיולים לישראל, לשכנע את הפלסטינים שהוא אינו משוחד נגדם וגם לקוות שהחשדות שהולכים ונערמים סביב הבוס שלו, לא יקטעו את משימתו מוקדם מהצפוי
    אורלי אזולאי, וושינגטון

    חודשים ספורים לפני הבחירות לנשיאות, זימן דונלד טראמפ ללשכתו שבמגדל טראמפ קבוצה של עיתונאים מכלי תקשורת יהודיים בארצות־הברית. לאחר שיחה קצרה שאל אחד העיתונאים את המועמד לנשיאות איך הוא מכנה את השטח שמעבר לירדן: הגדה המערבית, השטחים הכבושים או יהודה ושומרון. טראמפ נראה מובך. "יש כאן מישהו שמבין בזה יותר טוב ממני, תשאלו אותו", אמר והצביע לעברו של ג'ייסון גרינבלט, שישב בירכתי החדר. באותה הזדמנות, במהלך שנראה כמו שליפה מהמותן, הודיע טראמפ כי גרינבלט, ראש הצוות המשפטי שלו לענייני נדל"ן, הוא מעתה והלאה יועצו לענייני יהודים וישראל. אחרי הניצחון בבחירות קיבל גרינבלט תפקיד נוסף: שליח הנשיא למזרח התיכון, האחראי למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. "הופתעתי", אמר אז גרינבלט לחבריו הקרובים, "אבל אני מרגיש כי כל חיי הוכשרתי למשימה הזאת. ישראל קרובה לליבי ואשמח להיות שותף בהבאת השלום".

    גרינבלט, בן 50, הוא יהודי אורתודוכסי, דור שני למשפחה שהיגרה לארצות־הברית מהונגריה. הוא בוגר "ישיבה יוניברסיטי" ובית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו־יורק, נשוי ואב לשישה ילדים. עם תום לימודיו ב־1992 החל גרינבלט לעבוד במשרד עורכי דין לענייני נדל"ן בניו־יורק, אבל השתעמם והחליט להקים רשת בתי קפה. הוא הספיק לפתוח כמה סניפים בניו־יורק, אלא שבדיוק אז החלה לפעול באזור רשת "סטארבקס", והוא לא עמד בתחרות. גרינבלט סגר את הרשת וחזר לעריכת דין, צעד שהתברר כמתגמל מאוד: כשייצג לקוח בדיון פשרה מול טראמפ התרשם איש העסקים מהכישרון המשפטי שלו והציע לו לעבוד לצידו. לא חלף זמן רב וטראמפ מינה אותו לראש המחלקה המשפטית שלו והעניק לו את המשרד הצמוד ללשכתו, כך שהוא הפך לאיש עם הגישה הכי נוחה לבוס. במשרדו החדש הציב גרינבלט פסל ראש של טראמפ וסיפר לכל מי שרצה לשמוע כי כאשר מתקרבת השבת טראמפ מאיץ בו ללכת הביתה כדי להתכונן ליום הקדוש.

     

    טראמפ צירף יהודי נוסף לצוות המשפטי הבכיר שלו - דיוויד פרידמן, שמונה לעורך דינו לענייני פשיטות רגל. כיום פרידמן הוא שגריר ארצות־הברית בישראל, ומופקד יחד עם גרינבלט על המשימה המרכזית במדיניות החוץ של טראמפ: השגת הסכם שלום בין ישראל לפלסטינים. השניים מדווחים ישירות לג'ארד קושנר, חתנו ויועצו של הנשיא ויהודי אף הוא.

     

     

    גרינבלט השבוע בכותל המערבי. היועץ המשפטי דאג להציב בלשכתו פסל של הבוס
    גרינבלט השבוע בכותל המערבי. היועץ המשפטי דאג להציב בלשכתו פסל של הבוס

     

     

    ביקור שנתי בישראל

    גרינבלט, שהקפיד לקחת את משפחתו לביקור בישראל כמעט בכל קיץ ואף חיבר את מדריך הטיולים "ישראל למשפחות: הרפתקה ב־12 יום", נמצא עכשיו על הקו גם לצורכי עבודה. אתמול הוא נחת בארץ ובשבוע הבא יחל את סבב השיחות השני שלו באזור (הראשון היה במארס) עם שתי מטרות: קביעת פגישה משולשת של נתניהו, עבאס וטראמפ, כדי להתניע את התהליך המדיני; וגיבוש סופי של יוזמת טראמפ לשלום, אחרי שבביקוריו בריאד, ירושלים ורמאללה הצליח הנשיא לסחוט כמה ויתורים מכל צד.

     

    מקורבים לטראמפ מספרים כי על פי יוזמתו – שתוצג לצדדים אחרי שיוכשרו הלבבות, ייקבע תאריך למפגש משולש ויחל התהליך – הפתרון יהיה שתי מדינות שמכירות זו בזו. המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, ירושלים המערבית תוכר כבירת ישראל, ירושלים המזרחית תהיה בירת פלסטין ותישמר גישה למקומות הקדושים לבני כל הדתות. טראמפ לא המציא את הגלגל. מתווים דומים הציגו לפניו קלינטון, בוש ואובמה. אולם עתה בונה טראמפ על היכולת הבלתי שגרתית שלו לנהל משא ומתן ועל הידיעה כי לא ישראל ולא הפלסטינים ירצו להיות אלה שאומרים לו לא. כלומר, הוא מאמין שהפחד מפני ההתפרצויות והגחמות שלו ירתיע אותם, וכך יוכל להתקדם.

    טראמפ יאמר לצדדים כי הוא אינו כופה עליהם דבר, והם מוזמנים להעיר הערות ולהציג הסתייגויות, אבל הוא מצפה מהם להתחייב למסגרת ולנהל שיחות על נושאי הליבה ולא רק להצטלם למזכרת.

     

    אין זה מקרה ששבועות ספורים לפני נסיעתו למזרח התיכון החליט טראמפ שלא להעביר את שגרירות ארצות־הברית מתל־אביב לירושלים. "זה יפגע במומנטום", הוא הסביר מדוע ביטל את הבטחת הבחירות המרכזית שלו לישראל. גרינבלט תמך בצעד ואילו יועצו הבכיר של הנשיא, סטיב באנון, התנגד וטען כי ההבטחה ניתנה לא רק לישראל אלא בעיקר לבוחריו האוונגליסטים תומכי ישראל, שבלעדיהם לא היה מנצח. אלא שטראמפ הבין כי העברת השגרירות תרגיז לא רק את הפלסטינים, אלא גם את הסעודים ומדינות ערב אחרות, ותפגע אנושות בסיכוי להשיג הסכם שלום אזורי. מסיבה דומה הוא סירב לצרף לביקורו בכותל המערבי את ראש הממשלה נתניהו.

     

    יום לפני שיצא טראמפ למזרח התיכון השתתפתי בתדריך מצומצם עם בכיר בבית הלבן. בתשובה לשאלתי אמר הבכיר כי "טראמפ לא רואה בהתנחלויות מכשול לשלום, אבל הוא מודאג מבנייה מחוץ לגבולות ההתנחלויות הקיימות. בביקורו הוא מצפה לקבל מנתניהו סימן שדאגתו הובנה והופנמה בירושלים". אפשר להניח שאם טראמפ לא היה מקבל סימן שכזה הוא לא היה משדר אופטימיות כה גדולה ומצהיר כי אפשר לעשות עסקה.

     

    על שהתרחש בחדרי חדרים העיד השבוע שר החוץ האמריקאי רקס טילרסון, שאמר לכתבים בבריסל כי "טראמפ לחץ חזק גם על ישראל וגם על הפלסטינים ועודד אותם לקבל פשרות. שני הצדדים צריכים להתפשר". מעבאס שמע הנשיא כי יהיה מוכן להגיע למפגש משולש, שרק יאמר איפה ומתי. לפי גורמים בבית הלבן, לסעודים הוא הבהיר כי יאמץ חלקים נרחבים מיוזמת השלום שלהם, כולל קווי הגבול של 67', עם תיקונים ועם חילופי שטחים. הסעודים, מצידם, השמיעו לו נעימות ערבות לאוזן: הם נתנו לו להבין כי אם הסכסוך הישראלי־פלסטיני ייפתר, הם יהיו מוכנים לפשרות מדיניות שכוללות כינון יחסים עם ישראל. גם טראמפ וגם אנשיו מעריכים, בניגוד לעמדה הישראלית, ששלום בין ישראל לפלסטינים הוא לב העניין: כשהוא יושג, אפשר יהיה לשמוע את משק כנפי ההיסטוריה ולהגיע לשלום כלל אזורי - השאיפה הגדולה של טראמפ.

    מרגע שעזב את המזרח התיכון החל טראמפ לפעול במרץ כדי להתניע את התהליך: הוא מיד שלח לאזור את גרינבלט, והורה לו לחזור עם תאריך לפגישת פסגה. "האופטימיות של הנשיא היא נכס", אמר השבוע בכיר בבית הלבן "זה עוזר להביא את הצדדים לשולחן".

     

    כשקומי יפתח את הפה

    גרינבלט הוא היפוכו של הנשיא: קולו רך, הוא מדבר ברוגע ויש לו יכולת הקשבה אינסופית. הוא מכבד את בני שיחו ואינו קוטע את דבריהם. כשביקר במארס במזרח התיכון הוא נפגש ארוכות עם אבו מאזן ואנשיו כדי לפוגג את חשדם שהוא יהיה מתווך לא הוגן בשל יהדותו. הוא גם עשה מעשה יוצא דופן והלך לבקר במחנה פליטים בגדה, כדי לשמוע ללא מתווכים על מצוקתם ושאיפותיהם של הפלסטינים החיים תחת הכיבוש כבר עשרות שנים. "אף שליח לא עשה זאת קודם", אמר השבוע דניס רוס, שבעצמו היה שליח למזרח התיכון. חבר שדיבר עם גרינבלט השבוע אומר, "ג'ייסון מאמין שהרגע הזה הוא הזדמנות של פעם בחיים להשיג שלום. הוא מאמין בכך גם בגלל יכולות המשא ומתן המופלאות של טראמפ וגם מפני שמה שמאחד את כולם הוא הפחד מהאיום האיראני".

     

    מאז התמנה לתפקיד, עבר גרינבלט להתגורר בוושינגטון, ולשכתו שוכנת בבניין המשרדים של הבית הלבן. אשתו וילדיו מגיעים אליו בכל סוף שבוע ומארחים חברים לארוחת שבת. בין המוזמנים אפשר למצוא יועצים לשעבר לנשיאים וישראלים בכירים שהיו מעורבים בעבר במשא ומתן עם הפלסטינים.

     

    כאשר יגיע גרינבלט למזרח התיכון, טראמפ יהיה כבר בחזרה בוושינגטון, הממתינה לו עם שלל שערוריות. היומיים הראשונים לביקורו של הנשיא באזורנו סוקרו בתקשורת האמריקאית בהרחבה, מתוך ציפייה לגילוי מביך של בורות בתחום יחסי החוץ או התפרצות מעליבה כלפי מנהיג זר. אבל כשזה לא קרה היא חזרה לעסוק בקשר הרוסי שלו, דבר שהביא את אנשי הבית הלבן להיערך משפטית לאפשרות שהדמוקרטים ינצלו את המשבר כדי לבקש משפט הדחה לנשיא.

     

    בתחילת השבוע צפויה דרמה, כאשר ג'יימס קומי, ראש האף־בי־איי שפיטר טראמפ, יעיד בפני ועדת המודיעין של הסנאט בדיון פתוח. תהיה זו הפעם הראשונה שבה קומי יפתח את הפה לאחר שחשף באמצעות מקורביו כי טראמפ ביקש ממנו להפסיק את החקירה בעניין יחסיו עם הרוסים של היועץ לביטחון לאומי לשעבר מייקל פלין. "קומי יהיה בסדר, הוא לא אדם שמבזבז את זמנו ברחמים עצמיים", אמר לאתר הפוליטי "פוליטיקו" חברו של קומי, בנג'מין וויטס. "יש לו סיפור לספר והוא רוצה שהציבור יידע, ואם הייתי טראמפ הייתי חושש מאוד עכשיו".

    אם אכן יתברר כי טראמפ ביקש מקומי לומר לו אם הוא נמצא תחת חקירה, או אף ביקש ממנו לעצור אותה, מדובר בשיבוש חקירה, סעיף שיכול להביא למשפט הדחה. הנשיא יכול לעמוד למשפט הדחה גם על כך שחשף לרוסים סודות רגישים - אם יימצאו הוכחות לכך, כמובן. אלא שמשפט הדחה מתבצע בקונגרס, וכדי להעביר את הנשיא מתפקידו יש צורך ברוב רגיל בבית הנבחרים וברוב של שני שלישים בסנאט. הסיכוי שזה יקרה נמוך ביותר, מפני שבשני הבתים יש רוב לרפובליקנים - ואין סיכוי שהם יצביעו נגד טראמפ כל עוד הסקרים מראים כי 96 אחוז מבוחריו מרוצים מתפקודו.

    אז הדחה אולי לא תהיה, לפחות לא עכשיו, אבל הקשר הרוסי שוחק את מעמדו של הנשיא ורובץ על פעילותו כמו עננה שחורה. זו סיבה נוספת לכך שהוא כל כך רוצה להשיג הסדר שלום בין ישראל לפלסטינים: זה יהיה רגע היסטורי, מצולם היטב, כאשר טראמפ הוא האדריכל, המארח והמושיע. לשם הוא מכוון.

     


    פרסום ראשון: 25.05.17 , 19:05