אנחנו נוטים להתפעל ממראה הפרות והעיזים הדשנות הרועות באחו באזורים הכפריים באירופה למשל. לרוב תלווה ההתפעלות בהבעת קנאה בחייהן הנינוחים ובאמירות כמו "עם חיים כאלה, לא פלא שהגבינות שמייצרים מהחלב שלהן טעימות כל כך" או "זה מסביר למה החמאה צהובה כל כך". ואכן, איכות החיים של החיות שאת החלב שלהן אנחנו צורכים משפיעה על טעמי המוצרים הנרקחים ממנו ועל איכותם הבריאותית.
קידום רווחת בעלי החיים, אם כך, לא צריך להיות נחלת הצמחונים והטבעונים בלבד. גם אוכלי־כל נהנתנים יכולים ליהנות מזה.
"הגעתי לנושא הזה כצרכנית", מספרת לימור אברבוך, מנכ"לית "חי בריא". "אחרי שנחשפתי במסגרת עבודתי לחקלאות התעשייתית ולדרכים להגדלת התפוקה על חשבון רווחת בעלי החיים ובריאות הציבור, מצאתי את עצמי מתמודדת עם שאלות כמו מה אני אוכלת ואיך זה מסתדר עם הדרישות המוסריות והבריאותיות שלי. גיליתי שאנחנו רחוקים שנות אור מהמתרחש בארצות־הברית ובאירופה בתחום הזה, שם יש כבר שנים תווי איכות. כמי שמעוניינת לצרוך מזון מהחי, חשוב לי לעשות את זה באחריות, והבנתי שכשאני קונה גבינה – אין לי שום מידע לגבי הפרקטיקות ששימשו בהכנתה. למעשה, חברות המזון הגדולות עושות הכל כדי להרחיק את הצרכן ממקור המזון שלו. הן לא רוצות שנשאל שאלות, ואנחנו מצידנו נכנסים לפוזיציה של הדחקה. לא נעים לנו לדעת מה קורה לפרות ולעיזים האלה בדרך לצלחת שלנו, ואנחנו מעדיפים להימנע מהידע הזה. אלא שהזמנים השתנו והמודעות עולה, והגיע הזמן לשקיפות וליצירת מרחב בחירה, כך שכשאת עומדת במכולת ומתלבטת איזו גבינה לקחת – תוכלי להכניס לרשימת השיקולים גם את רווחת בעלי החיים שהגבינות האלה יוצרו מהחלב שלהם, מה שמשפיע גם על הבריאות שלך".
לפני כשנה הוקמה חברת "תו בריא" ששמה לעצמה למטרה לקדם שקיפות בתחום המזון מהחי ולעודד יצרנים ליישם פרקטיקות הומניות. כיום, מספרת אברבוך, מתמודדות רוב חיות המשק עם תנאי גידול המסבים להן מתח ומצוקה ומקשים עליהן לבצע פעולות טבעיות פשוטות. "במשקים התעשייתיים מתייחסים אליהן כאל יחידות ייצור ונותנים להן את המינימום ההכרחי כדי להבטיח שהיחידות הללו יהיו רווחיות. זה אומר מרבצים רטובים, שבהם החיות מתבוססות בבוץ ובצואה, שימוש בזרזי גדילה, הזרקת הורמונים לסנכרון ייחומים ועוד. הדברים האלה פוגעים מאוד ברווחת בעלי החיים, אבל כאמור, יש להם גם השלכות קשות לעיתים על בריאות הציבור. ההורמונים מגיעים גם אלינו, האנטיביוטיקה מייצרת אצל החיידקים עמידות מסוכנת. 'תו בריא' הוקמה כדי לפזר את הערפל".
החברה, שהכנסותיה מבוססות על דמי החבר של משקי חי, מעבדים, יצרנים ומשווקי מזון המשתתפים בתוכנית, גיבשה בהסתמך על נהלים ותקנים דומים בעולם, ובסיוע מדענים וחוקרים, שורה של דרישות גידול מחמירות שיבטיחו את רווחת בעלי החיים ואת איכות תוצריהם.
אברבוך: "עבור כל בעל חיים מובאים בחשבון הצרכים הייחודיים לו, כולל אינטראקציה חברתית, נוחות, בריאות גופנית ונפשית וכו', כמובן תוך התייחסות לאתגרים שנובעים מגידולו לשם ייצור מזון. המשמעות היא למשל איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה המניעתית, תזונה נאותה שאינה כוללת חלבון מהחי (דוגמת זבל עופות), איסור על החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, הגבלת זמן ההובלה של בעלי חיים למקסימום של ארבע שעות, חיוב התקנת טלוויזיה במעגל סגור בבית המטבחיים.
"תו 'חי בריא' מהווה אישור לעמידה בדרישות האיכות האלה, הוא מעין אות הצטיינות עבור המגדל, המקדם חקלאות ישראלית אחראית, שמחויבת לבעלי החיים, לסביבה ולבריאות הציבור", היא מציינת. התו הינו וולונטרי ופרטי ואינו קשור לכל גוף ממשלתי. פעילות הפיקוח וההחלטה על מתן אישורי עמידה בדרישות "תו בריא" מתבצעת על ידי "אגריאור", חברת פיקוח הפועלת בהתאם לדרישות משרד החקלאות.
אילו מוצרים כבר מתהדרים בתו?
"מוצרי בשר בקר ובשר טלה מכמה משקים ומוצרי חלב מהצאן. בקרוב ייכנסו גם מוצרים מענף העופות והביצים".
מה לגבי מוצרים מחלב פרה?
"הממשק של גידול בקר לתעשיית החלב הוא מורכב. אנחנו בקשר עם כמה רפתות אבל ייקח זמן עד שניכנס לזה".
יש מקום לשקיפות
את מוצרי החלב עם תו "חי בריא", בהם גבינות קשות, יוגורטים וחלב ניגר, ניתן לרכוש בחנויות טבע ובחלק מרשתות המזון הגדולות. נכון לעכשיו, אומרת אברבוך, שני משקים קיבלו את התו (נאות סמדר וחוות אלה), ובקרוב צפויים להצטרף אליהם ארבעה משקי חלב צאן נוספים.
המשק בנאות סמדר הוא משק סגור, הגבינות מיוצרות מחלב 250 העיזים שחיות בדיר האורגני בקיבוץ. "העיזים הללו", מספרת אברבוך, "יוצאות למרעה פעמיים מדי יום ונהנות מאוויר המדבר ומטיפול מסור, הכולל בין השאר תזונה איכותית".
נציין כי המוצרים הנושאים את תו האיכות יקרים יותר, "אולם ההבדלים אינם משמעותיים ובוודאי בטלים בשישים עבור מי שמעוניינים להיטיב את תזונת משפחתם", מציינת אברבוך.
הטבעונים בוודאי זועמים עליכם, מבחינתם אתם מכשירים את השרץ.
"יש כאלה שזו תחושתם ואחרים שדווקא תומכים, מתוך ההכרה שיש מקום לשקיפות. אנחנו נפגשים בנקודה ברורה אחת: גם אנחנו, כמו הטבעונים, קוראים לצמצום צריכת המזון מהחי. גידול אחראי ואכפתי הוא בהכרח יותר יקר ולכן אוכלים פחות מתוצריו האיכותיים".
אברבוך עצמה נמנעת לחלוטין מאכילת ביצים מחוץ לבית, שכן לרוב מדובר בביצי כלוב, ובביתה אוכלים בשר פעמיים בשבוע בלבד ("גם הילדים מבינים את ההשלכות"). "ברור לי שיש משפחות שיתקשו כלכלית להקפיד על זה, אבל חשוב שמי שכן יכול – יוכל לקבל החלטת צריכה מושכלת, וכדי שזה יקרה, המוצרים העומדים בתקן צריכים להיות נגישים". בימים אלה היא מקדמת הצעת חוק לסימון תוצרת חקלאית לטובת הצרכנים ולעידוד תוצרת ישראלית.
ומה החזון?
"שתו 'חי בריא' יהיה נוכח בכל בית בישראל, שאנשים יפקחו את עיניהם ויידעו שיש אלטרנטיבה". •
