שיעור מוחות

חמשת השופטים הביטו משתאים בנער הישראלי בן ה־16 מצור יגאל. גונן צימרמן הציג בפניהם נוסחה מתמטית מורכבת. שניים מהשופטים הנדהמים הנידו בראשיהם והודו, "זה לא התחום שלנו. אנחנו לא מתמחים בזה". צימרמן הנמרץ המשיך לשטוח בפני חבר השופטים את תורתו המתמטית. 24 שעות מאוחר יותר הגיע הנער, תלמיד "הכפר הירוק", למקום השלישי בעולם בתחרות המדענים הגדולה והחשובה מסוגה בעולם, INTEL ISEF, שאותה עורכת מדי שנה חברת "אינטל" בארצות־הברית. הוא התברג במקום השלישי בעולם בהמצאה מתמטית, בתחרות שבה משתתפים 1,778 מדענים צעירים מ־78 מדינות. כבוד.

נציגות ערב הסעודית בתחרות. קטפו פרסים | צילום: גד ליאור

במרכז הקונגרסים הענק של לוס־אנג'לס נערכה בימים האחרונים תחרות המדענים והמפתחים הצעירים, כולם בני 16 עד 21. מהתחרות הזאת, שנחשבת בקרב המדענים ליוקרתית מסוגה בעולם, כבר צמחו אחדים מגדולי המדענים בעולם.

הנבחרת הישראלית שיגרה לתחרות השנה עשרה בני נוער מכל רחבי הארץ. ראשי המשלחת היטיבו להגדיר אותם: "רובם לא יודעים מי משתתף ב'האח הגדול' ומה זאת התוכנית 'הישרדות'. הם עסוקים שעות רבות ביממה בהמצאות רפואיות, בחקר של תופעות ובניתוחים מדעיים, שפרופסורים ברחבי העולם לא הצליחו לפענח. כל המצאותיהם ומחקריהם מלווים על ידי צוות מוזיאון המדע בירושלים, עד לבחירת הנבחרת הסופית שתייצג את ישראל בתחרות היוקרתית בארה"ב".

שניים מהמתחרים השנה הם דקל רוט (18) ואריאל אדר (17), תלמידי בית הספר "אורט" בקריית־טבעון, שפיתחו מוצר רפואי חדשני, שיאפשר בקרה אחר מסתם לב מלאכותי בבית החולה. "מה שפיתחנו זה מכשיר שיאפשר לחולה לבצע בביתו בקרה בזמן אמת אחר מסתם לב מלאכותי שהותקן בניתוח בגופו. אנחנו בטוחים שההמצאה שלנו תציל חיי חולים רבים", משוכנעת רוט. המכשיר יאפשר למעשה לחולה לבצע מעקב אחר תקינות המסתם בביתו, בעוד כיום קיים מכשיר אקו־לב מקצועי שרק רופא יכול לעשות בו שימוש בבית החולים, בימים שאחרי ניתוח הלב לחולה. כאשר המנותח יוצא לביתו, כעבור כשבוע, אין לו עוד אפשרות לבצע מעקב אחר תקינות המסתם וזאת נבדקת רק מדי כמה שבועות בבית החולים. אי־תקינות שאינה מתגלה בבית עלולה כיום לגרום למותו של המנותח בין הבדיקות.

אף רופא בעולם כולו לא חשב עד היום על פיתוח מכשיר כזה?

אדר: "חשבו על הבעיה, אבל כיום צריך טכנאי אקו־לב ומומחים בתחום כדי לבצע את הבדיקה. אנחנו פיתחנו מכשיר שהחולה יכול לבצע את הבדיקה בלי שום הכשרה ומומחיות בביתו".

רוט ואדר לומדים במגמה שמעודדת יצירת פרויקטים, במסגרת לימודיהם לבגרות במגמה מדעית־הנדסית, שבה מתמחים בביו־רפואה, אלקטרוניקה ומחשבים. כל תלמיד, או כמה תלמידים יחדיו, בוחרים פרויקט ומורה מלווה.

הקשר שבין שעון ביולוגי למוסריות

תחרות הענק ריכזה באולמות של מרכז הקונגרסים הענק בדאון־טאון של לוס־אנג'לס משלחות מדענים צעירים מכל העולם. מירדן, דרך קטאר ועד ערב־הסעודית צעדו מדענים צעירים מוכשרים וחייכניים על הבמה והוכתרו במקומות גבוהים, כמעט בכל הקטגוריות - פיזיקה, כימיה, ביו־טכנולוגיה מתמטיקה, היסטוריה והנדסה. שתיים מהזוכות, מערב־הסעודית, עלו לבמה כשהן לבושות חיג'אב ועטורות רעלה. אחד מבני משפחת המלוכה בקטאר נמנה עם מעניקי הפרסים, שנעו בין 500 ל־75 אלף דולר לכל אחד ממאות ממדעני העתיד, שהוכתרו במקומות הראשונים.

פ' (18) אחת המתחרות מסעודיה, הסכימה לדבר איתנו אך ביקשה שלא לציין את שמה. הצעירה היא בת למשפחת מלוכה, לומדת בעיר ג'דה. "אף אחד לא מנע ממני ללמוד מדעים בגלל שאני אישה. אבל למדתי רק עם נשים וגם המדענית שליוותה את מחקרי הייתה אישה". כאשר זכתה באחד הפרסים, גרפה פ' תשואות מהקהל ופרצה בבכי על הבמה.

אצלנו, רוני בן־חיים, המרכזת את התחרות למדענים ומפתחים צעירים בישראל, מסבירה שהתוכנית היא חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי ושל התחרות העולמית של אינטל. הזוכים בתחרות ארצית מוקדמת מייצגים את ישראל, הן בתחרות מדענים צעירים באירופה והן בתחרות שבארצות־הברית. מתוך 220 עבודות שהוגשו לתחרות בישראל השנה עלו 50 לגמר. בתום התחרות, בליווי מוזיאון המדע הירושלמי, נבחרו השנה עשרת התלמידים המצטיינים ביותר, שייצגו את ישראל בתחרות המדוברת בלוס־אנג'לס.

נעמה שור מגדרה זכתה לציון לשבח מיוחד. היא לומדת בתיכון לחינוך סביבתי במדרשת שדה בוקר, ומצויה בשנת שירות טרם גיוסה לקורס טיס. מחקרה, שהוגדר כמקורי ומפתיע, עסק בקשר שבין "השעון הביולוגי לרמת המוסריות בקבלת החלטות". נעמה מצאה, באמצעות בדיקת מדגם של אנשים, כי קיים שוני ברמת המוסריות של אנשים המוגדרים כ"טיפוסי בוקר" לבין "טיפוסי ערב". בין השאר נבדקו רמות פיתוי שונות לשקר, עמימות שאפשרה לנבדקים להצדיק שקר, כדי למקסם תועלת והשפעה על תמורה כספית שהנבדק קיבל על החלטותיו. המחקר העלה, כי בבוקר טיפוסי ערב הראו רמת מוסריות נמוכה יותר במובהק לעומת טיפוסי בוקר. תוצאות הניסוי מצביעות על קשר בין מחזוריות השעון הביולוגי של האדם לבין רמת המוסריות בקבלת החלטות.

רינה סבוסטיאנוב (18) לומדת במקיף ג' באשדוד במגמת כימיה־פיזיקה. היא פיתחה חומר שנקרא הידרו־ג'ל, שיספק את המצע לתאי גזע שיתמיינו לתאי עצם. מחקרה פיתח את המצע שיוכל לאפשר, מחוץ לגוף האדם, את בניית העצם מאיחוי של עצמות. מסובך כמו שזה נשמע. את המחקר שלה, אגב, היא ביצעה באוניברסיטת תל־אביב.

בת 18 חוקרת השפעת מוות המוני

טל כהן (19), יובל פלדמן (19) ועמליה בן אשר (18), תלמידות "אורט פסגות" שבכרמיאל, פיתחו מערכת שמסוגלת להעביר בעת חיבור אינפוזיה לגופו של חולה מספר תרופות, אחת אחרי השנייה, באופן עצמאי ואוטומטי, בלי שאחות צריכה, בין תרופה לתרופה, לבצע שטיפה של המכשיר. העברת התרופות תיעשה אוטומטית ללא כל צורך של אחות או אח להתערב בתהליך. המכשיר שפיתחו יתריע גם אם התרופה נגמרה ותשלח הודעה על כך לצוות הרפואי. באופן מפתיע שום צוות רפואי בעולם לא הצליח עד היום לפתור את בעיית ריבוי התרופות המועברות לחולה באמצעות האינפוזיה.

לטענת השלוש, רופאים ציינו כי המצאתן תחסוך יותר משעתיים בטיפול בשש תרופות שונות אצל חולה אחד. ומה יעשו הממציאות בעתיד? פלדמן כבר הודיעה חד־משמעית: "אני אהיה רופאה כירורגית". כהן: "אהיה אולי מהנדסת תוכנה". בן־אשר נוטה לכיוון של הנדסה ביו־רפואית.

נוגה יקותיאלי (18) הירושלמית בחבורה, תלמידת בית־הספר למדעים ואמנויות, בחנה כיצד מוות המוני, במגפות ובמקרים אחרים, משליך על אלו שנותרו בחיים באותה סביבה. כדי להגיע למסקנותיה היא בחנה כיתובים על מצבות וקראה שירים מאותה תקופה. התברר לה שגישתם של אלו שנותרו בחיים, אל החיים עצמם, השתנתה בעקבות מותם של קרוביהם. לפני המוות עניין אותם להגיע לגן עדן, ולאחר המוות ביקשו אותם אנשים לחיות "כאן ועכשיו".

בלה אברהמס, סמנכ"לית קשרי ממשל, תקשורת וקהילה באינטל ישראל: "אנחנו משקיעים רבות כדי להבטיח שהחינוך הטכנולוגי־מדעי ייבנה על יסודות איתנים. ההיי־טק צריך דור המשך ותחרויות כאלה הן דרך נהדרת להלהיב את הנוער לצלול לתוך הטכנולוגיה ולמצוא את עתידם בתחום זה".

הכותב היה אורח חברת אינטל בכנס