הקסדה הישראלית שבולמת את סרטן המוח

בשורה לחולים בסרטן מוחי: טיפול באמצעות שדה חשמלי בטכנולוגיה חדשנית עשוי להאריך את חייהם. הטכנולוגיה, פרי פיתוח ישראלי, הוצגה לאחרונה בכנס השנתי של הפדרציה העולמית לנוירו־אונקולוגיה שנערך בשווייץ.

הטכנולוגיה החדשה, Optune, מיועדת לטיפול בסובלים מגליובלסטומה, סרטן המוח הראשוני הנפוץ והאגרסיבי ביותר. בארץ מאובחנים מדי שנה 200 חולים במחלה, ו־200 חולים מתים כתוצאה ממנה. הטיפול מתבצע בשילוב כימותרפיה, לאחר שהחולים עברו ניתוח להסרת הגידול הממאיר וטיפולי קרינה. עד כה טופלו באמצעות הטכנולוגיה יותר מ־5,000 חולים ברחבי העולם.

ד"ר רחל גרוסמן, סגנית מנהל המערך הנוירוכירורגי בבית החולים איכילוב, מסבירה: "גליובלסטומה הוא הגידול הכי ממאיר במוח, גידול ראשוני של תאי הגליה. עד כה יכולתנו כרופאים להאריך את חייהם של אלה שהגידול מתגלה אצלם הייתה מוגבלת מאוד. הטיפול המקובל הוא ניתוח לכריתה מקסימלית ובטוחה ככל האפשר של הגידול, תוך שמירה על תפקודו התקין מבחינה נוירולוגית של המטופל. אחרי החלמה של כחודש מגיעים טיפולי קרינה לאזור המנותח בשילוב של כימותרפיה בכדורים. הפרוטוקול הטיפולי הזה נמשך שישה שבועות, ואחריו ממשיכים עם הכימותרפיה בחמשת הימים הראשונים בכל חודש. מגוון הטיפולים הכימיים בהקשר הזה מצומצם שכן רוב התרופות הכימותרפיות לא חודרות את מחסום הדם־מוח, שמגן ומפריד את המוח מהגוף, לטוב ולרע. כך המוח שומר על עצמו מפני זיהומים, וזה יתרון כמובן, אבל מנגד, מעטות התרופות שמגיעות אליו בריכוז שעשוי להועיל לטיפול נגד הגידול. לצערנו, הסרטן הזה נוטה לחזור ברוב המקרים. גם השונות הגנטית שלו גבוהה משל רוב הגידולים האחרים בגוף, כך שגם אם ניתן תרופה שתתקוף שינוי גנטי כלשהו, תיווצר במהירות עמידות של הגידול נגד הטיפול".

לכאורה, מבוי סתום. אלא שכאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה החדשה. "הטכנולוגיה, שאותה הגה פרופ' יורם פלטי, מייצרת שדות חשמליים שמפריעים לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם להם להפסיק לצמוח. עם זאת, הם לא מפריעים לפעילות החשמלית המתקיימת במוח ולא מזיקים לרקמות התקינות בו", מסביר ד"ר אילון קירסון, המנהל המדעי ואחראי מחקר ופיתוח בחברת Novocure, מפתחת Optune. "המעקב הרציף והמחקרים מעלים שהשימוש בה הקפיץ מ־30 ל־45 אחוז את מספר החולים שחיים שנתיים לאחר תחילת הטיפול במחלתם, והיום כבר ברור לנו שיש חולים שיחיו גם חמש שנים מרגע האבחנה. למעשה, הטכנולוגיה הזאת שינתה את המהלך הטבעי של הגליובלסטומה והביאה למצב שלא כל החולים בה מתים ממנה".

המקור לגליובלסטומה אינו ברור. ללא טיפול, הגידול מתפשט במוח, גדל במהירות ומביא למות החולה בתוך שלושה־ארבעה חודשים. הטיפול המקובל מאריך את חיי החולים בחודשיים לערך. הוספת הטיפול באמצעות השדות החשמליים לפרוטוקול המקובל, מספר קירסון, הוסיפה חמישה חודשים בממוצע.

המולקולות מסתובבות

"ברגע שהצלחנו להפריע לתאים הסרטניים להשלים את תהליך החלוקה שלהם, מה שגורם לגידול להפסיק לצמוח, הפכה המחלה לכזאת שאפשר להילחם בה", הוא אומר. "בזמן חלוקת התאים יש שלב שבו הדי־אן־אי משתכפל. כל כרומוזום נעמד ליד 'אחיו' בשורה, התא מקבל צורה של שעון חול ואז שני החלקים מתנתקים זה מזה. השדות החשמליים לא מאפשרים לזה לקרות מכיוון שהמולקולות מסתובבות לכיוון השדה, המושרה חיצונית. כיבוי המכשיר, המופעל על ידי בטריות, מבטל מיד את קיום השדה החשמלי, ולכן הטיפול חייב להיות רציף".

נכון להיום שוקל המכשיר 1.4 ק"ג ופועל בעזרת חוטים המתחברים לראש באמצעות מתמרים (אלקטרודות). כיוון שהטיפול מקומי ולא סיסטמי, גם תופעות הלוואי כתוצאה מהשימוש בו מקומיות בלבד – וכוללות לרוב גירוי עורי בלבד. חלק מהמטופלים מדווחים על כאבי ראש, שייתכן שמקורם בגידול עצמו, ומעטים חוו מעידות כתוצאה מהחיווט. עם הנראות הבלתי נמנעת של המערכת מתמודדים המטופלים בעזרת כובעים מאווררים, מטפחות או פאות. בין יתרונותיו הם מציינים את העובדה שניתן לעשות איתו הכל, למעט שחייה, ושהוא אינו מצריך אשפוז. ההמלצה היא להיות מחוברים למכשיר, הנתון בתיק נשיאה קטן וקל, 18 שעות ביום (או יותר), למשך תקופה של עד שנתיים. החלפת המתמרים עצמאית ומתבצעת פעמיים־שלוש בשבוע – ואז יכולים המטופלים לחפוף את ראשם. החברה מספקת הדרכה ותמיכה טכנית מסביב לשעון.

השימוש בטכנולוגיה אושר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), על ידי הרשויות האחראיות על אישורי תרופות וטיפולים רפואיים באירופה, ולאחרונה גם בארץ. הוא אינו בסל הבריאות אולם מוכר על ידי חלק מביטוחי הבריאות הפרטיים.

הגברת ההיענות

"לחלק מהחולים זה נשמע כמו מדע בדיוני, ולכן האתגר הוא לעזור להם להתגבר על הקושי שבעצם חשיפתם כחולים בסרטן במוח ולהגדיל את נכונותם לטיפול", ציין בכנס ד"ר מצ'י מרוגלה מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל, ארצות־הברית. "לעיתים, כדי לשפר את היענותם לטיפול, אנחנו מדברים על התסריט הגרוע, על הסיכונים המזומנים להם בלעדיו. בדרך כלל זה עוזר. הנתונים שלפיהם כ־19 אחוז מהמטופלים חיו גם חמש שנים לאחר קבלת האבחנה – בהחלט מעודדים".

ד"ר גרוסמן: "לפי שאלוני איכות חיים שמילאו מטופלים, איכות חייהם לא נפגעה, אלא אפילו השתפרה. למרות הקסדה והגנרטור הצמוד, למרות הטרחה מסביב – הם בפירוש מרגישים שהם חיים יותר טוב, מעבר לעובדה החשובה שתוחלת חייהם התארכה, כמובן. זה מה שהופך את הטכנולוגיה הזאת לבשורה, והפוטנציאל שטמון בה אדיר. כמה עשרות חולים שלי שטופלו באמצעותה ממשיכים לתפקד, חוזרים לעבוד. הטיפול הזה מאפשר איכות חיים טובה בנוכחות מחלה מאוד קשה, וללא פגיעה נוירולוגית נוספת, שכן האתר היחיד במוח שבו יש תאים שמתחלקים – הוא הגידול. המחקר הראשון הראה שככל שהשימוש היה ממושך יותר מבחינת מספר השעות היומיות, כך החולים חיו יותר זמן. יש להניח שניתן לשפר פרמטרים רבים בפרוטוקול, לאתר תת־אוכלוסיות שיגיבו יותר טוב, לשלב את הטכנולוגיה עם טיפולים נוספים שיביאו לתגובות טובות, למקסם את עיתוי התחלת הטיפול. לא במקרה התוכניות ארוכות הטווח הן לבחון את הטכנולוגיה מול סוגי סרטן אחרים".

ואמנם, תוצאות ראשונות של ניסויים קליניים הראו הצלחה בטיפול באמצעות הטכנולוגיה בסוגי סרטן נוספים, בהם סרטן הריאות, סרטן הלבלב וסרטן השחלות. החזון, מסכם ד"ר קירסון, הוא לייעל את הטיפול ולהתאימו למקסימום חולים. "אולי נצליח להגיע לגנרטור בגודל של אייפד, אולי נגיע לחוטים זעירים", הוא אומר, "ומעבר לזה, היינו רוצים למשל להצליח לפתח טיפול מניעתי לנשים עם נטייה גנטית לסרטן השד על בסיס הטכנולוגיה הזאת. מנגנון הפעולה הוא כזה שתיאורטית הטיפול אמור לפעול על כל סוג סרטן שמתאפיין בחלוקת תאים מהירה. בינתיים התוצאות הראשונות של הניסויים שלנו בסוגי סרטן אחרים מבטיחות". •

shirgos@gmail.com

הכותבת הייתה אורחת חברת Novocure

בכנס השנתי של הפדרציה העולמית לנוירו־אונקולוגיה