סליחה, תקלה

זה מתחיל ממש בקטן. אל דירתה המרווחת של לואיז בז'נבה מגיעה ויקטוריה, תיירת אנגלייה צעירה וגבוהה, וגם קצת שיכורה, אבל לא באופן מטריד. כך נפתח "היום בתוך הבלגן", ספר הביכורים המצליח של גיום ריס השווייצרי.

לואיז החליטה לפתוח את ביתה בפני תיירים מכל קצווי תבל כדי להרחיב את עולמה, כי חנות הרהיטים שבבעלותה אינה מאפשרת לה לטייל כפי שהיתה רוצה. אנסלם ואוד, אחיה של לואיז, זורמים עם הרעיון המהפכני, כי גם החיים שלהם קצת משעממים, אבל כשז'נבה נתונה לאחד החורפים הקשים בתולדותיה מתקבצים אל הדירה בזה אחר זה 15 אורחים, והעלילה הולכת ומסתבכת.

במסווה של קומדיה קלילה ולא מחויבת נוגע ריס באופן מעניין ומסקרן, שלא לומר מקורי ממש, בכמה מהסוגיות הבוערות והסבוכות של החיים המערביים המודרניים, ובראשן הגלובליזציה, הרשתות החברתיות והמהפכה הסלולרית. האם אנחנו באמת כולנו קהילה אחת גדולה ומחבקת, או שדווקא כל הקרבה העולמית הזו מרחיקה אותנו אלה מאלה ושולחת אותנו להסתגר בתוך השבט הקטן שלנו.

אחרי ויקטוריה האנגלייה מגיעות אל הדירה ז'ולי וז'ודית, שווייצריות צעירות ממערב המדינה, ואחת שמכונה רק "האמריקאית" (אחריה יגיע גם אחד שמכונה רק "האילם"). כשלואיז פירסמה את ההודעה באתר המטיילים היא לא תיכננה שכולם יגיעו אליה ביחד, אבל עכשיו כבר אין מה לעשות והלוגיסטיקה הכרוכה בשיכון כל האורחים מתחילה להיות מורכבת.

גיום מציג תמונה מרתקת של דור צעיר, בעיקר אירופאים בגילאי 36־16, ועולמם המבלבל, כשמצד אחד אפשרויות התקשורת שבו בלתי מוגבלות, במגע אחד תפגוש "חברים", אבל מצד שני הם לא ממש מוצאים את עצמם ואת מקומם, יש בקיום שלהם משהו מנוכר ולא מחויב, למרות שלכאורה הם מחוברים יותר מכל דור שהתקיים אי־פעם לפניהם.

וכך הם נקבצים ובאים, צעירים ומבוגרים, הורים ושכנים, וכשבחוץ משתוללת סערה מטורפת נוצרת בדירה מעין תיבת נח מודרנית, שיושביה נפרדים מהטכנולוגיה וחוזרים להתחלה, לצרכים הבסיסיים, להישרדות, בספר קטן־גדול, שמצליח להשאיר אחריו לא מעט חומר למחשבה.

"היום בתוך הבלגן" / גיום ריס. מצרפתית: רוני אפרת, בהוצאת תמיר סנדיק / ידיעות ספרים. 178 עמ'