{ }
שבת 23 בנובמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    יהודה בעל הנס
    זמנים מודרנים  • 04.06.2017
    "אנחנו דוגלים בשיטת הסלואו דייטינג - לאט אבל בטוח"
    תקופת הרווקות והדייטינג יכולה להיות מתסכלת ומבלבלת. היא כן רוצה, לא רוצה, ואולי בכלל זה אני שמתבלבל? לו רק מישהו היה מייעץ, תומך ועוזר להכיר בני זוג פוטנציאליים. המיזם "חיבורים" מציע בדיוק את זה – שירות של ליווי וייעוץ למי שיוצאים לדייטים, והתוצאות מדברות בעד עצמן
    מירי בן־דוד ליוי ׀ איור: גיא מורד

    ג'ודי שטרן הכירה את בעלה, רוי, כשהייתה בת 26. "כן, היום זה נשמע ממש בסדר, אבל בזמנו, זו הייתה רווקות מאוחרת לכל הדעות. כולם, דתיים וחילונים, היו מתחתנים הרבה יותר מוקדם, והרגשתי תסכול ובדידות, הייתי מדוכדכת וזו הייתה התקופה הכי קשה בחיי. החברות שלי כבר התחתנו והיו גם לאמהות ולא היה לי קל.

     

    "מאז הנושא הזה של רווקים־רווקות הוא בנפשי. כשילדיי גדלו התמודדתי מחדש עם הנושא. קודם התחתנה הבת השלישית בת ה־24 כשהאחיות הגדולות ממנה נותרו רווקות. אחר כך התחתן הבן השישי, בהיותו בן 22 בלבד. הבת השנייה התחתנה בת 31, אחרי שנים מאוד קשות של רווקות, והבת הבכורה התחתנה בת 36. הבן החמישי התחתן בן 32. בקיצור חוויתי שוב את העולם הזה, את הדייטים, את התסכולים ואת העצבות, דרכם".

     

    מה חשוב בתקופה של חיפוש הזוגיות והדייטים?

     

    "בעיקר צריך עידוד ותמיכה. הצעירים זקוקים לאוזן קשבת, הם זקוקים למישהו שיהיה שם בשבילם. מישהו אובייקטיבי צריך להיות בתמונה ושיעזור להם לחשוב, לעבד, לעכל את מה שהם עוברים. לא תמיד הפרשנות שלהם נכונה וכדאי שמישהו אחר יעזור מהצד להבין למה הם מצפים ומה קורה שם בכלל".

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    שטרן התנדבה במקרה לסייע בשידוך של בחורה, והצליחה למצוא לה בן זוג מתאים. השידוך הזה, בצירוף עם הרגשות שהציפו אותה כמי שחוותה רווקות מתסכלת וגם כאמא לרווקים, הובילה אותה למחשבה להקים את "חיבורים".

     

    "לפני ארבע שנים הקמנו את המיזם כשהמטרה הייתה ליצור מאגר גדול של פנויים ופנויות – לא רק רווקים, גם גרושים ואלמנים, ובעזרת מתנדבים ללוות את הפונים לאורך התהליך", מספרת שטרן.

     

    השירות ניתן לפנויים בגילאי 25־45. כיום, 110 מתנדבים מרחבי הארץ מלווים את הפרויקט. מתוך כ־850 חברים רשומים, 36 כבר נישאו, עשרה מאורסים ועוד כ־50 דיווחו שהם כבר במערכת יחסים.

     

    נרשמים דרך האתר של המיזם בתשלום חד־פעמי בלבד של 180 שקל שמהווה דמי רצינות ויוצאים לדרך. המאגר הוא דיסקרטי וסגור ורק המלווים חשופים לו והם אלה שמציעים הזדמנויות להיכרות. לחברי הקהילה יש גם אירועים לפנויים־פנויות במחירי עלות על מנת להרחיב את האפשרויות להכיר.

     

    "המוטו שלנו הוא שאנחנו לא 'שוק', אלא בוטיק, במובן הזה שאין יותר מהצעה אחת בכל פעם. ההתמקדות היא בתיאור של הבן אדם ורק אחר כך מעבירים תמונה. בשונה מתפיסת הספידייטינג, אנחנו דוגלים בשיטת הסלואו דייטינג - לאט אבל בטוח, לבחון כל מקרה לגופו ולא לפסול בהינף אגודל. אנחנו בסך הכל ארבעה אנשי צוות בשכר שמתפעלים את כל הארגון וכולנו גם מלווים בעצמנו".

     

    אז מה בעצם קורה בין המלווה לבחור או הבחורה שמחפשים בני זוג ורשומים אצלכם?

     

    "הם נפגשים במקום ציבורי לפי תיאום ביניהם להיכרות ויש תהליך של ליווי ושיחות, בעיקר טלפוניות, וכמובן שמעבר לייעוץ ולתמיכה, אותו מלווה עושה מה שהוא יכול כדי להכיר למלֻווה שלו מישהו מתאים. יש לנו במאגר 60 אחוז נשים ו־40 אחוז גברים. המאמץ העיקרי שלנו הוא לשמור על האיזון הזה. יש נשים מדהימות וכדאי לגברים להירשם כי הם מקבלים הצעות מעולות ובליווי נכון – הם גם נכנסים לקשר באופן מיטבי. הליווי הוא לשלושה חודשים, עם מפגש פיזי אחת לחודש, ולאחריהם, המלווה מקבל חבר חדש, אבל החבר עצמו נשאר במאגר שלנו ויכול להמשיך לקבל הצעות ממלווים אחרים עד למציאת זוגיות. מעבר להכשרה שאנחנו נותנים למלווים, הצוות שלנו זמין להם ומנחה אותם לפי הצורך.

     

    "לא פעם, מלווים שהיו מעורבים מאחורי הקלעים הצילו מערכות יחסים שהיו נגמרות על אי־הבנה כזו או אחרת אילולא המעורבות של המלווים".

     

    באים להציל את המצב

     

    המנכ"לית של המיזם, יעל שפירא (42), גם הגיעה אליו ממקום של הזדהות ודאגה לרווקים שמצאה סביבה, "שנים עבדתי בתחום הייעוץ הארגוני וסביב גיל ה־40, כמו שקורה להרבה בגיל הזה, התעוררו בי מחשבות על החברים שלא התחתנו ועל אלו שהתגרשו ואמרתי לאיש שלי, שליבי יוצא אליהם ואני רוצה לעסוק במשהו שייתן להם תקווה וזה הייעוד שלי בחיים.

     

    "אני מלווה בעצמי גם דתיים וגם חילונים, גם גברים וגם נשים, גם רווקים וגם גרושים. אפשר לראות את האנשים הכי מצליחנים בקריירה שלהם ובתחום החברתי, אבל כשזה מגיע לזוגיות - לא הולך להם והם לבד, ומה שאני עושה יותר מכל דבר אחר זה להעניק להם תחושה שהם לא לבד ושיש תקווה, שיש עוד מישהו שחושב עליהם בלילה כשהם הולכים לישון, וזה מה שעושה את ההבדל".

     

    הם לא נהיים תלותיים, במידה מסוימת?

     

    "כמובן שזה האינסטינקט הטבעי שלהם וזה לא תמיד פשוט לנו, למלווים. בחורה דתייה בת 42 ללא ילדים הגיעה אליי, וחשבתי שאין לי איך לעזור לה. לא רציתי לטעת בה תקוות שווא ואמרתי לה שאני לא יודעת אם אמצא לה בן זוג. היא הישירה מבט ואמרה לי - 'את תהיי המלווה והשליחה שלי ואת תמצאי לי את בעלי'. הצעתי לה כמה בחורים מהמאגר, אבל לא היה חיבור. עלה לי רעיון לבחוּר שראיתי בקבוצת ווטסאפ של שידוכים שהייתי בה - בחור בן 50, גרוש עם ילדים, שלא יכול להיות במאגר בשל גילו, וניסינו להכיר ביניהם. ממש לפני כמה שבועות הם התחתנו. אין לתאר את האושר העצום שהציף אותי בחתונה עצמה, אבל אני מודה שהרגשות מאוד מעורבים כי כשכל האמהות ניגשות ואומרות: 'שמענו שאת שידכת, אולי יש לך מישהו בשביל הבת או הבן שלי', את מבינה שהכרת רק למישהו אחד אבל יש כל כך הרבה שזקוקים לזה".

     

    העזרה של המלווים היא לא רק בתוצר הסופי, השידוך עצמו, אלא בדרך ובתהליך שהחברים עוברים. "לאחרונה התקשר אליי אחד הבחורים ב'חיבורים', רווק מוצלח. הוא אמר לי, 'תודה'. אמרתי לו, רגע, אבל לא התחתנת ואני גם לא המלווה שלך. אז הוא ענה, 'נכון, אבל שיבצת אותי למלווה מדהים שהכיר לי את ר', היה לי קשר מעולה איתה והייתי מוכן להציע לה נישואים וזה הסתיים מכל מיני סיבות, אבל בכל זאת תודה, כי ברור לי שבלי הליווי הזה, לא הייתי מכיר אותה ולא הייתי יודע שאני מסוגל לאהוב ולהתאהב ושאני בשל לקשר. עברתי תהליך'".

     

    איזה מין תהליך עוברים החברים?

     

    "אנחנו תמיד מסבירים להם שלפני הכל הם צריכים להבין מי הם בעצמם ומה הם רוצים. תבין קודם כל מי אתה בעצמך ומה אתה מחפש בזוגיות. כל שאר הקליפות האחרות נופלות ואתה יכול להיפתח. אנשים מקובעים על טווח גילים, על סטטוס משפחתי. אנחנו למעשה האלטרנטיבה לאתרי היכרויות. הפנויים והפנויות נפגשים עם המלווה, ההיכרות מעמיקה וביחד בודקים מי הם ומה חשוב להם בזוגיות, מה עובד להם בזוגיות ומה לא. אנשים מביאים איתם דברים אישיים כמו חסמים. זה אמנם לא תהליך טיפולי, אבל לרוב אנחנו מצליחים להתגבר על חסמים שונים דרך הפגישות".

     

    מישהו חושב עליך

     

    אבי ושמרית, בני 37 מתל־אביב, נישאו לפני מספר חודשים. שניהם לוו על ידי צוות המתנדבים של העמותה. "היה לי רזומה של מאות דייטים לפני שהכרתי את שמרית, ואני לא מגזים", משחזר אבי. "זה מביא אותך לנקודה של כמעט ייאוש וגם הגיל לא תורם בכלל לסיטואציה. אתה מתרגל לעצמאות שלך, לפרטיות שלך, וקשה להכיל בחורה שעברה כל כך הרבה קשרים ודייטים. המלווה מאוד חיזקה, ואני לא חושב שזה היה יכול להתקדם בלי התמיכה הזו".

     

    שמרית רואה בקונספט מערך הגנה ממשי על הצד הנשי. "גברים בגילים הללו צריכים הרבה יותר עזרה והרגשתי שהמלוות נלחמות עלינו. כמובן שמסביב, החברים לא יודעים את כל הסיפור וכמו בהרבה סיפורי אהבה, מבחוץ ובפייסבוק הכל נראה ורוד ופשוט אבל מדובר בזוגיות שנבנתה ביזע ודמעות. בעולם החילוני, שלנו, מוסד השידוכים לא כזה מפותח, אז המהלך פעל לגמרי לטובת שנינו".

     

    אלינור שנהוד (47), ממושב שילת, מורה שבעצמה עדיין רווקה, היא מהמלווים היותר ותיקים של המיזם. "לפני שלוש שנים, ראיתי מודעה בפייסבוק שמחפשים מתנדבים כמלווים. יש לי מודעות חברתית ורצון גדול לנתינה ומצאה חן בעיניי העובדה שאני יכולה גם לתרום וגם להיחשף לעוד עולמות ולהכיר אנשים. היו אז ממש מעט מתנדבים ואולי עשרה צעירים במאגר".

     

    מה הכי צריך שדכן?

     

    "אינטואיציה. כי בהיכרויות – אין חוקים של מה יכול להתאים למה. יש משהו פנימי שמסביר שהוא יכול להתאים לה וככה זה עובד, וצריך ללמוד לסמוך על התחושות הללו. לפעמים יש חסמים, מגבלות וביקורות שעוצרים הרבה רווקים ורווקות, והם חייבים להבין שלאו דווקא המוכר יהיה להם טוב. כדאי לפעמים לנסות משהו בסגנון שלא הכירו".

     

    ואיך הרווקים והרווקות עצמם צריכים להתנהל, כשקשה ומתסכל?

     

    "הם חייבים לעשות לעצמם כל הזמן כיף ולא להיות ממורמרים – זה מאוד מקדם. אל תצפו שאתם תהיו ממורמרים ולצידכם יהיה בן אדם חמוד ומצחיק וכיפי. תעבדו על עצמכם. אתם צריכים להיות בהוויה של טוב כדי שמישהו בהוויה של טוב יימשך אליכם".

     

    יהודה בעל הנס (39), רווק והייטקיסט המתגורר בגבעת־שמואל, מלווה על ידי העמותה זה שנתיים ועדיין לא מצא את שאהבה נפשו "אני חוזר בתשובה כבר חמש שנים. תמיד הכרתי בחורות בעצמי וכשהגעתי לעולם הדתי הבנתי שאין לי את האלטרנטיבות שהיו לי כרווק תל־אביבי. הייתי צריך למצוא את עצמי במסגרת של שידוכים. אז ניסיתי שדכניות, ואתרי היכרויות ובהמלצת מכרה הגעתי גם ל'חיבורים'. אין ספק שהליווי שנותנת העמותה הוא דבר מיוחד. כי אין כמו התחושה שמישהו מכיר אותך טוב וחושב עליך".

     

    אבל למעשה זה מה שעושה כל שדכנית.

     

    "ובכל זאת, כאן התחושה היא שמבינים אותך ולא שופטים אותך. אחד הדברים שמתסכלים רווקים, זה שכשעובר הזמן ה'מבוגרים האחראים' מתחילים להגיד שאתה בררן וסתם פוסל ולא באמת מקבלים את ההחלטות שלך ומכבדים אותן. גם ב'חיבורים' הם מנסים להבין ולנבור אם משהו מפריע לי בבחורה, אבל הם מעניקים תחושה שהם לצידך ואיתך וזה מאוד מחזק". *

     

     

    mirilivi@gmail.com

     

     

    החלטתם ללוות חבר/ה במסע למציאת זוגיות?

     

    יעל שפירא, מנכ"לית "חיבורים", מעניקה עצות למתחילים:

     

    1. הקדישו לפחות שעה וחצי לפגישה עם החבר/ה על מנת להעמיק את ההיכרות ואת ההבנה של מי הוא ומה הוא מחפש בזוגיות.

     

    2. שימו לב לשפת הגוף שלו, לקשר עין שלו איתכם, לאופן הלבוש – ככה הוא גם יהיה בדייט ראשון. שקפו לו בעדינות את המקומות שבהם ראוי להשקיע ולשפר.

     

    3. בעידן הפייסבוק והווטסאפ – אין ברירה אלא להשקיע בתמונה. אם התמונה לא עושה להם שירות טוב, תעשו להם אתם שירות אמיתי והציעו שיעבירו לכם תמונה נוספת. לא סלפי, בלי משקפי שמש ורצוי עם חיוך. עדיף לחכות עד שתהיה תמונה מחמיאה מאשר לשלוח תמונה שבוודאות תביא לסירוב. חבל.

     

    4. הציעו רק הצעה אחת בכל פעם. אל תאפשרו בחירה בין כמה עצות. השפע הוא הרסני, מייצר בלבול, חוסר התמקדות ותחושה מדומה שמעבר לפינה מחכה הצעה נוספת, טובה יותר.

     

    5. אם הצעתם הצעה ונתקלתם בסירוב – אל תקפצו מיד עם ההצעה הבאה. שאלו בנימוס מה סיבת הסירוב. זה חשוב כי זה עוזר לנו להתמקד נכון יותר בהצעה הבאה וגורם לחבר/ה לעצור רגע ולחשוב – בעצם, למה לא? תופתעו איזה סיבות מקוריות מקבלים כששואלים.

     

    6. האמינו באמת בחבר/ה שאתם מלווים. מצאו בהם לפחות משהו אחד ממש מדהים והעצימו זאת.

     

    7. שני הצדדים נתנו תשובה חיובית? ודאו שנוצר ביניהם קשר טלפוני בתוך 24 שעות. שיחת הטלפון הראשונה צריכה להיות קצרה, גג עשר דקות והמטרה היא לקבוע דייט. אין טעם למרוח שיחת טלפון ראשונה.

     

    8. קבעו דייט? נהדר! תזכירו להם שהם הולכים לפגוש עוד בן אדם, עם סיפור חיים ואישיות, וזה לא ראיון עבודה. זוהי רק בדיקה אם הבן אדם הזה מעניין מספיק כדי לרצות לפגוש בו שוב. עדיין לא מנסחים הזמנות לחתונה ולא בוחרים שמות לילדים.

     


    פרסום ראשון: 04.06.17 , 21:25