הרוג חיילת, השמד מפקד

ביום חמישי שעבר הופץ פשקוויל ברחובות מאה שערים בירושלים הקורא לאברכים להרוג חיילות. "בחור או אברך יקר", נכתב באותיות שחורות גדולות במסמך מהסוג הפופולרי בשכונות החרדיות, "אם לוקחים אותך בכפייה לצבא השמד, מותר לך ואתה צריך לעשות את הפעולות הבאות: לקחת את הרובה שקיבלת, להרוג כל חיילת הבאה לידך ולזכות אותה ב'ייהרג ובל יעבור'". וכאן המקום לחדד את כוונת המחבר: להרוג חיילת זה בעצם לזכות אותה במצווה.

המתונים מקרב עדת נטורי־קרתא בירושלים טענו להגנתם שמדובר במסמך שאמינותו לא ברורה. שזה מצחיק: ממתי לפשקוויל – כתב פלסתר נגד אדם או גוף כלשהו – יש אמינות? (פשקווילים, יש לדעת, נוצרים בבתי דפוס חתרניים, מופצים בסתר ומודבקים ללוחות או לקירות בחשכת הליל בתעוזת יחידים). לכן ניסו טיעון אחר: אין הכוונה לחיילות בפרט, אלא לאנשי הצבא בכלל, אלה עם הברדלס והקלשון המגייסים אברכים בכפייה ל"צבא השמד" (תכסיס שיווקי צולע המנסה לקשור בין צה"ל לרוסיה הצארית שחטפה ילדים יהודים לאימוני צבא בסיביר והעבירה אותם על דתם).

ואכן, בסיום הפשקוויל יש הוראה מפורשת נוספת: "להרוג כל מפקד המחזיק אותך בכפייה, להרוג כל גייס ומפתה ועוזר, להרוג את עצמך מדין ‘ייהרג ובל יעבור’". בהתחשב בעובדה שהמגייסים וה"מפתים" הם חיילים חרדים בעצמם, המשמעות היא שאם אברך עז־מצח מתגייס לצבא השמד על דעת עצמו, אפשר וצריך להרוג אותו. שלא ישמש דוגמה רעה לאחרים. שלא יפגע בסידור המבריק: אנחנו נלמד ואתם תמותו, כי מישהו צריך לשמור עלינו, כן?

למחרת הפרסום, בשישי בבוקר, פרצו מהומות במאה שערים לאחר שכוח משטרה פשט על הרחובות במטרה לעצור חוליגנים התוקפים ומכים חיילים חרדים. גם הפעם, בשם האלוהים והתורה, התפרעו הבריונים והתסיסו את השכונה. שוטרים נפצעו, המפגינים האלימים נעצרו, והמשטרה נאלצה לגייס כוחות יס"מ גדולים כדי לפזר את ההמולה ולהרגיע את הרוחות. אך כבר בצהרי היום שוחררו 14 מתוך 16 העצורים, ובית המשפט אף נזף במשטרה שערכה את המבצע דווקא ביום שישי, כאשר קיים חשש לחילול שבת.

הסמיכות בין שני האירועים מסבירה בקליפת אגוז את האלימות הרוחשת סביב חרדים המתעקשים לשרת בצבא. בראשית איפשר ראש הממשלה הראשון למספר קטן של בחורי ישיבה, עילויים, לפטור עצמם משירות צבאי ולמסור נפשם באוהלה של תורה. שזה לגמרי בסדר. עם השנים ההסדר התרחב לכלל הציבור החרדי. שזה לגמרי לא בסדר, אבל גם עם המצב הזה השלמנו בלית ברירה, והמחאות גוועו בצילן של עסקאות פוליטיות שהפכו מצב לא מוסרי לדמוקרטיה מדומה.

אבל מכאן ועד לפגוע באלה שרוצים ומוכנים לשרת, זה כבר בלתי נסבל. אבל זה קורה כל הזמן, למרות ועל אף שגשוגו של הנח”ל החרדי והנהירה החרדית לשוק העבודה התובע שירות צבאי מקדים. בבית־שמש ובבית”ר־עילית, באלעד ובירושלים, חרדים יוצאים לשרת בצבא, וההמון מסתער עליהם בקללות ובחרמות, באלות ובנשק מתחת לחגורה – גירוש ילדיהם ממוסדות חינוך נחשבים. וכשהמשטרה מנסה לטפל בזה, כובלים את ידיה. מה הפלא שהמצב מידרדר להסתה לרצח חיילות?

יש הבדל ברור בין רצון לקיים צו מצפוני לבין הדרישה לכפות אותו על אחרים. לשבור את אפו וצלעותיו של חייל חרדי שמחריג עצמו מההסדר המתגמל של תורה תמורת דם זו לא רק אנוכיות, יהירות ותפיסת עליונות קנאית. זו חוליגניות בשטריימל.