רפורמת הדאודורנטים
משרד הכלכלה החליט: רשתות השיווק יחויבו להציב ליד מחירי דאודורנטים, משחות שיניים וסכיני גילוח גם את מחירם בחו"ל • המטרה: הלחץ יוביל להוזלות
ברשתות השיווק ובמשרדי היבואנים הוכו אתמול בהלם כששמעו על התקנות החדשות שיזם שר הכלכלה אלי כהן, אשר מחייבות את הקמעונאים הגדולים לסמן מוצרי טואלטיקה הנמכרים במחירים גבוהים בהרבה לעומת מדינות אחרות — ולהציג את המחיר הישראלי ליד המחיר מחו"ל.
כיצד זה יעבוד? "מחירי המוצרים יפורסמו בדו"ח רבעוני של משרד הכלכלה, ובתוך שלושה ימי עסקים יצטרכו הקמעונאים להתאים את השלטים לפי הפרסום", הסביר עו"ד מיכאל אטלן, ראש הרשות לסחר הוגן. מי שלא יעמוד בתקנות יהיה חשוף לקנסות כספיים, ובמקרים החמורים ניתן יהיה להטיל כתבי אישום. מתי זה יקרה? לפי התוכנית, בתוך כמה שבועות.
ההחלטה התקבלה על ידי השר לאור ממצאי סקר שיזם משרדו, אשר העלה כי הצרכן הישראלי משלם בממוצע 48% יותר ממקבילו בחו"ל על סל מוצרים נבחרים בתחום הטואלטיקה. מדובר במוצרים בקטגוריות הנשלטות על ידי יבואנים: משחות שיניים, דאודורנטים, סכיני גילוח וסבוני כלים. לעומת זאת, כשמדובר במוצרים הנשלטים על ידי ייצור מקומי כמו אבקות כביסה, מרככי שיער וסבון נוזלי, ישראל זולה ב־35%.
בסך הכל הושוו המחירים של 45 מוצרים למחיריהם ב־13 מדינות בעולם. "נקטנו בסקר גישה שמרנית, ואלמלא כן היינו מגיעים לפער מחירים כולל של 60% ויותר. הפערים אינם הגיוניים ואנחנו לא מוכנים להשלים איתם", הסביר השר.
בסופר־פארם ובשופרסל סירבו להגיב על הבשורה. גם בפרוקטר אנד גמבל, ביוניליבר ובשסטוביץ — יבואנית קולגייט, פלמוליב וספיד סטיק שכיכבו במצעד היקרנים בסקר, העדיפו לשתוק. רמי לוי אמר: "אם יעשו תקנות שייטיבו עם הצרכן, והיבואנים יורידו מחירים — זה יהיה טוב ונשתף פעולה".
השר גם הודיע על כוונתו להוביל שינויים דרמטיים ברגולציה שיאפשרו גידול בייבוא המקביל, אם כי בתחום זה הוא כפוף לרצונו הטוב של משרד הבריאות. "הטואלטיקה היא רק הקטגוריה הראשונה", הודיע כהן, "חרתנו על דגלנו את המלחמה ביוקר המחיה, ואנחנו נגיע עם קטגוריות נוספות".
מה היעד הבא? "קטגוריית המוצרים הבאה להשוואה מול העולם היא מוצרי תינוקות", הודיע מנכ"ל משרד הכלכלה, שי רינסקי.
השר כהן סיכם: "המטרה שלנו היא לא שיהיה שלט מחיר נוסף ליד כל מוצר, אלא שהמחירים יירדו. נבקש מהרשתות לפעול יחד איתנו על מנת שאותה משחת שיניים תימכר בלונדון, בברלין ובתל־אביב באותו המחיר".
איך המידע יעזור לי? | שושנה חן
"די לרווחים המופרזים ולמחירים המופקעים" — זה היה המסר שהעביר אתמול שר הכלכלה.
הרעיון מבורך, אך הכל תלוי בביצוע. האם באמת נראה בקרוב בסופרים או בפארמים דגלון קטן או שלט שמכריז על כך שאנחנו משלמים על המוצר עשרות אחוזים יותר מבחו"ל? הרשו לי להיות סקפטית. זה לא יקרה כל כך מהר. אם בכלל.
כי כשהיבואנים עולים על בריקדות ומנסים לכופף משרד ממשלתי, בדרך כלל הולך להם. ראו מה קורה עכשיו במאבק על סימוני האדום־ירוק של משרד הבריאות.
השאלות רבות: איך יקבעו על אילו מוצרים נדרש סימון מן הסוג הזה? מי יקבע מתי מוצר יקר מדי ומתי הרווח סביר? לאיזה מחיר ישוו — הזול בעולם, הממוצע, ולעומת אילו מדינות? האם רשת שמוכרת מוצר בזול יותר מהמתחרות, אך עדיין יקר יותר מבחו"ל, תזכה בפטור מהשלט? מה יקרה כשיהיו מבצעים — אז יורידו את השילוט? אם ההשוואה תיראה כמו הסקר שהציג משרד הכלכלה לעיתונאים, לעורכי הדין של היבואנים לא תהיה עבודה קשה במיוחד כשיילחמו נגד הסימון.
ומעבר לכל: מה אנחנו, הצרכנים, אמורים לעשות עם המידע? אם הדאודורנט עולה בממוצע 78% יותר מאשר בחו"ל, אני אמורה לקנות כרטיס טיסה?
חבר'ה, הגיע הזמן לרגליים על הקרקע. רוצים להוריד לנו את יוקר המחיה? תנו לנו נתונים שאפשר להשתמש בהם מיידית, ובארץ. ספקו לי לאינטרנט, באפליקציה לסלולרי, קטגוריה אחרי קטגוריה, השוואות מחירים של מוצרים מרכזיים — אבל בהשוואה בין רשתות בישראל, לא בהצגת הפערים בינינו לבין חו"ל, כדי שנדע לאן ללכת לעשות קניות, לא סתם נתבאס.
וכדאי שתבחרו גם במוצרים שמייצגים את השטח. כי העול של המשפחה הישראלית לא נובע מדאודורנט או מסכין גילוח, אלא מתחום המזון.

