ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ליגת "מאמאנט" | צילום: יוסי לזרוף
    זמנים בריאים • 08.06.2017
    "בגיל שבו ספורטאים תולים את הנעליים אנחנו רק מתחילות"
    ליגת הכדורשת לאמהות, מאמאנט, הפכה בעשור האחרון שם נרדף לפעילות חברתית ספורטיבית לאמהות בכל הארץ. עכשיו נוסעות האמהות לטורניר בלטביה שבו יתחרו קבוצות מכל העולם, ויוכיחו שככה נראה ספורט עממי במיטבו - "מה שיפה הוא ש־90 אחוז מהאמהות שמשחקות כדורשת במאמאנט מעולם לא עשו לפני זה ספורט. הסלוגן שלנו זה 'כל אמא יכולה'" |
    תהל בלומנפלד

    תראו מה שכדור יכול לעשות: כשקלרה גרגורי־בר, מורה לחינוך גופני בניו־אורלינס, המציאה את משחק הכדורשת ב־1895 היא לא שיערה לעצמה שהסטארט־אפ הספורטיבי שלה יהפוך להיות הרבה יותר מספורט, וישנה לכל כך הרבה נשים את החיים. אבל זה בדיוק מה שקרה, והיום, 100 ומשהו שנים אחרי, משחק הכדורשת ניצב במרכזו של סטארט־אפ חברתי וספורטיבי שמאחד בין נשים בכל רחבי העולם. תתכירו את ליגת מאמאנט: פרויקט אמהות ספורטיבי, חברתי וקהילתי המונה אלפי שחקניותבכדורשת בכל רחבי הארץ. את הליגה יוצאת הדופן הזו הקימה ב־2005 עפרה אברמוביץ' (52), תושבת כפר־סבא, נשואה ואם לשתיים, שהחליטה להנחיל את תרבות הספורט לאמהות, ודרכן להשפיע על הילדים ועל המשפחות.

     

    הכל התחיל כשחברה סיפרה לאברמוביץ' על קבוצת אמהות שמשחקות כדורשת במקום מגוריהן. "היא ממש הפצירה בי לבוא כי זה משהו נחמד, וכל פעם דחיתי אותה בתירוץ אחר. אמרתי לה שיש לי ילדים, ויש שיעורים, ומה לא. ואז, אחרי שהיא ניג'סה לי ממש הרבה, הלכתי".

     

    ממרומי כהונתה כיו"ר מאמאנט, אברמוביץ' מספרת בגאווה לא קטנה איך בכלל לא היה לה שום חיבור לספורט באותם ימים. "הייתי עושה פה ושם, לא משהו יוצא דופן. אפשר לומר שהייתי אמא הרבה יותר מאשר ספורטאית".

     

    אבל ברגע שהצטרפה לחברתה לחוג כדורשת לנשים, מיד גמלה בה ההחלטה לערוך שינוי בחיים. "קודם כל הבנתי שגם כאמא עסוקה אני יכולה לשריין זמן לעצמי, והגילוי הזה היה מדהים. והדבר השני היה שבחוג הזה הרגשתי שחזרתי לגיל 16. וזו גם הייתה תחושה מופלאה. ואז גמלה בליבי ההחלטה שאני, אמא שגרתית ורגילה ממרכז הארץ, מבינה שמה שהיה חסר לה בשגרת היום־יום זה השילוב של ספורט וחברה. כי זה הרי לא רק ספורט – זה גם לצאת אחר כך לקפה עם החברות החדשות שלך".

     

    עפרה אברמוביץ' | צילום: יוסי לזרוף
    עפרה אברמוביץ' | צילום: יוסי לזרוף

     

    יכולת פשוט להישאר בחוג. למה לפתוח ליגה?

     

    "החלטתי שאני רוצה משהו שהוא יותר. החלטתי שכל אמא תיהנה מהדבר הזה שאני גיליתי פתאום".

     

    משחק הכדורשת הוא משחק ספורטיבי קבוצתי שמשלב עבודת צוות וכושר גופני ולא מצריך ידע מוקדם, או כמו שאברמוביץ' מתעקשת – "ממש כל אחת יכולה". המשחק מבוסס על חוקי הכדורעף ומתקיים על מגרש הזהה לזה של הכדורעף, עם שוני בסיסי -  בכדורשת יש למסור את הכדור ולא לחבוט בו, וכן מותרת אחיזה בכדור לפרק זמן של עד שנייה אחת. על כל קבוצה להעביר את הכדור מעל הרשת, שגובהה הוא 2.24 מ', למגרש הקבוצה היריבה, במטרה שהכדור ייפול על רצפת המגרש. "החוקים הפשוטים יחסית", מסבירה אברמוביץ', "מאפשרים לאמהות בכל גיל ובכל כושר להשתלב במשחק. את הידע והמיומנות במשחק רוכשות המשתתפות על המגרש. או במילים אחרות: שום תירוצים לא יתקבלו".

     

    אברמוביץ', כאמור, ללא שום רקע ספורטיבי, התאהבה במהירות במשחק הכדור והחליטה להפיץ את הבשורה. "הלכתי לראש העיר כדי לספר לו בהתלהבות על הרעיון שלי, להקים ליגת כדורשת, ובהתחלה הוא לא רצה לשמוע על זה. אבל אני הפצצתי אותו ולא שיחררתי. אפילו התקשרתי לאשתו ואמרתי לה שזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה להם".

     

    לאט־לאט הרעיון של אברמוביץ' קרם עור ושחקניות, ואיתם גם תקנון עם עקרונות ברורים: מטרת ליגת מאמאנט היא לחבר קבוצות של אמהות לפעילות גופנית משותפת, האמהות ישחקו בקבוצות שייצגו את בתי הספר שבהם לומדים ילדיהן, וכך גם יגלו מעורבות חברתית בפעילות המוסד החינוכי או היישוב.

     

    "היה לי מאוד ברור שאני רוצה להקים משהו שהוא יותר מספורט", מספרת אברמוביץ'. "רציתי לייסד ליגה שיש בה גם ערכים של חיבור לקהילה, של חיבור בין אמהות לילדים, של אמהות שנותנות דוגמה לכל המשפחה של אורח חיים ספורטיבי. התחלתי לעבור בין בתי הספר בכפר־סבא, עברתי כיתה־כיתה באסיפות הורים והתחלתי לספר על הדבר הזה. נכנסתי ל־15 בתי ספר, למאות כיתות".

     

    ומה בעצם אמרת לאמהות?

     

    "אמרתי שבימים אלה קמה ליגת אמהות בסטנדרטים של אן־בי־איי, לא פחות. שיהיו חולצות עם לוגו, שזה יהיה רציני. הבהרתי מההתחלה שזה לא עניין של תחרות ולאיזה מקום מגיעים, כי לכולן מגיע גביע על זה שהן עושות ומתאמצות. זו אג'נדה שלמה. תוך שלושה חודשים גייסתי 110 אמהות רק בכפר־סבא. זה היה מטורף. לבוא מכלום ולהבטיח משהו שממש לא יכול לקרות, והנה זה קורה.

     

    "מה שיפה הוא ש־90 אחוז מהאמהות שמשחקות כדורשת במאמאנט מעולם לא עשו לפני זה ספורט. הסלוגן שלנו זה 'כל אמא יכולה'. את מרגישה נוח להיות גם אם את לא הכי טובה. יש כל מיני תפקידים במגרש ואפשר לבחור. הרבה שחקניות מצטרפות ולא אכפת להן לשבת על הספסל, העיקר להיות שייכות לקבוצה".

     

    לפי החזון של אברמוביץ', בבתי ספר שבהן התגבשו קבוצות משחקות האמהות באולם הבית ספרי שבו ילדיהן משחקים בשעות הלימודים. "אי־אפשר לבחור קבוצה", מבהירה אברמוביץ'. "כל הרעיון הוא שבמגרש שהילד משחק בבוקר, האמא משחקת בערב".

     

    איך העסק יצא מחוץ לגבולות כפר־סבא?

     

    "אמהות התחילו לדבר על זה, וזה עבר מפה לאוזן. חברה אמרה לחברה, גיסות דיברו על זה, עד שהתחלתי לקבל טלפונים מראשי ערים שרצו את הפעילות הזאת אצלם. ואז התחלתי לרוץ בכל הארץ".

     

    קהילה שעושה שינוי

     

    היום מונה ליגת מאמאנט 16 אלף שחקניות מ־90 עיריות ומועצות בישראל, כולן משחקות ללא מטרת רווח, כשגם מאמאנט עצמה היא עמותה ללא מטרת רווח, שאברמוביץ' מנהלת בהתנדבות.

     

    "זו ליגה שחותכת מגזרים ורשויות. כולן שוות על המגרש, לא משנה אם את עורכת דין או שוטפת רצפות", מתגאה אברמוביץ' בפרי טיפוחיה. "הוספנו אלפי שחקניות לספורט הישראלי, אין ספורט עם כזה קצב גידול בישראל. בערד, למשל, הגענו מאפס ל־300 נשים בשלושה חודשים. בהתחלה נתנו להן מגרש טניס לטובת המשחק, עד שהבינו שהן רציניות ונתנו להן אולם".

     

    חייבים להיות אמא כדי לשחק כדורשת במסגרת מאמאנט?

     

    "בהתחלה זה היה התנאי, אבל ככל שהליגה גדלה הרחבנו את השורות. אנחנו אמהות, ואנחנו מכילות ומקבלות כל אחד. היום אפשר לשחק אם את מעל גיל 30, אבל העניין הוא שגם ככה רק אמהות מצטרפות, כי זו בעצם ליגה של אמהות מאותו בית ספר, ומדברים על המשפחות, ועל המורים, ועל המנהלת, וזה לא יעניין אישה בת 25".

     

    אחרי הפריסה המרשימה ברחבי הארץ החליטה אברמוביץ' שמה שטוב לישראליות יכול לעבוד גם מעבר לים. לפני שנתיים אירחה מאמאנט נציגים ממספר מדינות להכשרה ארגונית ומקצועית לצורך הקמת תשתית לנציגויות מאמאנט נוספות ברחבי העולם. במסגרת סמינר למדו הנציגים בין השאר על שילוב היזמות בקהילה והתרומה החברתית יחד עם הספורט. אחרי אותו סמינר הגיעה הבשורה גם לאיטליה, לקפריסין, לניו־יורק, לקנדה ולאוסטריה.

     

    השנה הוכרזה מאמאנט כספורט רשמי בארגון CSIT, הקונפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספורט מכל העולם. אפילו משרד החוץ התלהב מההצלחה והזמין את אברמוביץ' לסייע במיתוג חיובי של תדמית ישראל, כשהיא מייצגת את תחום היזמות בקהילה, בסרטון המופץ בכל שגרירויות ישראל בעולם. אברמוביץ' עצמה התכבדה בפרס מטעם ארגון בשם All Ladies League, שבחר בה ל"אשת העשור במנהיגות חברתית".

     

    "הצלחנו להגיע לחו"ל לא בגלל הכדורשת", אומרת אברמוביץ'. "זה לא הענף. יש להם מלא ענפי ספורט. זה הקטע של האמהות. באוסטריה דרך מאמאנט משלבים במשחקים פליטות מסוריה. זה ממש מטורף".

     

    נציגות מאמאנט נוסעות לא פעם לייצג את ישראל בטורנירי ספורט מסביב לעולם. ב־13 ביוני הן יעשו זאת בריגה, בירת לטביה, כשיתארחו במשחקים של ארגון CSIT. מדובר בטורניר המתקיים אחת לשנתיים עם שחקניות ושחקנים משלל ענפי הספורט מכל העולם. מטוס שלם ובו מאות שחקניות של ליגת מאמאנט יפקוד את הבירה הלטבית במסגרת המשחקים".

     

    איך יש לך זמן לעבוד עם כל ההתנדבות הזו?

     

    "גם לפני מאמאנט עבדתי בחברה לטכנולוגיות ביטחוניות. אני עדיין עובדת, אבל משקיעה במאמאנט לא מעט".

     

    וההתנדבות לא נעצרת בארגון קבוצות הנשים המשחקות. "אנחנו גם מרימות אירועי התרמה, אירועים קהילתיים, אנחנו מאמנות אסירות בכלא נווה תרצה ובמעונות לנשים מוכות, נערות במצוקה. נשים כותבות לי בדף הפייסבוק איך שיניתי להן את החיים".

     

    זה רק ספורט, לא? מכאן ועד שינוי חיים הדרך ארוכה.

     

    "לא מדויק. זה שינוי בתפיסתה של האמא, של האישה ושל הספורט. אמהות שעושות ספורט מבינות את הערך של זה. היום בנות מתחילות להתבגר בכיתה ו'־ז', ויש להן חיי חברה פעילים והן לא רוצות להתחייב לספורט כי זה נורא מחייב. אבל כשהן רואות את אמא שלהן פעילה ככה בספורט, זה משנה את הגישה.

     

    "מה שאנחנו עושות זה בעצם לפתח שדרת מנהיגות. נשים אחראיות על טורנירים ומנהלות קבוצות. בגיל שבו ספורטאים תולים את הנעליים, אנחנו רק מתחילות. ואת צריכה לראות נשים שהופכות להיות מנהלות ועוסקות בשיווק ובתרומה לקהילה. מדהים לראות את זה. אני אישית אגב לא מתחברת לביטוי 'העצמת נשים'. אני מעדיפה לדבר על האמא כמשפיעה על החברה ועל תרבות הספורט".

     

    מה החלום שלך להמשך?

     

    "יש לנו לכבוש עוד את כל העולם. החזון הוא שבכל מקום שיש אמהות, תהיה ליגת מאמאנט. אנחנו, האמהות, יכולות להביא שלום. יש לנו כוח עצום".

     

    איך בעלך מגיב לעיסוק שלך?

     

    "הוא כל כך מפרגן, שאנשים אומרים לו שיעצור את הפרגון כי כבר אי־אפשר לשמוע את זה. מפרגן בגדול. הוא בעצמו ספורטאי, אז הוא מבין". •

     

    Tahelb@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 08.06.17 , 21:11