"אין לי אוויר"

פחות מ־10% מחולי COPD מגיעים לרופא ריאות. המציאות הרווחת בקופות החולים בארץ כוללת אנשים מבוגרים, המגיעים לרופא המשפחה ומתלוננים על שיעול, על צפצופים ועל קוצר נשימה. הרופאים לרוב ירשמו סטרואידים שעשויים להקל על הסימפטומים, וירשמו לעיתים גם אנטיביוטיקה כדי לטפל במרכיב הדלקתי.

בגלל חוסר המודעות, המטופל לא יזכה לרוב לבירור מקיף על הסיבות לירידה בתפקודי הריאה. בכנס שנערך בחודש שעבר בפרנקפורט התכנסו רופאי ריאה מהעולם כדי לדון בצורך להעלות את המודעות לאבחון ולטיפול במחלת הריאות החסימתית, COPD. "המצב כיום", טען אחד הדוברים, "דומה למצב שבו יפנה לטיפול אדם הסובל מתעוקה בחזה ומדופק לא סדיר, והרופא המטפל ימדוד לו חום וישלח אותו לביתו במקום להפנותו לקרדיולוג. זה הרי לא נשמע הגיוני. אך כך ממש קורה פעמים רבות בעולם כולו כשמדובר ב־COPD". כלומר, ללא בדיקות רלוונטיות לא ניתן לאבחן COPD אצל רופא המשפחה, ומכאן שלא ניתן לטפל במחלה באופן הטוב ביותר האפשרי.

על פי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2030 צפויה המחלה להיות סיבת התמותה השלישית (!) בשכיחותה בעולם, יותר ממחלות כבד כרוניות ואף יותר מסוכרת. בניגוד למחלות לב וכלי דם ששכיחותן כגורם תמותה נמצאת במגמת ירידה, שכיחות COPD כגורם תמותה ממשיכה לעלות. כיצד זה ייתכן? לנזקי העישון ביטוי מאוחר (מעל 20 שנה לאחר תחילת העישון), ועל כן הזדקנות האוכלוסייה והמשך הרגלי העישון בארצות מתפתחות מביאים לנתונים אלה. בישראל ההערכה היא כי כ־10% מהאוכלוסייה מעל גיל 40 לוקה במחלה.

נחזור למטופל שפנה לרופא המשפחה. הוא הגיע למרפאה כשהמחלה נמצאת בשלב מתקדם, כשהתרחשה התלקחות דלקתית שדורשת טיפול, ולעיתים הוא איבד כבר 50% מתפקודי הריאה שלו. "אילו אותו מטופל היה מגיע בשלבים מוקדמים יותר ומטופל בטיפול נכון למחלה כרונית, אפשר היה למנוע את ההתלקחויות או לפחות ליצור מרווחים ארוכים יותר בין אפיזודה לאפיזודה", מסביר פרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות בבית החולים בילינסון והשרון. "המטופל לא שומר על תפקודי הריאה שלו, והם יורדים – זה לא דבר שאפשר לתקן".

מהי COPD?

בתוך ההגדרה נכללות שלוש מחלות:

אמפיזמה ("נפחת") – מצב של הגדלת הריאות, לרוב כתוצאה מעישון ממושך. הגדלת הריאה יוצרת לחץ על דרכי האוויר ומכאן קושי ביציאת האוויר מהריאה.

ברונכיטיס כרונית – מחלה בעלת מרכיב דלקתי הנובעת מעישון ומגורמים סביביתיים נוספים כמו זיהום. המחלה מתאפיינת בייצור מוגבר של ליחה.

אסתמה כרונית – אחרי שנים של אסתמה המחלה הופכת כרונית, והנזק לריאה בלתי הפיך. במצב זה נוצר כיווץ כרוני של דרכי האוויר ומכאן קושי בהכנסת האוויר לריאה.

מהם הסימפטומים?

"החולים אומרים, 'קשה לי לנשום, אין לי אוויר' – זו תחושה של קוצר נשימה, וקושי גדול לתפקד בפעילות פיזית פשוטה כמו הליכה או עלייה במדרגות", מסביר פרופ' קרמר. הסימפטומים כוללים גם שיעול, צפצופים ושריקות בדרכי הנשימה.

"החמרה במצב מתבטאת בקשיי נשימה הולכים ומחמירים, לצד התלקחויות של המחלה שהופכות תכופות וקשות יותר. החולה יכול להיות יציב באופן יחסי, ואז יש אפיזודות של החמרה שיכולה להגיע עד כדי הנשמה רציפה עד ייצוב המצב".

כיצד מאבחנים COPD?

ישנן כמה בדיקות שנותנות תמונה אבחונית למחלה:

צילום חזה – יראה ריאות נפוחות. זה ירמוז על מחלת ריאות כרונית.

תפקודי ריאה, בדיקת "ספירומטריה" – בדיקת נשיפה הבודקת את נפח הריאה ואת זרימת האוויר. את התוצאות משווים לטבלת מדדים שמעניקה לממצאים תוקף לאבחנה.

בדיקת סי־טי – מאפשרת להבחין בכיסי אוויר בריאה, העשויים להעיד על אמפיזמה ("נפחת").

טיפול במחלה

"בראש ובראשונה", מסביר פרופ' קרמר, "הפסקת עישון, בכך נמנע את המשך הנזק לריאות. את הנזק שנגרם לא ניתן לתקן. אדם שעישן שנים יגיע לרופא, וזה יתשאל על מספר הסיגריות ביום ועל תקופת העישון. למשל, לאדם שעישן קופסה ביום במשך 40 שנה יתייחסו כאל נזק של 40 שנות קופסה. אם עישן חצי קופסה ביום במשך 40 שנה, אזי יתייחסו לנזק של 20 שנות קופסה וכן הלאה.

"היות שמדובר במחלה כרונית אשר לה התלקחויות תקופתיות, הטיפול השכיח הוא טיפול שבשגרה על ידי מרחיבי סימפונות הנחלקים לשתי קבוצות לפי משך הפעולה של התרופה: תרופות קצרות טווח (Short Acting) המתחילות את פעולתן באופן מיידי ומשפיעות למשך 6-4 שעות ותרופות ארוכות טווח (Long Acting) שנועדו לשימוש פעם או פעמיים ביום באופן קבוע.

"כשיש מרכיב זיהומי בעת התלקחות", מסביר פרופ' קרמר, "מוסיפים סטרואידים (למשל קורטיזון), אך להם תופעות לוואי רבות. לעיתים משלבים אנטיביוטיקה (למשל אזניל)".

לפי המצב הקליני ייקבע הטיפול, אך מחקרים מראים שמרחיבי סימפונות בעלי השפעה ארוכת טווח (ממשפחת ה־LAMA), למשל תרופת הספיריבה (Spiriva) הוותיקה או סיברי (Seebri) ואקלירה (Eklira), החדשות יותר, נותנת הגנה טובה למטופל בשמירה על יציבות הסימפטומים וממזערת או מרחיקה את התלקחות המחלה. ספיולטו (Spiolto) הינה קומבינציה הניתנת במשאף אחד, המשלבת שני חומרים פעילים: ספיריבה + סטריברדי (LAMA+LABA) ומטרתה להוות טיפול בסיסי לחולי COPD, בכל שלבי המחלה. התרופות קיימות בסל וניתנות כטיפול מניעתי יומיומי קבוע, כמעט ללא תופעות לוואי. הטיפול מספק הרחבת סימפונות, ובכך מקל על כניסה ויציאה של אוויר לריאות.

"הטיפול הפחות מוכר הוא שיקום ריאות. זוהי פעילות גופנית מסודרת המתבצעת בהשגחה צמודה של פיזיותרפיסט שמתמחה בשיקום ריאה. טיפול שכזה לא נמצא בסל התרופות, והוא ניתן רק למי שנמצא במצב ירוד מאוד (תפקודי ריאה של 50% ומטה) ולתקופות קצרות", מסביר פרופ' קרמר. "לדעתי השיקום הוא אחד הדברים המשמעותיים גם בטיפול השוטף וגם במניעת התלקחויות. האשפוזים יורדים ב־30%. אדם יכול ללכת 100 מטר והוא יכול ללכת קילומטר – את ההבדל הזה יעשה רק שיקום ריאה. השיקום נותן את ה'רזרבה' הזאת, ואם מתמידים בה – מרחיקים ואף מונעים את האשפוזים ומשפרים את איכות החיים". •

הכותבת היתה אורחת חברת בורינגר אינגלהיים בכנס COPD

yediot.co.il@gl־shiri