"הוא מורה יחיד בדורו"

"כל יום לפני שאני עולה במדרגות לכיתה שלי, אני אומר לעצמי: אתה אולי לימדת את החומר הזה אלפיים פעם, אבל התלמידים שמחכים לך בכיתה שומעים את זה בפעם הראשונה. וכך אני מגיע לכיתה ומסתכל עליהם שותים את הדברים בצמא — וזה נותן לי כוח להמשיך".

במילים אלה מסביר המורה למתמטיקה אלי קופר את סוד הצלחתו, אותו סוד שזיכה אותו בתואר "המורה של המדינה". אחרי 43 שנים בהוראה, דרוש אדם מיוחד כדי להיות מסוגל להתרגש מחדש מכל יום, להגיע מדי בוקר עם מרץ וסבלנות בלתי נלאים, ואחרי לא פחות מ־7,500 תלמידים שהגיש לבגרות, להמשיך לחלום על המחזור הבא ועל זה זה שאחריו.

ואלי קופר הוא אכן אדם מיוחד. כבר 43 שנים הוא מלמד מתמטיקה בחינוך הממלכתי דתי. מלבד בתואר "המורה של המדינה", זכה בשנה האחרונה זכה גם בפרס "מורי המאה" של החינוך הממלכתי־דתי ונבחר למורה המצטיין מטעם עיריית גבעת־שמואל.

יום אחרי טקס ההכרזה על "המורה של המדינה", התלמידים של קופר בישיבת בני עקיבא בגבעת־שמואל מרעיפים עליו אהבה רבה. הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל, מאות הודעות ווטסאפ נרגשות מגיעות, ותלמידי הישיבה עטים עליו בחיבוקים ולחיצות יד. כולם רוצים להתקרב ולברך, ורבים גם מוסרים דרישת שלום מההורים, שחלק גדול מהם גם הם היו תלמידיו.

קופר, תושב גבעת־שמואל, הוא ההוכחה שיש אנשים שנולדו להיות מורים. הוא מעולם לא החסיר יום לימודים ולא לקח שנת שבתון. "אני רואה בהוראה את השליחות ואת הייעוד שלי", הוא מסביר. "זה החזון שלי מאז היותי נער — לעמוד מול כיתה, ללמד ולראות הצלחות. זה הכוח שמניע אותי מדי יום, עד היום".

הדרך לכיתה עם קופר נמשכת זמן רב. הוא עוצר ליד כל תלמיד, מתעניין בשלומו ומוסר ד"ש למשפחה. את החום והאהבה שבו הוא מפיץ במנות גדולות בין התלמידים והמורים בישיבה. "אני מגיש תלמידים לבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד ואין לי אף תלמיד שנשר", הוא מתגאה. "צריך לדעת איך לגשת לתלמידים. אני מאמין שאני יודע להיות מורה, אבל גם חבר ואב כשיש צורך".

ואכן בכיתה של קופר אין הפרעות והשיעור עובר בניחותא. מי שצריך הפסקה או אפילו לדבר בטלפון יודע שקופר מאשר, כל עוד בכיתה נשמרת הקשבה מלאה. "בקשר שבין המורה לתלמיד מה שהכי חשוב בעיניי זה האמון ההדדי", הוא מסביר, "ואני עובד איתם הרבה על אמון. כך למשל במבחנים אני מקפיד להימצא מחוץ לכיתה חלק גדול מהזמן כדי לרכוש את ביטחונם. מצד שני אני נותן הרבה שיעורי בית — וכולם מקפידים לבצע אותם בגלל אותו אמון".

"קופר הוא ההגדרה המושלמת למונח 'המורה של המדינה'", מאשר עמית רזניקוב (17), תלמיד כיתה י"א, שגם שתי אחיותיו למדו אצלו באולפנת צפירה שגם בה הוא מלמד כבר 40 שנה. "כשלומדים עם קופר מתמטיקה לומדים בכיף ובהנאה. יש לו גישה שונה ממורים אחרים, הוא מדבר אלינו בגובה העיניים, הוא סומך עלינו במאה אחוז. קופר הפך את המקצוע הזה לנגיש עבורנו ביומיום".

גם הקולגות מפרגנים ומספרים שקופר מהווה עבורם מקור השראה. "הוא מורה יחיד בדורו", הם אומרים לנו. "כזה שיושב בחופשות עם תלמידים בבתי קפה, מסביר להם את החומר בסבלנות, מזמין אותם למיץ ועוגה. שמו הולך לפניו אצלנו. הרבה תלמידים מגיעים לישיבה בגבעת־שמואל ולאולפנת צפירה רק כדי ללמוד אצלו".