חצי מיליארד שקלים עולים באש: בעקבות כישלון פרויקט הפרדת הפסולת והמיחזור – בו הושקעו מאות מיליוני שקלים מכספי הציבור – במשרד להגנת הסביבה החליטו לפנות לנתיב שנוי במחלוקת: שריפת פסולת.
בימים האחרונים, תחת השם "השבת אנרגיה", אישרה הממשלה להקים לראשונה בישראל משרפה לשריפת פסולת באזור ירושלים, שאמורה לקלוט בכל שנה מאות אלפי טונות של פסולת מירושלים ומהאזור.
בארגון "אדם טבע ודין" מתנגדים למהלך שמתכנן המשרד להגנת הסביבה וטוענים כי יש להמשיך ולהשקיע בפרויקט ההפרדה והמיחזור. "מדהים שהשר להגנת הסביבה בכבודו ובעצמו מקדם מדיניות מזיקה לסביבה ולבריאות. במקום להציג חזון ארוך טווח, השר מצעיד את ישראל שנות דור אחורנית במדיניות סביבתית", אומרים בארגון.
60% מהפסולת תישרף
במשך שנים ניסו במשרד להגנת הסביבה להביא להגברת מיחזור הפסולת ולהפחתת כמויות הפסולת העצומות שנשלחות מדי יום למטמנות, שם הן נותרות לעד ומזהמות את הקרקע. אך הפרויקטים שנועדו להגדיל את היקפי הפרדת הפסולת ושליחתה למיחזור במקום למטמנות, לא מצליחים להתרומם, והפסולת המזהמת, שאף פולטת כמויות גדולות של גזי חממה, נערמת במטמנות.
לאורך השנים אף חוקקו בארץ מספר חוקים שאמורים היו להביא להפחתת הפסולת, כשהמרכזי שבהם הוא חוק האריזות (פח כתום לאריזות יבשות).
החוק, שמלווה בקמפיין ציבורי, אמור היה להביא לכך שהציבור וגם גורמי התעשייה יפרידו את מרבית החומרים היבשים – אריזות למיניהן – מהפסולת האורגנית, מה שיאפשר לשלוח אותם למיחזור ולחסוך שטחי הטמנה, כמו גם חומרי גלם לייצור.
בפרויקט הושקעו כחצי מליארד שקלים ובימיו של גלעד ארדן כשר להגנת הסביבה אף הוצב יעד שאפתני – להגיע עד סוף העשור הנוכחי לאפס אחוזי הטמנת פסולת, אך התוצאות שהושגו היו שוליות בלבד. לפי נתוני המשרד, בשנים 2016־2013 שיעור הפסולת הממוחזרת גדל מכ־18% ל־23% בלבד, והכמויות הפיזיות של הפסולת המוטמנת לא פחתו.
לפני כשנתיים הודיע השר להגנת הסביבה דאז, אבי גבאי, כי לדעתו פרויקט הפרדת הפסולת נכשל. גבאי הבטיח שתימצא מדיניות פסולת חדשה – דבר שלא קרה בפועל מאז – והצהיר שהמדינה לא תשקיע יותר כסף בהרחבתו למקומות חדשים, תחדל מהשקעה במקומות שבהם הוא לא הצליח, אך תאפשר לרשויות שבהן הפרויקט הצליח להמשיך ולהפריד.
עכשיו, על רקע הכישלון הכללי של הפרויקט, הוחלט כאמור לאפשר הקמת משרפות לשאריות פסולת, במקום הטמנתן בקרקע. המתקן הראשון אמור לקום במישור אדומים.
את הפסולת הוא אמור לקבל ממפעל מיון עצום ויקר להפרדת פסולת, שהוקם בירושלים. לדברי המשרד להגנת הסביבה, המפעל הזה אמור לבצע את הפרדת הפסולת במקום התושבים והתעשייה. מה שיופרד יישלח למיחזור, ורק "שאריות" שנותרו לאחר ההפרדה יישלחו לשריפה. אלא שממידע שהגיע ל"ממון" מתברר, כי המפעל מצליח להפריד רק כ־30%־40% מהפסולת – כך שכ־60%־70% הנותרים יישרפו.
ייצור החשמל יהיה מוגבל
המתקן החדש אמור לנצל את תהליך השריפה לצורך ייצור חשמל, אלא שלא מדובר בכמויות חשמל משמעותיות.
למעשה, יהיה זה המתקן הראשון ששורף פסולת במוצהר לצורך שריפה, כשהאנרגיה היא המוצר המשני. זאת בניגוד למתקן ה־RDF הגדול שנחנך בחודשים האחרונים בחירייה שבגוש דן, ואשר ייעודו להפריד מהפסולת חומרים בעלי נצילות אנרגטית גבוהה (פלסטיקים וחומרים נוספים), שנשלחים לשריפה במפעל נשר כדי ליצור אנרגיה.
חשש נוסף הוא כי למתקן בירושלים יהיה אינטרס לפעול באופן מלא כדי לכסות את עלויותיו, וסביר להניח שבעתיד יותר ויותר פסולת תלך לשריפה.
במשך שנים נרתעו במשרד להגנת הסביבה מהקמת משרפות פסולת, מתוך העדפה לפתרון המיחזור ומחשש לזיהום האוויר. אך היום אומרים במשרד כי מתקני השריפה הנהוגים בעולם אינם גורמים לזיהום משמעותי, ויש כמותם אפילו בתוך הערים.
את עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין", זה לא משכנע. ברכה: "השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, זנח את מהפכת המיחזור בישראל, וכעת הוא מוסיף חטא על פשע כאשר הוא מקדם מתקן לשריפת פסולת. מאות אלפי ילדים ומשקי בית לומדים ומטמיעים את חשיבות המיחזור והפרדת הפסולת. לא ייתכן שהשר ישקיע את מרב המאמצים והמשאבים בשריפה, ויעמיד את משק המיחזור בפני קריסה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "כמו בכל מדינות מערב אירופה, גם בישראל יש מקום להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת. מתקנים אלו ימנעו הטמנה, ויפיקו אנרגיה מפסולת שאינה ניתנת למיחזור, ובכך תצטרף ישראל לרוב המדינות המתקדמות בעולם. בישראל, שבה רוב הפסולת מוטמנת, בהחלט יש מקום גם להשבת אנרגיה וגם למיחזור – ושניהם משתלבים יחד, כפי שקורה במקומות רבים בעולם".
מי שמפריד - שימשיך להפריד
ˆ אז מה, אפשר להפסיק להפריד פסולת בבית?
לא. המדיניות נכון להיום אומרת שבאזורים שבהם מתבצעת הפרדת פסולת, היא תימשך. פסולת יבשה (אריזות) שהופרדה אמורה ללכת כולה למיחזור - כיוון שהיא באיכות טובה יותר מפסולת שעורבבה בחומרים רטובים. לרשויות המקומיות יש אינטרס שנמשיך להפריד פסולת, כיוון שזה חוסך להן מיסי הטמנה עבור הפסולת היבשה שהולכת למיחזור.
ˆ למה בכל עיר מפרידים אחרת?
זה חלק מהבעיה. המשרד להגנת הסביבה לא הצליח לקדם מדיניות אחידה, ורשויות יכלו לבחור בשיטות שונות לאורך השנים. הזיגזג וחוסר ההחלטיות הביאו לכך שנוצר בלבול בקרב הרשויות, שאחראיות על איסוף הפסולת, ובקרב הציבור.
ˆ מה ישרפו במתקן באזור ירושלים, והאם זה יפגע בסביבה?
במתקן המתוכנן אמורים לשרוף פסולת מעורבת, שתכלול את כל מה שהושלך לפחים ולא ניתן היה למיינו ולהפרידו במתקן המיון לאורגני (שילך לקומפוסט) וליבש (שילך למיחזור).
לטענת המשרד להגנת הסביבה, מתקנים כאלה קיימים היום בכל מדינות מערב אירופה בקרבת ריכוזי אוכלוסייה, והם עומדים בכל הסטנדרטים הסביבתיים המתחייבים.
ˆ מהם לוחות הזמנים?
במשרד להגנת הסביבה מסיימים בימים אלה את עבודות התכנון הראשוניות, ומתכננים להוציא מכרז ראשון להקמת המתקן כבר בחודשים הקרובים. ההקמה תצריך הכנת תוכנית מפורטת ואישורה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, כשהמטרה היא להקים בהדרגה חמישה מתקנים כאלה. מאחר שהמתקן במישור אדומים נמצא מעבר לקו הירוק, ההליכים צפויים להיות פשוטים יותר. תושבים וארגונים סביבתיים ינסו לערער, אך ההשפעה על הליכי התכנון תהיה מוגבלת.
