"בבת־מצווה עשו לי קארה עם פוני. הייתה חסרה לי שן בצד והיה קצת שפם והייתי גבוהה. לא הפסקתי לבכות חודש"

אורנה דץ, גרושה פלוס שניים ובפרק ב', נולדה בשנת 1964 וגדלה בחולון. בצעירותה שרה בלהקות נוער בחולון ובאירועים משפחתיים. התגייסה ללהקת המפח"ש בשנת 1982 ובחופשת השחרור פגשה את משה דץ, כשהתקבלה לפסטיבל הזמר החסידי שיצא להופעות בארצות־הברית. ב־1985 הם התחתנו ושנתיים לאחר מכן הקימו את צמד הדצים, שהוציא עשרה אלבומים. ב־1995 החלו להוציא את קלטות הילדים טיף וטף, שהפכו לסיפור הצלחה מסחרר ומכרו יותר ממיליון עותקים. שיחקה במחזות זמר, הגישה תוכניות כמו 'המהפך', 'המראה' ו'כל בוקר' בערוץ 10 והנחתה את טקסי מלכות היופי. בימים אלה מעלה מופע יחיד עם נגנים, המופע הקרוב ייערך ב־29 ביוני בקפה הקאמרי בת"א. בשנתיים האחרונות משתתפת במופע 'נשים' עם ליהיא לפיד, רותי נבון ודינה אור.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"גיל שלוש וחצי, אני מגיעה לגן מרתה בחולון. נותנים דחיפה לקרוסלה ואני מוצאת את עצמי מתהפכת ועושה את כל הסיבוב עם הראש למטה, תלויה מהשמלה. חוץ מזה, ההורים שלי אומרים שעד גיל שלוש לא דיברתי ובגיל ארבע בערך, אחרי מלחמת ששת הימים, נעמדתי באמצע הסלון והתחלתי לשיר את 'ירושלים של זהב'. אני זוכרת שכולם השתתקו. אולי זה הרגע שבו הבנתי איך אני יכולה למשוך תשומת לב".

מה העצה שהיית נותנת לאורנה דץ בת ה־16?

"יש ימים שבהם לא תרצי לקום מהמיטה, שבהם הכל נראה סופני, שאין לאן ללכת, שיברונות לב, פרידה, דברים שכולנו מרגישים - במרחק של זמן לא תביני על מה החיים שלך נראו שחורים אז. המציאות שלך עוד תתעלה על החלומות שלך".

מה הייתה החופשה הכי גרועה שלך?

"לפני 15 שנה מצאתי את עצמי באוגוסט בניו־יורק, לוקחת חדר בקומה 32 במלון במנהטן. יומיים אחרי הייתה הפסקת חשמל כללית והעיר שותקה. תוך שעה כל הרחובות הוצפו באנשים, נגמרו המים, היה כאוס מטורף ורק חשבתי איך אני עולה לקומה ה־32 בלי מעלית. סוג של אפוקליפסה במשך יומיים. ואני אומרת, לעזאזל, אני בניו־יורק ובתוך סרט בדיוני, לא כיף. כמה שנים אחרי כבר עשיתי חוויה מתקנת".

לו הייתה לך מכונת זמן, לאן היית חוזרת?

"לתקופה של בניית הפירמידות במצרים, אני מאוד סקרנית מה היה שם. אגב, אמא שלי מצרייה".

מאיזה הרגל היית רוצה להיפטר? 

"לקרוא טוקבקים, ולא רק של עצמי, אלא של אחרים. אני במגמת גמילה. כל פעם המומה מחדש מגודל הרוע, מהמקום הנמוך שאנשים מגיעים אליו כדי להגיד משהו. כשאני מתחילה לקרוא את הדברים הרעים עליי, אני יוצאת. יש מלאי של דברים מרושעים, מכוערת, מנותחת, כל מיני דברים כאלה. יש גם דברים יפים. הלכתי בקניון איילון יום אחד ובחור אחד אמר לי, 'אורנה דץ, תדעי לך שאת אחת מחמש הנשים הכי יפות בעולם בעיניי'. עניתי, 'איזו מחמאה'. הוא אמר, 'את מספר 5'. אז אחרונה, אבל זה היה מקסים בעיניי".

מה הדבר הכי גרוע שכתבו או אמרו עלייך?

"כתבו עליי הרבה דברים לא יפים במהלך חיי. אני זוכרת שהלכתי למפקד בלהקה הצבאית שלי והתלוננתי שאין לי מספיק סולואים ואז הוא ענה, 'אבל את יפה, את לא צריכה גם סולואים'. נעלבתי. עובדה שאני זוכרת את זה כמה עשרות שנים אחרי".

מה הדבר שאת הכי שונאת בעצמך?

"חוסר סבלנות. או כמו שחני חברתי האסטרולוגית אומרת לי, 'מה שדופק אותך זה שהירח שלך בטלה'".

מתי היית הכי קרובה למוות?

"כשאמא שלי הייתה בחודש שביעי איתי, היא חלתה בטיפוס. אי־אפשר היה לעשות לה הפלה אז אמרו, 'נחכה עם התינוקת אבל הסיכוי שהיא תיוולד בסדר הם מאוד קטנים'. בסוף הייתה לידה רגילה אבל אמא לא התקרבה אליי שלושה חודשים כי אסור היה לה. בלהקה הצבאית הופענו הרבה בלבנון ויום אחד רצתי להצטלם ליד פרחים. אחד המפקדים שם עצר אותי וצעק, 'את בתוך שדה מוקשים, תעצרי'. לא הספקתי להצטלם. ויש את הסיפור עם הזמרת השוודית קרולה, כשאירגנו לה טיסה בשמי הארץ ובסוף נחתנו על הגחון כי הגלגלים לא נפתחו".

מתי היית הכי מאושרת?

"יש כל מיני רגעים כאלה. כשאני רואה את הבן שלי והחברה שלו, זה אושר. כשאני מופיעה ומקבלת מחיאות כפיים, זה אושר. אפילו כשהבית שלי נקי, זה אושר. לפעמים, ברגע כזה של אושר, אני עושה סלפי עם עצמי ואז זוכרת את זה במרחק של זמן".

מה התסרוקת הכי גרועה שהייתה לך?

"בבת־מצווה אמא לקחה אותי בבוקר למספרה ועשו לי קארה עם פוני. הייתה חסרה לי שן בצד והיה קצת שפם והייתי גבוהה. לא להיט. לא הפסקתי לבכות חודש אחרי הבת־מצווה, כי עם החפיפה כלום לא הסתדר. מאז אני לא מסתפרת. טראומה".

מה מפחיד אותך?

"נחשים. מתה מפחד מהם. מספיק שאראה בטלוויזיה והם לא באים לי טוב. בן הזוג שלי ואני מטיילים הרבה בארץ ואנחנו מגיעים למקומות שנחשים אוהבים. השאלה הראשונה שלי כשאני יורדת מהאוטו היא אם יש נחשים. לא נתקלתי בהם אף פעם".

מתי בכית לאחרונה?

"אני בוכה הרבה, בפעם האחרונה זה קרה אחרי הסיפור עם מיכל אהרונוף בן רעי, שילדה ונפטרה מסרטן יומיים לאחר מכן. זה נראה לי כמו גורל אכזר מדי. לקחתי את זה ללב".

ממי את צריכה לבקש סליחה ולמה?

"מאח שלי, ירון כהן ז"ל. שבועיים לפני שהוא החליט להתאבד, רבתי איתו ולא הספקתי לבקש סליחה. עד היום אני עם ההרגשה הזו. לו יכולתי, הייתי נפרדת ממנו כמו שצריך, למרות שזה קשה להיפרד ממישהו שמחליט לעשות את זה בלי להודיע".

מה ההישג הכי גדול שלך?

"החיוך של אנשים שפוגשים אותי ברחוב, והעובדה שאני חלק מהחיים של הרבה אנשים, דרך הילדים, המשפחה. איכשהו הצלחתי לגעת בהרבה מאוד אנשים ומגיבים אליי בחיוך. זה אושר גדול".

מה הייתה הנשיקה הכי טובה שלך?

"האחרונה שלי, עם בן הזוג אהרון רוזה. אנחנו ארבע שנים וחצי יחד".

מי היה משחק בתפקיד אורנה דץ בסרט על חייך?

"מנהל בכיר בערוץ 1 אמר לי פעם, 'את ריטה הייוורת' שלנו'. אז אני אלך על ההמלצה שלו".

אם היית מתעוררת כביונסה, מה היית עושה?

"את ג'יי־זי".

מתי הרגשת אבודה לאחרונה?

"בשנה שעברה בדרך להופעה של הפסטיגל בארנה בירושלים. החלטתי לנסוע לבד, שמתי בווייז 'ארנה' ומצאתי עצמי בתוך שכונות ערביות, אבודה, מפוחדת ואומרת לעצמי, 'רק שלא יחטפו אותי כי אין מי שישלם עליי כופר'".

מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?

"לפני כמה שנים, בניו־יורק, הייתי ביום הולדת של חברה שהבן זוג שלה אמריקאי. נכנסתי לדירה, אני אומרת שלום ואני מסתכלת ורואה את קווין קליין, ששיחק ב'דג ושמו וונדה', בישיבה מזרחית, אוכל סושי. הייתי בשוק. אמרתי לעצמי שתמיד אני חושבת שהאמנים מחו"ל הם לא בדיוק כמונו בישראל, והנה אני רואה שכן, ממש כמונו. הוליווד זה כאן".

מה גברים לא מבינים על נשים?

"גבר צריך לעודד אישה לגדול, להתפתח. הכי חשוב לאישה זה חופש, עצמאות, כנפיים ואספרסו קצר למיטה בבוקר. לא צריך הרבה, אנחנו הורומונליות ומסובכות, אבל בסוף דרוש יחס חם, מילה טובה והרבה פרגון, ל־ה־גיד, לא בלב. נשים צריכות לדעת שמאוד קל לתפעל גברים".

איזו סדרה כולם צריכים לראות כרגע?

"The Beautiful Lie. בתיכון למדנו את 'החטא ועונשו' שהסדרה מבוססת עליו. חשבתי שבעצם שום דבר לא משתנה בדבר הזה שנקרא אהבה, העוצמות הן אותן עוצמות, וזה דבר שחוצה שנים ותקופות".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

"גביניות, לא משנה באיזה פורמט. איפה שאני רואה גביניות שיצאו מהתנור, ולא משנה אם אני רעבה או לא, אני לוקחת. וגם שוקולד מריר עם אגוזים או קשיו".

מה האלבום הראשון שקנית?

"קיבלתי לבת־מצווה את זה של להקת תמוז והאחד שקניתי היה של בילי ג'ואל. למדתי אנגלית מהמוזיקה. עד היום אני משתמשת בציטוטים משירים שאני אוהבת".

מי האיש או המושג שמייצג את שנת 2017?

"סטורי. זה פשוט מדהים איך הוא תפס ואיך לכל אחד יש תחנת טלוויזיה משלו והוא מדווח לעולם ב־20 שניות כאן ועכשיו, ולמחרת יש צורך חדש. הכוח הזה מטורף".

מה היה ממוצע הגלידות שלך אחרי פרידות?

"אחרי פרידות אין לי תיאבון. אני אוכלת כשאני מאושרת. הפוך".