שבת 16 בדצמבר 2017
ידיעות אחרונות
גיבור תרבות. פוטין
7 לילות • 14.06.2017
מרוסיה באהבה
קבלו את נער הפוסטר החדש של העולם הישן והפחדן: פוטין, הסחורה החמה בטלוויזיה בארה"ב
רענן שקד

הבא בתור הוא פוטין.

כלומר, איך לא ראינו את זה עד עכשיו? מגלומן, לאומן, שתלטן, מסוכן ועם פתיל קצר מספיק כדי להיחשב לפתילייה, פוטין מצויד בכל הדרוש על מנת להפוך, סוף־סוף, מאויב המדינה לגיבור תרבות.

בימים אלה הוא נולד מחדש כגיבור בן זמננו בחסות אוליבר סטון, ששיחרר השבוע דרך רשת שואוטיים סרט בן ארבעה חלקים המתעד סדרה של מפגשים שקיים עם האיש בשנתיים האחרונות. סטון זכה לגישה וסימפטיה נרחבות אצל פוטין, וגם לסדרה של כותרות מרעישות, ובראשן: "אין לי ימים קשים, אני לא אישה", ו"אני אעדיף לא להתקלח ליד גבר הומו, כדי לא לגרות אותו".

ובכן, מה אתם יודעים; לא רק שבמערב אין כל חדש - שוביניזם, הומופוביה ושנאת זרים הם כל הנחוץ כיום לארגז כלים נשיאותי - אלא שגם במזרח אין. ופוטין, עם טיפת עזרה ממתווכים אמריקאים מסוג סטון (ומייגן קלי, שראיינה אותו ל־NBC), נמצא בדרכו להפוך לתאומו הסיאמי של טראמפ; שותף שווה זכויות למסדר האחווה הגברי ומי שראוי לגנוב סוסים (או להרביע סייחות) עם שאר הבנים.

איך הפך פוטין לסחורה לוהטת? ובכן, פוליטית זה קל; נדמה שהוא בוחש בממשלו של טראמפ בקלות של כפית בספל תה רותח, ואחראי במידה משמעותית לפיזור חופנים של פייק־ניוז המשפיעים בתורם על בחירותיה של אירופה. אבל תרבותית זה מעט מסובך יותר; פוטין מסוגל להפוך למותג החזק בעולם רק בעולם המפגין איזו כמיהה קולקטיבית לחזרה לאחור, לשמרנות הישנה והבטוחה, לימים שבהם גברים היו גברים ונשים היו, ובכן, כלים נאים בשירותם. קצת כמו טראמפ, פוטין הוא נבל עם סגנון (גרוע), וזה די והותר במרחב ציבורי שנכנס לפאזה הולכת ומחשיכה, עם אגפים נרחבים של הסתגרות לאומנית וגזענית ובנים הנמסרים לידי מנהיגים שאינם מתיימרים בכלל להיות ראויים לכך.

אז קבלו - היישר מהפינה לשיפוטכם המחמיר לשעבר - את נער הפוסטר החדש של עולם ישן ופחדן. הוא מאסטר בג'ודו, הוא מתראיין אצל סטון בטרקלינים גרנדיוזיים מופרכים בראוותנותם, צופה יחד איתו ב'ד"ר סטריינג'לאב' ומבטיח שעימות בין ארה"ב לרוסיה יהיה חתיכת אסון. מצמרר לכם מספיק? קולנועי מספיק? תלוש מהמציאות ובו־זמנית מתקבע כמציאות עכשווית?

פוטין הוא החתיכה החסרה בפאזל הריאקציה הכלל־עולמית לעידן הפוליטיקלי־קורקט, האליטות המשכילות, הנאורות והסובלנות ע"ש ברק אובמה. כמו חבריו למועדון - טראמפ, מיי, ארדואן ונתניהו - הוא צבעוני ומרתיע מספיק כדי לרתק תקשורתית, ושמרן ודוגמטי מספיק כדי להביא לספיקת הכפיים האוטומטית בחוגים הליברליים, שתביא בעקבותיה את תשואות ואהבת ההמון.

פוטין אולי לא יהפוך את ברה"מ לנפלאה שוב - או לראשונה - אבל את סטון, שואוטיים וארבעה לילות של זמן מסך הוא בהחלט עשוי להפוך לכאלה. אילנה דיין, אני מניח, כבר עומדת אצלו בתור.

 


פרסום ראשון: 14.06.17 , 04:27