צמחונים שאוכלים בשר

מחקרים בנושא התזונה מצביעים באופן די עקבי על כך שצמחונים מאריכים חיים לעומת אוכלי הבשר, ושהחיים שלהם לא רק ארוכים יותר אלא גם טובים ובריאים יותר. הצמחונות, שמביאה את האנשים לצרוך כמויות גדולות יותר של פירות וירקות ומפחיתה צריכה של מזונות עשירים בשומן רווי – מפחיתה את הסיכון ללקות בסדרה של מחלות מקצרות חיים כמו יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת־יתר ומחלות של כלי הדם.

אבל מה לעשות שאנחנו לא יכולים, או לא מוכנים, לאפסן את המנגל? שהניבים בפה שלנו מזכירים לנו שמוצאנו מן הטורפים? שבלי שניצל בצהריים כשהילדים חוזרים מבית ספר, המבורגר וסטייק עסיסי, או סתם סנדוויץ' עם סלמי לא בטוח שאנחנו רוצים לבלות עוד עשרים שנה עלי אדמות?

זאת הסיבה שכשהצמחונים והטבעונים מציעים לנו חיים מלאי פירות/ירקות/אגוזים/זרעים/קטניות, ובלי אפילו פולקע אחד לרפואה, יש בינינו כאלה שקצת נרתעים מהטוטאליות. אז מה עושה מי שרוצה ללכת עם ולהרגיש בלי? כלומר, לשמור על תזונה בריאה בלי לוותר על בשר? להתענג על סטייק רק מדי פעם ולא לוותר לגמרי על תאוות החלבונים? מתברר שזה אפשרי, ושאפילו מדובר בטרנד בועט בארצות־הברית. קבלו את הפלקסיטריאנים. ואם הצלחתם להגיד את זה בפעם הראשונה בלי לשבור שיניים סימן שאתם אנשים גמישים, פלקסיטריאנים בפוטנציה.

המונח, שנכנס למילון "מריאן וובסטר" כבר ב־2012, בא להגדיר את מי ש"התזונה שלו, שהיא בדרך כלל צמחונית, כוללת גם בשר או דגים". כלומר, צמחונים שמרשים לעצמם סטייק עסיסי מדי פעם, או בייגל עם סלמון מעושן כשמתחשק. כלומר "צמחונים עאלק". הוא שאמרנו, ללכת עם ולהרגיש בלי.

צילום : ידיעות אחרונות

מסתבר שהתנועה הזאת הולכת וגדלה ברחבי העולם, מאז הוצגה לראשונה על ידי מארק ביטמן, כתב האוכל של הניו־יורק טיימס" ומחבר הספר VB6: eat vegan before 6:00. על פי משנתו של ביטמן אין שום בעיה לאכול בשר, אפילו אם זה קורה כל יום, ובלבד שזה רק בארוחת הערב – אחרי השעה שש – כשביתר שעות היום המזון שלנו מורכב ממוצרים מן הצומח.

גורו אחרת של השיטה, שגם כתבה ספר שנקרא "דיאטת פלקסיטריאנים", היא דון ג'קסון בלאטנר, שמגלה פחות גמישות מביטמן.

בלאטנר מחלקת את הפלקסיטריאנים לשלוש קבוצות: מתחילים, מתקדמים ומומחים. המתחילים הם אלה שמקפידים על יומיים בשבוע ללא בשר ומוצרי חלב. ועל פי משנתה, אמור הפלקסיטריאן להמשיך ולהפחית את כמויות הבשר והחלב עד שהוא מגיע לדרגת "מומחה": חמישה ימים בשבוע של פירות, ירקות, אגוזים, חלבונים מן הצומח... וצלעות לארוחת ערב מדי פעם. מה שחשוב, לדעתה, הוא לא כל כך כמות הבשר שאנחנו מורידים מהתפריט השבועי, כמו כמות הארוחות הצמחוניות שאנחנו מוסיפות לו.

מחקרים שנערכו בנושא מצביעים על כך שאופן האכילה הזה לא רק מביא להפחתה במשקל אלא גם מוריד את הסיכון לסוכרת מסוג 2, לירידה בלחץ הדם, לשיפור פעילות הלב, ולירידה של 20 נקודות ברמת הכולסטרול הכללי. התוצאה היא שהמעבר מדיאטה סטנדרטית לפלקסיטריאניזם, קובעים המחקרים, מוסיפה עד 13 שנות חיים, כי היא "מנטרלת דלקות בגוף, מאיטה את חילוף החומרים ומשפרת אפילו את המערכת החיסונית", אומר ד"ר מייקל רויזן, מי שפיתח את שיטת ה־RealAge שבאה לקבוע מה הגיל האמיתי של הגוף שלנו (בשונה מהגיל הכרונולוגי).

צילום : ידיעות אחרונות

ועכשיו הפלקסיטריאניזם מגיע גם אלינו.

"למען האמת, אני מתנהלת על פי העקרונות האלה כבר מספר שנים בלי לדעת שיש לזה שם רשמי", אומרת פאולה רוזנברג, מחלוצות השיטה בישראל. רוזנברג, מומחית לרפואה טבעית, מגדירה את אופן התזונה שלה כ"הרוב טוב".

"בעולם מושלם אנשים היו אוכלים רק את המזונות הכי איכותיים ולא נוגעים בסוכר לבן, בקמח לבן או בחלב", היא אומרת. אבל כל מי שעומד רגע ביציאה מהסופרמרקט ומציץ בעגלות הקניות מגיע למסקנה שגם אם אנחנו מודעים למחקרים, ההתנהגות האנושית אינה עוקבת בקפידה אחרי היידע שמצטבר בהם. "כי אנחנו בני אדם, ולא מונעים רק מרציונל", אומרת רוזנברג. "אנחנו מונעים מרגש, מסתירות פנימיות, מזיכרונות על הפסטה־בולונז של סבתא, וכל ניסיון לגרום לנו להתרחק מריחות הפסטה ההיא באופן מוחלט מייצר חוויית חסר רגשית, ואז אנחנו לא מאוזנים", היא מסבירה. "ולכן השיטה הזאת באה ואומרת: אנחנו לא אומרים אסור ומותר. כי זה בדיוק מה שמפעיל בתת־מודע את הרצון למרוד".

העובדה שהפלקסיטריאנים לא אומרים מה מותר ומה אסור היא, לעיתים, גם בעוכריהם. כי רבים מאיתנו רוצים שיגידו להם בדיוק מה לאכול וממה להתרחק. רוצים שהדיאטנית תקבע האם הם צמחונים או קרניבורים? האם אסור להם לגעת בביצים, או שאולי אפשר להתעלם מהאיסור אם הביצים חבויות בתוך פשטידה?

"בדרך כלל התורות הנוקשות יותר הן אלה שזוכות לתפוס תאוצה מהירה בקרב הציבור. הן ברורות וחדות, ולא מעוררות יותר מדי שאלות ותהיות", מנסה רוזנברג להסביר למה עוד לא הוצפנו בסדנאות פלקסיטריאניזם. "אולי זה משום שבשנים האחרונות אנשים בישראל היו שרויים בטרנד הטבעונות, ואולי משום שאין עדיין מישהו, מוביל דעת קהל בתחום הבריאות, שייקח על עצמו לקדם את השיטה".

אז זה מה שהיא עושה בימים אלה.

הכלל הראשון של השיטה, אומרת רוזנברג, קובע שכל אדם הוא ייחודי מבחינת הצרכים התזונתיים שלו. לדבריה, מחקרים מראים שאותו מזון מעלה את רמת הסוכר של אנשים שונים ברמות שונות, מה שמראה שכל אדם מגיב לכל מזון אחרת.

"אם אני מכירה בייחודיות של האדם, אני מתאימה את השיטה לו עצמו", כלומר - ממפה את הרגלי האכילה הקיימים כדי לייצר קו בסיס. ואז היא מתחילה להכניס מה שהיא מכנה "שינויים מיטיבים", "כלומר להגדיל את הנוכחות של 'הדברים הטובים', שהם פירות, ירקות, אגוזים, זרעים וקטניות, ולהפחית את הקבוצות הפחות מזינות, שהן מבחינתי בשר, חלב, חיטה וכמובן כל המזון המעובד". ובלי הגזמה. "מספיק שאדם יפחית לפעם־פעמיים בשבוע את מספר הפעמים שהוא אוכל חזה עוף בצהריים בעבודה, או יוריד את החביתה בערב משתי ביצים לאחת – וכבר יש בזה תועלת".

למי שזקוק למספרים מוגדרים יותר: "70 עד 90 אחוזים מהתפריט צריכים להיות מבוססים על פירות, ירקות, זרעים, אגוזים, קטניות, וזה משאיר 10 עד 30 אחוזים של התפריט להרגלים, לתרבות ולחשקים".

וחשקים זה חשוב לא פחות מפירות וירקות.

"המחיר שמשלמים על הימנעות טוטאלית הוא לפעמים מחיר של עצבים, דכדוך ותחושת קורבנות, אז מה עשינו בזה?", היא אומרת. "סטרס הרי פוגע בבריאות לא פחות מתזונה לא נכונה".

בולונז מופחת בשר | פאולה רוזנברג

ברוח הזמן, קבלו מתכון לבולונז בגישת ה־Flexiterian. יש בו בשר, אבל רבע מהכמות שיש ברוטב בולונז קלאסי, ויש בו המון ירקות וקטניות. הקטע המעולה שהוא טעים גם ללא הבשר.

המצרכים

6 עגבניות טריות מגורדות

2 פלפלים אדומים חתוכים לקוביות

חבילת פטריות קצוצות

2 גזרים מגוררים

2 בצלים קצוצים

4 גבעולי סלרי חתוכים לפרוסות דקות

כוס עדשים כתומות שטופות

2 אריזות קטנות של רסק עגבניות (עדיף אורגני)

150 גרם בשר בקר/עוף (עדיף אורגני). כמובן שזה לא חובה ‑ אלא רק למי שאינו יכול לוותר על הבשר. הרוטב טעים בטירוף גם בלי זה.

תבלינים:

4 כפות שמן זית

3 שיני שום כתושות

כפית מלח ים

כף פפריקה מתוקה

חצי כפית פלפל לבן

כף אורגנו מיובש

2 כפיות סילאן

כף שמרי בירה

ההכנה

1. מכניסים לסיר את כל המרכיבים מלבד שמן הזית והתבלינים.

2. מבשלים על אש קטנה כשעה וחצי.

3. מכבים את האש. מוסיפים את התבלינים והשמן ומערבבים היטב.

4. מוזגים מעל פסטה איכותית (עדיף מקמח כוסמין או מקמח אורז מלא).