"100 קומות כבר לא נחשב גבוה"
האדריכלים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ, מתכנני המגדל הגבוה בישראל, מסבירים למה צריך לבנות ככה גם בפריפריה, ואיך לדעתם אפשר לפתור את משבר הדיור
האדריכלים גיא מילוסלבסקי ואמנון שוורץ – מתכנני המגדל הגבוה בישראל, "מגדל המאה", בן 100 קומות על גבול גבעתיים־ת"א־ר"ג – בטוחים שסדר גודל כזה מתאים לארץ, ושהקמתו תסתיים בתוך עשור. בראיון ל"ממון" הם מספרים איך המגדל ייראה, ולמה בינתיים אין בו דירות.
צריך בישראל בניין בן 100 קומות?
שוורץ: "זה כבר לא נחשב גבוה. בעולם מתכננים גם מגדלים בגובה ק"מ, ו־1.5 ק"מ, ופה מדובר על 400 מ'. ב־1963, כשלמדתי אדריכלות בטכניון, לקחו אותנו למגדל שלום שהוקם אז. לא האמנו שניתן לבנות בישראל, על החול של תל־אביב, בניין בן 30 קומות, והיום 30 קומות נחשב לצמוד קרקע. אני מאמין שישראל צריכה בניין של 100 קומות שיהיה אייקון של תל־אביב בעיקר בשל מיקומו – במרכז העסקי של גוש דן, במרכז העסקי של הארץ, ובעתיד בתקווה גם במרכז העסקי של המזרח התיכון".
למה הוא לא כולל דירות אלא רק מלון, קניון ומשרדים?
"לדעתי זו טעות. בשלב התכנון רצינו לתכנן חלק מהמגדל כדירות ועיריית תל־אביב התנגדה. אחת הסיבות שלהערכתי השפיעו היא מיקום הבניין – בגבול עם גבעתיים ורמת־גן, ומחסור במבני חינוך וציבור שיוכלו לשרת את דייריו. לדעתי ההחלטה הזו לא סופית, וייתכן שבעתיד היזם שירצה לבנות אותו ילחץ על העירייה להסב חלק מהשטח לדירות למגורים".
אז למה 100 קומות?
מילוסלבסקי: "תחילה דיברו בוועדה המקומית על 70 קומות. כשהצגנו את הפרויקט בוועדה נשאלו הרבה שאלות, ומי שהוביל את המהלך להגבהת המגדל הוא מהנדס העיר, עודד גבולי, ששאל למה לא לבנות 100, ואחר כך לא הסכים לוותר אפילו על קומה אחת".
ולמה בחרו בכם?
"אנחנו תיכננו אז את תוכניות בניין העיר בסביבת רמת־גן וגבעתיים, והיה רצון בוועדה המחוזית שלמתכנן המגדל תהיה ראייה רחבה יותר של כל האזור, וכך, באופן כמעט מקרי, אנחנו נבחרנו. תכנון מגדלים לא זר לנו, המשרד שלנו מתכנן 15 מגדלים בני מעל 40 קומות. למשל, מגדל 'בס' בצומת עלית, שנמצא בימים אלו בהליכי תכנון, צפוי לכלול 63 קומות של שימושים מעורבים. זה מגדל משולש, שהחוד שלו 'נוגע' בצומת עלית ויעניק לה פרספקטיבה אחרת. המשרד שלנו צומח. אנחנו מדורגים בידי דן אנד ברדסטריט בין משרדי האדריכלים המובילים בארץ, ובשנה האחרונה עלינו שישה מקומות בדירוג".
מאיפה ההשראה?
מילוסלבסקי: "הרבה אדריכלים, ואני מודה שגם אנחנו במקרים מסוימים, מתחילים לתכנן מגדל בהתבוננות במגדלים בעולם. זה נותן השראה. במקרה הזה ההשראה נבעה ממיקום ומצורת המגרש, ולכן לא תראה מגדלים דומים לו בכל העולם. המיקום, בין שלוש ערים, נתן לנו השראה לעצב פרויקט משולש שכל דופן שלו פונה לעיר אחרת, ובין הדפנות רצועות ירוקות לכל אורך הבניין".
יהיה מי שיממן בניין כל כך גבוה?
שוורץ: "את השאלה הזו שאלו על כל בניין ש'שבר את תקרת הזכוכית', בזמנו גם על מגדל שלום, וגם על מגדל משה אביב שאני תיכננתי. למעשה, אין הרבה הבדל בין 68 קומות ל־80 או 100. לדעתנו יש הצדקה לבניין בגובה כזה, וכרגע אין תוכניות לבניין גבוה יותר בתל־אביב, ברמת־גן או בעיר אחרת בישראל".
תרבות המגדלים מתאימה לארץ?
מילוסלבסקי: "בניית מגדלים יכולה להיות נכונה לכל עיר בארץ עם תכנון אורבני נכון. התכנון פה לא תמיד נכון – בונים מגדלים נפרדים, מפזרים מרכזי מסחר, ולא יוצרים רחוב מסחרי שיחבר ביניהם. רואים את זה היטב במע"ר (מרכז עסקים ראשי, ע"פ) של תל־אביב – יש הרבה מגדלים אבל לא מה שיחבר ביניהם, וזו טעות. במגדל בין ערים יש הסתכלות אורבנית נכונה, שהובילה נעמי אנגל, יש המון מחשבה על הולכי הרגל, והרצון הוא שהמגדל ישרת לא רק את מי שיעבדו בו, או את מי שיתארחו במלון".
התרבות הזו מתאימה גם לפריפריה?
מילוסלבסקי: "הטענה שמגדלים לא מתאימים לפריפריה אינה נכונה. אנחנו מתכננים מגדלי מגורים בנצרת, אשדוד, אשקלון ובאר־שבע. בפריפריה יש במקרים רבים נוף מדהים, ודי לבנות בניינים בני 10־15 קומות עם מרפסת גדולה, וליצור מוצר נחשק, וכך גם להעלות את הצפיפות וגם ליצור מגדלים יפים. עלויות הפיתוח בפריפריה גבוהות, בעיקר בערים עם טופוגרפיה הררית, ולכן בנייה נמוכה מייקרת את הדירות".
שוורץ: "לפי תחזית הלמ"ס לגידול האוכלוסייה, תוך פחות מ־50 שנה ישראל תגיע ל־20 מיליון תושבים, ולכן צריך לאסור או לפחות להמעיט בבנייה צמודת קרקע, כי אין לנו משאבי קרקע גדולים".
איך פותרים את משבר הדיור?
מילוסלבסקי: "האתגר הוא להביא אוכלוסיות חזקות לפריפריה. כמי שגדל בצפת אני יכול להעיד שפעם הייתה בה אוכלוסייה איכותית והיום המצב השתנה. הדרך להביא אותן לפריפריה היא שילוב: שיפור התחבורה למרכז, מערכות חינוך טובות ומקורות תעסוקה. היום גם מרחובות נוסעים בבוקר לעבודה בתל־אביב שעה, אז למה שלא ייסעו שעה ברכבת מהירה מנצרת? הם ייסעו אם יהיה לה מה להציע מבחינת חינוך ותרבות".
יזמים מאלצים אתכם לתכנן בניינים זולים?
מילוסלבסקי: "תמיד יש מי שמסתכל על השקל, אך בשנים האחרונות אנחנו רואים, גם בתחום המגורים, יותר פתיחות של יזמים לאדריכלות איכותית ויצירת אייקונים".
שוורץ: "התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת יותר גמישות. פעם היה סיפור לבנות בניין אלכסוני, או שמידת החלונות בו לא אחידה. זה היה יקר. היום המחשב מחשב הכל, וגם למפעל החלונות אין בעיה לייצר עשרות חלונות במידות שונות".
לפנייה לכתב/ת 
