"אנחנו יוצרים שינוי מול תלמידים בגילנו"

כמו מרבית חבריהם שיוצאים היום לחופש הגדול, גם התיכוניסטים האלה יעבדו, יבלו, אולי יטוסו לחו"ל לטיול עם המשפחה, אבל להם יש משימה נוספת שהם לקחו על עצמם: להגן על שמה של המדינה.

"יש גבול למה שהממשלה יכולה לעשות", מסביר טל נמט (17), שיעלה לכיתה י"ב בתיכון הרצוג בכפר־סבא. נמט נמשך מגיל צעיר לאקטואליה, ולכן כששמע על "המרכז הישראלי למנהיגות צעירה" לפני כשנתיים מיהר להצטרף: "חשבתי לעצמי שאם אני רוצה גם להעשיר את הידע שלי, ותוך כדי זה גם להתנדב ולתרום למדינה, אני רוצה להיות שם".

תוכנית “מנהיגים צעירים”, בראשותו של בכיר משרד החוץ לשעבר יצחק אלדן, פועלת במרכז הרב־תחומי שברמת החייל בתל־אביב. היא מיועדת לתלמידי כיתות ט' עד י”ב ומכשירה בני נוער מכל המגזרים לשמש "שגרירים צעירים" של ישראל. במסגרת התוכנית לומדים בני הנוער מיומנויות תקשורת שונות, רוכשים ידע בנושאי אקטואליה — בדגש על המזרח התיכון והסכסוך הישראלי־פלסטיני — ויוצאים למשלחת במדינת אחרת, שבה הם נפגשים עם צעירים בני גילם. הקשרים שהם יוצרים עוזרים להם בהמשך להפיץ ברשתות החברתיות את האמת על ישראל ולהיאבק במסע הדה־לגיטימציה של תנועות החרם בעולם.

"אנחנו מגיעים לפגוש את בני הנוער האלה בדיוק בגיל הקריטי", מסביר נמט, שבפסח יצא במסגרת התוכנית למשלחת שכזו במדריד. "הם לומדים להכיר אותנו כשהם עוד בתיכון, לפני שהם מגיעים לקולג'ים ולאוניברסיטאות שטופות ההסתה. בשלב הזה יותר קל להם להתחבר אלינו ולהקשיב לנו”.

"אני מרגישה שיצרנו שינוי", מספרת בגאווה שון דינור (17), תלמידת תיכון כצנלסון בכפר־סבא. "השתדלנו לעסוק פחות בפוליטיקה, ויותר להיות איתם, לדבר, להראות להם שהישראלים הם בדיוק כמותם. מספיק שאחד או אחת מושפעים מזה, ומספרים לחברים נוספים שלהם, ופתאום זה כבר בכלל לא נשמע נורא כמו שזה מצטייר שם בתקשורת".

גם במשרד לעניינים אסטרטגיים, שכחלק מפעילותו מוביל בשנתיים האחרונות את המאבק העולמי בתנועות החרם על ישראל, הבינו את חשיבותה של התוכנית — ובשנה האחרונה "אימצו" אותה כחלק מהמאבק. במסגרת זאת מימן המשרד את יציאת המשלחת למדריד, וכבר התחייב על מימון שתי משלחות נוספות שייצאו בקרוב לשוודיה ולאירלנד, שתי מדינות שבהן מתנהל מאבק קשה על תדמיתה של ישראל.

"בכל יום אנחנו נתקלים בדה־לגיטימציה וביחס הלא הוגן שתנועות כמו ה־BDS מפנות כלפי ישראל", מספר דולב צייכנר (17) מתיכון רבין בכפר־סבא, "ולכן יש לי מחויבות ורצון לתקן את המצב הזה". עדי יחזקאל (17), חברתו לשכבה, מחזקת את דבריו. "התלמידים במדריד חשבו שאנחנו חיים באזור מלחמה", היא מספרת. "היום כמעט הכל מתנהל ברשתות החברתיות. ברגע שלכל אחד מאיתנו יש בפייסבוק כמה חברים מכל מדינה, כל הפעילות שלנו למען ישראל הופכה לוויראלית. זה הניצחון הגדול שלנו".

כל בני הנוער מצהירים שמדובר בפעילות א־פוליטית. "הסוד פה הוא המפגש, ההיכרות, הקשר החברי", מסביר שניר דולב (31), מנהל התוכנית לדיפלומטיה ציבורית ב"מרכז הישראלי למנהיגות צעירה". "התמימות שבני נוער באים איתה שוברת מחסומים אפילו אצל מבוגרים".

־־־

כתבה זו מתפרסמת במסגרת שיתוף פעולה עם המשרד לנושאים אסטרטגיים