yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 20.06.2017
    שיעור מאלף בהפחדה
    סבר פלוצקר

    כן, צריך ועדת חקירה פרלמנטרית וצריך אותה בדחיפות. אבל זו לא ועדה לחקירת "האשראי לאליעזר פישמן" המוקמת בימים אלה והאמורה לחקור גם את בנק ישראל. בהקשר זה, אני תקווה שראש הממשלה, ראש האופוזיציה וראש מפלגת יש עתיד, שלושה מבוגרים אחראיים, יפעילו את השפעתם כדי להוציא את בנק ישראל מרשימת הנחקרים של הוועדה המתוכננת. מבקר המדינה כגוף א־פוליטי ושומר סוד הוא המוסד המוסמך היחידי לבקר בנק מרכזי במדינה מערבית דמוקרטית, שבה שומרים מכל משמר על עצמאות הבנק המרכזי.

     

    לעומת זאת, דרושה גם דרושה ועדה פרלמנטרית מיידית לחקירת השערורייה של פשיטת המשטרה, בהוראת הפרקליטות, על בית "ידיעות ספרים".

     

    לא רק הפשיטה מקוממת: מקוממת גם המהירות שבה הממסד הפוליטי בישראל מוריד אותה מסדר יומו ועובר לנושאים אחרים — מפישמן עד למחיר משחות השיניים. מתבקש היה לכתוב כאן ש"ככה זה אצל היהודים", כאילו שרק ענייני כסף בראשם. אך במקרה זה לא הכסף לבדו מדבר. גם הפחד מדבר.

     

    כל פוליטיקאי, פרשן, סופר, מו"ל ועורך הרואה לנגד עיניו את הקלות הבלתי נתפסת שבה יכולה פרקליטות המדינה להורות למשטרה לרמוס עקרונות דמוקרטיה בסיסיים קיבל ביום חמישי שעבר שיעור מאלף בפחד. מהשבוע והלאה הוא כבר יודע: כשמנגנוני אכיפת החוק כועסים ונוקמים, עדיף להתכופף, להשתתק, להתכסות בשמיכה עבה עד האוזניים ולהמתין עד יעבור הזעם.

     

    באמת עדיף? ההשלמה עם הפעולה הברוטאלית של זרועות אכיפת החוק נגד "ידיעות ספרים", שלא היה בה כל צורך גם לדעת המחמירים בסודות ביטחון המדינה, משמעותה מתן גושפנקא והשארת דלת פתוחה לפעולות דומות בעתיד.

     

    אם מותר להפעיל משטרה נגד הוצאת ספרים מובילה במדינה כדי "לתפוס" את ספרו של אולמרט, ולגנוב בהזדמנות זו גם כתבי יד של אחרים משום שהיו במקרה מונחים על שולחן העורך, אז כבר מותר פה הכל. מסתבר שכולנו חשופים לשרירות הלב (אם לא לומר קפריזות) של רשויות אכיפת החוק, בתנאי שהשרירות תתפרש על ידן כרדיפת צדק. גם כשהיא רדיפת נקמה. כמו שנאמר: אל תבכי עלינו ארגנטינה.

     

    ויש עוד פחד במחזה האבסורד הזה, הפחד של נותני ההוראה. מי שנתן את ההוראה לשגר יחידת שוטרים בכירה לבית "ידיעות ספרים" בבוקר בהיר אחד ולתפוס בפרהסיה אמצעי עבודה וחומרים בעבודה היה בוודאי מודע לתהודה העצומה שתעורר הפעולה — ולגל הביקורת שיקום. ואם על אף זאת הסתכן במתן ההוראה, אין ספק שהמטרה קידשה בעיניו את האמצעים. והמטרה הייתה למנוע את הוצאתו לאור של הספר מאת ראש הממשלה לשעבר ואסיר מאושפז כיום, אהוד אולמרט. למה למנוע? לא כי עלול להכיל סודות המדינה — לשם כך קיימת צנזורה — אלא כי מכיל (כנראה) פרקי ביקורת וגילויים חדשים על פעילותן של רשויות החוק עצמן. גילויים לא נוחים להן בלשון המעטה.

     

    אני כותב "כנראה" משום שאין לי מידע מה כלול בספר. די לי בניתוח ההתנהלות החריגה (בכל המובנים) של בכירי הפרקליטות כדי להבין שהם כה מפחדים מהוצאתו לאור של הספר שהיו מוכנים להקריב את אחד הנכסים היקרים שלהם — אמינותם הציבורית — כדי לתקוע מקלות עבים בפרסומו.

     

    הפחד עומד אפוא במרכזו של המהלך הברוטלי נגד הוצאת "ידיעות ספרים". הפחד של מי מבכירי הפרקליטות מפני הנגלה בספרו של אולמרט והפחד שאותו המהלך נועד לזרוע בלב הנאבקים למען חופש הביטוי בישראל.

     

    כן, הם מפחדים והם רוצים להפחיד. לכן כה חשוב לכונן בהקדם ועדה פרלמנטרית לחקירת מכלול היבטיה של פרשה זו, בטרם הפוליטיקאים ימהרו לקבור אותה סופית. בגלל הפחד, כמובן. √

     


    פרסום ראשון: 20.06.17 , 23:46
    yed660100