שמחה מתפרצת

שבוע אחרי שעמדה מתחת לחופה, בחתונת ענק של אלף מוזמנים, שלוש שמלות, שלוש תסרוקות ואינספור זמרים, נכנסה שמחה גואטה למכונית של אביה ואמרה: "זה לא זה, אני רוצה להתגרש". רוב האבות היו מגיבים בצער, בכעס, או בחישוב ההפסד הכלכלי, אבל אביה, ח"כ יגאל גואטה, מזכ"ל תנועת ש"ס, אמר לה, "מזל טוב, אני איתך" וחיבק אותה חזק. מאוחר יותר אמר לה, "אם פרידה — אז בשלום, לא במלחמה".

המשפט האחרון הידהד באוזניה של גואטה, אחת מחמש הכוכבות של הדוקו־ריאליטי החדש "להיות זמרת", כשהתבקשה לבחור את הקאבר הראשון שלה. היא ביצעה את "ואם פרידה" של דיקלה מהלב, מהבטן ומהנשמה. התוכנית יצאה לדרך השבוע ועדי לאון, המפיק המוזיקלי, כבר הכריז עליה בתור הדבר הבא.

"אני היחידה שהגיעה לתוכנית בתור דף חלק", היא אומרת. "שי מיקה זכתה ב'אח הגדול', שרון פרי מוכרת כשדרנית ספורט, אביבה תבורי היא גרושתו של שימי ואמא של בן־אל, ולאנה זק יש יותר ממיליון עוקבים ב'מיוזיקלי'. מי אני לעומתן?"

עם אביה, ח"כ יגאל גואטה

מי את?

"שמחה גואטה, ילידת בני־ברק, מנהלת רשת חנויות ממתקים, דוגמנית פלאס סייז, גרושה ומאושרת. ומי שמבין טוען שאני שרה כמו אדל".

אדל לא גדלה בבית חרדי. מה עם "קול באישה ערווה"?

"זה לא מעניין. אני מאמינה, ללא קשר לעובדה שאני לובשת מכנסיים או חצאית. אני שרה את האמת שלי ויש לי שליחות — לשמח, לרגש, להפיץ אהבה. בשבוע שעבר ראיינו את אבא שלי לתוכנית פוליטית וכששאלו אותו מה דעתו על זה שבתו רוצה להיות זמרת הוא ענה, 'שמחה היא כל מה שאני לא, אבל אני עומד לצידה ומאחוריה עד הסוף. היא לא ילדה בת שלוש. בחודש הבא היא תהיה בת 30'. וכשיש לי כזה גב משפחתי, מי יוכל עליי?"

גואטה לפני שהעלתה עשרות קילוגרמים

"בנאדם לא נמדד בכיפה"

הכל התחיל כשלזוג ההורים יגאל וגילה ("אישה של חסד, אחראית מחלקה בחברת המשקם") נולדו תאומות. "אני הבכורה, בהירה כמו אמא של אבא ולכן קראו לי שמחה, על שמה. אחותי התאומה ההפך ממני, כהה כמו סבתא מצד אמא, קיבלה את שמה, רחל. מאז שאני זוכרת את עצמי הבית שלנו היה מלא באנשי ציבור, אריה דרעי וראשי ערים. גם אבא שלי הוא צבע שונה בדבר הזה שנקרא ש"ס. הוא שירת בצבא, יש לו תואר ראשון ושני במינהל עסקים ומינהל ציבורי, והוא שלח את שלושת ילדיו לחינוך של המפד"ל. למדתי באולפנה, הייתי בבני עקיבא, יצאתי לשירות לאומי של שנתיים בתל השומר, עברתי קורס מד"א, עבדתי במחלקה פנימית וגם בהוספיס, מדדתי לחץ דם לחולים ועטפתי גופות, ויש לי תואר ראשון במינהל ותקשורת ממכללת רמת־גן. במשפחה המורחבת אנחנו נחשבים למשפחה הכי קטנה, רק שלושה ילדים. לכולם יש מינימום עשרה, אבל זה בית מרוקאי של חום ואהבה וערכים, ותמיד יש אוכל חם, ותמיד שמח".

חלמת להפוך לזמרת?

"לא בהכרח. ידעתי שאהיה משהו גדול. כילדה לקחתי מטאטא ושרתי, בתיכון הייתי הסולנית בטקסים ובמסיבות הסיום, ולפני כעשר שנים, כשאבא התחיל לכהן כסגן ראש עיריית אלעד, הוא העביר לי, בתו הבכורה, את רשת 'חלומות מתוקים' שיש לו בבני־ברק. כשסיימתי את השירות הלאומי טסתי לראות עולם, ממיאמי ועד ג'מייקה, וכשחזרתי ארצה התחלתי ללמוד את העבודה. לספור קופה, להעביר ספונג'ה בסוף היום ובבוקר ללכת עם אבא לבנק ולעשות הפקדה. בשנתיים האחרונות אחי, מושיקו, משוחרר טרי וחתיך מהמם, נכנס לעסק, בגלל שזה לא פשוט לנהל ארבע חנויות. אם לא אצליח להפוך לזמרת מקצועית אולי אחזור לשם".

מסלול חייה השתנה לפני שנתיים, כשנישאה לשלומי, איש מחשבים המבוגר ממנה בארבע שנים. "חילוני גמור", היא מציינת כבדרך אגב. "כל החברים שלי חילונים. חונכתי שהבנאדם לא נמדד על פי הכיפה, שהיא סממן חיצוני, אלא לפי ההתנהגות האנושית. הכרתי את שלומי אצל חברים משותפים, יצאנו שלוש שנים והתחתנו מאהבה גדולה. לא גדולה, ענקית. יום לפני החתונה אבא שלי כתב לי מכתב. 'טוב לך — טוב לי'. מישהי שהכרתי ליהקה את הזוגות לתוכנית 'ארבע חתונות' וכשהיא הציעה לי להשתתף אמרתי, 'למה לא?' בתור בחורה מפונקת ומאוהבת חשבתי שאתחתן רק פעם אחת, לכל החיים, אז למה לא לשתף את כל עם ישראל בשמחה שלי? הייתי תמימה". זאת הייתה יריית הפתיחה לרומן המסקרן של גואטה עם הטלוויזיה המסחרית. מאז הספיקה להשתתף גם בשעשועון טריוויה, לזמר כאמור ב"להיות זמרת" ובקרוב ישודר הפרק שלה בסדרה "ריסטארט" בערוץ 10. מי יודע אילו עוד תכניות ריאליטי עוד צופן לה העתיד.

בחזרה לחתונה. "חיברנו את שני האולמות של 'עדיה', ביבנה, כדי שיהיו שולחנות לאלף האורחים. בשעה הראשונה הייתה הרקדה נפרדת, כדי לכבד את אבא, ואז פתחו את המחיצות לריקודים מעורבים, נשים וגברים. מה לא היה בחתונה הזאת? הכל מהכל. אוכל, שתייה, הופעות, אנשים היו בטוחים שההפקה מימנה לי את החתונה שעלתה קרוב למיליון שקל".

ההפקה באמת מימנה?

"מה פתאום. אבא שלי שילם הכל: אירוסים, חינה, חתונה. אני לא זוכרת שום דבר מהערב ההוא. הייתי כלה נורא עצובה. כאילו שבלב שלי כבר ידעתי שזה לא זה. וכשהפרק שלי שודר בפריים טיים של ערוץ 2 כבר הייתי גרושה".

למה?

"יש הבדל גדול בין לצאת עם חבר לבין לגור תחת קורת גג אחת. רק אחרי החתונה גיליתי את מה שקודם לא ידעתי או לא רציתי לראות. הוא היה ילד של אמא ואולי הוא יישאר כזה לעולם, אני מאחלת לו בריאות והצלחה בכל מעשיו. כיום אני אומרת לאמהות, 'אל תתערבו בין בני זוג, שחררו, תנו להם לאהוב לבד ולטעות לבד וליפול לבד'. כשהתחתנתי הרגשתי שהחצוצרות שלי מריעות ואמרתי, 'אני ישר אביא ילדים' כי בווייב שלי אני נורא אימהית. אבל שבוע אחרי החתונה, כשהבנתי שהקשר שלנו חסר סיכוי, ירדתי מזה. ידעתי שאם אשאר איתו ויבואו ילדים יהיה לי הרבה יותר קשה להתגרש".

איך בעלך קיבל את ההחלטה שלך?

"לקחתי בחור שהיה ההפך ממני בכל התחומים. גם בציפיות מחיי הנישואים. מבחינתי, התחתנתי מאהבה והתגרשתי מאהבה. זה כואב מאוד לשמוע את הגבר שאת אוהבת אומר לך 'מגורשת'. נראה לי שיותר קל להתגרש כשיש תקלים וסכסוכים שמובילים לשנאה. ישבתי שבעה על האהבה, ואבא שלי הצביע על התקרה ושאל, 'היא נפלה? זה לא סוף העולם'. עד לגירושים הייתי בחורה שתמיד קיבלה כל מה שהיא רצתה ופתאום חטפתי לאטמה ושאלתי למה מגיע לי לחטוף אותה. גם הצטערתי על עוגמת הנפש שנגרמה להוריי שכל כך שמחו לחתן את בתם הבכורה, אבל בדיעבד, מה שקרה רק גרם לי להתבגר, להתעצב ולהפוך לאישה שיודעת מה היא רוצה".

"הייתה לי מטרה"

שבוע אחרי הגט היא המריאה לקריביים. "אמא אמרה לי, 'כשמשהו עומד בגרון, צריך לשחרר אותו עם מים — מקלחת טובה או הפלגה". אבל הריאליטי רדף אחריה עד החוף. "בעודי שוכבת מול הים ושותה קוקוס צילצלו אליי מערוץ 10 והציעו לי להשתתף ב'ריסטארט'. על המקום עניתי 'לא' וניתקתי, אבל אחרי כמה חודשים, השתכנעתי".

שוב מתמימות?

"להפך, הייתה לי מטרה. בחתונה שקלתי 75 ק"ג ובקאריביים הגעתי ל־130 ק"ג. עליתי 50 ק"ג בחצי שנה. איך? אמנם מתוקים זה סוג של נחמה, אבל אני לא אוהבת שוקולד אז אכלתי מלוחים. זו הייתה אכילה רגשית שנבעה ממצוקה, וב'ריסטארט' העמידו לרשותי צוות מקצועי לירידה במשקל. מאמן כושר, תזונאי, פסיכולוגית, קואצ'רית, וירדתי 43 ק"ג. זה לא פשוט לסתום את הפה כשאת גרה בתוך גדיאלה — ככה קוראים בבני־ברק לסוכריה על מקל. המקרר שלי התמלא בהמון ירוקים, קינואה, גרנולה והדילגית הפכה לחברה הכי טובה שלי".

גואטה, חלומו של כל מלהק, הגיעה ל"להיות זמרת" בזכות ההשתתפות ב"אנשי קשר", שעשועון טריוויה מוזיקלי (ערוץ 24). כשצברה 4,000 שקלים, ביקשה לפרוש. מנחה התוכנית, עודד מנשה, שאל אותה, "לא חבל? יש לך עוד שתי דקות ועוד שני גלגלי הצלה. מה נעשה בזמן שנותר?" וגואטה ענתה "בוא נשיר". היא עצמה את העיניים, נתנה משהו במרוקאית, וכך הגיעה ל"להיות זמרת".

מי לדעתך תזכה?

"אין בינינו שום תחרות. אנחנו עובדות ביחד ולחוד וב־15 באוגוסט נעלה בזאפה הרצליה מופע חד־ פעמי עם השירים המקוריים שלנו. בינתיים הקלטתי את 'עוד יש תקווה' שכתב אלירן אביטל. כששמעתי שגם אבי אוחיון וטל שגב רוצים לכתוב לי שירים חטפתי הלם. מי אני? עד לפני דקה שרתי רק באמבטיה. זו ההזדמנות שלי לשיר מהנשמה, ואם בסופו של דבר ישכחו אותי אני אפול, אקום, אנער את האבק מהמכנסיים או מהחצאית ואמשיך באמת שלי".

נכון לעכשיו היא גרה בדירה שכורה ברמת־גן ("אותה דירה שבה גרתי עם בעלי לשעבר, שום זיכרון לא נשאר בה") לבד ("מאז הגט היה לי רק קשר אחד"), מתרוצצת בין צילומים להקלטות ("רק במוניות, אין לי רשיון נהיגה") ושולחת מסר לאנושות: "תאהבו את עצמכם כמו שאתם ותאמינו שהכל יכול לקרות. זה לא משנה אם תאמינו בבודהה או בסבתא. בנאדם שאין לו אמונה לא יגיע לכלום. אני בסך הכל מריונטה על חוטים", היא מצביעה לעבר השמיים, "הוא זה שמחליט". •

"להיות זמרת", הערב ב־18:00 בערוץ 24