מייקל ג'קסון שלא היכרתם

ב־25 ביוני, לפני שמונה שנים, עצרו מיליוני בני אדם ברחבי העולם את נשימתם למשמע הידיעה שמייקל ג'קסון, מלך הפופ, הלך לעולמו. השנתיים האחרונות בחייו של המיתוס מתוארות בסרט חדש - "מייקל ג'קסון: ארץ לעולם לא", שיוקרן היום בערוץ "לייפטיים". הסרט מבוסס על הספר Remember the Time: Protecting Michael Jackson in His Final Days, שכתבו ביל ויטפילד וג'אוון בירד, שני שומרי הראש שהיו לצידו של ג'קסון מרגע ששב לארצות־הברית מגלות בבחריין ועד למותו.

"אנחנו יודעים דברים שאתם הייתם מתים לדעת", אומר צ'אד קולמן ("הסמויה"), המגלם את דמותו של ויטפילד בסרט, לוועדת חקירה שבודקת את נסיבות מותו של המלך, ואם לשפוט על פי נקודת המבט שלו - הוא ובירד היו היחידים שבאמת דאגו לשלומו של ג'קסון ולשלום ילדיו, פאריס, פרינס, ובלנקט.

מי שנבחר להיכנס לנעליים הענקיות של מייקל ג'קסון הוא שחקן בשם נאווי, מי שנחשב ל"כפיל־ג'קסון מספר אחת בעולם". כדי להיכנס לתפקיד הוא השיל מעליו 10 ק"ג, קיבל שעורי משחק דרך הסקייפ, ישב מדי יום במשך ארבע שעות תחת ידם האמונה של מאפרים ומעצבי שיער והשתתף בשיעורי שירה ומחול. התוצאה הסופית מרשימה למדי.

"בסרט יש הצצה לחייו של מייקל ג'קסון כאדם פרטי", אומר נאווי בראיון לקראת הקרנת הבכורה. "אנחנו רואים את האהבה העצומה שלו לילדיו, ומה עובר עליו בחיי היומיום". לדבריו, הסרט מעניין גם למי שלא מגדיר עצמו מעריץ של מייקל ג'קסון, כי "הוא היה זמר עם עוצמות אדירות, ויכולת לאחד עמים ויבשות".

ידוע שלא נהוג לדבר סרה במתים, והסרט הזה עומד בדרישה הזאת בהצלחה, ועם זאת בלי להתעלם מאזכור נושאים בעייתיים כמו המיניות הלא ברורה של ג'קסון, ההאשמות בפדופיליה, התלות במשככי כאבים, בעיות כספיות, חרדתיות כרונית, ויחסים חורקים עם אביו ואחיו. הכל ישנו שם, אך מוצג באופן שלא פוגע בסימפטיה של הצופה כלפי הגיבור המיוסר.

בלי להיכנס יותר מדי לתפקידו של הרופא ד"ר קונרד מארי (שהורשע בהריגה כשסיפק לג'קסון את התרופות שהביאו למותו, נידון לארבע שנות מאסר ושוחרר אחרי שנתיים), המסקנה של שני שומרי הראש ברורה לחלוטין: מייקל ג'קסון מת מתשישות. סדרת ההופעות בלונדון הייתה מעבר לכוחותיו, ממש כמו ההופעות בלאס־וגאס. ג'קסון, טוען הסרט, הסכים רק כי סבל מבעיית נזילות של מזומנים. שני שומרי הראש, שחשו שהם היחידים הרואים לנגד עיניהם את טובתו של ג'קסון - הורחקו ממעגל מקבלי ההחלטות.

"כשהספר יצא לאור ב־2009 היו רבים שלא אהבו אותו, כי מייקל מתואר שם יותר מדי כנורמלי. אבל זאת בדיוק הייתה הכוונה. להראות את האיש מאחורי המיתוס", אמר קולמן בראיון ל־CBS. ואכן, מייקל ג'קסון מתואר בסרט קודם כל כאבא אוהב וגאה, החרד לשלום ילדיו, דואג שיקבלו חינוך והשכלה, ועושה כל שביכולתו למצוא להם מקום ראוי שיהיה "בית" אמיתי.

מי שפחות מרוצה מהתוצר הסופי הם בני משפחת ג'קסון, הוריו ואחיו של מייקל. קרן העיזבון שלו פירסמה הודעה רשמית הקובעת שהיא "אינה עומדת מאחורי ההפקה ולא נותנת היתר לשימוש בזכויות שבידיה, כולל הזכויות על המוזיקה של מייקל, תמונות, קטעי וידיאו וסרטים, לשום גוף המנסה לנצל את המורשת של מייקל". המפיקים הקפידו שלא לשלב בסרט אף אחד מהלהיטים של ג'קסון.

אבל אם תשאלו את נאווי - הפרויקט כולו בא מאהבה. "עשיתי את זה מכל הלב", אמר. "אחרי כל מה שמייקל ג'קסון עשה בעבורנו, המעריצים שלו, הפרויקט הזה הוא עבורו".

הסרט "מייקל ג'קסון: ארץ לעולם לא" ישודר הערב ב־22:00 בערוץ לייפטיים (38 יס / 32 הוט)