ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    מימין: מלאכי בעדני, יערה ישורון, עמית טרייסטר, אפרת שטיינברג, ג'רמי היימן ורותי שרון | צילום: טל שחר
    ממון • 22.06.2017
    לוחמי החופש
    לפני תשע שנים הם החלו במאבק לצמצם את הפער העצום בין ימי החופש של הילדים במערכת החינוך לאלו של ההורים • עכשיו, כשמתווה ראשון בדרך, יכולים חברי "הורים עובדים לשינוי" לראות פרי בעמלם: "הסתכלו עלינו כמו משוגעים, אבל האמנו כל הדרך שאפשר לשנות"
    תלם יהב | צילום: טל שחר

    "האמנו כל הדרך כי אנחנו רוצים להיות עם הילדים שלנו כמה שיותר ולתת להם את המערכת הכי טובה שיש. השינוי לא היה קורה בלעדינו". תכירו את יערה ישורון, יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי", שמנהל כבר 9 שנים מאבק לקיצור ימי החופשה בבתי הספר והתאמתם לחופשות של ההורים מהעבודה. ההתארגנות החלה מעצומה שהפיצה ישורון ב־2008, ומשם הגיעו עוד חברים ושותפים לדרך. אחרי ששנים ארוכות אף אחד לא האמין שאפשר לשנות כאן משהו, כעת הם מתחילים לראות פרי בעמלם עם המתווה המסתמן לקיצור ימי החופשה במערכת החינוך.

    לפי המתווה שמסתמן כעת לקיצור לוח החופשות, 10 ימי חופש ואסרו חג יהפכו ל"בית הספר של החופש הגדול". המורים יוכלו לבחור אם הם רוצים להשתתף ואם כן הם יקבלו תוספת תשלום. התלמידים ישלמו עלות נמוכה יחסית כדי להשתתף.

    היוזמה החלה בבתי הספר בכיתות הנמוכות ובמסגרתה נערכות מעין "קייטנות" לילדים בחודש יולי. כיום היא כוללת את כיתות א'־ג', בתקווה להתרחבות בעתיד גם לכיתות הגבוהות יותר. העלות להורים היא כמה מאות שקלים בחודש. לאחרונה הודה שר החינוך נפתלי בנט כי יש חוסר התאמה בין החופשות של התלמידים לאלו של ההורים והדבר פוגע בתלמידים. גם שר האוצר, משה כחלון, אמר כי הכיוון המסתמן חיובי אבל אין עדיין משהו קונקרטי.

    לדברי ישורון (35) ממזכרת בתיה, אם ל־4 (עדן בת 14, אופק בן 11, נגה ושגב בני 8), "יש פער של שלושה חודשים בין החופשות של ההורים לילדים ובחיים לא נצליח לאזן אותו באופן מלא. מה שצריך לעשות זה לעבוד מכל הכיוונים. מצד אחד יש חופשות שצריך לצמצם: אסרו חג, למשל, זו חופשה מיותרת, מנהלים ומורים מסכימים על זה. מצד שני, צריך להגדיל את מספר ימי החופשה של העובדים. היום ב־OECD ברוב המדינות יש 20 ימי חופש מינימום לעובדים. אצלנו עד עכשיו היו 10 ימי חופש בשנה וחברת הכנסת רחל עזריה הצליחה להעלות את המינימום ל־12 בשנה. המשק בסוף סופג את הדבר הזה ומדובר בעלויות מטורפות. אנחנו ממש בתחתית".

    "מה ששר החינוך לשעבר, שי פירון, עשה, 'בתי הספר של החופש הגדול', זה דבר מדהים. עכשיו, כששר החינוך בנט אומר שהוא מבין את הבעיה ורוצה לפתור אותה אני על סף בכי. לאורך השנים עברנו ארבעה שרי חינוך ומכל אחד למדנו. הבעיה היא שהמערכת מאוד קשה ומאוד קשה לפעול בתוכה. כל תזוזה עולה המון כסף".

     

    אחד הרעיונות שהעלתה הקבוצה הוא ביטול הלימודים בימי שישי והעברת השעות הללו לימי חופש אחרים. במערכת החינוך לא אהבו את הרעיון והוא ירד מהפרק. עם המורים הם הקפידו תמיד לא להיכנס לוויכוחים. "מעולם לא אמרנו שום דבר רע על המורים", אומרת ישורון. "להפך: כל הזמן אמרנו כמה אנחנו מעריכים אותם, כמה הם חשובים, וכמה כל דבר שעושים צריך לא לפגוע בהם".

    ומה היא חושבת על המתווה המסתמן? "זה מדהים. התחלנו לפני 9 שנים ואין לי מילים בשביל להגיד לך מה היה פה אז. היינו שולחים ניוזלטר לרשימות תפוצה של 100 איש. לא היה פייסבוק, לא היה כלום. האמנו כל הדרך. זה פרויקט חיי".

     

    "יושבים חודשיים בבית"

    עוד אחד ממובילי מאבק ההורים הוא מלאכי בעדני (38) מירושלים, אב לעדי בת 16, טל בת 15, עמית בן 12 ועומר בן 11, העוסק ביזמות חברתית: "כל מי שהגענו אליו הסביר לנו כמה זה מורכב ומסובך. החופש זה משהו פסיכי שאתה נחשף אליו. הבנות שלי בתיכון יצאו השבוע לחופש. כולנו יודעים שיש דבר כזה 20 ביוני אבל פתאום כשזה בא זה מכה בך בעוצמה. פתאום אני אומר לאשתי: 'עכשיו הן לא רואות את בית הספר חודשיים ועשרה ימים'. אני ממשיך לעבוד רגיל והן הולכות לשבת חודשיים בבית בלי לעשות כלום".

     

    מלאכי מספר כי כשהילדים היו קטנים יותר הוא רצה מאוד להיות איתם אבל זה לא התאפשר: "שוק העבודה לא מאפשר את זה. אנחנו מרגישים כמו אנשים שחצבו מים מסלע. חושבים על החופש גם בחורף. כשאף אחד לא מדמיין את החופש אנחנו מתעסקים בו ביום ובלילה. היו הצלחות לאורך הדרך אבל עכשיו כולם מדברים על הנושא הזה כאילו שזה עבר שלב. פתאום אתה שומע חברי כנסת, שעד היום פחדו מארגוני המורים, מדברים על זה בקול ברור וחזק ואנחנו שמחים. עוד לא ניצחנו אבל אני מרגיש שאנחנו בדרך לשם. החלום שלנו תמיד היה לסגור את הארגון וללכת לעיסוקים אחרים. ננצח באמת כשנראה את החופש הגדול מתקצר. הצבנו שלושה יעדים: הוספת ימי לימוד, יצירת מסגרות משלימות ותוספת ימי חופשה להורים. הוספת ימי לימוד ובתי הספר של החופש זו תוכנית נפלאה. אם יעשו את שלושת הדברים זה משמעותי".

     

    רותי שרון (50) ממודיעין, אם לענבר בת 14 ולרועי וגיא בני 11.5, היא יועצת לכלכלת המשפחה והצטרפה לארגון ממש בתחילתו. "הייתי אז אמא טרייה יחסית, נולדו לי תאומים וזה היה חתיכת אתגר. הנושא של איזון בין בית ועבודה איתגר אותי והחופשים זה אחד הנושאים הבעייתיים. חשבתי שצריך לטפל בזה. תמיד חשבתי שאפשר לשנות אם נתמיד אבל אני מודה שלא חשבתי שאלו יהיו התוצאות. עלו כל מיני פתרונות לאורך הדרך וכולם תמיד אמרו לנו שארגוני המורים חזקים וכלום לא ישתנה, אבל אני תמיד מאמינה שאפשר לשנות". גם רותי סבורה שבתי הספר של החופש הגדול הם תחילת המהפכה ועכשיו מתחיל השינוי הגדול: "הפתרון הוא להגדיל את ימי החופש של ההורים, ולהרחיב את בתי הספר של החופש הגדול. התקציב לא בשמיים ואני רואה כמה זה משפיע על ההורים. רצינו שזה יפגע כמה שפחות במורים".

     

    עמית טרייסטר (46) מימין אורד, אב למעיין בן 11, מתן בן 9, יעלה בת 6 ויפתח בן 4, הצטרף למאבק מתחילתו: "חיפשתי לעשות משהו ומצאתי עוד אנשים שנמצאים בתוך העשייה הזו. חברנו אליהם במטרה לא לקצר את החופש הגדול אלא להתאים אותו לזה, שכשהילד בבית גם אני אהיה בבית איתו. הטענות שההורים מחפשים בייביסיטר הן דמגוגיות ומראות על חוסר הבנה. אנחנו רוצים להיות עם הילדים בבית, רק שזה יהיה בחופשות מתואמות ולא בפער מטורף".

    מה הפתרון בעיניו? "יש המון חופשות מיותרות, כמו אסרו חג, ריבוי ימי חנוכה או החופשה לפני פסח. אנחנו מכירים בזה שצריך חופש, גם המורים צריכים חופש וגם הילדים אבל זה נהיה אבסורדי בהיקפים. כשיש חופשה של מערכת החינוך זה משפיע לא רק על ההורה אלא גם על המעסיק, אם ההורה צריך להביא את הילד לעבודה או שהוא לוקח חופש. כשתהיה הבנה שהמשק הוא משק אחד אפשר יהיה לחשוב איך אנחנו לא נאבקים אלא מוצאים פתרונות, וזה מה שקורה כרגע".

     

    אפרת שטיינברג (35) מרמת גן, אם לאורן בת 10.5, ארי בן 8.5, רני בת 3.5 ואמרי בן שנתיים. בעבר עבדה כעורכת דין וכיום היא סטודנטית לייעוץ משפחתי ואימון: "עזבתי את עריכת הדין בין היתר בגלל המערך המשפחתי. בעלי היה רופא מתמחה, דבר שדורש הרבה שעות עבודה ואי־יכולת התפשרות. זה לא מקום עבודה שאתה יכול להגיד 'הילד חולה אני לא בא'. ואז במקרה פגשתי את יערה שאנחנו מכירות מילדות וגדלנו באותו יישוב. אמרתי לה שאני מחפשת את עצמי ברמה האישית וגם משהו שיכול להשתלב במערך המשפחתי. היא אמרה: 'אנחנו קבוצה שעובדת בדיוק על זה, תצטרפי'. הצטרפתי".

    אפרת מסתכלת גם על ציבור המורים: "הם עובדים קשה מאוד וזקוקים לחופשות שהם מקבלים. צריך לרווח גם להם את החופשות. הכי חשוב מבחינתנו זה ההליכה ביחד. נוצר רושם שיש מאבק שלנו נגד המורים. אנחנו לא נגדם, אנחנו לגמרי איתם. אנחנו מוקירים ומעריכים את העבודה הקשה עם הדבר הכי יקר שלנו, והפתרון שלנו ייתן גם לנו וגם למורים מענה כאנשים שעוסקים בעבודה קדושה וקשה".

     

    "אנשים חוששים משינוי"

    ג'רמי היימן (43) ממודיעין, נשוי ואב ל־4 ילדים בגילי 3־15: "אשתי הייתה העוזרת הפרלמנטרית של הרב מיכאל מלכיאור, והזמינו אותו לכנס שיערה אירגנה. באתי עם אשתי ופשוט נדלקתי על הרעיון והתחברתי אליהם. הצעתי כל מיני רעיונות ואיכשהו נהייתי בגרעין הקשה. אם יש משהו שאני חושב שהוא צודק אני מוכן להילחם עליו ולעשות מה שצריך כדי להגיע לצדק, גם אם זה לוקח הרבה מאוד זמן. בהתחלה היינו מאוד תמימים וחשבנו שברור לכולם שיש בעיה וצריך לפתור אותה ויאללה נדבר עם כמה אנשים, נפעיל לחץ. באיזשהו שלב אחרי שנפגשנו עם הרבה גורמים הבנו שהעסק לא כל כך פשוט ובעיקר לא כל כך פשוט לפתור אותו". לדבריו, "יש אילוצים של תקציב, ויש הסכמי שכר ומאוד קשה למצוא מתווה אחד שכולם יסכימו עליו. רוב הפתרונות דורשים תוספת תקציב גדולה שקשה להשיג. ואז אחרי כמה שנים התחלנו לחשוב על פתרונות שאפשר לעשות עם יחסית מעט משאבים כמו ביטול ימי שישי ובתי הספר של החופש הגדול. לקח זמן עד שהבנו את כל הכוחות השונים שיש כאן. זה עסק די סבוך שרוב האנשים לא מבינים. בתחילת הדרך אנשים הסתכלו עלינו כמו משוגעים. האמנו שאפשר לשנות, ידענו שיש דרך ארוכה ואנחנו מאמינים שבסוף נצליח לעשות שינוי. אם לא ניהנה מזה בתור הורים ניהנה בתור סבים וסבתות. מקבלי ההחלטות מבינים שצריך שינוי".

    כצפוי, לא כולם מתלהבים מהרחבת לוח החופשות. יפה בן דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים, תומכת בהרחבת פרויקט בתי הספר של החופש הגדול אך מתנגדת לביטול ימי חופשה ופתיחת הסכמים קיבוציים עם המורים: "יש הסכמים קיבוציים וכשם שאנחנו מכבדים אותם אנחנו דורשים שמי שחתם עליהם יכבד אותם. העמדה הנחרצת שלנו לגבי קיצור החופשות היא שלא יקום ולא יהיה. לא ניתן לפגוע בהסכמים הקיבוציים של ציבור עובדי ההוראה. אנחנו מבינים שיש פער בין החופשות של כלל עובדי המשק לבתי הספר, אבל הפתרון לא יהיה על חשבון ציבור עובדי ההוראה, אלא המדינה צריכה לספק את הפתרון. גם שר החינוך בנט הבהיר שהוא נחוש למצוא פתרון אבל לא על חשבונם של עובדי ההוראה".

    הסתדרות המורים העלתה מספר הצעות לפתרונות. לדברי בן דוד, "פתרון אחד הוא להגדיל את החופשות של כלל עובדי המשק. הפתרון השני הוא להרחיב את בית הספר של החופש הגדול והפתרון השלישי הוא לשלב בין השניים. הפתרון של בית הספר של החופש הגדול הוא מצוין. צריך להרחיב אותו ולהכליל אותו גם בחופשות במהלך השנה. גם ההורים וגם עובדי ההוראה ירוויחו. היום הרחיבו עד כיתה ג'. הבעיה היא בעיקר בגיל הרך מהגנים עד כיתות ו".

     


    פרסום ראשון: 22.06.17 , 16:44