ביום חמישי, 1 ביוני, שלושה ימים לפני שנכנסה לתוקפה התפטרות רופאי המחלקה ההמטו־אונקולוגית בבית החולים הדסה בירושלים, התרוקנה המחלקה מהצוות הרפואי שלה. "על הבוקר הגיעו הרופאים בפעם האחרונה, נתנו הוראות ונעלמו מהשטח", מתאר עד ראייה. "הם הותירו מאחור 15 ילדים, כולם חולים קשים מאוד, מחוברים לאינפוזיות. חלק מההוראות שנתנו היו שגויות, אבל לא היה מי שיתקן אותן. בתחילת השבוע, כשהגיעו הרופאים החדשים, הם קיבלו את הילדים לאחריותם בלי שאיש העביר להם את הטיפול בצורה מסודרת. זו הייתה נטישה אמיתית".

כמעט שלושה שבועות מאז היום הדרמטי ההוא נטשו את המחלקה העצובה הזו גם חלק ניכר ממטופליה. עשרות ילדים עברו לאיכילוב ולשניידר המרוחקים. אחרים בחרו בשיבא. שם, רחוק מביתם ומבני משפחתם שנותרו באזור ירושלים, יוכלו, כך הם מקווים, להתאושש מהטראומה שפקדה אותם כשהמחלקה שבה טופלו במסירות במשך חודשים רבים – בחלק מהמקרים שנים – התפוררה ברגע.

באחד מבתי החולים שמטפלים בילדים מהדסה שוכב בימים אלה חולה במצב קשה מאוד. מחלתו הבסיסית עקשנית ואלימה, והיא תוקפת אותו לא בפעם הראשונה. קשה לדמיין איזה סיוט עברו בני משפחתו, כשנאלצו לטלטל את בנם החולה מעיר לעיר על מנת שיקבל את הטיפול שנדרש לו. גם העומס על המחלקות האחרות המטפלות בילדים, גדל מאוד. "המערכת לפני קריסה מהטלטלה האדירה הזו", הזהיר השבוע גורם בכיר המעורב בטיפול.

קראו את הראיון עם פרופ' גבי ברבש

הפרשה הזו היא מהמורכבות והחמורות בתולדות מערכת הבריאות בישראל. מעורבים בה גורמים מכל קצות המערכת, בעלי אינטרסים שונים ומנוגדים. לא רק האחראים הישירים לה, מנכ"ל בית החולים וששת הרופאים המתפטרים, אשמים בדרך שבה התפתח המשבר הנוכחי. ניקח לדוגמה את מנהל בית החולים שערי צדק, פרופ' יונתן הלוי, שביקש להעביר אליו את רופאי המחלקה ההמטו־אונקולוגית בהדסה אחרי שהודיעו שהם מעוניינים להתפטר. הלוי, טוען פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה, הוא דמות מפתח בפרשה, מאחר שהשאיר את דלתו פתוחה ונתן לרופאים תחושה שמובטח מקומם בבית החולים שבניהולו. "אני בטוח שהלוי לא יזם את מעבר הרופאים אליו, אבל הוא גם לא עמד בפיתוי לקבל אותם", מאשים רוטשטיין. "ביקשתי ממנו שוב ושוב להצהיר באופן ברור שלא ייקח אליו את הרופאים, אבל הוא סירב. בידיו היה המפתח לעזור לנו לסיים את הסכסוך הזה בשלב מוקדם, והוא פשוט סובב אותו בכיוון ההפוך".

שערי צדק הוא המרוויח הגדול מהמשבר הכלכלי בהדסה, שנמשך כבר שנים. בעוד שהדסה, שהיה עד לא מזמן בית החולים הגדול בירושלים, הלך ונחלש, שערי צדק התחזק. לא מעט רופאים מהדסה ומבתי חולים אחרים, גם מצפון הארץ, כבר עברו אליו, ואחרים חולמים לעשות זאת. "הלוי לוקח אליו רופאים טובים, חלקם בגיל פנסיה, ומאפשר להם להמשיך לעבוד", מספר מנהל מחלקה בהדסה. "פעם לא היינו מעלים על דעתנו להחליף את הדסה בשערי צדק, אבל היום זו אופציה ריאלית".

רוטשטיין הוא לא היחיד שבטנו מלאה על הלוי. פרסום המגעים בין מנהל שערי צדק לרופאים המתפטרים מהדסה הקפיץ פיוזים בעוד כמה מרכזים רפואיים, שהלוי הצליח לקחת מהם רופאים טובים בשנים האחרונות. בכירים במערכת הבריאות מספרים על משכורות גבוהות שפרופ' הלוי מציע לפי השמועות לרופאים צעירים במטרה לפתות אותם לעבור אליו.

"אין בעיה לקחת רופא פה רופא שם, כולם עושים את זה", אומר מנהל בכיר, "אבל לנסות להעביר אליו מחלקות שלמות, או לקחת רופאים מתחום מאוד ייחודי, שיש יחידים כמותם, בעיקר בפריפריה, כדי להאדיר ולחזק את המרכז שלו – זה לא אתי".

משערי צדק נמסר בתגובה: "כל הטענות הללו חסרות בסיס, טועות ומטעות. סביבת העבודה והאווירה הנעימה השוררות בשערי צדק הן האבן השואבת לטובי הרופאים להצטרף לצוות עובדי המוסד. המשכורות של רופאי שערי צדק בעבר ובהווה נמוכות מהשתכרותם של הרופאים הבכירים בבתי החולים הממשלתיים. אדם שפסל מקצועית קבוצת רופאים ייחודית ולא חזר בו עד עצם היום הזה, אינו זכאי לטעון כי גורם אחר אשם במשבר".

אבל הלוי, מסכימים כולם, הוא לא האשם העיקרי. גם רוטשטיין, שהכריז קבל עם ועדה שהוא מוכן לקבל את הרופאים בחזרה להדסה, לא באמת הזדרז, לפחות בתחילת הפרשה, לנסות לפתור את הבעיה ולקחת את כולם בחזרה. בשלב מוקדם של המגעים, כך נטען, העדיף לוותר על מנהל המחלקה המוערך ועל סגניתו ונאבק רק למען ארבעת הרופאים האחרים. "אם התנאי לחזרת הרופאים למחלקה הוא שגם מנהל המחלקה וסגניתו יחזרו, לא אעמוד בדרכם", אומר רוטשטיין היום. "נשב עם כל אחד מהם ונגיע להסכמה על המשך דרכם במחלקה המתחדשת".

"המשרד יורה מהמותן"

הבעיה המרכזית של החולים ובני משפחותיהם היא שאין מי שמנהל את המשבר הענק הזה, מי שלוקח אחריות ומחויב להביא לפתרון. אחד המשברים הגדולים בתחום הבריאות בישראל מתנהל, לפחות כרגע, מעצמו. השיח המתלווה אליו, משני הצדדים, אלים וקשה, ופתרון לא נראה ברקע.

"האחריות לפתרון הבעיה נמצאת אצל אדם אחד – שר הבריאות", אמר השבוע גורם בכיר במערכת הבריאות. "אבל במקום לשמור על נייטרליות המתחייבת מהמצב, השר התייצב לצידו של רוטשטיין באופן מוחלט, ובכך איבד את אמון הרופאים בו".

"אין תוכנית, אין אחריות ואין יוזמה", האשים אתמול בכיר אחר. "המשרד יורה מהמותן, מעלה יוזמות משונות ואפילו לא חוזר לבדוק איך מיישמים אותן. מישהו חייב להתעשת שם ולקחת אחריות על המתרחש".

דוגמאות לזגזוגים של משרד הבריאות בפרשה לא חסרות. חלק מבתי החולים שיש להם מחלקות המטו־אונקולוגיות מקבילות טענו שהמשרד אסר עליהם להעסיק את הרופאים המתפטרים. תחת זאת, פנה המשרד בדרישה לחלק מהמנהלים לנדב רופאים שימלאו את מקום הרופאים החסרים בהדסה. רופאים כאלה לא נודבו בסופו של דבר וגם לא התנדבו ביוזמתם. "לא יעלה על הדעת שאנחנו היחידים שהתגייסנו לעזור למחלקה בהדסה", האשים השבוע בכיר בשיבא. "כשיש קושי חריג כזה במחלקה כל כך רגישה, צריך להתגייס בלי חשבון ולעשות מה שאפשר כדי לשמור על החולים ולאפשר את המשך הפעילות. מי שבחר לעמוד מנגד בידיים שלובות ולא נקף אצבע כדי לעזור להם, עשה מעשה חמור מאוד".

בשבועות הקרובים צפויים להגיע להדסה רופאים נוספים, רובם מארצות־הברית, כדי לאפשר את המשך פעילותה של המחלקה הרגישה. את מלוא הנזק התדמיתי והמקצועי שנגרם לה, עדיין מוקדם להעריך. בשלב זה קשה מאוד להחזיר את הרופאים המתפטרים למחלקה. חלקם כבר מנהלים מגעים על מציאת מקום עבודה חדש.

"שר הבריאות חייב לקרוא לרופאים המתפטרים ולשבת איתם עד שייצא עשן לבן", אומר גורם בכיר המעורב בפרשה. "יחד הם צריכים למצוא מגשר, איש מקצוע משכמו ומעלה, שיהיה מקובל על כל הצדדים ויחשוב על פתרון חדש ויצירתי שיביא לסיום הפרשה הנוראה הזו. הרי אין טעם לחזור שוב ושוב על הצעות שכבר נדחו. עד אז, אולי חלק מהרופאים יסכימו להמשיך לעבוד בהדסה. שני הצדדים כבר מבינים שאין כאן פתרון של מאה אחוז. כל צד יצטרך להתגמש מאוד ולהתפשר באופן משמעותי על עמדותיו כדי להביא לסיום הפרשה. עד שזה יקרה, ואולי גם לאחר מכן – כולנו הפסדנו".