השאלה היומית: האם אתם מסכימים עם החלטת הממשלה להקפיא את "מתווה הכותל"

לא להיכנע לרפורים

מני גירא־שורץ

"החרדים ניצחו, ראש הממשלה נכנע לתכתיביהם וביטל את מתווה הכותל". קוראים לזה דמגוגיה. האמת רבותי, מונחת כרגיל בפרטים. מה שבוטל זו ההכרה הרשמית בזרם הרפורמי, כזרם ביהדות. הכותל הרפורמי לא בוטל. הוא חי וקיים ושלא לשמחתי, על אף "הקפאת" המתווה, הוא אף צפוי לחיזוק, הרחבה המדוברת תורחב ותוגבה.

הרפורמים קיוו לקבל במסגרת המתווה ה"קפוא" סמכויות ניהוליות לנציגיהם. זו לא בקשה תפעולית — הכותל מתפקד בימינו בצורה יוצאת דופן בכל המישורים — זו אסטרטגיה ולכך, ולעוד בקשה פרובוקטיבית, סירבו החרדים.

מאז כינון המדינה הבינו קברניטיה שכדי להצדיק את התואר "מדינה יהודית" יש להשאיר אי־אלו עקרונות בסיס של העם היהודי. בלי היסטוריה אין הווה. חרדים לא באים לכפות את אורח חייהם על חילונים, לראיה — כל אזרח המעוניין בכך, יכול לגשת לאותה רחבה "שוויונית", בכל רגע נתון. האם משנה לאזרח העומד על רחבה כזו או אחרת, את מי מייצג המנהל הממונה עליה? אני בטוח שלא.

גם הבקשה השנייה של הרפורמים — המדברת על כניסה ישירה אל הרחבה שלהם מתוך הרחבה הקיימת — לא באמת נוגעת לאזרח הממוצע. אותו אזרח יהיה מוכן לצעוד עוד כמה מטרים, אם זהו מחיר השמירה על אחדות המקום הקדוש היקר והמרגש ביותר בישראל.

אל תתנו לרפורמים לשחק בדעה שלכם. הם מחפשים לכרסם בעקרונות היהדות, ולהפוך את מדינת ישראל מנותקת מעקרונותיה היהודיים. הם אינם נאבקים על האפשרות להתפלל בדרכם ליד הכותל, המאבק הוא על ביאוש ריח החרדים, משמרי המסורת האותנטית, בהצגתם כחפצים בשנאה.

על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שלושה מכל ארבעה ישראלים הינם יהודים מאמינים. גם אם אינם שומרי מצוות, הם מאמינים באמונות הבסיסיות של הדת היהודית. שני שליש מהישראלים אף מאמינים שמצוות התורה ניתנו משמיים. החרדים הם אכן משמרי המסורת היהודית, הלא־מתקדמת, בישראל. שמרנים הסוברים שעיקר היהדות היא שמרנות. כחרדים, תפקידנו לשמר עבור שאר חלקי העם, לפחות את המשך קיומה של הפרהסיה במדינה על פי ערכי היסוד של היהדות. המקורית. האותנטית.

הכותב הוא עורך ראשי של אתר "בחדרי חרדים"

הסחטנות הכשילה את המתוה

עו"ד ריקי שפירא־רוזנברג

כשראש הממשלה שם את הכותל על סדר יומו זאת הייתה בשורה לעם ישראל בכלל ולנשים בפרט. אף ראש ממשלה לפניו לא העז להתמודד עם הסוגיה המורכבת, שאמורה הייתה לתת פתרון למאבק שהחל לפני 28 שנים, כשקבוצת נשים דתיות משלושת הזרמים ביקשה להתפלל בכותל במניין נשים בלבד, כשהן עטופות בטלית וקוראות בתורה.

אחרי שלוש שנים של משא ומתן התקבל מתווה חכם ויצירתי, שיאפשר לכל המעורבים לקבל משהו ולוותר על משהו אחר. רק לאחר שכל הצדדים — רב הכותל, נשות הכותל והתנועות הרפורמית והקונסרבטיבית — הסכימו על המתווה, הוא הוגש לראש הממשלה בישיבה חגיגית והתקבלה החלטה על הקמת רחבת תפילה פלורליסטית בכותל.

הדבר היחיד שהכשיל את המתווה הוא הסחטנות שבה הורגלה המנהיגות החרדית. הרבנים וראשי המפלגות החרדיות גילו שבמקום ליישם את המתווה, כפי שהוסכם על כולם, אפשר לסחוט את ראש הממשלה, וכמו בסוגיות אחרות של דת ומדינה, לקבל יותר ממה שמגיע להם. בכך פיספס הציבור החרדי את ההזדמנות ההיסטורית לחבר כל יהודי וכל יהודיה אל הכותל המערבי שהוא סמל לאומי, היסטורי ודתי, של חיבור למורשת היהודית ולתורת ישראל. החרדים הוכיחו שוב שהם לא מייצגים ערכים אלא רק את האינטרסים שלהם. החרדים לא מוטרדים מפגיעה בזכויות של חלקים אחרים בציבור הישראלי ובטח לא של נשים. הם גם לא מוטרדים מכך שמרבית הישראלים התרחקו מהם. עם השנים הלכו ונרמסו זכויות נשים: עזרת הנשים הלכה וקטנה, המחיצה הלכה וגבהה והיכולת של משפחות לערוך תפילות משותפות ולחגוג בר או בת מצווה הפכו בלתי אפשרויות.

לו היו רוצים לאחד ולקרב היו מאפשרים לנשים לכל הפחות לקיים את אותם טקסים — בת מצווה בכותל, הדלקת נרות חנוכה, קריאה בספר תורה — שמתאפשרים לגברים גם בעזרת הנשים. או לכל הפחות ליישם את המתווה שהיה מאפשר לנשים שיוויון מלא בתפילה בכותל המערבי. אבל זה לא קרה. עצוב שכך.

הכותבת חברת הנהלת נשות הכותל