עבריינים מתוחכמים, משטרה משתיקה
כמה לא מפתיע שזמן קצר לאחר הפיצוץ שהתרחש אתמול באשקלון כבר מיהרו חוקרי המשטרה להכין את צו איסור הפרסום ולהסתיר את הסיפור מהציבור.
כן, זוהי שיטת העבודה החדשה/ישנה של המשטרה כשהיא נמצאית בלחץ. כשיש צו איסור פרסום, יש פחות דברים שמותר לתקשורת לדבר עליהם. פענוח? הרגעת הציבור? זה פחות חשוב. האבסורד הגדול הוא ששעות אחר החיסול כבר ידע כל עבריין רחוב פשוט מי היעד שחוסל, וההשערות למה הוא חוסל יכלו להיות תסריט לכל במאי של סרט פשע.
החיסול של אתמול הוא תולדה של עבודת הכנה ארוכת ימים של עבריינים מתוחכמים. עבריינים ששמו לב גם הם שהמשטרה קצת הורידה את הלחץ מהם, והם יכולים לפעול קצת יותר בחופשיות. התעוזה של מבצע כזה, אחרי החיסול שהתרחש רק שבוע וחצי קודם לכן באזור רחובות – של עבריין שהיה בפיקוח משטרתי – מראה שהעבריינים מרגישים נוח לפעול בחופשיות. כמובן שגם החיסול ההוא ברחובות נמצא תחת צו איסור פרסום גורף. גם שם המשטרה לא רוצה שיחטטו לה במעשים, ויספרו מה קרה בשעות שקדמו לאירוע הרצח ובכלל.
כשמפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך משדר לציבור ולשוטריו שמעניין אותו לפעול נגד תופעות שמפריעות לאזרח, וזורק כל מיני סיסמאות של מניעה מצבית – בארגון מבינים את המסר. הלחץ על ארגוני הפשיעה ירד, במשטרה מעדיפים לעבוד שוב על סטטיסטיקות והעולם התחתון שוב מרים את הראש. שלא לייחוס מסבירים גורמים בכירים שהשטח בוער אבל אין להם יותר מדי מה לעשות.
גם במשטרה יודעים שהסיכוי לפענח חיסול כמו אתמול שואפים לאפס. השקט "המדומה" שבו הם עוטפים את עצמם תחת צו איסור הפרסום, לא יעזור להם לפענח את המקרה. בשני החיסולים האחרונים הוכיחו העבריינים שהם לא ממש מחשבנים למשטרה, שטוענת שהיא נמצאת בשטח. ספק רב אם סגל הפיקוד הבכיר יעיז לומר בישיבה השבועית את מה שחושבים מפקדי הימ"רים והיחידות המיוחדות במלחמה בפשיעה.
למרבה המזל, בחיסולים האחרונים לא נפגעו אנשים חפים מפשע, ולא קמה צעקה ציבורית. אבל גם אלשיך וגם שוטריו יודעים שגם המזל נגמר בסופו של דבר – ואז גם שום צו איסור פרסום לא יעזור להסתיר את המחדלים.