זה היה מעמד מרגש ומלא סמליות. בדיוק 30 שנה אחרי שיולי אדלשטיין שוחרר מהכלא הרוסי, הוא הגיע אתמול, כיו"ר הכנסת, לנאום בפני מליאת הבית העליון של הפרלמנט הרוסי, "מועצת הפדרציה".
צפו בנאום של יולי אדלשטיין במוסקבה
אדלשטיין פתח את נאומו בשפה העברית ואמר: "לפני 33 שנים נאסרתי, כאן במוסקבה, על ידי שלטונות ברית־המועצות בעוון לימוד השפה העברית. נאסרתי, כי לימדתי את השפה שבישרה לעולם את דחיית העריצות ואת שלטון הצדק, את אהבת האדם ואת תקוות הדרור. היום אני עומד כאן לפניכם כיושב־ראש כנסת ישראל, ובאותה השפה שבעוון הוראתה נאסרתי, אני מברך אתכם בברכה היהודית העתיקה – שלום עליכם. גם בחלומותיי הטובים ביותר לא האמנתי שאגיע לרגע הזה. עבורי, זוהי סגירת מעגל כפולה: שלי, יולי אדלשטיין, ושל העם היהודי כולו, שאני עומד כאן כנציגו".
בהמשך הנאום עבר אדלשטיין לרוסית. הוא ציין כי ישראל חזקה ופורחת למרות המלחמות הרבות שעברה ומנה את האיומים הנוכחיים מולם המדינה ניצבת – איראן, חיזבאללה וחמאס. אדלשטיין התייחס גם לטרור העולמי ואמר: "במאה ה־21 הטרור תפס את המקום של הנאציזם בתור הרוע המוחלט. כמעט מדי שבוע אנו רואים כלי רכב דורסים עוברי אורח תמימים ומחבלים מתאבדים מפוצצים תלמידי בית־ספר בהופעות. עלינו ליצור אווירת כבוד הדדי בין המדינות השונות, אווירה שתאפשר שיתוף פעולה צמוד יותר בלחימה בטרור, כדי שאף אחד לא יצטרך להסתכל בעיניה של אם ששכלה את בנה היחיד בפיגוע טרור". את הנאום סיים אדלשטיין בברכה בעברית מירושלים, "בירתו הנצחית של העם היהודי, ממנה יוצאת כבר כמעט 3,000 שנה בשורת הצדק והמלחמה ברשע".
אחרי הנאום, שהתקבל במחיאות כפיים, יצא יו"ר הכנסת לסיור בתחנות חייו כאסיר ציון בברית־המועצות. הסיור התמקד בפרק מחייו שהחל מעט לפני כניסת השבת, ביום שישי ה־24 באוגוסט 1984, כשסוכני חרש דפקו על דלת ביתו של פעיל העלייה והמורה לעברית הצעיר ודרשו לערוך חיפוש. מכאן התגלגל כדור שלג שהוביל לכתב אישום באשמת אחזקת סמים, למשפט פלילי חפוז ולגזר דין של שלוש שנות מאסר. בסופו של דבר אדלשטיין שוחרר מהכלא במאי 1987 וביולי של אותה שנה הוא הגשים את חלומו ועלה לישראל.
הסיור אתמול החל בבית־כנסת ארכיפובה, שם נהג אדלשטיין הצעיר להיפגש עם מסורבי עלייה ופעילים ציוניים. לאחר מכן הוא ביקר בדירה בצפון מוסקבה שבה התגורר עם רעייתו טניה ז"ל ושבה נערך החיפוש שהוביל למעצרו, וכן בבית־המשפט שבו נגזר דינו.
שיא הסיור היה בבית המעצר הידוע לשמצה "בוטירקה" בצפון מוסקבה, שם הוחזק אדלשטיין במשך שלושה חודשים, לפני שנשלח לסיביר. אחרי שסגן ראש שירות בתי־הסוהר של רוסיה קיבל את פניו אמר אדלשטיין: "ברגע שהשער נסגר מאחוריך אתה מבין שאתה בפלנטה אחרת. אתה נכנס לתא גדול עם עשרות עצירים, מזרן דק ביד אחת וכמה חפצים ביד השנייה". אדלשטיין ביקר גם בתא מספר 138, שבו היה עצור, הצביע על המקום שבו הייתה מיטתו ושיחזר כיצד הצליח להסתיר מהסוהרים את סידור התפילה שלו וכיצד הועבר לצינוק אחרי שפתח בשביתת רעב.
במהלך הסיור אדלשטיין הבחין במקרר ובקומקום חשמלי באחד התאים וציין כי בתקופת מעצרו הוא יכול היה רק לחלום על פינוקים כאלה. בתום הביקור קיבל יו"ר הכנסת ספר על בית המעצר – וכך נסגר המעגל שנפתח לפני 33 שנה.
