אהוד אולמרט עזב את הקבוצה
ביום ראשון צפוי אסיר מספר 9032478 להיפרד רשמית מאגף 10 של כלא מעשיהו אחרי שנה וחצי שאותן הקדיש לשיפור הכושר (ריצה של 21 ק"מ בשבוע על ההליכון ושיעורי יוגה), לשטיפת כלים וניקיונות (בבישול הוא דווקא לא הבריק) ולכתיבת ספרו שעורר סערה עוד בטרם הודפס, ראש הממשלה לשעבר יוצא לחופשי בזמן המאסר הוא רכש חברים חדשים, ויש להם אפילו קבוצת ווטסאפ בשם "אנשים עשר" תוכנית השיקום כוללת התנדבות בעמותות למען נזקקים וחולים, וגם העסקים כבר מחכים
זמן קצר לאחר שנכנס אהוד אולמרט לכלא התייצב אחד משכניו לאגף בפני ועדת השחרורים. “מדובר בבחור פשוט, עולה מחבר המדינות בשנות ה־50 לחייו, שהורשע בעבירות מרמה”, מספר אסיר לשעבר שישב גם הוא באותו אגף. "לא הייתה שום סיבה להשאיר אותו בכלא, אבל הוועדה דחתה את בקשתו לקיצור שליש. כשראו אותו חוזר לתא אחרי ההחלטה כולם היו בשוק והיה עצב גדול. ואז הוחלט פה אחד לעשות מגבית ולממן לו עורך דין שיגיש אותו לערעור במחוזי. אהוד ביקש מעורכת דינו, שני אילוז, לייצג את אותו אסיר, שילם מכיסו חלק ניכר משכר הטרחה, והמחוזי באמת שיחרר אותו".
אתמול בבוקר התייצב אולמרט עצמו בפני אותה ועדה. הפרקליטות התנגדה בתוקף לניכוי שליש מתקופת מאסרו בגלל פרשת הספר שהוא כותב בין כותלי הכלא, ובלילה שלפני ההחלטה הגורלית נשמע ראש הממשלה לשעבר מתוח. בשיחה עם עו"ד אילוז אמר שהוא לוקח בחשבון אפשרות שלא יאשרו את בקשתו, ושאל אותה מה תחושתה. אילוז ענתה שהיא דווקא אופטימית.
בבוקר ההחלטה הגיע אולמרט לאולם ועדת השחרורים בכלא מעשיהו. יו"ר הוועדה, השופטת בדימוס רחל גרינברג, הודיעה שהיא תקרא קודם את ההחלטה, ואחר כך תיתן את הנימוקים. "אנו מחליטים לקבל את בקשתו של האסיר לשחרור על תנאי בהתאם לתוכנית רש"א (הרשות לשיקום האסיר)", אמרה השופטת.
רק אז הרשה לעצמו אולמרט לחייך. הוא היה נרגש והודה לה מאוד. כל אותו הזמן ישבה משפחתו הקרובה בבית בתל־אביב וצפתה בשידורי הטלוויזיה.
וכך, ביום ראשון הקרוב ייצא לחופשי אסיר מספר 9032478, המוכר יותר כראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. ייתכן שכבר היום, עוד לפני שחרורו הרשמי, יקבל חופשה. מקורביו אומרים שכל מה שהוא רוצה עכשיו זה להיות עם עליזה רעייתו ועם ילדיו ונכדיו. אמנם הוא מתכנן חופשה, אבל בינתיים יצטרך להסתפק בישראל. כאסיר ברישיון – מי שוועדת השחרורים ניכתה שליש מתקופת מאסרו – הוא אינו יכול לצאת מהארץ.
006,1 שקל בחודש
אולמרט נכנס לכלא מעשיהו ב־16 בפברואר 2016 והפך לדייר באגף 10 המכונה "הילטון", או ה־VIP. מדובר בכלא בתוך כלא, שכן האסירים נמצאים בהפרדה ולא יוצאים מהאגף, גם לא כדי לעבוד. הכל מגיע עד אליהם – מאוכל ועד עורכי דין. הם לא לובשים מדי אסיר כתומים, ואולמרט נוהג להסתובב בג'ינס וגופיות דלתא.
האגף היה קיים עוד לפני בואו של אולמרט, אך שופץ כדי לקלוט את ראש הממשלה לשעבר, שהיה חייב תנאי ביטחון קפדניים. היום מאכלס האגף רק עברייני צווארון לבן – לא שוד, לא רצח ולא אונס – וכולם חייבים להיות מאושרים על ידי השב"כ, בגלל אולמרט. אחרי שחרורו יישארו שם ראש עיריית רמת־גן לשעבר, צבי בר, הרב הראשי לשעבר יונה מצגר ומורשעי פרשת "הולילנד", בהם אורי שטרית ומאיר רבין. האגף יכול להכיל עד 19 אסירים, וכרגע שוהים בו עשרה. בתא של אולמרט מיטת קומתיים אחת ומיטה רגילה. שותפיו לחדר היו שטרית ודני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, אך מאז שחרורו של דנקנר הם נותרו שניים. לאגף חצר קטנה שבה הם מגדלים ירקות, וצומח בה שיח פסיפלורה. יש גם חדר כושר, ואולמרט רץ על ההליכון 21 ק"מ בשבוע בפיקוח מדריך כושר חיצוני. הוא משתתף גם בקבוצת תרפיה בתנועה ובחוג יוגה.
"אהוד השתדל להיות ככל האסירים", מספרת עו"ד אילוז. "הוא משתתף בכל מטלות האגף, שוטף רצפה, עובד בגינה, עושה כביסה, כלים. הטיפול המשמעותי שאהוד עבר נקרא 'קבוצת מִרמה'. שירות בתי הסוהר דורש מכל אסיר לעבור את הטיפול הזה כדי לקבל חופשות ושליש. בטיפול, שבו השתתפו מלבד אהוד גם כמה ממורשעי הולילנד, עלו תכנים הנוגעים לפרשה והם שיקפו זה לזה את הטעויות, את שינוי הדפוסים, את נורות האזהרה שמהן התעלמו. הם כן עושים חשבון נפש. הרבה פעמים אסירים נכנסים סקפטים לקבוצה. הם אומרים: מה יכולה לתרום לי הקבוצה? אבל אהוד עבר תהליך של לקיחת אחריות".
אולמרט עובר ספירה ראשונה בשש בבוקר, שלאחריה האסירים יכולים להמשיך לישון או להתחיל את שגרת היום. ארוחת הבוקר מגיעה כפריטים שמהם מרכיבים ארוחה שלמה: ירקות, ביצים, גבינות וכו'. את הארוחות יכול כל אסיר לשדרג עם מצרכים מהקנטינה. הסכום המרבי הוא 1,600 שקל לחודש, רחוק מאוד מהתקציב ההוצאות שהיה לו כראש ממשלה.
כשנכנס אהוד לכלא, מספר חבר, הוא הביא איתו דיסקים של חוה אלברשטיין, נעמי שמר ומוזיקה קלאסית, וכמה עשרות תקליטורי די־וי־די של סרטים ישנים, רבים מהם ישראליים. "הסרטים היו ארוזים באריזותיהם המקוריות, אבל שב"ס לא אישרו לו להכניס אותם בטענה שאין להם מספיק כוח אדם לצפות בכולם ולוודא שאין בהם חומרים אסורים". ככל אסיר, אולמרט יכול היה לקנות סרטי די־וי־די בקנטינה, אך הוא ויתר על כך.
גם בכל הנוגע לספרי הקריאה חלו עליו הגבלות, ולטענת מקורביו – חמורות מהמקובל. "בהתחלה הוא ביקש להכניס כמות מסוימת של ספרים ולא אישרו לו", מספר החבר. "אבל בסופו של דבר הוא קרא המון ספרי היסטוריה, שאותם אנחנו מזמינים באמזון ואז מקבלים ומעבירים אליו, כשהנוהל הוא שאהוד מוציא ספר שסיים ומקבל חדש". אולמרט מרבה גם לשחק שש־בש, ומנצח את כולם.
רק בדבר אחד כולם מסכימים שאולמרט אינו מצטיין: הכנת אוכל. הוא ניסה לבשל, אבל חבריו לתא ויתרו בנימוס על שירותיו, ומי שבישל היו דנקנר ושטרית, הנחשבים לבשלנים של האגף. אולמרט התמקד בשטיפת כלים ורצפות. "התחושה היא כמו באח הגדול, אבל בכלא", מספר אדם ששהה באגף. "זו קבוצת אנשים שצריכה לייצר דינמיקה בעצמה. אולמרט בלט בידע שלו, בזיכרון הפנומנלי, בחדות המחשבה. הוא זוכר דברים מ־77'. מהמהפך. הוא יכול לצטט הכל לפרטי פרטים".
את שטרית מכיר אולמרט שנים רבות, שכן היה מהנדס העיר שלו בעת כהונתו כראש עיריית ירושלים. את מאיר רבין, המאכער של שמואל דכנר ז"ל שהיה מקורבה של שולה זקן, הוא לא הכיר. אבל בתוך הכלא לא חושבים מי חבר של מי ומי מקורב למי. כולם התגבשו לקבוצה אחת ואולמרט, מספרים חברים לשעבר לאגף, לא היסס כאשר היה צריך לעזור. "כשלמאיר רבין לא נתנו לצאת לחופשות, אהוד התרעם ופנה למפקד האגף", מספר אחד החברים. במקרה אחר נזקק בן משפחתו של אחד האסירים לעזרה רפואית, ואולמרט, שכמו כולם היה לו קו פתוח החוצה דרך הטלפון הציבורי, הקדיש דקות ארוכות לשיחות עם רופאים מומחים וסידר לאותו בן משפחה של האסיר את הטיפול הטוב ביותר. "הוא יכול להתקשר לאישה ולילדים של מישהו אחר לאחל חג שמח, רק כי אותו אסיר באגף ביקש. לא כולם שם מפורסמים, חלקם יושבים על עבירות תנועה, ובשבילם זה כבוד גדול שיושבים עם אולמרט".
שחקן החיזוק וינשטיין
צוות הפרקליטים של אולמרט מול ועדת השחרורים כולל את חברו הוותיק עו"ד אלי זהר, את עו"ד שני אילוז, המתמחה בייצוג אסירים, ואת עו"ד רם כספי, שמומחיותו בתיקים הנוגעים לביטחון המדינה רוולנטית לפרשת הספר. לקראת הופעתו של אולמרט בפני הוועדה קיבל צוות ההגנה חיזוק בדמותו של עו"ד יהודה וינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי לממשלה. "בתחילת הפרשה יהודה היה עורך הדין של אהוד", מספר חבר קרוב. "הוא כבר למד את החומר ושלט בו, אבל אז הוצע לו להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה. הוא בא לאהוד ואמר לו: ‘אני מאוד רוצה את התפקיד’. אהוד ענה: ‘אני הולך להפסיד פעמיים – גם כי לא תהיה עורך הדין שלי, וגם כי בתור יועץ אני לא אוכל לפנות אליך אם הפרקליטות תפגע בי. אבל בכל זאת אני מפרגן לך ונותן את ברכתי למינוי'. אז עכשיו, כשיהודה כבר לא יועמ"ש, הוא ביקש לפרוע את החוב המוסרי כלפי אולמרט".
למרות הפרקליטים הבכירים שמקיפים את אולמרט, בעצמו עורך דין ותיק, עו"ד אילוז מודה: "הוא עורך דין יותר מכולנו ביחד. אין בקשה שתצא בלי שהוא עבר עליה, אישר ומתקן. אני לומדת ממנו הרבה בפן המקצועי. אפילו בבקשות שאנחנו כותבים הוא מעורב ומכניס תובנות. מי שמחליט זה אלי זהר. החברות ביניהם מעוררת השראה. אלי לא ישן בלילה לפני דיון של אהוד. הוא היה מגיע עם שתי דפדפות צהובות והסביר שזה בשביל אהוד שכותב ספר, אבל היו מאשרים לו להכניס רק אחת".
אלא שקרבתו הרבה לעורכי דין גרמה לעלייה לרגל של ממש, גם על רקע חברי, עד שבשלב מסוים שקלו בשב"ס לשנות את הנוהל שמאפשר לכל עורך דין להיכנס. בסוף זה לא קרה.
המבקרים אינם מורשים להיכנס למתחם המגורים, אלא למתחם מגודר שנמצא בכניסה למעשיהו. בין המבקרים היו השרים לשעבר חיים רמון ורוני בר־און. יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, הייתה איתו בקשר בחופשות. אולמרט זכאי לביקור של בני המשפחה הקרובים פעם בשבועיים – חצי שעה בנוכחות סוהר ולא יותר משלושה אנשים. כשאושפז בבית החולים רעייתו עליזה ביקרה אותו, אבל בשלב מסוים אסרו זאת עליה בטיעון שהסתיימה מכסת הביקורים.
רק עם אדם אחד אולמרט לא מסתדר: קצין המודיעין של האגף. לפני כמה חודשים נענש אולמרט על כך שהתחצף אליו. הקמ"ן הוא גם זה שאחראי, בתוקף תפקידו, לסנקציות שהוטלו על אולמרט בגלל החומרים המסווגים שהוציא במסגרת כתיבת הספר. "הוא החליט לשים אותו על הכוונת", זועם אחד מחבריו של אולמרט. "לכל אחד מגיעות 15 דקות התהילה. כנראה שגם לקצין מודיעין בשב"ס מגיע. הוא התנכל לו בגלל הספר מלכתחילה, הוא לא נתן לו לשים בתא כספת שבה יאופסנו החומרים המסווגים. אולמרט אמר: אני אעביר לכם כל חומר שנראה לי מסווג ואתם תשימו בכספת אצלכם. הגיעו להסדר, אבל כשאולמרט נתן להם את החומר מרצונו קצין המודיעין סגר אותו בכספת ובמשך חודש וחצי לא נתן לו גישה אליו. אז אהוד הפסיק להעביר להם מעטפות עם דפים. בדו"ח אחר קצין המודיעין כתב שאהוד פתח במהלך חופשתו קבוצת ווטסאפ. העניין הוא שהוא לא פתח, וגם אם כן, ונניח שהוא כתב להם שבראש השנה היה לו נפלא ושהוא נהנה מאוד, אז מה קרה? איפה כתוב שזה אסור? לפי איזה חוק? הרי לאף אחד אין טלפונים בכלא”.
"לאסירי אגף 10 יש קבוצת ווטסאפ בשם 'אנשים עשר'", מסבירה עו"ד אילוז. "פתח אותה אסיר שישב על עבירות תנועה. זה קרה לפני שנה ומאחלים בקבוצה חג שמח, כאלה דברים. אבל הם יכולים לראות את ההתכתבויות רק במהלך החופשות, כי הרי בפנים אין להם טלפונים. אז שב"ס טען שאהוד פתח את הקבוצה, כאילו שזה אסור, זה הובא לשופטת כמידע מודיעיני שלילי, ואנחנו מאוד כעסנו. כי לא רק שאהוד אמר שהוא בכלל לא יודע לפתוח קבוצות, אלא שבדקתי בקבוצה ורשום שם מי המנהל שלה. לא צריך אפילו להיות איש מודיעין כדי לראות את זה".
מיחושים בצד שמאל
השיא היה לפני שבועיים, עם הפשיטה המשטרתית על מערכת הוצאת "ידיעות ספרים" שבמהלכה הוחרמו אלפי קבצים שכלל אינם קשורים לספר של אולמרט. במקביל פורסמה ברשתות החברתיות תמונתו של אולמרט בחדר האוכל של בית החולים שיבא כשהוא לבוש פיג'מה, שפוף וכחוש. נפוצה שמועה שפרסום התמונה הוא ספין מטעמו שנועד לעורר כלפיו חמלה, אך מקורביו דוחים זאת מכל וכל. "בהתחלה אמרו עליו שהוא מתחלה", אומר חבר קרוב. "אחר כך הבינו שלא, אז אמרו: זה בטח קמפיין. לענות לטענות האלו זה מטופש. הרי ברגע שהצילום הזה יצא, פנינו לכל כלי התקשורת ואמרנו שהמשפחה ואהוד נגד הפרסום. צריך להבין את הטיפוס. אהוד אף פעם לא נשבר, לא ביקש רחמים ותמיד נשאר זקוף. אז להגיד שהוא יזם את התמונה זו אמירה מופרכת. אין מצב שהוא היה מסכים לפרסום תמונה שכזו".
אז מה באמת קרה? "מיד אחרי דבריו של אהוד מול ועדת השחרורים", מספר אותו חבר, "אמר לנו עו"ד רם כספי כי בזמן שאהוד דיבר הוא פחד שיקבל התקף לב. כולם היו מוטרדים מהמצב הרגשי שהוא נקלע אליו. הוא היה נסער סביב הדבר הזה, ואפילו די המום מהכיוון שהדיון הלך אליו. אחר כך הוא הוחזר לתאו".
"מה שהסעיר אותו", מסבירה עו"ד שני אילוז, "זה שניסו להפוך אותו לבוגד. הוא אמר לי: 'אותי באים ללמד מה זה לשמור על ביטחון המדינה?'"
ביום חמישי התלונן אולמרט שהוא מרגיש מיחושים בצד שמאל ומבקש לדבר עם רופא. "הגיע רופא והא.ק.ג יצא לא תקין", מספר אחד המקורבים. "אחריו הגיע קצין רפואה ראשי של שב"ס, וגם הא.ק.ג שהוא עשה יצא לא תקין. קראו לנט"ן (ניידת טיפול נמרץ) וגם הבדיקה אצלם יצאה לא תקינה. וככה הוא הגיע לבית החולים".
"סיפור המסמכים זו שערורייה אחת גדולה", טוען אמיר דן, שהיה יועץ התקשורת של אולמרט. "היום כל ספר שיוצא, יוצא בדיוק בנוהל הזה. אם אתה ראש מוסד, ראש שב"כ, זו הדרך שבה דברים עוברים לצנזורה. חושבים, מי יודע מה המסמכים. זה בסך הכל כתב יד ולא מפות או מסמכים. הוא ישב עם הצנזורית ונקבעו נהלים, איך החומרים עוברים אליה. אהוד לא העביר את זה לחמאס או לסי־אן־אן. הוא יכול היה לחכות עד שישתחרר מהכלא. במקום זה הוא יושב בכלא ורושם ואומר שהכל שקוף, הוא לא מסתיר כלום".
"הכתיבה בכלא קיצרה לאהוד את היום", מספר אסיר לשעבר. "מאז נכנס לכלא הוא ישב וכתב וכתב, כל רגע פנוי הוא כתב את הספר שלו. הכתיבה ממש הצילה אותו ומילאה בתוכן את השעות הרבות בכלא".
קדיש על מאיר דגן
שלושה אנשים משמעותיים עבור אולמרט הלכו לעולמם בזמן שהיה בכלא: הראשון הוא ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, שהיה גם שותפו לעסקים. השני הוא יצחק לבני, שהיה מפקדו בעיתון במחנה כאשר אולמרט היה כתב צעיר. והשלישי, שנפטר החודש בגיל 93, היה אברהם לבנת (בונדי), הבעלים של חברת "תעבורה", שם כיהן אולמרט יו"ר, ולמרבה האירוניה משרדיה נמצאים ממש מול מתחם כלא איילון. "בכל חופשה שלו, הבן אדם הראשון שהוא רץ אליו היה בונדי", מספר אחד מחבריו. "הקשר ביניהם התחיל כשבונדי היה לוחם באצ"ל והוריו של אולמרט החביאו אותו בביתם כשהבריטים חיפשו אחריו. כשאהוד סיים להיות ראש ממשלה, בונדי ביקש ממנו להיות יו"ר החברות הפרטיות של א.לבנת. לא הציבוריות. אהוד התייצב כל בוקר במשרדי תעבורה וישב עימו שעות רבות ונוצר ביניהם קשר מיוחד לאורך השנים. ואז בריאותו של בונדי התדרדרה והוא נפטר ואהוד לא ידע מזה דבר. ביקשתי מחבר שיבדוק בעדינות אם אהוד יודע, והחבר אמר לאהוד: 'אתה יודע מה קרה? בונדי נפטר'. וזה היה עבורו כמו אגרוף בבטן. אהוד בכה. זה היה קשר מיוחד. הוא לא ביקש לצאת להלוויה כי בכל פעם שאחד מחבריו נפטר סירבו לו. עשו ממנו צחוק. אמרו לו להגיש בקשות, סובבו וסובבו, ובסוף אמרו: אתה נשאר פה. אז הפעם הוא לא ביקש. 'כדי שלא ישפילו אותי', אמר לי. הוא לא יכול היה לסלוח לעצמו שהוא לא הספיד אותם. הוא אוכל את עצמו".
דודי זילברשלג, איש פרסום חרדי וחברו של אולמרט זה 20 שנה, שנמצא בקשר קרוב עם כמה מאסירי האגף, מספר כי מאז מותו של דגן התחיל אולמרט להגיד עליו קדיש, להשלים מניין ואף להניח תפילין.
"אהוד לקח מאוד ללב שבעלי נפטר", מספרת ח"כ לשעבר אתי לבני, אלמנתו של יצחק לבני וחברת המשפחה שנים רבות. "יצחק היה הבוס שלו בתקופתו במחנה, אביו הרוחני, המנטור שלו ומאוד העריך אותו וקיבל את סמכותו. היו להם שיחות קבועות, מפגשים והתייעצויות. היינו נפגשים בחופשות, אצלנו בבית, בנוכחות אלמנתו של טומי לפיד, אלמנתו של אמנון דנקנר, רם כספי, רמי אונגר. אהוד תמיד היה חזק ועומד בכל הצרות האלו. כשראיתי את הצילום חשבתי שהוא מגזים בפעילות. גם כשראיתי אותו אמרתי לו שהוא מגזים. אבל הוא חשב שרזה זה יפה.
"הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה לפני חודש וחצי, לפני שחופשתו בוטלה. הוא הקפיד תמיד לצלצל לשאול מה שלומי ואם אני צריכה משהו. אהוד הוא חבר שאכפת לו. השיחות איתו פתוחות. יש לו סיפורים על חבריו לאגף, על החיים שם. יש לו עין בוחנת ותבונה לתאר מצבים ואפשרויות. המפגשים המשיכו גם אחרי שיצחק נפטר. בכל פעם שהיה מגיע, היה לו קשה לשבת ולהסתכל על הכיסא הריק".
התפילה של שולה
תוכנית השיקום של היום שאחרי כוללת התנדבות ב"לקט ישראל", עמותה העוסקת בהצלת מזון למען נזקקים, ובעמותת "עזרה למרפא" של הרב אלימלך פירר, זאת לצד טיפול פרטני במסגרת מפגש שבועי. מבחינה כלכלית אין מה לדאוג לאולמרט. עוד לפני מאסרו היה שותף במספר חברות שעוסקות בהייטק, רפואה ותשתיות, שהמשיכו לפעול ולהרוויח כסף כשהיה בכלא. בין שותפיו: הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, סגן ראש השב"כ עופר דקל וינקי גלנטי, שהיה ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ודוברו של אולמרט.
כראש ממשלה לשעבר, השב"כ ימשיך לאבטח את אולמרט לאחר שחרורו מהכלא. לפוליטיקה הוא לא מתכוון לחזור. מאחר שהורשע בעבירה שיש עימה קלון, הוא לא יכול להיבחר לתפקיד פוליטי במשך שבע שנים, וקשה להאמין שיחזור לקראת גיל 80. האם תוכנית השיקום וסגירת הפרק הזה בחייו כוללת סולחה עם שולה? לפי מקורביו של אולמרט, קשה להאמין. פיוס לא יהיה. "שולה היא אדם רקוב ועלוב שהצילה את עורה", אומר אחד המקורבים.
טוב, גם הוא לא היה כזה תמים.
"בואו, אני מכיר את החומר".
הוא לא רוצה לסגור מעגל?
"לא. אהוד אינו מסתכל אחורה ולא נוקם ונוטר. הוא אדם שמתרחק ומנתק מגע. כמו עם דן מרגלית. הוא לא רדף אותו או התעמת איתו. הוא פשוט מתעלם ועובר הלאה. גם שם לא יהיה פיוס".
זילברשלג, לעומת זאת, מאמין שהדלת עוד לא נעולה. "יום־יומיים לפני הדיון בבקשת אולמרט סימסתי לשולה זקן שלמרות הכל התפילה שלה מאוד תעזור לאולמרט, והיא השיבה לי שתתפלל בשבילו".
משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה לטענות שעלו בכתבה: "אנו דוחים מכל וכל טענות והכפשות כלפי אנשי סגל שב"ס העושים מלאכתם נאמנה, בתנאים קשים ומורכבים". עוד נמסר כי "ניהול החופשות והביקורים התבצע בהתאם לפקודות ולנהלים, ככל אסיר אחר בשב"ס". ¿
אתי אברמוב, מאיר תורג'מן
לפנייה לכתב/ת 
