אם היו מציעים לכם ביקור בשווייץ, כולל פסגות מושלגות, אגמים צלולים, מפלים גועשים, נהרות ויערות, והכל במחיר של מזרח אירופה לפני נפילת המשטר הקומוניסטי, לא הייתם קופצים על המציאה?
אז מתברר שיש מקום כזה, וקוראים לו סלובקיה.
קודם כל, צריך לעשות סדר. יש סלובקיה ויש סלובניה ומדובר בשתי מדינות שונות, שאפילו לא גובלות זו עם זו. גם אני, כשהציעו לי לנסוע לסלובקיה, חשבתי בהתחלה שהכוונה היא לסלובניה, אחד השרידים של יוגוסלביה לשעבר. אבל אנחנו מדברים על סלובקיה, המכונה גם "הלב של אירופה", אחת משתי המדינות שהרכיבו עד לפני 24 שנים את צ'כוסלובקיה (השנייה היא צ'כיה). בשנים האחרונות הפכה סלובקיה ליעד תיירות אטרקטיבי במיוחד, והקיץ החלו טיסות ישירות מנתב"ג לברטיסלבה הבירה ולעיר המחוז פופארד שבאזור הרי הטטרה – קצת יותר משלוש שעות טיסה.
סלובקיה "כלואה" בין פולין, אוקראינה, צ'כיה, אוסטריה והונגריה, עימן היא חולקת גבולות משותפים. שעה נסיעה מברטיסלבה הבירה ואתם בווינה או בפראג. פחות משעה מהרי הטטרה ואתם בזאקופנה שבפולין. אין לסלובקיה מוצא לים, אבל היא התברכה בהרי הטטרה המופלאים, שמהווים שמורת טבע ענקית אחת. על דגלה של סלובקיה מופיעים שלושה "שפיצים" המסמלים את שלוש פסגות הטטרה, שהופכות בחורף לאתרי סקי משובחים. התיירות מפותחת ויש במדינה לא מעט אתרי מורשת עולמית שהוכרזו על ידי אונסק”ו. התושבים ידידותיים להפליא וחלקם דובר אנגלית, הניקיון – כולל מדד זומר לשירותים – מבריק, והמחירים זולים להפליא.
רק כדי לסבר את האוזן: בלובי של מלון פראג המפואר, שבו התארחנו בעיירה האלפינית טטרנסקה לומניקה Tatranska Lomnica, עם פסנתרן שמנגן ברקע בלייב, נברשות של קריסטלים משתלשלות מהתקרה ושולחנות מכוסים במפות צחורות מול נוף שאין לו סוף. לאורחים מוצע דיל של קפה ומאפה – פרוסת שטרודל עצומה בהשפעת השכנים הווינאים, במחיר של 2.5 יורו. כלומר, עשרה שקלים בלבד. הקפה הגיע בספל חרסינה על מגש אליפטי כסוף, בתוספת כוס מים מעודנת ופרלין שוקולד קטן ליד, כמו שנסיכה כמוני מממלכת אוסטרו־הונגריה־כפר־סבא רגילה מהבית (בזכות סבא שלי ז"ל, יליד אוסטרו־הונגריה, רק שבמקום ארמון מלוכה הוא בחר במושב עובדים בישראל). החדר שלנו במלון, שצויד ב־WIFI חינם, טלוויזיה שטוחה ומרפסת לנוף, עלה 100 יורו ללילה (כ־400 שקל), כולל ארוחת בוקר. לשם השוואה, חדר באכסניית הוסטל אברהם בתל־אביב עולה 400 שקל לפני מע"מ.
מי שחושש שלא רק המחירים הם מהתקופה הקומוניסטית, אלא גם שירותי התיירות, יתבדה בגדול. סלובקיה חברה באיחוד האירופי, המטבע שלה הוא יורו, והיא נחשבת למדינה שרשמה את הצמיחה המהירה ביותר מבין חברותיה בגוש.
לאן נוסעים?
שתי אצבעות מווינה
את הביקור בסלובקיה אפשר לפצל לשניים: אזור הטטרה, שאליו מגיעים בטיסה ישירה לעיר פופראד, והקצה השני של המדינה, אליו מגיעים בטיסה ישירה לברטיסלבה הבירה.
ברטיסלבה שוכנת על גדות הדנובה, במרכזה עיר עתיקה יפהפייה שתוססת בלילה, והיא משופעת בארמונות, כיאה לאתר ההכתרה של קיסרי אוסטרו־הונגריה. ברטיסלבה מהווה גם מקפצה לווינה ולפארג. מעבורת תשיט אתכם על הדנובה עד למרכז וינה בשעה וחצי, במחיר של 30 יורו. בשעה וחצי תוכלו גם להגיע לפראג ברכבת.
אפשר כמובן לחרוש את כל המדינה, אבל צריך בשביל זה לפחות שישה לילות. מתחילים בברטיסלבה וממשיכים להרי הטטרה, מרחק של כארבע שעות נהיגה רצופה בכביש המהיר או יותר, אם נוסעים בדרכים צדדיות (מומלץ). לתייר העצמאי מוצעת חבילה של טיסה ורכב ל־6 ימים במחיר של החל מ־399 יורו, תלוי בסוג הרכב (הכבישים טובים ובאמצעות Waze ניתן להגיע בבִטחה לכל מקום), או טיול מאורגן כולל טיסות ומלונות בדרגות שונות במחיר של החל מ־600 דולר לאדם.
מסלולים יומיים
ד"ש מהדוב החום
לא הרחק מהמלון שלנו בעיירה טטרנסקה לומניקה, שבתי המלון שלה מזכירים אף הם את שווייץ, עם קורות העץ ופרחי הגרניום בחלון, יש רכבל המטפס אל פסגת לומינצקי שטיט. בחורף זהו אתר סקי נחשב, ובקיץ הוא נודע בזכות הנוף המדהים, עם הפסגות מסביב שעדיין מכוסות שלג ועם סקלנטה פלסו, אגם שמקורו בבולען שנפער והתמלא במי הפשרת שלגים. שם התחלנו את אחד מימי הטיול שלנו בהרי הטטרה בהדרכתו של טל פרידמן, מדריך הטיולים של "אופיר טורס".
לאחר הירידה מההר המשכנו לתחנת הרכבת פוליאנקה (כשמם של הפרחים הסגולים לצידי הדרך). הרכבת מטפסת כחצי שעה בנוף הררי ומיוער אל אגם שטרבסקה פלסו, המוקף יערות ופסגות מושלגות. מרחוק מתנוסס מבנה מוזר דמוי מנוף. זהו מתקן אימונים שהקימו בשעתו הסובייטים עבור נבחרת קפיצות הסקי שלהם. לצד האגם בקתת עץ ציורית ובה שוכנת מסעדת קוליבה (פירוש השם הוא ארוחה סלובקית מסורתית).
הנוף הקסום והברווזים ששטים באגם עושים חשק להישאר שם, אבל אנחנו המשכנו לפארק המים טטרלנדיה, המיועד לכל המשפחה. מדובר בשטח ענק שכולל בריכות פנימיות וחיצוניות של מים תרמיים בטמפרטורות שונות, הנובעים מבטן האדמה, ג'קוזי וסאונה ומתקנים לילדים ולמבוגרים. בפארק מים אחר, שנמצא בעיר פופראד ומיועד למבוגרים, מצאנו גם חיקוי של מערת קרח, למי שחפץ להתקרר לאחר הסאונה הלוהטת, בר משקאות ששקוע בתוך בריכה תרמית מקורה, ספא ועוד.
את יום הטיול השני בהרי הטטרה התחלנו בכפר קטלינה, בפִתחה של שמורת טבע. טיפסנו אל מערת הנטיפים בליאנקה, ובדרך נתקלנו בפחי זבל לעוסים ממתכת, עדות לכך שהדובים החומים שחיים באזור ביקרו פה בחיפוש אחר מזון. המערה המרשימה והענקית, שהסיור בה אפשרי בליווי מדריך מוסמך בלבד, יורדת לכל עומק ההר, ויש בה 800 מדרגות. באולם המרכזי מושמעת מוזיקה קלאסית, שמעצימה עוד יותר את החוויה המיוחדת. באזור עוד שתי שמורות טבע ראויות לציון: שמורת פייניני (Pieniny), שבה אפשר לשוט ברפסודה על נהר הדונצה, ושמורת "גן העדן הסלובקי" (Slovensky raj) על גדות נהר ההורנד, שמצדיקה בהחלט את שמה.
נסיעה קצרה לכיוון גבול פולין ואנחנו באתר מורשת עולמית של אונסק”ו: הכפר הציורי זדייאר, שבו מתגוררים עדיין בני שבט הגורלים ההררי בבתי עץ עתיקים. אפשר להמשיך ולחצות את הגבול לפולין לגיחת שופינג בזאקופנה הזולה מאוד. ארוחת צהריים אכלנו על שפת אגם ליפטובסקה מארה שבדרך לברטיסלבה. זהו אגם מלאכותי שנוצר לאחר שהסובייטים הקימו סכר על נהר פופראד לצורך הפקת חשמל, פינו את תושבי האזור והציפו את בתיהם. צריח של כנסייה הוא העדות היחידה לכפרים השקועים מתחת לפני האגם.
תיירות מרפא
טיפולים דה־לוקס
בעיירה פיישטני שבמרחק שעת נסיעה מברטיסלבה, על אי ירוק המחובר לעיירה בגשר קטן, נמצאת ממלכת תיירות המרפא השייכת ליורשיו של איש העסקים היהודי־בריטי־ישראלי ממוצא הונגרי, סר ברנרד שרייר. על האי שישה בתי מלון בדרגות שונות – משלושה כוכבים ועד חמישה דה־לוקס, כולם בבעלות המשפחה, ומרכז רפואי המעסיק 26 רופאים, שאליו מגיעים עם אבחון מהבית כדי לקבל טיפולים שונים, מפיזיותרפיה ועד טבילה באמבטיות תרמיות. מלון הדה־לוקס של האתר שוכן בארמון מפואר מהסרטים עם מרכז טיפולים משלו, כולל מסאז'ים, בריכות תרמיות ועוד.
מבחינת הפינוקים האתר מזכיר את מלון יערות הכרמל, אבל לא מבחינת המחיר: מחיר חדר באגף החדש והסופר מודרני של מלון אספלנדה שבו התארחנו (ארבעה כוכבים), עם מרפסת הצופה לגן, הוא 100 יורו ליום.
אפשר לרכוש חבילות לאתר דרך סוכנויות הנסיעות בישראל. חבילת ספא של אופיר טורס ל־6 לילות הכוללת טיסות, חצי פנסיון, העברות ו־11 טיפולים עולה בין 799 יורו ל־1,255 יורו לאדם (תלוי בדירוג המלון). שווה לשלב יומיים מנוחה ומסאז'ים כחלק מטיול של שבוע.
ילדים
יערות כמו באגדות
סלובקיה מומלצת מאוד לחופשה משפחתית. אין כמו גיבוש משפחתי בשיט על נהר, בפארקי המים, בעלייה ברכבל לפסגה, ברכיבה על אופניים ובטיולים ביערות שכאילו נלקחו מסיפורי האחים גרים.
הנקודה היהודית
לזכר הצנחנית הישראלית
בעיר באנסקה ביסטריצה (Banská Bystrica) יש גן זיכרון ואנדרטה עם כיתוב בעברית לזכרה של הצנחנית חביבה רייק שגדלה כאן, עלתה לארץ ב־1939 והתנדבה ב־1942 לפלמ"ח. ב־1944 חזרה לביסטריצה, שהייתה עדיין באזור החופשי, כדי לסייע לפליטים היהודים שהתקבצו במקום. אך שבועות אחדים לאחר שהגיעה כבשו הגרמנים את האזור, תפסו אותה במקום מסתורה ורצחו אותה ביריות יחד עם עוד 250 יהודים בכפר הסמוך קרמניצקה.
בפאתי העיר העתיקה של ברטיסלבה, שם הייתה ואיננה עוד קהילה יהודית מפוארת שמנתה 18 אלף איש, ניצב קיר שיש שחור ועליו תחריט של בית כנסת, זכר לבית הכנסת שנהרס בזמן השלטון הסובייטי כדי לפנות מקום לכביש מהיר. סמוך לשם נמצאת אנדרטה נוספת לזכר הקהילה היהודית, שרובה הושמד בשואה.
מה אוכלים?
הרבה בצק, מעט בשר
האוכל בסלובקיה זול מאוד. מחיר מנה עיקרית לא יחרוג מ־6 יורו. אלא שהאוכל הוא לא הצד החזק בטיול. המטבח הסלובקי מורכב מבצק, חזיר וכרוב כבוש מבושל. הבצקיות נחשבות מנה עיקרית, כולל גרסה מתוקה עם פרג וריבה (בסלובקיה מציינים בתפריט את משקל המנה, והממוצע הוא 400 גרם בצקיות, שזה המון). כשכבר פגשנו בתפריט כדורי בשר, התברר שהכוונה היא לכדורי בצק בגודל כדור טניס שבתוכם מעט קציץ בשר חזיר. אבל לא צריך להיבהל: בהרי הטטרה אפשר למצוא פיצריות ואוכל איטלקי, ובברטיסלבה המבחר מגוון עוד יותר. לעומת זאת, הסלובקים חזקים במנות אחרונות כמו שטרודל ועוגות גבינה.
הבונוס: ההליכה בטבע, והאוכל הלא מלהיב במיוחד, גרמו לנו לחזור לארץ בלי עודפים.
קניות
שופינג בהרי הטטרה
בפופראד שבהרי הטטרה יש קניון עתיר מותגים כמו אינטרספורט, H&M, זארה ועוד. בברטיסלבה יש קניון גדול, סנטרל שופינג סנטר, וליד נמל התעופה יש מרכז קניות נוסף עם מותגים מקומיים ובינלאומיים. בפאתי ברטיסלבה יש מרכול של "טסקו אקסטרא" שמומלץ לעצור לפני הטיסה חזרה לארץ. מחירי המתוקים, הגבינות הקשות מצרפת ומהולנד ומוצרי הטואלטיקה הם מגוחכים – שליש עד רבע מהמחיר בישראל.
הכותבת הייתה אורחת של אופיר טורס
