ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: גבריאל בהרליה
    7 לילות • 03.07.2017
    100 אחוז פרי
    התקפי החרדה, המפגש עם ההורים שמוטט אותה, האכזבה מאורלי וילנאי ומירי נבו, ואז הבן זוג שהסביר לה שכולן בים מסתובבות טופלס, הבן שלה שלקח את זה בקלות, ההבנה שאין לה במה להתבייש והפריחה שהגיעה אחרי. שנה וחצי אחרי פרשיית תמונות העירום, שרון פרי מככבת בריאליטי השירה 'להיות זמרת', ומסבירה למה היא מאוכזבת מהחברה הישראלית המתייפייפת
    גבי בר-חיים | צילום: גבריאל בהרליה

    "הלכתי עם חבר שלי להופעה ועלינו במעלית יחד עם שני זוגות מבוגרים, 60 פלוס", משחזרת שרון פרי. "ואז אחד מהגברים מסתכל עליי ואומר לי ליד אשתו, 'היי, אני מכיר אותך מהתמונות'".

     

    יש את זה ביותר מביך?

     

    "הייתי בהלם. ואשתו עומדת לידו ולא ממש הבינה על מה הוא מדבר. אמרתי לו, 'נו ומה, נהנית? למה אתה אומר את זה ליד אשתך? זה לא יפה'. הוא קצת התייבש וחבר שלי תפס אותי בקטע של תסתמי, מה את עושה דרמות עכשיו. הפתעתי את עצמי שעניתי ככה".

     

    שנה וחצי אחרי סקנדל תמונות העירום ההוא, נראה שפרי, 45, השאירה אותו מאחוריה, שלא לומר מינפה אותה לטובת קמפיין מניב והכרה ציבורית גבוהה. קריירה משגשגת כשדרנית ספורט הייתה לה גם לפני כן, אבל גם היא לא מכחישה שמידת ההתעניינות בה עלתה פלאים ולא בגלל תוכנית הספורט היומית 'שרון וליאן' בתאגיד השידור כאן. בשנה שעברה פרי הייתה החיפוש הפופולרי ביותר בגוגל ישראל. ועכשיו, היא מככבת בתוכנית 'להיות זמרת' בערוץ 24.

     

    שרון פרי | צילום: נועם יוסף
    שרון פרי | צילום: נועם יוסף

     

     

    גם מחוץ לטלוויזיה שלכם היא נראית מצוין, אפילו בבוקר מהביל של יולי. ישירה. כנה. לא מתחסדת. פרי אולי התאוששה מהשערורייה ההיא, אבל הפתעה: מי שלא הראה סימני התאוששות הוא חלק מהמין הגברי. "אני אראה לך את המסנג'ר שלי. גברים שמרשים לעצמם ברמות שאת לא מבינה. כל מיני דברים דוחים. אומרים שאני שרמוטה, שאני פותחת רגליים לכולם".

     

    בדיעבד, מי איכזב אותך בסיפור הזה?

     

    "אני חושבת שהחברה הישראלית, כחברה. לא מישהו ספציפי. כאילו נהיינו מאה שערים. כאילו מה אתם מתייפייפים? כולם עושים את זה. אז מה אתם רוצים מהחיים שלי? בגלל שפרצו לי לסלולרי? מה לא אמרו עליי: את מטומטמת. טיפשה. דברים מזעזעים. בתמונת עירום אחת עליתי מ־400 עוקבים ל־12 אלף. בגלל זה עוקבים אחריי? איזה עולב".

     

    עולב־עולב, אבל בעקיפין ובמבחן הזמן אולי התקרית ההיא עשתה לך טוב?

     

    "אין רע בלי טוב. כי אתה מגיע לכזה דאון ודיפ שיט שחייב לצאת מזה משהו טוב. מה שהכי עזר לי לצאת מהמקום ההוא זה שהבנתי שזה לא ביג דיל. בהתחלה הרגשתי את המבטים של כולם אבל משהו ברחמים עיצבן אותי. מישהו מת? אני יושבת שבעה? מה נסגר איתכם? מה, נולדנו עם בגדים? אז מה? אז ראיתם אישה בשלה בלי בגדים. ולא בכוונה. ככה יצא. (מדגישה) אז מה?! אגב, לאלה שטענו שאני מנותחת, לא מנותחת רק בגלל שאני פחדנית. לא מוכנה שירדימו אותי. מה לעשות, התברכתי בחזה של אימא שלי".

     

    * * *

     

    ביום ההוא, לפני כשנה וחצי, פרי, כהרגלה, יצאה לגלוש בים, מותירה מאחוריה את הפלאפון האישי שלה זרוק ברכב, שנפרץ. הגנבים שמצאו את הטלפון ובו תמונות עירום, בחרו להעלות את התמונות לרשתות החברתיות של השדרנית. בהתחלה היא התערערה, אחר כך תפסה את עצמה בידיים. "הבן זוג שלי, בגלל שהוא עובד בים (בן זוגה של פרי הוא מציל, גב"ח), אמר לי, 'חלאס, בחורות היום לא משאירות מקום לדמיון. כולן בים טופלס ואת מתבייכנת'? הוא נורא עזר לי להיכנס לפרופורציות. אצלו בחוף בחורות עם חוטיני, והכל בחוץ. והן מודעות מאווווד למה שהן עושות. ברור שביום שזה קרה הייתה לי בהלה מאוד־מאוד גדולה. אחותי וחברה סימסו לי בתשע בערב כשאני ברדיו למחוק מיד את האינסטגרם - ופשוט הפסקתי את השידור ורצתי למשטרה. היה לי לחץ בחזה שהייתי בטוחה שאני הולכת לחטוף התקף לב. וכבר היו לי התקפי חרדה בעבר. מלא. אבל שם הייתי בטוחה שאני הולכת להתפרק. לא הצלחתי לנשום. לא הצלחתי לדבר. אבל הם די הפסיקו מאז הסיפור ההוא. אני כנראה כבר לא מופתעת כל כך".

     

    תבעת את הגנבים בסוף?

     

    "אני מתכננת לתבוע אזרחית. בלילה דיברתי עם הבן שלי, והוא ילד מאוד מיוחד. הוא לקח אותי לטיול במושב. בהתחלה הוא שאל, למה את מצטלמת ככה? ואז הוסיף, 'גם אני עשיתי את זה פעם אחת ומחקתי. סתם צילם לעצמו'. כשהוא אמר לי את זה, התחלנו לצחוק. זו לא הייתה שיחת דאון כזאת".

     

    יש בדיחות בבית על הנושא? יש הווי?

     

    "אם נגיד אני מתלבשת אחרי מקלחת, והבן שלי יעבור ויגיד, 'למה את לא סוגרת את הדלת?' אז אני אגיד לו, 'כולם כבר יודעים הכל'. כמה שאנחנו אמא ובן, אנחנו גם חברים מאוד טובים. הוא אמר שהוא לא קיבל תגובות בבית ספר. אני נוטה להאמין לו".

     

    וההורים?

     

    "איתם התפרקתי. כשההורים שלי באו לבקר אותי. הם לא ראו את התמונות לדעתי. הצליחו שלא. אבל אני גם לא שואלת, כי זה מביך. גם אותי וגם אותם. הם באו אליי הביתה עם אחותי ואחי. ואני הייתי כל הזמן נורא חשופה, נורא בתקשורת, לא מורידה את העיניים. אבל ברגע שראיתי אותם נכנסים בדלת בום. התפרקתי. התחלתי לבכות. גיז'דורים שאי־אפשר לנשום. בכי מטורף. אבא שלי נבהל מאוד מזה. בכלל הוא היה מאוד נבוך מכל הסיפור הזה. אבל הוא הכי תמך בדרכו שלו. הוא חשב שאני חייבת להפסיק לדבר על זה. אבל היה עליי עליהום. לא יכולתי לפתוח את הדלת. לפתוח את הסלולרי".

     

    הסיפור הנוכחי, של הדוגמנית והמוזיקאי שתמונות שלהם הופצו, זה החזיר אותך לחוויה ההיא?

     

    "לא. לא ראיתי את התמונות. אני לגמרי מנותקת. אין לי קבוצות ווטסאפ. גם לא ידעתי על הסיפור של גילי מוסינזון. על ענת הראל ידעתי כי היא דמות מוכרת וספורטאית ודיברו על זה המון. אני הייתי אחריה".

     

    אני חושבת שמה שעלה בבירור מהסיפור שלך זה שנשים יכולות להיות האויב הכי גדול של עצמן. בעיניי יש קשר ברור בין הטרדות מיניות לבין נשים שמאשימות את הקורבן סטייל אורלי וילנאי שהודיעה לך בשידור שאת אשמה במה שקרה לך.

     

    "עם אורלי וילנאי תוך כדי הראיון בא לי לזרוק את המיקרופון וללכת. להפסיק את הראיון באמצע. אבל אני בן־אדם כזה ממלכתי. כזה מקצועי, שאני לא אהיה דרמה קווין. אני לא אלך באמצע. ועובדה שזה שהמשכתי גרם לה בסוף לצאת רע. לא לי. אם נעלבתי? ברור. אבל אני לא בוכה, אני פשוט נהיית עצבנית ומקללת לה את החיים. אחר כך צילצל אליי בן־זוגה גיא מרוז וביקש לעשות סולחה. אז הלכתי. ובסוף היא לא ביקשה סליחה".

     

    מה הקטע?

     

    "בואי, זה לא שאני צריכה את הסליחה שלה. תפשפשי בעולם שלך: זה שאת היית ב'מחוברים' ונחשפת לעיני כל העולם בצורה שאני לא הייתי עומדת בה. אז כן, היית עם בגדים. אבל את בחרת את החשיפה. אני לא עשיתי כלום! כשהיא ביקשה שאני אתראיין הרגשתי שזה חשוב לי ברמה החברתית, ומה שהיא עשתה גמר אותי. כאישה לאישה אני כן חושבת שצריך להרגיש חמלה. חיבוק. לא להתנפל".

     

    יש לך חברות במקצוע?

     

    "לא. יש כבוד הדדי. הערכה. לא חברות שנפגשות לקפה".

     

    כשעבדת בערוץ הספורט גם מירי נבו ואת לא ממש הסתדרתן ב'חדשות הספורט', וזה נגמר כשאת עזבת. אגב, ממנה שמעת בעקבות הפרשה ההיא?

     

    "ממש לא".

     

    את מוצאת שלנשים יותר קשה לפרגן לך?

     

    "לנשים יותר קשה לפרגן נקודה. ולא מבינה למה. זה לא משהו שבא על חשבונך. זה מגיע מחוסר ביטחון. אשכרה. זה לא להיות מספיק בטוחה בעצמך כדי לקבל מישהו אחר".

     

    חזרתן בכלל לדבר מאז שעזבת את ערוץ הספורט?

     

    "לא. דווקא אלי אילדיס כן שלח לי הודעה ונורא הערכתי את זה. אני חושבת שלנשים יותר קשה להתנצל. אני לא כזאת. אין לי בעיה להודות שטעיתי. אני גם אדם שאין לו בעיה להגיש בזוג ואני לא מאוימת מהבן־אדם השני ואני תמיד נותנת קרדיט. אין לי אגו ממקום של מי ישאל יותר שאלות (מגלגלת עיניים). כשאלי כתב לי נורא התרגשתי. נורא".

     

    אגב, את לא מרגישה שאת עוד צריכה לסגור מעגל ב'חדשות הספורט'?

     

    "לא שואפת לשם ולא מעניין אותי. (בציניות) מה, לקרוא מפרומפטר? זה לא משוש חיי. אני מחפשת את המגרש. לאלתר. להיות מי שאני. אני לא צריכה שמישהו יכתוב לי".

     

     

    * * *

     

    פרי היא מהבודדות שמחזיקות כבר 25 שנה במקצוע שמתאפיין במיעוט נשי. התחילה כשדרית קווים וחושלה באש, כולל קללות, התפרעויות, הטרדות מיניות, שוביניזם, אבל גם לא מעט אדרנלין והתרגשות שאפשר למצוא רק בסיקור של כדורגל.

     

    בזמן האחרון יש חידוש של השיח נגד הטרדות מיניות. הספורט הוא עולם סופר־שובניסטי ודווקא שם נשים לא מדברות. למה?

     

    "הכל שאלה של איך אישה לוקחת את הדברים. אני יכולה להגיד שעם הגיל זה קורה פחות ופחות. אני תמיד אמרתי שאיף יו קאנט ביט דם, ג'וין דם".

     

    מה? תטרידי חזרה?

     

    "בדיוק! ברמה של להיכנס איתם לשיחה גברית מינית ואז הם הכי נבהלים. כי מה? עם מי אני מדבר פה? עם אישה? גבר יכול להגיד לך, 'וואו, איזה סקסית את' - זה לא הטרדה בעיניי. 'בוא'נה את פצצת עולם' - זו הטרדה? אני תמיד מצטרפת אליהם ואז הם מוטרדים חזרה ואין להם לאן לקחת את זה. מה שיוצא בסוף מכל הסיפור הזה זה שהם באים אליי ומספרים לי כל מיני דברים סליזיים שהם עושים. ואז אני נהיית חלק משיחת גברים. 'אחד' מהחבר'ה".

     

    אולי לכן בעולם הספורט נשים מתלוננות פחות? כי הן רוצות להיות אחד מהחבר'ה?

     

    "בעיניי הגבול הוא אם מישהו ייגע בי, וגם זה קרה. לפני כמה שנים מישהו התקרב, חטף כאפה ובוקס לפרצוף. הוא היה על הרצפה ואני הסתובבתי והלכתי".

     

    עכשיו היא מעמידה את התדמית הקשוחה שבנתה במבחן האולטימטיבי: שירה בציבור. זה קורה בדוקו־ריאליטי החמוד 'להיות זמרת' של ערוץ 24, בו חמש נשים בעלות אפס רקורד מוזיקלי עוברות מסע שבסופו הן אמורות להקליט סינגל. פרי מככבת שם לצד אביבה תבורי ושי מיקה יפרח, שהגיעו לדרוש מנה הגונה של תהילה ובתמורה הפקידו את מיתרי הקול והתדמית בידיו המנוסות של המנטור עדי לאון. "בפעם הראשונה שראיתי את עצמי בזה תפסתי את הראש. לא האמנתי שכל העולם הולך לראות את הדבר הנוראי הזה. כלומר אותי. ישבתי עם הבן שלי, והבן זוג. הם הודיעו שאני חמודה. אני הזדעזתי מכמה אדם יכול להישמע גרוע.

     

    "בפעם הראשונה ששרתי הייתי כולי תפוסה. גיליתי שאני יכולה להיות בן־אדם מאוד קשה. לא נעים. תפוס. הייתי די בשוק מעצמי. כל הזמן אמרתי לאנשים תתקשרו לבוס שלי ברדיו ותשאלו אותו עליי. אבל וואלה, כאן לא הייתי נוחה או כיפית. ואני יודעת שבא להם להגיד לי, 'לא כיף איתך'. (צוחקת) למזלי הם לא אומרים".

     

    gabibarhaim79@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 03.07.17 , 22:24