סינדרום איקאה

הלכנו לאיקאה, התלבטנו שעות בין החדרים המעוצבים, התווכחנו על מידות וגדלים, רשמנו בעיפרון הקטן את מספרי הדגמים, התפללנו שיישארו צבעים מהארונית שבחרנו, התאכזבנו שאין את הספה בריפוד שאהבנו, הזדחלנו למחסן הענקי והורדנו לגמרי בעצמנו את הקרשים הענקיים, והמדפים הכבדים, והקופסאות צופנות ההבטחה, ועכשיו אנחנו מחכים להובלה שכבר תגיע כדי שסוף־סוף נוכל להתיישב על השטיח ולקלל את אלילי הדיקט והקורות השוודים, על העצבים הבלתי נגמרים, על השרטוטים המאתגרים ועל מפתח הברגים. ברוכים הבאים למה שבאוניברסיטת הרווארד כבר יודעים להגדיר כ"סינדרום איקאה": תחושת הסיפוק שאופפת אותנו כאשר לבסוף הרהיט שעמלנו עליו כה קשה משלב החלום, דרך שלבי הבחירה, האיסוף, ההרכבה, ההשתרעות, ועד לרגע הסלפי באינסטוש — עומד בסוף בסלון הפרטי שלנו. זה כאן וזה שלנו.

התופעה הזו נחקרה ארוכות במעבדת האושר של הרווארד בין השאר על ידי הפרופ' הישראלי דן אריאלי. והמסקנות הן כדלקמן: אם השקעתם זמן בלבנות משהו, אפילו אם הרגליים שלו טיפה עקומות והמדף באלכסון, אתם תיקָשרו אליו רגשית הרבה יותר מאשר אם תקנו יצירת עיצוב מושלמת שתגיע אליכם מוכנה היישר מדפי ירחוני העיצוב. ככה זה באהבה.

מרקוס אנגמן, המעצב הראשי של איקאה מזה 5 שנים, שעובד בחברה מאז גיל 16, צוחק כשאני שואלת אותו האם באמת אנחנו חייבים להרכיב את כל הרהיטים של איקאה או שהם עושים את זה בכוונה כדי שנתאהב. "המטרה הראשונה היא לעמוד במחירים הנמוכים. זאת הסיבה העיקרית לחבילות השטוחות. אבל למדנו שככל שתהליך ההרכבה עובר טוב יותר, ככל שזה הופך לכיף, כך הקשר הרגשי של הלקוח למוצר חזק וחיובי יותר".

תקוצר תקופת ההרכבה

החדשות הטובות הראשונות הן שאיקאה המציאו שיטה חדשה להרכבה, שמעיפה לעזאזל את הברגים שהולכים לאיבוד על הרצפה, ומקצרת את זמן ההרכבה בכ־80 אחוזים. איך זה יעבוד? מסתבר שהאלמנטים פשוט ייכנסו אחד בתוך השני ובעזרת חלק חיצוני שמשמיע קליק קצר נדע שהרהיט הורכב ושהוא יציב ומוכן לשימוש מיידי. כן, ככה זה בעידן האינסטנט, גם ענקית הריהוט נכנעת לקודים של עולם מהיר וחמקני. וזה לא החידוש היחידי עליו למדנו, חבורת עיתונאים מכל העולם, שהגיעה לבדוק מה חדש במקדש העיצוב, בשיחה על עוגיות קינמון ומיץ טבעי המועשר בפרוביוטיקה — עוד חידוש שיימכר בקרוב ב־389 חנויות הרשת ב־48 מדינות.

מסתבר שהקשר הרגשי שלנו לרהיט הוא הדבר שהכי מסקרן את מעצבי איקאה. "אני נוסע הרבה בכל העולם ובאותה הזדמנות אני מבקר בבתים כדי לבדוק איך הלקוחות מתחברים לרהיטים שלנו", מודה אנגמן. בעולם שטוח, מהיר, דיגיטלי ומנוכר מסתבר שחוויית החושים של הצרכן היא אחד ממגרשי המשחקים המשמעותיים שאיקאה משקיעה בה את כל המשאבים.

"אנשים מתעניינים במגע של החומר, אנשים מחפשים מגע בעולם שהמגע בו הולך ומצטמצם, ולכן גילינו שמה שעובד יותר חזק עכשיו הם משטחים מחוספסים, למשל, כמו עץ כבד או קרמיקה גולמית לא מזוגגת, שהמגע איתם דומיננטי, כמו גם קטיפה, שהיא בד שנעים למולל ומשאיר תחושה של משהו בעל נוכחות", אומרת מריה אובריין, חזאית הטרנדים של החברה.

איקאה גם גייסה לשיתוף פעולה מסקרן במיוחד את וירג׳יל אבלו, אדריכל, די־ג׳יי ומפיק, בעל חברת אופנת הרחוב "אוף וויט". ואם כל הסופרלטיבים האלה לא מספיקים, אז מאחורי הקלעים של התעשייה יש כאלה שיודעים לספר שאבלו הוא לא רק יד ימינו של קניה ווסט, אלא גם מי שעומד מאחורי העיצובים של בית האופנה שלו, Yeezy. את התוצאות של שיתוף הפעולה בין אלבו לבין איקאה נראה רק ב־2019, אבל המטרה שלו היא להבין לאילו רהיטים זקוק הקהל הצעיר שעוזב את בית ההורים ובוחר לרהט לבד את החלל העצמאי הראשון שלו. "הדור שלי התחנך על אינסטגרם וטמבלר ושם ראינו עיצוב. אני רוצה להפוך את החפצים הללו לאמיתיים כדי שאנשים צעירים יוכלו לחיות עם עיצוב נפלא במחיר סביר".

המוני, אבל שלי

ובינתיים אצלנו, נוכל ליהנות כבר בעונה הקרובה מהטרנד האחרון של איקאה: להצליח לתכנן חפצים ייחודיים בייצור המוני. לשם כך הם נעזרו בשני כוכבי הרוק של עולם העיצוב: טום דיקסון האנגלי ופיאט האין אייק ההולנדי. דיקסון הוא שם ידוע המוצג בכל מוזיאוני העיצוב בעולם, ותיכנן הכל — ממכוניות פאר ועד מנורות. יש לו חוש הומור אנגלי יבש ושן זהב שמנצנצת באור הזרקורים. "רציתי לתכנן ארון מתים, יש לי אובססיה בנושא", הוא זורק לחלל מסיבת העיתונאים ונענה ב"רעיון גרוע במיוחד" מצד מרקוס אנגמן, שקרא לו לעצב את כוכבת הקולקציה של השנה הבאה. מדובר בספה על בסיס מודולרי מאלומיניום שעליו אפשר להלביש כמעט כל חומר, צורה ומשענת כדי ליצור מיטה או כיסא נוח, ואפילו לחבר ביחד סדרה ארוכה של ספות.

ויש, כמובן, גם את הזווית האקולוגית שאי אפשר בלעדיה, וכאן גויס פיאט האין אייק, הידוע כמלך המחזור האלגנטי, שמציע גם הוא חדשנות משולבת עם מגע אישי. אייק מסמל את המגמה החדשה של איקאה שעוד נשמע עליה הרבה, ושבתרבות היפנית נקראת "וואבי סאבי", החפצים הבלתי מושלמים. "בדרך כלל, בייצור המוני מחפשים את השלמות. אני יצרתי כדים שהתבנית שלהם בלתי מושלמת, ולכן ביציקה יש לכל אחד מהם אישיות משלו. איקאה מודאגת מזה שעל המדף בחנות יהיו כדים שונים ואנשים יתחילו לאסוף אותם ויהיה בלגאן, אבל הרעיון הזה מאוד מוצא חן בעיניי", מתלהב פיאט האין אייק, שגם הצליח לשכנע את איקאה לייצר "מגבות עם קווים עקומים שנותנות תחושה של עבודת יד למרות שנארגו במכונה שבדרך כלל יודעת לייצר רק בקווים ישרים".

לדעת מרקוס אנגמן, "זו התחלה של כיוון שאנחנו מחפשים כרגע. חפצים עם אופי בלי לאבד את היתרונות שבייצור המוני, איכות מצוינת, מחיר נמוך וקיומיות, לצד יצירת יחסים בין האדם לחפץ. במקום לחפש שלמות, ליצור ייחודיות".

הכותבת היתה אורחת של איקאה בשוודיה