החשש: מפעלים יעזבו את ישראל
יו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים בצפון: "למפעלים באזור חסרים 15 אלף עובדים, המדינה מפסידה תוצר של 7.5 מיליארד שקל בשנה בגלל שהמשרות הללו לא מאוישות" • בעל מפעל באזור התעשייה בר–לב: "אני יכול לקלוט 30 עובדים אבל אי–אפשר לאתר אותם, ניסיתי כל דרך"
"למפעלי התעשייה בצפון חסרים 15,000 עובדים מיידית, ויש חשש כבד שמפעלים יועתקו מישראל לחו"ל. מדינת ישראל מפסידה מדי שנה 7.5 מיליארד שקל של תוצר לאומי בגלל אי־איוש המשרות האלה". כך מזהיר הנרי צימרמן, יו"ר הנהלת התאחדות התעשיינים בצפון.
על המחסור החמור בעובדים בתעשייה אפשר היה ללמוד מיריד התעסוקה שנערך לפני שבועיים בעפולה, שבמסגרתו 38 מפעלים הקימו שולחנות צבעוניים ומקושטים, התכוננו לקבל מאות דורשי עבודה עם עלונים עשויים מנייר כרום ומפורטים על הדרישות ועל תנאי השכר. אך הם נותרו מאוכזבים.
לדברי צימרמן, "הצענו 780 משרות והגיעו 170 מועמדים. זה מתסכל. יריד תעסוקה זה יום מיוחד, כל מעסיק עושה את המקסימום לשכנע את המועמדים להגיע אליו, ואז לאכזבתנו היו יותר נציגי מפעלים מאשר דורשי עבודה. זה היה מביך ועצוב. באנו מאוד אופטימיים לגייס עובדים שישתלבו בתעשייה הישראלית, ולצערי לפחות 90% מהמשרות המבוקשות נותרו לא מאוישות. יש קושי לאתר עובדים בתחומים כמו מסגרות, חרטות וכרסום, ויש חשש כבד שמפעלים יועתקו מישראל לחו"ל על רקע הקושי לקלוט עובדים. כשאני מסכם את המאמץ שלנו ביום כזה לעומת התוצאה פשוט בא לי לבכות". גם בכרמיאל התקיים לפני שבוע יריד תעסוקה בהשתתפות נציגי 45 מפעלים ובו הוצעו יותר מאלף משרות. במעלות הוצעו לפני חודש וחצי יותר מ־500 משרות.
צימרמן הוא הבעלים של קבוצת טרלידור שלה שלושה מפעלים בכרמיאל שמעסיקים יותר מ־400 עובדים. כמחצית מהעובדים במפעל הם בלתי מקצועיים, בהם עובדי ייצור, והשאר בעלי מקצוע מיומנים. לדבריו, "ככל שמתרחקים מחיפה צפונה הבעיה נעשית יותר ויותר קשה, המחסור בעובדים מחריף. אנחנו מדברים על שכר שמתחיל מ־7,000 שקל בחודש כשעובד מיומן יכול להגיע גם ל־14,000 שקל בחודש. המחסור הכי גדול שלנו הוא בתחום המסגרות". צימרמן הוסיף כי "לפי ההערכות שלנו התוספת של כל עובד לתוצר הלאומי בישראל מגיעה לחצי מיליון שקל. אני תעשיין יותר מ־30 שנה ומעולם לא התמודדנו עם מחסור כה חמור בכוח אדם, והמצוקה רק מחריפה. אנו מציעים ביטחון תעסוקתי ואופק קידום לכל מי שייקלט. התנאים הוגנים ומתגמלים".
התאחדות התעשיינים בצפון מאגדת 600 מפעלי תעשייה מחדרה ועד מטולה, בתוכם מפעלים שמעסיקים אלפי עובדים, כמו כתר פלסטיק, אסם ושטראוס.
מי שנכח גם כן ביריד הוא יעקב גוטליב, הבעלים של מפעל י.ש.ר תעשיות שמייצר מוצרי פלסטיק בהזרקה באזור התעשייה בר־לב: "אני מעסיק כ־80 עובדים. בסולם של מ־1 עד 100 אני סובל '105' ממחסור בעובדים. אני יכול לקלוט 30 עובדים ולצערי לא ניתן לאתר אותם. ניסיתי בכל דרך אפשרית, יריד תעסוקה או לוחות באינטרנט. לוקח חודשים עד שמישהו עונה לנו וגם אז לא בטוח שהוא מתאים. אני צריך נהגים, מלגזנים, מהנדסים, חרטים, כרסמים. יכולתי לצמוח בעוד 30־40% וזה לא קורה רק בגלל מחסור בעובדים".
דניאל בן־נתן, הבעלים והמנכ"ל של חיש טכנולוגיות מעפולה שמעסיקה 40 עובדים: "אני צריך מהנדסים, חרטים, מסגרים ורתכים ואני מוטרד מאוד לגבי העתיד. דור שלם של בעלי מקצוע מיומנים עומד לצאת לגמלאות, מדובר באנשי העלייה הברוכה ממדינות חבר־העמים שהגיעו בשנות התשעים, ואין המשך של בעלי מקצוע בתחומים האלה. אני מחזיק חרט בן 77. לצערי כושר הייצור יילך ויקטן בגלל המחסור בעובדים מיומנים".
המצוקה שביטאו תעשייני הצפון לא פוסחת גם על שאר האזורים בארץ: לדברי שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, "86% מהתעשיינים בישראל מדווחים על מחסור בכוח אדם, חצי מדווחים על קושי משמעותי. בתקופת שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת, הממשלה קיצצה תקציבים, והחינוך הטכנולוגי שילם את המחיר. הגישה הייתה שכולם יעשו בגרות ואחרי הצבא יחליטו מה לעשות. באותם זמנים העלייה הרוסית מילאה את השורות, אורט ועמל הוסבו לבתי ספר מקיפים, וכמעט הפסיקו ללמוד מקצועות. הבעיה שעכשיו אנשי המקצוע מקרב העולים הגיעו לגיל פרישה והמחסור ניכר מאוד. משרד החינוך בשנים האחרונות הגדיל תקציבים לחינוך טכנולוגי אבל ייקח שנים עד שהאנשים יוכשרו. היום גם התעשייה המסורתית היא כבר לא רק נפחים ומסגרים. במפעלים יש ציוד מתקדם שדורש אנשי מקצוע. החוסר בעובדים מפריע להתפתח ולצמוח וזה לא במקרה שגם מפעלי ההיי־טק מחפשים: אינטל היו ביריד התעסוקה שלנו בקריית־גת, ורפאל היו בכרמיאל. כל אחת מהחברות הללו צריכה מאות הנדסאים ומהנדסים ולא מוצאת. אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה. הגדלת פריון לא תיתכן בלי כוח אדם טכנולוגי ברמה גבוהה שמסוגל לקלוט את הציוד החדש והמודרני למפעלים. הפתרון היחיד הוא הרחבת החינוך הטכנולוגי".
"מחסור קריטי"
לדברי אלי ברדה, יו"ר מועצת הרשות לפיתוח הגליל וראש העיר מגדל־העמק, "בביקוריי במפעלי תעשייה אני שומע על מחסור קריטי בעובדי ייצור ובמהנדסים במספרים משמעותיים. אני קורא לממשלה לצאת בקמפיין לעידוד צעירים להשתלב בתעשייה".
מי שהצטרף לאזהרות הוא מנכ"ל התאחדות התעשיינים, רובי גינל, שדיבר בכנס השנתי של רואי החשבון באילת. לדבריו, "המצב הרבה יותר חמור ממה שחושבים. אין שום אפשרות למפעלים ישראלים לייצא את תוצרתם לחו"ל בשער דולר של שלושה וחצי שקלים ובוודאי שלא בשער נמוך יותר. הממשלה ובנק ישראל חייבים לפעול באופן מיידי כדי לתמוך ביצוא, לפני שיהיה מאוחר מדי. המצב של היצוא הישראלי בשער כזה של הדולר הוא חמור. אסור לתת למצב הזה להימשך. צריך לסייע ליצוא מיידית. הנזק כבר מתחיל להיגרם ויהיה קשה לתקן".
רו"ח אורי בארי, יו"ר מרחב ת"א בלשכת רואי החשבון, ציין כי "מתחיל להיות מאוחר מדי. חברות ומפעלים שפועלים בישראל כבר החליטו לעזוב את הארץ ולהעביר את פעילותם למדינות אחרות. הם נואשו מהמצב שנוצר עקב התחזקות השקל. כך אי־אפשר לייצא יותר מוצרים ושירותים. מפעלים וחברות עושים את דרכם מחוץ לישראל. נדרשת פעילות מיידית בתחום שערי החליפין, אחרת המצב עוד יחמיר".
בתוך כך, אתמול קיימה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דיון בקידום ופיתוח התעשייה בנגב, במסגרת ציון יום הנגב ביוזמת חברי הכנסת טלי פלוסקוב ומאיר כהן. הוועדה תבעה משרי האוצר, הרווחה והכלכלה להציג תר תוכנית להתמודדות עם גל הפיטורים בדרום.
לפנייה לכתב/ת 
