אובר חוכם

טראוויס קלאניק היה נער הזהב של עמק הסיליקון. הוא הקים וניהל את חברת שיתוף הנסיעות Uber, שבתוך שנים ספורות הפכה לחברת ענק גלובלית וטילטלה את ענף התחבורה העולמי. בהובלתו, החברה התרחבה במהירות מדהימה ברחבי העולם והמציאה מחדש את המושג "כלכלה שיתופית". שווייה המריא ל־70 מיליארד דולר, וקלאניק עצמו כבר היה בדרך הבטוחה להיכנס לפנתיאון המייסדים האגדיים של ענף הטכנולוגיה האמריקאי, לצד סטיב ג'ובס, מארק צוקרברג ואחרים.

אבל אז, בתוך קצת פחות משנה, הכל התרסק. רצף הזוי של שערוריות וסקנדלים הכניס את Uber לטלטלה בלתי אפשרית. קלאניק עצמו ספג ביקורת קשה על תפקודו כמנכ"ל, עבר טרגדיה משפחתית, ולאחרונה נאלץ להתפטר מתפקידו.

התחיל בפסיכומטרי

קלאניק נולד ב־6 באוגוסט 1976 בפרברי לוס־אנג'לס. כבר בגיל צעיר הוא גילה נטייה לעסקים, והיה ידוע בין חבריו כאיש מכירות בדם. העסק הראשון שהקים היה קורס הכנה לפסיכומטרי. ב־1998 נשר מלימודי מחשבים באוניברסיטת לוס־אנג'לס, כדי להקים עם אדם נוסף חברת שיתוף קבצים בשם Scour, שהקדימה את "נאפסטר" הפופולרית בכמעט שנה וחצי, אך שורה של תביעות הביאו לסגירת החברה. אחריה הקים סטארט־אפ נוסף, שנמכר בסופו של דבר והפך אותו למיליונר.

EPA

כמו יזמים מצליחים רבים אחרים, קלאניק ידוע כאדם לא קל. בכתבה של אליסון שונטל באתר "ביזנס אינסיידר" מ־2014, מכריו מתארים אותו כמנהל חכם מאוד, עקשן, תובעני, שעובד קשה מאוד — אך גם כ"מניאק" ובעל אגו מנופח.

הרעיון להקים את Uber נולד ב־2009 בצרפת, כאשר קלאניק ביקר שם במסגרת כנס טכנולוגי עם מספר חברים, בהם היזם גארט קאמפ. שניהם חיפשו רעיון למיזם חדש. בערב הסילבסטר הוציא קאמפ 800 דולר על נהג פרטי שליווה אותם כל הערב, והתלונן על המחיר הגבוה — וכך צץ הרעיון לשירות נסיעות יוקרתי, שאפשר להזמין בקלות דרך אפליקציה.

"כשאתה פותח את האפליקציה אתה מקבל חוויה כאילו אתה חי בעתיד", סיפר קלאניק בסגנונו הבוטה שנים ספורות לאחר מכן. "אני לוחץ על כפתור ומכונית מגיעה, ועכשיו אני כמו סרסור מזורגג".

לימוזינה בלחיצת כפתור

החברה נקראה בתחילה UberCab, ואיפשרה להזמין לימוזינה באמצעות כפתור בסמארטפון או הודעת סמס. היא זכתה להצלחה מיידית, והחלה לעניין את המשקיעים. עד מהרה היא התפתחה לשירות הזמנת מוניות רגילות, ובהמשך הגיע הרעיון שהפך אותה לבוננזה אמיתית: UberX, שירות נסיעות שיתופי. הרעיון: כל בעל רכב יכול להצטרף כנהג ל־Uber, ולאסוף נוסעים תמורת תשלום. כך הפכה Uber לשירות נוח, זול וזמין להפליא. לחיצת כפתור — ובתוך שניות מגיע אליכם רכב פרטי. החזון היה להפוך את הנסיעה באמצעות האפליקציה למשתלמת יותר מאחזקת רכב פרטי.

אך Uber הצליחה להרגיז, מהרגע הראשון, כמעט את כולם. כבר בימיה הראשונים קיבלה דרישה לסגירה ממשרד התחבורה בקליפורניה, בטענה שהשירות אינו חוקי. קלאניק לא הסכים לקבל את הגזירה. "היינו חוקיים, אבל הממשלה אמרה לנו לסגור. יכולנו לעשות מה שהם אומרים, אבל יכולנו גם להילחם עבור מה שהאמנו בו", סיפר בראיון לכתבת קארה סווישר בפרופיל שפורסם ב"וואניטי פייר" ב־2014.

וזו היה רק הפתיח. Uber נכנסה בסערה לשוק קפוא ושמרני של מוניות, והחלה להתנגח ראש בראש בפוליטיקאים, במחוקקים, בגופים רגולטוריים, באיגודי עובדים ובעוד גופים רבי־עוצמה. זה קרה בארה"ב אבל גם באינספור מדינות נוספות, והכל בקצב מסחרר, כשלרשות החברה כבר מיליארדי דולרים שגויסו ממיטב קרנות עמק הסיליקון. במהלכים אגרסיביים הצליחה Uber בחלק מהמקומות להביא לשינויי חקיקה, אך במקומות אחרים, פשוט פעלה בניגוד לחוק. בכל שוק שאליו נכנסה היא נתקלה בהתנגדויות של נהגי המוניות ושל הממשלות — כולל הפגנות, חקירות ומעצרים (גם בישראל הגיש נגדה משרד התחבורה כתב אישום).

אין הרבה יזמים שהיו מוכנים להיכנס לקרבות בסדר גודל כזה, אך קלאניק עשה זאת, והתגאה בכך. מהעבר השני, Uber ספגה טענות מהתקשורת ומארגונים אזרחיים על כך שהיא מנצלת את נהגיה ולא משלמת להם מספיק.

Uber המשיכה להתרחב למאות ערים, ואף שהיא עדיין מפסידה כסף בקצב מבהיל, היא הפכה לחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם, שעקף אפילו יצרניות רכב מפוארות כמו ג'נרל מוטורס או פולקסווגן. הונו האישי של קלאניק זינק בהתאם, והוא מוערך כרגע ב־7 מיליארד דולר. הוא הפך לסלב עולמי, וב־2015 נבחר לאחד מאנשי השנה של מגזין "טיים".

הטרדות ואפליה

בפברואר האחרון פירסמה סוזן פאולר, מהנדסת לשעבר ב־Uber, פוסט, שבו כינתה את העבודה בחברה כ"סיוט" של הטרדה מינית, סקסיזם ואפליה נגד נשים. לכך הצטרפו עדויות נוספות של עובדות ועובדים, שמתארות את התרבות הארגונית בחברה כ"רעילה" ואגרסיבית.

האירוע הזה הכניס את Uber לסחרור, שעד עכשיו לא יצאה ממנו. מאז לא עובר שבוע בלי כותרות מסעירות אודות החברה. אף שקלאניק ניסה להגיב במהירות ומינה צוות שיחקור את הנושא לעומק, מבול ההאשמות לא פסק: עוד ועוד סיפורים הציגו תמונה מטרידה מאוד של חברה עם תרבות שוביניסטית וסקסיסטית. קלאניק עצמו ספג אש בגלל סגנונו הבוטה, שייתכן ועודד את התרבות הבעייתית הזו.

בתום החקירה Uber פיטרה 20 עובדים ונזפה ב־40 נוספים. שורה של בכירים עזבו את החברה, דבר שרוקן את שדרת ההנהלה הבכירה כמעט לחלוטין. Uber חטפה אש בכל מישור. קלאניק הצטרף לצוות היועצים של דונלד טראמפ, והדבר לא עזר לו בחוגים הליברליים בתקשורת ובעמק הסיליקון. בחודש מאי צצה פרשה חמורה נוספת, כשהתברר בתחקיר של "ניו יורק טיימס" ש־Uber השתמשה בטכנולוגיות מיוחדות כדי לחמוק מפיקוח רגולטורי במדינות שבהן חל איסור על פעילותה. הדבר הוביל לפתיחת חקירה פדרלית נגדה.

הסרטון והסערה

קלאניק ידע, שחברה כמו Uber חייבת גם לחשוב על העתיד הרחוק — ולכן הימר בגדול גם על תחום המכוניות ללא נהג. כהרגלו עשה זאת במהירות, באגרסיביות, וכשהוא משאיר אחריו אדמה חרוכה. החברה החלה בפיילוט של מוניות ללא נהג בפיטסבורג ובערים נוספות, אך הסתכסכה עם העיריות ומשרדי הרישוי המקומיים. היא רכשה במאות מיליוני דולרים את הסטארט־אפ Otto, שפיתח טכנולוגיה למשאיות ללא נהג (מקימיו הם יוצאי גוגל ליאור רון ואנתוני לבנדובסקי) — אבל גם זה נגמר בבלגן: גוגל הגישה תביעת ענק נגד Uber, בטענה שלבנדובסקי, לפני עזיבתו את החברה, העתיק 14 אלף מסמכים סודיים עם פרטים הקשורים למערכות טכנולוגיות של המכוניות ללא נהג שפותחו בגוגל. לבנדובסקי, מהמוחות המבריקים בעולם בתחום, פוטר בסופו של דבר.

קלאניק לא יצא נקי משורת הסקנדלים. ברשת התפרסם סרטון שהראה אותו מנהל ויכוח בוטה עם פאווזי קאמל, נהג Uber, שטען כי החברה גרמה לו לפשיטת רגל. קלאניק הגיב לטענות כ"בולשיט" ואמר, "יש אנשים שלא מוכנים לקחת אחריות על החרא שלהם ורק מאשימים אחרים". אחרי הרעש שחולל הסרטון, נראה שקלאניק הבין סוף־סוף שאופי הילד הרע והאמביציוזי, וגישת שבירת הכללים הממזרית שהביאה את Uber לצמיחה פנטסטית ב־5 השנים הראשונות לקיומה — פשוט לא עובדים כשצריך לנהל חברת ענק גלובלית. הוא פירסם הודעה פומבית לעובדים ובה התנצלות עמוקה והתבטאות חריגה: "זו תזכורת לכך שאני חייב להשתנות באופן מהותי כמנהיג ומנהל ולהתבגר".

וכאילו לא די בכל זה, בחודש מאי האחרון עבר קלאניק טרגדיה אישית נוראה: אמו נהרגה ואביו נפצע קשה בתאונת שיט באגם בקליפורניה. להוריו היה קשר קרוב עימו והם היו מעורבים בחייו ועודדו אותו להיכנס לתחום הטכנולוגיה.

השערוריות עשו את שלהן, ובסוף יוני — זמן קצר לאחר שבישר על יציאה לחופשה ללא הגבלת זמן — הודיע קלאניק כי יתפטר מתפקידו כמנכ"ל. הוא יישאר בדירקטוריון החברה, אך לדבריו החליט "לקחת צעד הצידה" לטובתה. הצעד הגיע בלחץ בעלי המניות, אך לא בטוח שנבע משיקולי מוסר. "ההחלטה לא הייתה מבוססת על אתיקה. היא הייתה קשורה יותר לכסף", כתב ניק בילטון ב"וואניטי פייר". ייתכן שהדירקטוריון פשוט לא רצה שהמהומות האחרונות יעיבו על ההנפקה בבורסה שצפויה בעתיד הקרוב ויפגעו בשווי החברה".

אז מה יעלה בגורלה של Uber? מוקדם לקבוע. הפרשנים חלוקים בדעתם אם תצא מהמשבר חזקה, בריאה ונקייה יותר, או שזו תחילתה של דעיכה. בשבוע שעבר הודיעה Uber על השלמת 5 מיליארד נסיעות ברחבי העולם מאז הקמתה, לאחר שיותר מהכפילה את המספר הזה בתוך פחות משנה. זה מעיד על כך, שהחברה ממשיכה לצמוח, ושלנהגים וללקוחות ברחבי העולם לא ממש אכפת מה קורה עם כל הסכסוכים, התביעות והבלגן בצמרת ההנהלה. הם רוצים להתפרנס, והמשתמשים פשוט רוצים לנסוע למחוז חפצם בנוחות ובזול. ¿

sagi-c@yediot.co.il