שני 19 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    משה פרץ עם אשתו ירדן והילדים מיכאלה גיא ונועם | צילום: רון קדמי
    זמנים מודרנים  • 09.07.2017
    "אני מכפכף את עצמי, בוא'נה אני בן 34 ויש שלושה שקוראים לי 'אבא'"
    משה פרץ הוא אב לתאומים בני שנה, שנולדו שנה וחצי בלבד אחרי בתו הבכורה. "זאת כמעט שלישייה", הוא נאנח, אבל עם ההורות התובענית והלילות חסרי השינה באו תובנות מעמיקות על החיים וחוסר פחד יצירתי, שגרם לו להקליט מחדש אלבום שלם. לימונדה מלימונים - הגרסה הים־תיכונית
    גאיה קורן | צילום: רון קדמי | סטיילינג: מיכה טרנובסקי ומיטל חדד

    משה פרץ התחיל להרגיש שהאש דועכת, שהזיקוקים מפסיקים לרגש אותו, ועשה חישוב מחדש למסלול חייו: הוא כבר לא רווק נחשק, הוא אב טרי לשלושה ילדים, ובשוק שבו כל יום מוכתר נסיך זמר כלשהו - הוא חייב להיות הממתק הכי נכון כרגע. פרץ, אחד שמבין בקהל ויודע מה מרגש אותו קרא לאלבום שלו "בחור חדש". מיתוג גאוני, לא פחות. "אני בחור חדש לגמרי", הוא אומר בגאווה, "אני חדש באלבום, חדש בדיסק, חדש בהסתכלות על החיים. אני מסתכל בעיניים של אבא ולא בעיניים של בחור צעיר שרוצה לכבוש את העולם או אחד שמפחד לעשות דברים מוזיקליים, אני יותר אמיץ".

     

    ובאמת, צריך אומץ כדי להתמודד עם השינויים שמתחוללים בחייו של פרץ בתקופה האחרונה. לפני שנתיים וחצי נולדה מיכאלה וזמן קצר אחריה נולדו התאומים גיא ונועם, כיום בני שנה. המהפך הזה, שאף רווק לא מסוגל להבין, מלהיות אדון לזמן של עצמך לעבד נרצע (גם אם באהבה) של שלושה תינוקות, טילטל אותו. פתאום כל מה שהוא עשה עד היום נראה לו נחמד, נעימי כזה, אבל הוא הרגיש שזה כבר לא זה, שאם ימשיך לעשות את מה שעשה כל השנים - הוא ישתעמם מעצמו. הוא הרגיש שהמוזה בורחת ממנו, לא הצליח לכתוב מילה, וכמעט הוציא אלבום שנכתב רובו ככולו על ידי אחרים. בהחלטה של רגע כתב את "כוס של יין", ובעקבות השיר ו־17 מיליון צפיות ביוטיוב - גנז אלבום שלם והתיישב לכתוב את "בחור חדש", אלבומו השמיני שעושה שימוש בקונספט אלקטרוני עדכני.

     

    "זה אחד האלבומים שאני הכי שלם איתם", אומר פרץ כשחיוך נסוך על פניו. "אני כל הזמן רוצה לקחת את הקהל צעד אחד קדימה ואם לא אצור ריגושים גם לעצמי, אז זה לא שווה".

     

    שלושה ילדים תוך שנתיים וחצי זה לא מספיק ריגושים?

     

    "זה מה שהביא אותי לשנות סגנון. היו שנה וחצי שלא כתבתי כלום לפני שהתחלתי עם האלבום הזה, הרבה דברים נתקעו לי, אבל הילדים והאישה הציפו בי את כל הרגשות והתיישבתי לכתוב. התרגשתי בעבר עם 'שתיים בלילה', 'זיקוקים', 'אש', ועכשיו קורה אותו דבר - וכשאני מתרגש הקהל מתרגש".

     

    אנשים לא אוהבים שינויים, מה אם הקהל לא יאהב את מה שעשית?

     

    "ומה אם כן?"

     

    ומה אם לא?

     

    "ואם כן? (צוחק) זאת השקפת עולם, אתה חייב להאמין במה שאתה עושה ולהרגיש את זה בגוף. בגיל 34, כשאני אבא לשלושה ילדים, פתאום הכל מקבל פרופורציה, אז סו וואט כאילו".

     

    חשבתי שדווקא כשאתה אבא לשלושה ילדים אתה צריך להיות יותר זהיר בענייני פרנסה וכלכלה.

     

    "היומן שלי לא ריק, תודה לאל, הוא מלא שנה קדימה ואני גם שופט זו העונה השלישית ב'אקס פקטור' שתעלה לשידור בחודשים הקרובים ב'רשת'. זה הכי כיף לצאת מאזור הנוחות ולקחת סיכונים. אני מרגיש את האנרגיה, וכשאני מרגיש שמשהו גדול עומד לקרות, זה לא מאכזב אותי. השיר 'קרמלה' מככב במקום ראשון בכל המצעדים עם 6 מיליון צפיות בחודש, מסתמן שזה הלהיט של הקיץ".

     

    טודו בום!

     

    "גם וגם, אפשר שני להיטים בקיץ. תשמעי, סטטיק ובן־אל הביאו משהו שלא היה פה, הם שרטו את כדור הארץ".

     

    אהבתי את הדימוי.

     

    "זה חדשני ורואים שהם נהנים ממה שהם עושים, בגלל זה הם מצליחים ככה. אני עכשיו כמו תינוק, באמת. אני מתרגש כמו תינוק שאת מביאה לו צעצוע, הכל נפתח אצלי".

     

    כמו שחלמתי

     

    על ספת העור השחורה בביתו, שנמצא בק־צהו של רחוב מבודד ביישוב שקט, רואים שמשהו נפתח אצלו. מתחת לשערות שיבה בודדות שהחלו לבצבץ, פניו מוארות ומוכנות לקבל באהבה את מה שהיקום יביא איתו, גם אם כרגע הוא מביא אליו את מיכאלה, שקודחת מחום ורוצה להתכרבל על הספה ליד אבא שלה. בלילה הקודם הם חזרו מאילת ובמעט השעות שהיו שם מיכאלה הספיקה לפתוח את הראש ולהתייבש. אין ספק, ילדים זה שמחה והרבה אקמולי. מיכאלה מסרבת לקחת את הסירופ ומשתכנעת רק אחרי שאבא עושה לה חנדעלך, כולל כמה הבטחות למתנות, ליתר ביטחון. "היא ילדה של אבא, צמודה אליי לגמרי", הוא אומר, "אני קשור אליה, מלמד אותה דברים, היא יושבת איתי באולפן ההקלטות וכשהיא מחטטת ביוטיוב היא מחפשת ריקודים, לא יובל המבולבל. יצא לי כמו שחלמתי".

     

    בדיוק לפני שנה, בחמש לפנות בוקר, התעוררו משה פרץ ורעייתו ירדן גוזלן לפכפוך ירידת מים. "קמתי בבהלה, כי זה לא היה המועד המתוכנן ללידה ונסענו לפוריה בטבריה", הוא נזכר, "בצהריים אמרתי לירדן שיש לי הופעה בטכניון בחיפה וכדאי שאני אחפש לי מחליף, אבל ירדן אמרה 'אין צורך, זה לא מתפתח'. עשיתי חישוב, כולה נסיעה של 35 דקות, הופעה עוד 45 דקות, אני אגיד להם שיקצרו, יתחשבו, ומשהו כמו שעתיים אני פה בחזרה. איך שאני מגיע לטכניון מתקשרים אליי ואומרים שיש פתיחה של עשר אצבעות. אני עולה בפחד לבמה, כי אני יודע שזאת לידה בסיכון בתוך חדר ניתוח, ואני מתחיל לשיר. הופעה כזאת בחיים לא הייתה לי, הכל בלחץ, בפחד. המנהל שלי עם הטלפון באוזן ובין שיר לשיר הוא מדבר איתי בשפת הסימנים, ואני מנסה להבין מה הוא אומר לי, אם יצא כבר ילד או לא".

     

    שיתפת את הקהל?

     

    "כלום, לא הייתי מסוגל. לקראת השיר השישי המנהל אומר לי, 'אחד יצא', אמרתי, 'ווהו, תודה לאלוהים', ואני ממשיך לשיר ומחכה שיודיע לי שגם השני יצא. הזמן עובר ואני יודע שגג עשר דקות הוא צריך להגיד לי שהשני יוצא, אבל הוא לא אומר כלום. אני עושה חישוב שתוך שני שירים הוא צריך לסמן לי ובסוף השיר השלישי אני ככה אומר לו בלי שהקהל ירגיש, 'נו מה קורה?' אני עושה לו סימנים, והוא אומר לי, 'חכה רגע'. לא ידעתי מה קורה איתי, הפסקתי לשיר, ואז הוא שולח לי את הנגן עם תמונה בנייד שהתאומים שוכבים על ירדן ופה לא יכולתי יותר. הרגשתי חיבור מיידי ושאני אוהב אותם, התחלתי לבכות וכל הנגנים באו וחיבקו אותי, הקהל מביט ולא מבין, בישרתי להם את הבשורה ופתאום 4,500 איש שותפים לרגע הזה, שאני לא אשכח לעולם. ירדתי מהבמה, עליתי לאוטו ובדרך לבית החולים פשוט לא עצרו לי הדמעות. זה היה מרגש בטירוף ולא הייתי מחליף את זה בחדר לידה, זה אחד הרגעים הכי טובים שהיו לי בחיים".

     

    התאומים שהו בפגייה עד שהריאות הבשילו והנשימה הסתדרה, ובחודש וחצי הבאים משפחת פרץ נשארה בטבריה, קרוב למשפחות. "הייתי כל הזמן על הקו. הם נולדו בקיץ, זה היה השיא של העבודה. כשחזרנו הביתה ההורים עשו תורנויות, כי חששנו להביא מטפלות, הייתה לנו עזרה מסביב כל הזמן, וכשהם היו בני חצי שנה שיחררנו. מרוב עזרה אתה רוצה זמן לעצמך, כל כך הרבה אנשים ואין לך פרטיות, הזוגיות זזה לצד, זה מאוד קשה".

     

    עם תאומים זה קשה כפליים.

     

    "תאומים זה נורא קשה וזאת כמעט שלישייה בגלל הפרשי הגילים. שום עזרה לא מספיקה, זה טירוף, ישנו חמישתנו באותו חדר כמעט חצי שנה, פשוט היינו גמורים. החלום שלי זה לישון ארבע־חמש שעות ברצף. לפעמים אני חוזר מהופעה וממשיך אותה בבית, יש פה שלושה נגנים וזמרת ליווי, שמח פה".

     

    איך משמרים זוגיות כשיש שלושה תינוקות?

     

    "ידעתי לשים חופשות באמצע, בקטנה. ככה לעשות באלאנס, לקרב, שיישמר הדבר הזה. אמרתי לה, 'תשחררי, את לא אמא רעה, את יכולה לנשום אוויר ולחזור עם כוחות מחודשים, דווקא יותר טוב'. זוגיות זאת עבודה, צריך להיות עם יד על הדופק בשביל לא לאבד את זה. יש לי הרבה סבלנות, אז כל פעם הרגעתי את עצמי. נורא קל ליפול למקום של 'תקום אתה' ו'תקומי את', שנינו עובדים קשה ואני גם צריך לישון בשביל לשיר, וכל הדבר הזה מתנקז לתוך לילה קצר מאוד של שעתיים־שלוש. אם אתה לא סבלני זה יכול להתפוצץ, רעידת אדמה. אחרי לילה כזה אנחנו קמים ואומרים, 'מה היה פה? איך זה קרה לנו?' אנחנו מתחבקים, מתנשקים ומעודדים אחד את השני שיעבור. עכשיו ברוך השם הרבה יותר טוב, הילדים בגנים, אז יש לנו זמן גם לעצמנו ויש קצת אוויר".

     

    שלוש מתנות

     

    בתוך כל הכאוס השמח שהתרחש בביתו, פרץ נדון לקנס כספי ולארבעה חודשי עבודות שירות בגין העלמת הכנסות ואי־תשלום מע"מ של 140 אלף שקל. פרץ סיפק ציוד לקשישים בבית אבות בראשון־לציון. לדבריו, זוהי סגירת מעגל של סיפור שלימד אותו שיעור לחיים. "זה תהליך משפטי שנמשך תשע שנים ונסגר, שמתי אותו מאחורה", הוא אומר, "הדבר היחיד שנשאר זה הספקנות, למדתי להיות חשדן. באותה תקופה הייתי צעיר מאוד ושקוע אך ורק במוזיקה, כל הזמן בעשייה, בדיוק התחלנו להצליח והאמרגן שלי לקח החלטות שגויות, שלא הייתי מודע להן".

     

    מלבד המחיר הכספי ששילמת, היה מחיר נפשי שהתלווה לעונש שקיבלת?

     

    "אני מאמין שבכל דבר רע שקורה יש גרעין טוב, כאילו הדברים הרעים שקורים לי מובילים אותי לדברים טובים. מיד כשקרה הסיפור עם התביעה התחלתי את השינוי, לקחתי את המושכות ואת כל האחריות על עצמי. גם כשקיבלתי את גזר הדין אמרתי לעצמי שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע, הנה זה עבר וקיבלתי את כל הטוב הזה – בשבע יצאתי ובארבע חזרתי, יכולתי להיות עם הילדים".

     

    עשית מהלימון לימונדה.

     

    "למדתי את זה תוך כדי תנועה, אני עובד על זה, מתנדב, הולך לבתי חולים. לפני החגים מחלק אוכל, מחבק ילדים עם מוגבלויות, אני חושב שככל שאני מתקרב ונוגע באנשים זה הופך אותי להיות יותר יציב".

     

    אתה הולך לשיעורי תורה?

     

    "קבוע, כל שבוע, הולך לשעורי תורה ומוסר, לומד קצת גמרא. אנחנו שישה חברים שיושבים שלוש שעות כל פעם אצל רב מדהים, שמאפשר לנו להסתכל על החיים בצורה חיובית. מקודם דיברנו על הילדים וכמה זה קשה, לפעמים השגרה מביאה אותנו לקבל את זה כמובן מאליו, אבל קיבלנו שלוש מתנות מדהימות".

     

    אגב מתנות, ידעת למה אתה נכנס כשירדן הודיעה שהיא עם תאומים?

     

    "ממש לא. אם אין לך תאומים לא תצליח להבין מה זה, אבל זה משמח. אני מכפכף את עצמי, בוא'נה, אני בן 34 ויש שלושה שקוראים לי 'אבא', זה מבלבל אותי לפעמים. טירוף, לא מאמין, לא מעכל את זה".

     

    בחור חדש בא לשכונה וקוראים לו אבא.

     

    "פה נכנסת הבשורה המוזיקלית החדשה, זה עוד בייבי שלי, הסאונדים אחרים, אין כלי נגינה אחד אפילו, הכל זה סימפולים אלקטרוניים".

     

    בסוף יתחילו לנגן אותך במסיבות טבע במדבר.

     

    "בסוף אני אהיה די־ג'יי. זה החלום שלי". *

     

    gayakoren@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 09.07.17 , 21:28