יש האומרים כי זיכרונות הילדות הם החזקים והמשמעותיים ביותר. זרובבל ברקין (97) וגדעון יבין (93) ממושב כפר־יחזקאל זכו אתמול לחזור לחוויות הרחוקות ההן. בילדותם הרבו לבלות בנחל חרוד, לשחות וליהנות, אבל הוא התייבש. עכשיו, אחרי כ־80 שנה, חזרו לזרום בו המים — ושני החברים טבלו בהם להנאתם.

"הנחל היה פעם מלא חיים, שחינו ושיחקנו שם. אני זוכר את טחנת הקמח שהייתה שם", מספר ברקין.

"המושב שלנו עלה לקרקע בחנוכה 1921, אבא וחבריו נהגו לשחות בנחל חרוד ולבלות בו. הוא היה עמוק ורחב", מספר בנו של גדעון, עובד יבין, המשמש כיום מנכ"ל רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

אבל ימי האושר האלה לא נמשכו זמן רב. באמצע שנות ה־30 התחילו להשתמש במי מעיין חרוד כדי להשקות את השדות, וכתוצאה מכך הנחל התייבש.

ב־2004 קיבלה הממשלה החלטה להשיב מים לטבע, ובמסגרתה החלו להחיות נחלים שהתייבשו. באחרונה הגיע תורו של נחל חרוד. כרגע מזרימים אליו כ־70 קוב בשעה, בהמשך יגדל הקצב ל־240 קוב בשעה, עד שהנחל יתמלא לגמרי. בחורף, מן הסתם, קצב ההזרמה יירד. המטרה היא להחזיר את הצמחייה לגדות הנחל.

הנחל, שהוא מעין פלג של נחל חרוד, זורם כעת לאורך כשלושה ק"מ ומתחבר לערוץ המרכזי של נחל חרוד. המים לטובת החייאתו נלקחים ממעיין חרוד, והפרויקט מבוצע על ידי המועצה האזורית גלבוע ורשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי.

"התחושה היא שהחזירו לאבא את הילדות, זה כמו הגשמת חלום עבורו", סיפר עודד ברקין, בנו של זרובבל.

ואכן, האב מאושר: "זו ההיסטוריה של העמק, גן המשחקים שלנו, אני שמח ששוב יש שם מים".

עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע: "הזרמת המים תעודד ותפתח את תחום התיירות. ראשוני המתיישבים שהגיעו לכאן גאלו את האדמות והקימו יישובים לתפארת. הדורות הבאים יזכו לנחל בצורתו המקורית".