מברוכ, חברים

סבא של הדיל בנה את השבילים בקיבוץ, מחמוד התגורר בו אחרי הלימודים, ולשניהם לא היה ספק שיום אחד, ביחד עם הילדים, הם יחזרו לסגור מעגל • ביום שישי החברים בקיבוץ אילון הצביעו והחליטו: משפחת מזעל, מהכפר הבדואי ערב אל־עראמשה, התקבלה באופן רשמי לחברות בקיבוץ • "אם חברת קיבוץ בת 90 אומרת לי 'אני באה להצביע בעשר אצבעות בשבילכם'", מגלה מחמוד, "זה אומר הכל"

כמעט איש מחברי קיבוץ אילון בצפון לא הרים גבה ביום שישי האחרון, כאשר הדיל ומחמוד מזעל מהכפר הבדואי ערב אל־עראמשה, הנושק לגבול עם לבנון, התקבלו כחברים בזרועות פתוחות ובחיבוק חם ועוטף.

 

בני הזוג, שהתגוררו בשכירות בקיבוץ בשנה האחרונה, זכו לתמיכה גורפת של 116 חברים מתוך כלל 124 מצביעים. למחמוד (49) והדיל (32), שניהם אחים במקצועם, שלושה בנים: יאזן (7), אדם (4) ואמרי (שנה וחצי).

 

הוריה של הדיל עזבו את הכפר לפני 30 שנה, יצאו ללימודים והשתקעו ברמלה. היא שבה לכפר בעקבות אהבתה למחמוד, סיימה לימודי מעבדה לתואר ראשון, עשתה הסבה מקצועית וכיום היא אחות מוסמכת ועובדת בחדר המיון בבית־החולים בנהריה.

 

מחמוד הוא אח מוסמך מטעם המוסד לביטוח לאומי ועובד גם במוקד שירותי בריאות כללית. "ב־1994 למדה איתי מישהי מהקיבוץ, ואחרי הלימודים באתי להתגורר בקיבוץ עד שנת 2000. ההחלטה לעבור לקיבוץ התגבשה לאחר שנולדו הילדים ורציתי לסגור מעגל", סיפר מחמוד. "אבא שלי גדל מגיל 10 כילד מאומץ אצל משפחה פולנית בקיבוץ מצובה, ועד היום הוא מוכר בשם אשר. הוא היה רועה צאן של הקיבוץ וחי בו עד גיל 30. עד היום הוא נוהג להשתתף בעצב ובשמחה של הקיבוצניקים. המעבר מהכפר לקיבוץ התקבל בטבעיות מוחלטת אצל המשפחה, ואמא בירכה אותי על המעבר. אנחנו מעורבים ומעורים בחיי הקיבוץ".

 

צילום: זהר שחר
צילום: זהר שחר

 

 

תרומתו הראשונה של מחמוד לקיבוץ הייתה הקמת מוקד חירום רפואי של רופאים, אחים ואחיות, ובכלל זה הוא ורעייתו, למקרה של פיגוע או מלחמה. הדיל לא הסתפקה בכך והקימה משחקייה לשעות הפנאי לילדים ולהורים.

 

"אנחנו מאמינים בדו־קיום, אוהבים את תחושת הביחד, את עוצמות החום, האהבה והפרגון. אם חברת קיבוץ בת 90 אומרת לי בידיים רועדות 'אני באה להצביע בעשר אצבעות בשבילך', זה אומר הכל", סיפר מחמוד. "אבותינו, הסבים שלנו, תמכו מאז ומעולם בקיבוצי הסביבה, ויש לכפר זיקה רבת שנים לקיבוצים בסביבה, אפילו באספקת קמח ומזון". והדיל מוסיפה: "גם אני סוגרת מעגל בקיבוץ אילון, כי סבא שלי בנה את שבילי הקיבוץ".

 

אין חולק על ההיבט החינוכי והערכי שלו זוכים הילדים, חיי החברה ואיכות החיים בקיבוץ ביחס לחיי הכפר שממנו באו - אפילו הכלבו בקיבוץ שלא היה בנמצא בכפר. "יש פה בריכת שחייה, חדר כושר, סיוע ותמיכה חברית ליולדות, שלא לדבר על השקט הנפשי, הארוחות המשותפות בערבי שישי, והחשוב מכל: קבלת האחר כאדם", מספרים בני הזוג.

 

מדי פעם הם נוסעים לבקר את המשפחות ברמלה ובכפר ערב אל־עראמשה. "השורשים חשובים, וחשוב לנו מאוד שהילדים שלנו יכירו את הסבים".

 

דוד שטיפט, מזכיר הקיבוץ של השומר הצעיר, המונה 1,000 נפש, סיפר כי בני הזוג עברו בהצלחה את כל מבדקי ההתאמה. "הסעיף העיקרי בקבלה הוא התאמה לחיים בקהילה כפרית מצומצמת. הם תורמים לקהילה ולחיי התרבות. יש לנו 114 מגרשים המיועדים למי שמבקש להתקבל לחברות מלאה, ועד היום קלטנו 50 משפחות מרחבי הארץ".

 

"אני מכיר את מחמוד כבר 20 שנה", אומר רכז הביטחון בקיבוץ, משה אמסלם. "הקמנו יחד צוות חירום, הוא והדיל הם מהמייסדים. כל המשפחה היא חלק בלתי נפרד מהקיבוץ, ואנחנו רואים אותם כחלק מחיינו. אחוז ההצבעה הגבוה שקיבל אותם הוא ההוכחה לכך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "מברוכ, חברים"
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים