דרמה קינג

לוקסמבורג לא מגדלת יותר מדי ספורטאים בכירים. המדינה הקטנטנה אוהבת וחיה ספורט, אבל אין מה לעשות, קשה לשלוף עילויים מתוך מאגר של מעט יותר מחצי מיליון תושבים.

ובתוך הסביבה הזו, ז'יל מולר מחזיק כבר שנים כאחד השמות הבכירים במדינה. הטניסאי הנהדר כבר בן 34, אבל הוא סוג של דמות חיוורת בתוך הטופ העולמי. 16 שנים שהוא משחק בין המקצוענים, עשה את הקפיצה מאזור המקום האלף בעולם למאייה הראשונה, ועם השנים התבסס בין 50 הטובים ביותר (בשלוש השנים האחרונות, הדירוג הנמוך ביותר שלו היה 60 בעולם).

אבל הוא אף פעם לא עבר את רבע הגמר בגראנד־סלאם (בסך הכל הלוקסמבורגי השני שמשחק במעמדים האלה, כשהקודם עשה זאת ב־1947...), וזכה בסך הכל בשני תארים.

רק מה? שני התארים האלה הגיעו השנה, בסידני ובהרטוחנבוש שבהולנד. ובחודש שעבר הוא גם טיפס לדירוג השיא בקריירה שלו, 26, איתו הגיע לווימבלדון (בטורניר עצמו הוא מדורג 16). משום מקום, הגאווה של לוקסמבורג הפך מעוד וטרן איכותי בסבב, כזה שתמיד שם בסביבה אבל לא מותיר חותם, לשחקן שצריך להיזהר ממנו.

ז'יל מולר בדרך לרבע הגמר | צילום: אי־פי־איי

ואתמול הגיעה עוד פסגה. אחרי משחק מפואר בשמינית הגמר בווימבלדון, מולר שיגר הביתה את אלוף רולאן גארוס רפאל נדאל אחרי ארבע שעות ו־45 דקות, עם 3:6, 4:6, 6:3, 6:4 ו־13:15 מטורף במערכה האחרונה שארכה לבדה שעתיים ו־15 דקות! לראשונה בהיסטוריה הוא ישחק ברבע הגמר על הדשא האנגלי, שחזור הישג השיא שלו בגראנד־סלאם, רבע הגמר מארה"ב אליו הגיע לפני תשע שנים. מדהים.

לא נסחף ברגשות

זה היה משחק משונה מאוד. לעיני נסיך לוקסמבורג פליקס, מולר שלט בשתי המערכות הראשונות, כשהוא מאמלל לחלוטין את הספרדי עם ביצוע מושלם של סגנון "הגש ורוץ לרשת" (46:82 למולר בנקודות ברשת לאורך המשחק). אבל נדאל התאושש ונכנס למומנטום, כשהוא בעיקר מטריף את עצמו. הוא נתן לרגש להישפך על המגרש, להציף אותו. אחרי נקודות גדולות הוא שאג והשתולל, אחרי טעויות התקשה להכיל את העצבים.

מולר היה רגוע יותר בזמן הזה. הוא דבק בשיטה שלו, וסידר מרתון במערכה האחרונה המהממת. שני הטניסאים דחקו זה את זה לפינה, השיגו אפשרויות שבירה, אבל גם יצאו מבורות קשים. עם זאת, ככל שהזמן התקדם, נראה היה שאם מישהו מהם ייכנע – זה יהיה נדאל. מולר הצליח להתמודד עם ההגשות שלו יותר ויותר, ולבסוף גמר את הסיפור במשחקון ה־28 במערכה.

הוא אמר בסיום: "אני עייף. המשחק הפך קשה יותר כשלא ניצלתי נקודות משחק. במערכה השלישית והרביעית פשוט אמרתי לעצמי להמשיך לשחק, ואם זה לא יילך, אז זה בגלל שנדאל טוב מדי. עדיין לא קלטתי מה קרה. ההרגשה נפלאה".

נדאל יצא מאוכזב מאוד, וסיכם: "כל הכבוד לו, הוא שיחק נהדר. נלחמתי עד לנקודה האחרונה". אבל גם בעבר הדשא של ווימבלדון לא תמיד חייך אליו. הוא הוכיח לאורך כל העונה הזו שהוא שוב כוח משמעותי בצמרת העולמית, ויגיע לאליפות ארה"ב כמועמד רציני לזכייה. הפעם הוא פשוט ביצע יותר מדי טעויות.

האמת היא שכבר לפני מספר ימים, כשגילה שיפגוש את מולר, אמר כי מדובר באחד היריבים הקשים ביותר שאפשר לפגוש על דשא. והוא לא אמר זאת סתם – לפני 12 שנים, נדאל הילד הפסיד למולר בסיבוב השני בווימבלדון...

הגיע משום מקום

כאמור, מולר פורח בגיל מאוחר. הוא מייחס את הפריצה לפציעה במרפק שעבר ב־2013. הוא לא שיחק חצי שנה, ובמהלכה עבד על שיפור הכושר וחידוד אלמנטים במשחק שלו – מה שהשתלם לו. אחרי שזכה בסידני וקיבל במפתיע את הגביע מרוד לייבר האגדי, הוא אמר: "כל מה שקרה כאן כאילו נלקח מסרט. בשנתיים־שלוש האחרונות המטרה הגדולה שלי הייתה זכייה בתואר. פחדתי שאהיה אחד מהשחקנים האלה שפורשים בידיים ריקות".

זה כבר לא יקרה. זכייה בווימבלדון? מי יודע. מארין צ'יליץ' מחכה ברבע, והקרואטי היה האחרון שניצח אותו, בחצי גמר טורניר ההכנה בלונדון אחרי משחק צמוד. גם אם יעבור, יחכה כנראה בחצי הראשון בעולם אנדי מארי.

אבל נראה שבאופן מסוים, הוא עשה את שלו בווימבלדון. יותר מאשר שני התארים בטורנירים שלא תמיד מקבלים סיקור ביום־יום, הוא הצליח לפרוץ סוף־סוף לתודעה של רבים בזכות הקרב המטורף מול נדאל. ולוקסמבורג שמחה וצהלה.