התככים, המזימות והקרבות האמיתיים של 'פאודה' התרחשו מאחורי הקלעים, מגלים יוצרי הסדרה, ליאור רז ואבי יששכרוף. עוד במהלך העונה הראשונה, ובוודאי לאחר ההצלחה הגדולה והסנסציונית, בואכה העונה השנייה. כפי שפורסם במוסף זה היחסים בין האבות של הבוננזה הזו העכירו, נטען נגדם שגנבו את הרעיון לסדרה והיה חשש שהדם הרע שנשפך יחסל את 'פאודה' לפני שתספיק להגיש לצופיה הקנאים עונה שנייה. "היו לא מעט גורמים שניסו לתקוע טריז ביני לבין אבי, ובינינו לבין הכותבים. וחלק הצליחו", מגלה ליאור, "רבים שניסו למנוע את הצלחת הסדרה, ואת ההמשך שלה".
"היו גם כאלה שניסו לעשות עלינו סיבוב, גנבו את הרעיון ורצו לחו"ל", מוסיף יששכרוף. "ועברנו את זה. כי יש בין שנינו אחווה של חבר'ה מאותו קיבוץ: שני ירושלמים, שמכירים מגיל 16, אותו חינוך, אותה תרבות, אותה שכונה". "חברות של שני לוחמים", אומר רז, "ואף אחד לא יזיז אותנו אחד מהשני. שנינו יחד מול כל העולם".
ושניהם משמרים, גם על הסט של צילומי העונה החדשה שאמורה לעלות בדצמבר הקרוב ב־yes, את המוטיבציה הזו: צוות קטן, משפחתי, הדוק, חשאי במידה רבה, שואף למקסימום. כאלה שכל הביקורות הנפעמות, אהדת הקהל או המכירות לנטפליקס, לא עלו להם לראש. 'פאודה' הייתה טבילת האש הראשונה של שניהם כיוצרים. אם לא ראיתם, לכו מהר להשלים, וזהירות מספוילרים.
'פאודה', בעברית בלגן או מהומה, סדרת אקשן מעולה, עטורת פרסים, על צוות מסתערבים בשב"כ, ומלחמתו היומיומית במפגעים אכזריים מארגון החמאס, בראשות הפנתר אבו־אחמד. אבל זו רק שכבת הפיצוץ: מתחתיה הסתתרה סדרת דרמה, שמגלה כי כולם אנשים. אשתו של דורון מנהלת רומן עם לוחם בצוות שלו, יד ימינו של אבו־אחמד מקנא בו עד מוות. והמוות הוא חלק מהחיים: 'פאודה', לתדהמת הצופים, חיסלה במהלך העונה את תומר קאפון - טרום הצלחת 'תאג"ד' - ובפרק הסיום גם לקחה לנו את שנוא הקהל ואהובו הבלתי מעורער, הישאם סוליאמן.
איך הרגתם את אבו־אחמד בפרק האחרון? מי עושה דבר כזה? נראה כמו תאונת עבודה, בלי שחשבתם על ההמשך.
יששכרוף: "זה נכון, לא חשבנו על עונה שנייה. חשבנו על כאן ועכשיו. מה הכי מפוצץ ויחנוק אותך מהגרון".
רז: "אפשר לקרוא לזה 'תאונה'. אבל מלכתחילה לא חשבנו שאנשים יראו את הסדרה. התייחסנו אליה בתור קוריוז, הרי אף אחד לא רצה אותה. וכשאתה כותב תסריט אתה סוגר אותו, לגמרי. ואתה הורג אנשים".
אבל את אבו־אחמד! לצד הדמות שלך, ליאור - הישאם סולימאן היה ה־כוכב.
ליאור: "ואתה יודע כמה היה קשה להרוג קודם, ולהיפרד, גם על הסט, מדריה (יערה בנבנישתי)? ומבועז (תומר קאפון)? אחרי שבועז התפוצץ, אנשים רצו לחתוך ורידים! היו בהלם מוחלט. אבל אתה מבין שזה לטובת הסדרה. לכן אני מזהיר גם לקראת העונה הבאה: אל תיקשרו לדמויות".
* * *
שנתיים פלוס אחרי הפרק האחרון שלה, 'פאודה' סוף־סוף חוזרת לעונה שנייה. העיכוב נבע גם מכך שחברת ההפקה שלהם התפצלה ועוד מיני אינטריגות ברנז'איות. אבל הפרקים החדשים מצטלמים עתה, מהמעוז המרכזי בכפר־קאסם. מרבית הפרטים, כמו שניחשתם, נשמרים בחשאיות היסטרית. מה ניתן לגלות? פרט לאלה שמתו, אללה ירחמם, ולדמותו של שר הביטחון, חוזרים כל גיבורי העונה הקודמת: דורון קביליו (רז), בתפקיד הראשי, ששוב יפרוש מעוצמת הזעזוע וימצא את דרכו פנימה. קפטן איוב (איציק כהן המעולה) מהשב"כ, הלוחמים, צחי הלוי, יובל סגל, בועז קונפורטי ואחרים. הנשים, נטע גרטי (אשתו של רז, שהרומן שלה עם צחי הלוי נחשף), ורונה־לי שמעון, שהצטרפה לצוות הלוחמים. ומן הצד הפלסטיני: הנמסיס החדש יהיה פיראס נסאר, המוגדר כאן ככוכב עולה, הטרוריסט/ לוחם החופש, המשחק בין דאעש לחמאס, ולא תמיד משיקול אידאולוגי. יחזרו גם וליד (שאדי מרעי הנפלא) ושירין (לטיסיה איידו, שהבינה בפרק האחרון כי אהובה הוא יהודי), וזוג צעיר ומקסים, אמיר חורי ולונה מנסור.
ועוד שני מצטרפים חדשים ומסקרנים בהחלט: יגאל נאור, בתור אבא של דורון. והכוכב הבא של 'פאודה': עידן עמדי, שמצטרף אלינו על הסט, במהלך שבוע צפוף, אירועי המכביה ו־50 שנה לאיחוד ירושלים, יחד עם שורת מופעי הקיץ. "אני משחק בחור חדש בשם שגיא, שמגיע לצוות למלא את הריק שנותר אחרי המוות של בועז", מתאר עמדי בזהירות, ובחיוך המבויש שלו. "זה מתחבר גם למה שעברתי בחיים עצמם. בצבא הייתי מפקד, עם ארשת של מי שלא מפחד ולא בוכה. וכאן הדמות שלי פוגשת דמויות אלפא חזקות יותר, גם ממני. תהליך התבגרות".
איך נוצר הקשר עם ליאור ואבי?
עמדי: "הקשר האישי שלנו התחיל מדיבורים על השירות. ויום אחד ליאור מסמס לי, 'אתה יודע לשחק?' אמרתי, 'לא'. אבל זה הרגיש לי כמו משהו שיהיה כיף לעשות. אתגר. ושיהיה ברור, לא עשו לי שום הנחות באודישן".
יששכרוף: "איזה אודישן? ירושלמי, כורדי ואוהד בית"ר. זה מספיק!"
עמדי חמוש גם בחגורה שחורה בטקוונדו, תמיד יתרון בסדרת אקשן. וכמובן, בערבית.
יששכרוף: "עידן אמר לי, אני יודע ערבית. שמעתי אותו מדבר שני משפטים. הא? מה זה?! רוח! לך מהר ללמוד!"
עמדי: "אז ישבתי איזה 45 דקות עם המורה, רק איך להגיד נכון 'טייב'. רציניים פה. אתמול רונה־לי שמעון נכנסה לדמות, אבל אובר. והרגשתי את זה על הפרצוף שלי. נתנה לי חתיכת הוק".
שמעון זוקפת אוזניים: "באמת? אוי, סליחה!"
רז: "מה את מתנצלת? אני רוצה את האגרוף הזה בסצנה! מי שמלמד קרב מגע, יריות - זה החברים שלי מהיחידה. שייראה אמיתי. ואחרי מכה אחת אצלנו - אין עוד פעם, היא צריכה לגמור את הבנאדם. גם יתר החבר'ה מסביב, הם לא סתם ניצבים, אלא לוחמים אמיתיים, מהיחידה ומהימ"מ. לא דרדלה ימ"מ כמו בסדרות אחרות".
* * *
12 פרקים חדשים, 62 ימי צילום צפופים, ואנחנו רק בתחילת השמיני. בית ערבי גדול, בתוככי כפר־קאסם, משמש כמוקד הצילומים. גם הרבה אנשי צוות מסביב, מתגאים בהפקה ובצדק, הם ערבים. סדרה דו־לאומית אמיתית. "זה חלק חשוב מהתהליך", אומר רז, "וכיהודים, אנחנו חייבים לשמר את האותנטיות". לכן - לצד מומחים מייעצים בענייני צבא, שב"כ וטרור - יש גם "משגיחי כשרות פלסטינים" כהגדרת יששכרוף, המקפידים על השפה, המראה, מחוות הגוף. ולא לאבד לרגע קשר עם המציאות הסוערת.
הרגשתם שהסדרה מחברת ישראלים לתרבות הערבית?
רז: "בלי סוף. המון אנשים מגיעים אליי, 'בגללך התחלתי ללמוד ערבית'. נפתחו בתי ספר לערבית בעקבות הסדרה. אז מצד אחד הדבר הזה, ומצד שני יש לך פה הצעת חוק, שהשפה הערבית תפסיק להיות שפה רשמית: זה מטורף לגמרי! אני רואה אנשים מהמוצא שלנו, 'מזרחים', שהתכחשו לערבית שבהם, פתאום נזכרים בבית, בהורים, בצלילים, אוהבים מחדש את השפה הזו, ולא מפחדים. אנשים מתחברים לערביות שבהם".
עמדי: "עד שהביטוי 'ערבי־יהודי' מתחיל להתקבל. הוא כבר לא מאיים וקיצוני כמו פעם".
יששכרוף: "לגמרי! אני מסתכל על המשפחה שלי, שעבורם ערבים תמיד היו האויב־האויב־האויב. כאילו מה? גדלנו בגבעת שאול, בכפר כורדי שלקחו ככה, מזאחו, והעבירו לפה. אז על מי אתם עובדים כל השנים?"
עוררתם גם התנדבות ליחידות המסתערבים?
ישככרוף: "ברור. ההתנדבות עלתה. אבל זה צפוי. כמו שאחרי 'טירונות' הייתה עליה בהתנדבות לגבעתי, ואחרי 'כנפיים' לקורס טיס. אבל הצעירים האלה, הם לא יודעים לאן הם הולכים. הם רק ראו סדרה".
ומצד הקהל הערבי?
רז: "אחוזי הצפייה מאוד גבוהים. כי היא לפני הכל מדוברת ערבית, ברובה! תעזבו רגע את העלילה: מתי לאחרונה הייתה במדינת ישראל סדרת דרמה, איכותית ומובילה, בערבית? אי פעם חשבתם על זה? ובשפה מדויקת ואמינה".
יששכרוף: "באו אליי אתמול שני חבר'ה מכפר־קאסם. 'רוצים תפקיד. אולי תסדר לנו?' סבבה. חמאס, משהו? 'לא, אנחנו רוצים להיות מסתערבים'. (צוחק). בגדה זה אחרת. זה מתחיל בארגון החמאס, שהעלה לינקים לסדרה באתר שלו, ועד לכתבה לפני כמה שבועות בעיתון 'אלקודס', שהוא משהו כמו 'ידיעות' הפלסטיני. שולח אליי מייל בכיר בחמאס, מקטאר. 'איך אני יכול לראות? אין לי נטפליקס. שלח לי לינק', הוא כותב לי. שלחתי לו. לא רק הוא: רבים מבכירי חמאס ראו את הסדרה, ומאוד אהבו. זה הזוי!"
המפיקה ליאת בנאסולי מספרת על מיילים רבים המגיעים, במיוחד בתקופה האחרונה, ממדינות באזור. "מקטאר, מערב־הסעודית, אפילו מאיראן", היא מגלה, "ואנשים כותבים לנו, פתאום ראינו שהיהודים הם בני אדם".
כל זה, בעקבות רכישת הסדרה על ידי ענקית המדיה נטפליקס (הסדרה הישראלית הראשונה), והקרנתה ב־190 מדינות. "אנחנו מבינים מנטפליקס שהסדרה חזקה במיוחד, בלבנון, בירדן ובכווית", מתמוגג יששכרוף.
נטפליקס זרקו מילה לקראת העונה הבאה? תעשו ככה או אחרת?
רז: "לא אמרו כלום ואין שום אילוצים. הם זרקו שבשפה שלנו יש דברים שהם לא פוליטיקלי קורקט. למשל, בדיחות לוחמים על הומואים, דיבור כזה, 'איזה הומו'. הם אמרו לי, היי, זה יותר מדי".
והרבה שמות גדולים התלהבו מהסדרה ברשת. סטיבן קינג, אריק איידל מ'מונטי פייטון', היוצרים של 'האמריקאים'. דיברת איתם?
"זה מאד מחמיא ובטוח שהציוצים עוזרים לסדרה. נורא מסקרן אותי ליצור איתם קשר, אבל האמת היא שאני נבוך ולא יודע איך לפנות".
רז גם מגלה בזהירות המתחייבת, כי מתנהל מו"מ מתקדם על מכירת פורמט הסדרה למדינות אחרות, לשם הפקת גרסאות מקומיות.
רז: "לא מזמן נסעתי לארה"ב. אני מגיע לביקורת הגבולות במיאמי. פחד אלוהים, מה אתה עושה, לאן אתה הולך, ובחורה אפרו־אמריקאית מסתכלת עליי ככה במבט ארוך. חשבתי, היא בטח עלתה עליי, אני נראה כמו פלסטיני אולי. היא מסמנת לי להגיע אליה. ושואלת: 'מה עם פאודה 2?' יוצא החוצה, תופס נהג 'אובר', הודי. איך שאנחנו מתחילים לנסוע הטלפון שלי מצלצל, הנהג הבין שאני מ'פאודה' אז מרוב התרגשות כמעט עשה תאונה".
יוצרי הסדרה מבלים לאחרונה תקופות לא קצרות ברחבי תבל, במפגשים ובהרצאות סביב הסדרה. רז הופך את 'פאודה' למוקד הרצאה שלו, על הקשר בין המציאות לסדרה ולחייו הפרטיים, איך ניתן לעבד פוסט־טראומה דרך יצירה, כולל חשיפת החוויה הקשה שעבר עם הירצחה של חברתו איריס בפיגוע טרור.
"אני הכורדי מירושלים תכף בדרך לאוסטרליה. וטיסה בביזנס!" צוחק יששכרוף, "זה לא נקלט. חודש מרץ, אולם בוושינגטון, 17 אלף איש. לא שפוי. ביציאה יוצא גבר ממכונית שרד, מעונב ומחויט, וקופץ על ליאור לסלפי. מתברר שהוא חבר קונגרס ממיאמי. וואט דה פאק?"
הכל מוכן אפוא לעונה השנייה. ורק יששכרוף מרגיש שהיוצרים, כלומר הוא, שוב קיפחו אותו. "בעונה הראשונה הייתי אמור להיות יועץ התקשורת של שר הביטחון. והפילו ת'סצנה", הוא מספר. "העונה הייתי אמור להיות מפקד הימ"מ. והפעם הפלתי את עצמי. שוב לא יראו אותי".
למה?
"כי אני מסתובב בשטחים. ומספיק שאיזה טמבל ייקח תמונה שלי במדים, ישים בפייסבוק - ועם כל הכבוד ל'פאודה', חליהא לאללה".
