שישי 16 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    Tal Shahar
    24 שעות • 12.07.2017
    "להיות מאושר כל הזמן זה קצת משעמם"
    בגיל 43 דניאל סלומון כבר מכיר היטב את שיברון הלב שתוקף אותו בעקבות כל פרידה — אבל גם יודע היטב שהכאב הוא מקור נהדר לשירים שנוגעים בלב. עכשיו סלומון מוציא דיסק חדש שנכתב אחרי שנפרד מדינה סנדרסון, מספר איך זה להופיע עם האקסית המיתולוגית דנה עדיני ומגלה מה הסיכוי שנראה אותו הופך לאבא בקרוב. "מערכת היחסים עם דינה לא הייתה פשוטה, זה לא קל להיות עם עוד מישהו שגם הוא אמן טוטאלי"
    יואב בירנברג

    דניאל סלומון אף פעם לא היסס לעשות חשבונות נפש, בטח לא עכשיו, כשהוא כבר בן 43, אחרי לא מעט עליות ומורדות, אהבות ופרידות. הוא פשוט לא מסוגל אחרת, חייב לחפור ולשאול שאלות, לפעמים יותר מדי. בשיר "להתעורר", מתוך האי־פי החדש והיפהפה שלו שיוצא היום, חשבון הנפש הזה נוקב במיוחד. "נע ומתרחק בין אהבה לשיגעון", הוא שר וקורא לעצמו להתעורר. "החיפוש הנפשי האינסופי הזה פשוט מתיש", הוא מעיד.

     

    מהו הכאב הגדול הזה שאתה מדבר עליו? המרחק שבין אהבה לשיגעון?

     

    "אני בנאדם מאוד טוטאלי, באהבה כמו במוזיקה. כשאני אוהב, אני אוהב בכל ליבי, בכל מה שאני. כשאני מאוהב זה כמעט הדבר היחיד שמעסיק אותי. יש קו דק בין הטוטאליות של לאהוב מישהו לבין להשתגע מזה, להגיד לעצמך — אולי אני לא יכול לחיות בלעדיו. אני מוכן לעשות הכל למען האהבה, כדי שמערכת היחסים הזאת תישאר, תתפתח, ויהיה בה אושר. עד כדי כך שלפעמים אני מוכן לשים את המוזיקה בצד".

     

     

    צילום: טל שחר
    צילום: טל שחר

     

    ומה קורה כשנפרדים?

     

     

    "כשנפרדים נוצר בי איזה שבר עמוק, איזו האשמה פנימית גדולה. האובססיביות שלי להתעסק בזה היא קצת שיגעון. קשה לי להניח את זה בצד. אני ממשיך לחיות עם ההרגשה של מה עשיתי לא נכון, האם הדברים היו יכולים להיות אחרת, חייב לרדת לעומקם של דברים. אני חושב שמוזיקה, כמו יחסים, אי־אפשר לעשות בלי אלמנט של אובססיביות. בריא זה קצת אוברייטד מבחינתי".

     

    להופיע עם האקסית

     

    עכשיו סלומון חובק זוגיות מאושרת עם שקד אורבך, עיתונאית "הארץ", אבל לכתיבת השיר "להתעורר" קדמו שתי אהבות שהסתיימו בפרידות. האחרונה, לפני שנה וחצי, מדינה סנדרסון, וקודם מדנה עדיני, איתה הוא ממשיך להופיע עד היום בהצלחה גדולה. "השיר הזה נכתב אחרי הפרידה מדינה", הוא אומר ומודה שקשה לו עדיין לדבר על הפרידה מסנדרסון. "בפרידה הזאת היה משהו קשה וכבד. אם המפגש עם דנה היה אהבת ילדים, עם דינה המפגש היה ממקום אחר, בוגר יותר".

     

    מה לא היה פשוט שם?

     

    "לא היה פשוט להיות במערכת יחסים עם מישהו שגם הוא אמן מצליח וטוטאלי בעשייה שלו, כמוני. שנינו הבנו שנורא קשה לקיים זוגיות כזאת. בסופו של דבר זה הרגיש לנו קצת כבד".

     

    הם הכירו אחרי שסלומון הגיב לפוסט שסנדרסון כתבה בפייסבוק ובו הודיעה שהיא לוקחת הפסקה ממשחק בתיאטרון. "הפחיד אותי שבנאדם כל כך מוכשר ומיוחד כמוה לא ישחק", הוא מספר. "התחלנו להתכתב, העברנו זה לזה שירים שאנחנו אוהבים, ונפגשנו והתאהבנו. היא מוכשרת בצורה קיצונית, פשוט מדהימה. כולם במשפחה הזאת קיבלו גן אלוהי של אמנות. אבא שלה, אח שלה והיא כמובן".

     

    גם הפרידה מדנה עדיני הייתה קשה?

     

    "הפרידה מדנה לא הייתה עד כדי שיגעון, אבל בתוך מערכת היחסים איתה, הייתה טוטאליות. היו רגעים מאוד מאושרים ורגעים דיכאוניים, של שנינו. שנינו קצת הזנו את הטוטאליות הזאת. חלק מהפרידה היה להרפות קצת מהאובססיביות הזאת. אנחנו ממשיכים להופיע יחד כי יש לזה ביקוש גדול".

     

    ואיך זה להופיע עם האקסית?

     

    "נהדר. אולי כי הרומן האמיתי בינינו הוא בעצם מוזיקלי. בפעם הראשונה ששמעתי אותה שרה, אמרתי לה, 'אני כל כך הולך להתאהב בך, אני פשוט לא יכול לעצור את זה'. הקול שלה באמת החסיר בי פעימה. הרגשתי שהיא שרה פנימית ממקום דומה לשלי, שההבנה המוזיקלית שלנו דומה. וזה בעצם היה הרומן האמיתי שלנו. הלהיות ביחד היה איזה קשקוש שעברנו דרכו. עובדה שזה לא צלח ונפרדנו אחרי שנה וחצי".

     

    אתה אומר שהזוגיות הייתה קשקוש לעומת הקשר המוזיקלי?

     

    "מאוד אהבנו אחד את השני, אבל לעומת הנצחיות שבמוזיקה, מה זה הרגע וחצי הזה שהיינו ביחד. 'רבות הדרכים' עדיין מושמע ברדיו. הוא עדיין חלק מהפסקול של המדינה הזאת. זה הרבה יותר ארוך מזה שמישהו כתב עלינו פעם בעיתון.

     

    "הרבה פעמים אנשים לא יודעים איך להיפרד, ואנחנו ידענו. פשוט ידענו ששנינו לא רוצים את היחסים האלה. זה היה לגמרי שוויוני בינינו. זה לא שמישהו עזב מישהו עם כאב לב. מכיוון שנפרדנו בצורה כזאת בוגרת ושלמה, יכולנו להמשיך להיות בקשר. אולי לא מייד, בכל זאת — אנחנו בני אדם. לי לא היה ספק כבר אז שהקשר המוזיקלי שלנו פשוט לא יכול להיפרד. יש ביננו אהבה שהיא אהבה שיש לך אל מישהו מהמשפחה שלך. החיבור המוזיקלי בינינו הוא בלתי ניתן להפרדה. הוא כל כך הרבה יותר ממילים. אנחנו במין סימביוטיקה ייחודית".

     

    "לא אוהב להיות יפה"

     

    סלומון הוא אחד מהמוזיקאים המוכשרים בארץ. הפריצה שלו לתודעה הייתה מתוקשרת. המוזיקאי שניגן עם אביב גפן והוציא מיד שורה של להיטים גדולים, "עדיף", "בא מכאב", "אהבה" והדואט עם דנה עדיני, "רבות הדרכים". אבל סלומון לא מינף את ההצלחה הגדולה של תחילת הדרך כדי להפוך לכוכב־על. אולי זה בגלל האופי המופנם, הסלידה ממדורי הרכילות, מתעשיית ההשקות ומבחישות בתקשורת. "אני לא בנוי לזה", הוא אומר. "אני מרגיש שהמדיה היום מחפשת גם איזה סיפור שנלווה ליצירה. אם חס וחלילה הייתי הולך ומתחרש כמו בטהובן, או אומר אמירות פוליטיות חוצבות, נניח כמו אביב, זה היה סיפור נהדר. אבל אני ממשיך להאמין בלספק את המוזיקה עצמה, ולא את הסיפור שנלווה לזה. אני לא מספק חומר למדורי הרכילות. כל צלמי הפפראצי בשכונה שלי כבר התייאשו מזמן מלצלם אותי קונה חלב. הם הבינו שאני באמת רק קונה חלב, ושהם לא יגלו שום סוד צבאי. כל ראיון כזה שאני עושה מעורר בי איזה פחד מחשיפה. אני לא אוהב יותר מדי להיחשף. אני לא אוהב להצטלם ולהיות יפה ולהקרין איזו הצלחה מטורפת. אני חושב שהדברים המעניינים בחיים מסתתרים באפילה".

     

    סלומון המשיך ליצור, הוציא חמישה אלבומים, זכה בשני פרסי תיאטרון על המוזיקה שכתב להצגות, הפיק וכתב לאחרים. "הכירו את המוזיקה שלי לפני שידעו בכלל איך אני נראה. בסך הכל היה לי מזל שהשירים שלי התנגנו בפלייליסט. לא את כל האמנים המזל פוגש. יש הרבה שלא".

     

    בעצם נולדת מבוגר. אף פעם לא היית ילד?

     

    "היה הרבה כאב בילדות שלי. הייתי ילד שמן ולא מקובל. מצד שני, המקצוע הזה שבחרתי בו הוא בעצם להישאר תמיד ילד. מוזיקה היא כמו משחק. אני מבסוט מהמקום שהגעתי אליו כי עבדתי על זה קשה, אבל יש לי חלום כזה להגיע לעוד יותר קהל, למלא עוד יותר הופעות, להצליח עם עוד שירים. זה דבר שלא יודע שובע. אני אמן שבנה את הקריירה שלו לבנה אחרי לבנה. הראייה שלי היא לטווח ארוך".

     

    עד כמה ארוך?

     

    "הרבה פעמים מכתירים גאונים מהר, אבל גאונות זה דבר שפרוס על פני הרבה זמן. שיר שהוא בעל ערך שורד את מבחן הזמן. באך שרד 400 שנה. הביטלס כבר שורדים יותר מ־50 שנה, ואני מקווה שהשירים שלי ישרדו שני עשורים".

     

    שקד אורבך, בת זוגו בשנה האחרונה, נכנסה לחייו של סלומון בדרך די מקורית — אחרי שצפה בראיון איתה בתוכנית "חמש עם רפי רשף". "היא ועוד כמה חברים נסעו לבקר חברים ברמאללה ושרפו להם את הרכב", הוא מספר. "ראיתי את הראיון והיא כל כך ריגשה אותי במה שאמרה ובאיך שאמרה. יצרתי איתה קשר וזהו, לא נפרדנו מאז".

     

    איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים?

     

    "אני מקווה שעדיין אופיע, בפני קהלים גדולים, אולי אפילו קיסריה. אחד הדברים שאני הכי מאחל לעצמי הוא לראות את עצמי עדיין כותב שירים ומוזיקה טובה, שהיכולת שלי להשתמש בחיים עצמם כהשראה לא תיפסק".

     

    ולא להיות רגשי מדי?

     

    "אני מקווה לא להיות רק מאושר, כי להיות רק מאושר זה קצת משעמם. אני מקווה להיות תמיד בתנועה נפשית".

     

    אז להגיד לשקד קצת למרר לך את החיים?

     

    "לא צריך להגיד לה את זה. מערכת יחסים אינטימית היא הדבר האנושי הכי מורכב שיש. כל מי שנמצא במערכת יחסים יודע שזה בדיוק כמו במוזיקה, עליות ומורדות. השאלה איך מתנהלים בתוך זה".

     

    השלב הבא הוא להפוך להיות אבא?

     

    "אם הזוגיות שלי תוביל לשם בצורה טבעית, אז זה מה שיקרה. זה משהו שקורה מכוח החיים. טל פרידמן הגדיר את זה בצורה נורא יפה בסדרה שלו על אבהות. הוא אמר — 'לא שהיה לי איזה חלום להיות אבא, זה פשוט קרה'".   

     

     

    דניאל סלומון יופיע מחר, 21:30, בקפה ביאליק בתל־אביב

     


    פרסום ראשון: 12.07.17 , 18:56