לפני כמה שנים סיפרתי כאן על מישקה רותם ז"ל, חבר ילדות של אבי ז"ל, שלילה אחד, והוא אז בן שבעים ושלוש שנה, ראה שני בחורים שניסו לפרוץ בית מרקחת בעזרת לום. הוא ניגש ושאל אותם לפשר מעשיהם, וכשאחד מהם הרים עליו את הלום, עקר אותו מידיו והיכה את שניהם מכות נמרצות עד שנשלחו לבית חולים.

מישקה רותם, כמו שהקורא יכול לתאר לעצמו, היה גבר חזק ועשוי לבלי חת. אגב, הוא גם נכנס להיסטוריה שלנו במלחמת השחרור, עת עצר בפגז של "פּיאט" (מין בזוקה) את הטור המשוריין של הלגיון הירדני שניסה להיכנס לירושלים המערבית. אך אשר לתגרתו עם הפורצים הנ"ל, ברצוני לציין שגם גברים פחות מפוארים ונועזים ממנו, כמוני למשל, תרמו את תרומתם לסטטיסטיקת הפשע המקומית: פעם אחת גנבו לי מכונית בבירתנו הנצחית, לא רחוק מסלע קיומנו ממש. פעמיים נכנסו לביתי פורצים וגנבו ממנו חפצים שונים, ובשני המקרים ישנתי שינה עמוקה, שאף זכתה להערכה משטרתית: "אנחנו מכירים את החבורה הזאת", אמר לי השוטר שביקר למחרת בבוקר בחמשת הבתים שנפרצו אצלנו במושב בלילה ההוא, והוסיף: "זה המזל שלך שישנת". פעמיים פרצו את רכבי בטיול, ובכל המקרים האלה סייעה לי המשטרה במהירות, בנחישות, בתושייה, ובעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים. כלומר, כוח משטרתי הוזנק מיד אל מדפסת הלייזר שבתחנה והדפיס למעני את הדו"ח עבור הביטוח. זה בהחלט יפה, אבל לא זה בשביל אנחנו משלמים את משכורתו של המפכ"ל.

מציאות חיינו

נזכרתי בכל זה בגלל האיש בן ה־82 שירה השבוע בשני פורצים שפרצו לביתו במושב בית יצחק, פצע אחד מהם, הרג את השני והבהיר לי את המציאות. בבת אחת הבנתי שהמציאות איננה ניצחונו של אבי גבאי ואף לא תיק 7000. המציאות היא מושבניק זקן שמוצא את עצמו באמצע המערב הפרוע, ועוד הרבה מושבניקים שחייהם הפכו לגיהינום. שום דבר לא יכול להסביר ולתרץ את העובדה שמשקים, בתים, ציוד חקלאי, דירים, רפתות, מחסנים, שבים ונשדדים באין מפריע לילה־לילה, ודי בעובדה שאדם בן 82 יוצא מביתו לאירוע משפחתי כשהוא חמוש באקדח, כדי להבין מה קורה כאן.

שאלות נכבדות

אני משער שרק מעטים מצרכני החדשות שאלו את עצמם השבוע מה היו עושים לו גברו על בוז'י ועל פרץ בפריימריז של העבודה, אבל רבים שאלו את עצמם אם גם הם היו יורים בפורץ שנמצא במחתרת באמצע הלילה אצלם בבית. מבחינה ערכית ומוסרית אינני פוסל את האפשרות הזאת לחלוטין, והלבטים שלי הם מעשיים לגמרי. אבל קשה לי להשיב לעצמי תשובה ברורה כי הסיטואציה לא תוארה באופן ברור. על פי פרסום אחד ירה בעל הבית בפורצים כאשר הם ניסו להיכנס לביתו. על פי אחר הוא שמע את הפורצים בתוך הבית כששב עם אשתו מאותו אירוע, ונכנס פנימה באקדח שלוף, ואלה הם שני מצבים שונים לחלוטין.

מעל לכל זה מרחפת עוד שאלה: מה גורם לאדם בן 82, איטי וחלש בהרבה מאדם צעיר, להיכנס לעימות כזה מול שני בחורים? האם הידיעה שאין טעם לסמוך על המשטרה? והיכן, באמת, היא הייתה? אני משער שמקצת השוטרים היו עסוקים בצילומי תשדירי השירות המגוחכים שהיא משדרת באחרונה, והאחרים הרביצו למפגינים לא רחוק משם, ליד ביתו של היועץ המשפטי לממשלה. לא נותר אלא לקוות שהמפכ"ל יקים סוף־סוף את תנועת הנוער המשטרתית שבישר לנו עליה לא מזמן, כי דומה שהילדים שיצטרפו אליה ואזרחים בני 82 יתפקדו יותר טוב ממנה עצמה.

עוד זה מדבר וזה בא

עוד מורה פדופיל נתפס באחד מבתי הספר. אינני מדבר על אחד מכלי הקודש שלנו, כל מיני רבנים ומלמדים אשר ארור חשקם כי עז ואֶברתם כי קשתה, הממששים להם פה ושם בר־בי־רב רך וטוב ובודקים בציציותיו, אלא בעוד מורה פדופיל בבית ספר רגיל. הדבר שב ומעלה את השאלה שכבר כתבתי עליה - אם שר החינוך עוסק כל כך הרבה בתפקודו של צה"ל, במנהרות ובביטחון אזרחי המדינה, מדוע לא יתחיל שר הביטחון לדאוג לתלמידי ישראל? דומה שהם זקוקים לגואל ולמושיע שאפשר לסמוך עליו.

אתר מורשת

מרוב פריימריז וצוללות שכחנו את החדשה הכי חשובה של השבוע, שהארגון המתקרא "אונסק"ו" קבע את מערת המכפלה כאתר מורשת פלסטיני. ההחלטה אכן נוסחה באופן מתגרה ומטופש, אבל הבעיה האמיתית אינה הסכסוך בין העמים, אלא שהמקום הזה מפוקפק מלכתחילה. כיוון שאנחנו יודעים איך נקבעו מקומות קדושים בארצנו הקדושה ואיך הם נקבעים גם היום, אפשר לתהות אם אכן היה אדם ששמו אברהם אבינו שקבור שם עם בניו. על כך אנו עונים לעצמנו ולאחרים שכך כתוב בתנ"ך, אך האם כל מה שכתוב בתנ"ך נכון? כולל ברית בין הבתרים, פגישת יהושע עם המלאך, עמידתו של משה על הר נבו וביקורו של אליהו הנביא בהר סיני? למרבה הצער, כל השאלות האלה אינן רק עניין תיאולוגי ופסיכולוגי. הן היו ועודן עניין פוליטי וטריטוריאלי והן מנהלות את מציאות חיינו כאן כבר אלפי שנה.

הדברים אינם כל כך פשוטים ו"כתוב בתנ"ך" אינה תשובה מספקת. מי לידינו יתקע שמערת המכפלה של התנ"ך נמצאה בדיוק במקום שבו מראים אותה היום? הרי על פי אותו תנ"ך עצמו קבר רחל, אף הוא קדוש וחשוב, לא נמצא במקומו הנכון. אבל כדי לא להרגיז את ראש הממשלה לא נעסוק בקטנות ונסמוך על התנ"ך כלשונו. הנה מה שכתוב בו על קבורת אברהם: "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה". כלומר, זיקתם של הערבים לאברהם ולמערת המכפלה נובעת מהמעשיות שלנו, לא מהאגדות שלהם, ודאי לא מההחלטות של אונסק"ו. ¿