ראשון 18 בנובמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    המוסף לשבת • 13.07.2017
    הטייקון והטייפון
    ג'ורג' סורוס שרד את השואה, הפך למיליארדר חסר רחמים בעסקים, אבל תרם סכומי עתק למיעוטים נרדפים ולארגוני שמאל ברחבי העולם כשנתלו נגדו בהונגריה כרזות בניחוח אנטישמי, ממשלת ישראל הייתה צריכה לבחור בין גינוי המעשה, לבין מתקפה על הספונסר של "בצלם" ו"שוברים שתיקה" זה נגמר בזיגזג מפואר, רגע לפני שנתניהו ממריא לבודפשט
    ציפי שמילוביץ | ניו־יורק

    הנאצים הגיעו להונגריה ממש בשלהי המלחמה. עד אז, היו חייו של הנער ג'ורג' סורוס טובים. הוא נולד על הדנובה, הוריו משכילים ועשירים. הוא ידע שההונגרים לא אוהבים אותו, אבל הייתה לו ילדות שמחה. כשהנאצים הגיעו ב־1944, אביו הבין שזה עומד להיגמר רע מאוד. בהיותו עורך דין מצליח ומקושר, אירגן לבני המשפחה תעודות מזויפות, ושיחד פקיד ממשל כדי שייקח אליו הביתה את ג'ורג' בן ה־14 ויתפקד כהאפוטרופוס הנוצרי שלו. בזמן שחצי מיליון יהודים הונגרים נשלחו למשרפות, קם הנער ג'ורג' מדי בוקר והתלווה לאביו המזויף כשזה הלך לעבודתו: החרמת חפצים שהיו שייכים ליהודים שהובלו אל מותם.

     

    לרוב האנשים היה לוקח חיים שלמים של טיפולים פסיכולוגיים להתמודד עם השלכות הסיטואציה האיומה בזכותה נשארו בחיים, כשכל כך הרבה אחרים מתו. לא סורוס. "לא הייתה לי אחריות למה שקרה אז, זו לא אשמתי שנשארתי בחיים", אמר שנים אחרי. סורוס עזב את הונגריה ללונדון ובשום שלב לא הביט לאחור. הוא צמח להיות אחד המשקיעים הקשוחים והמצליחים בהיסטוריה. כריש של ממש, שמילה אחת שלו יכולה להוריד ממשלות ולהזיז כלכלות, שהונו נאמד היום ביותר מ־25 מיליארד דולר והוא אחד מ־30 האנשים העשירים בתבל. והוא גם הפך, כמה מורכב ומנוגד, לאחד הפילנתרופים הגדולים בעולם, איש רודף צדק ושוויון, חיה פוליטית מזדהה עם מיעוטים.

     

    הרבה השתנה ב־70 השנים שעברו מאז עזב את בודפשט, אבל כשבשבועות האחרונים החלו לצוץ ברחבי הונגריה שלטים עם צילום שלו מחייך, והכיתוב "בואו לא ניתן לסורוס לצחוק אחרון" - בתגובה לתמיכתו בקליטת פליטים — הוא ידע שכלום לא השתנה: הונגריה עדיין שונאת את ג'ורג' היהודי.

     

    קונספירציות עם קריצה

     

    דבר אחד אפשר לומר בוודאות: אם ממשלת הונגריה, בראשה עומד ויקטור אורבן, איש עם ארומה אנטישמית, הייתה מתנהגת בצורה דומה לכל יהודי עשיר אחר — ממשלת ישראל אפילו לא הייתה משתעשעת ברעיון של זיגזוג בין גינוי אנטישמיות להצדקת הקמפיין נגדו. אבל כאן היא ביצעה זיגזוג לתפארת. זה התחיל בשבת האחרונה, כששגריר ישראל בבודפשט, יוסי עמרני, פירסם הודעה חריפה שבה קרא לאורבן ולמפלגתו להסיר את המודעות שהופצו בכל רחבי המדינה נגד המיליארדר היהודי, וטען כי הן מעוררות רגשות אנטישמיים במדינה.

     

    יממה לאחר ההודעה של השגריר, בעקבות הוראה מלשכת ראש הממשלה בירושלים, ביצע משרד החוץ הישראלי פניית פרסה וחזר בו מההודעה של השגריר. דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אף פירסם "הודעת הבהרה" שתקפה בחריפות את סורוס, תוך שימוש בטיעונים דומים לאלה בהם משתמשת נגדו ממשלת הונגריה. למרות זאת, ממשלת הונגריה הודיעה ביום רביעי כי תסיר את כל הכרזות נגד סורוס עד שבת הקרובה, סמוך להגעתו של ראש הממשלה נתניהו לפסגה מדינית בבודפשט עם ראש ממשלת הונגריה.

     

    סורוס, שמשמש יותר מעשור בובת וודו שהימין בארה"ב נועץ בה סיכות כל יום, הוא מטרה קלה גם לממשלה ישראלית. אמנם הוא יהודי, אבל אוהד קטן מאוד של מדינת ישראל. "אני לא טוען שלעם היהודי אין זכות למדינה משלו, אבל אני לא רוצה שום קשר למדינה הזו", אמר בעבר ל"ניו יורקר". "קרן החברה הפתוחה", המטרייה הפילנתרופית שלו, תורמת בין היתר לקרן החדשה, בצלם, שוברים שתיקה ועוד ארגוני שמאל שגורמים לא מעט כאב ראש לממשלת ישראל.

     

    אבל אסור שהפוליטיקה תגרום לממשלת ישראל להתעלם מהעובדה שסורוס מהווה יעד למסעות הכפשה של הימין באמריקה ובאירופה, לא רק כי הוא איש שמאל — אלא גם כי הוא יהודי עשיר.

     

    את תפקיד שק האגרוף של הימין האמריקאי תפס סורוס ב־2004, כאשר תרם סכומים משמעותיים לקמפיין הנשיאותי של ג'ון קרי נגד ג'ורג' בוש. התנגדותו הקולנית למלחמת עיראק בכלל שמה עליו איקס. ערוץ פוקס ניוז — שהשנים בין ה־11 בספטמבר למלחמת עיראק מיצבו אותו כמקור היחיד שלו מקשיבים מצביעי ימין — הקדיש תוכניות שלמות לסורוס. כמעט תמיד, לכל תיאוריית קונספירציה נלווה ניחוח אנטישמי.

     

    יום אחרי שדונלד טראמפ הושבע לנשיאות צעדו מאות אלפי אנשים ברחובות ארה"ב. כל מי שיקשיב לתוכניות רדיו ימניות ישמע עד היום כי סורוס אירגן ומימן את כל זה, כחלק מתוכניתו לדחוף סדר גלובלי חדש ולהקים ממשלה עולמית אחת. חיפוש של השם "ג'ורג' סורוס" בגוגל יביא אתכם עמוק לתוך חור הארנב, כולל תיאור מדוקדק של "תוכנית 7 הצעדים של ג'ורג' סורוס להרוס את אמריקה". האתר Breitbart, שהעורך הראשי שלו לשעבר, סטיב באנון, הוא היום יועץ בכיר לנשיא ארה"ב, שלח פעם ציוץ בטוויטר בו קרא לסורוס "תמנון" — הנאצים השתמשו בתמונות תמנון כדי לתאר יהודים ש"שלטו על העולם". גלן בק וביל או'ריילי, הכוכבים של רשת פוקס, הסבירו שסורוס רוצה לנהל את העולם כפי שעוד בנקאים עשירים רצו לעשות לאורך ההיסטוריה, קריצה, קריצה.

     

    אחת הסיבות שבגללן סורוס שנוא כל כך על הימין היא כי אין הרבה כמותו בשמאל. למעשה אין בכלל. רוב המיליארדרים האמריקאים בקנה המידה שלו, הם שמרנים שמשקיעים מיליונים בקידום אג'נדה ימנית ולא סובלים משום תגובת נגד. לשמאל אין את האחים קוך או רוברט מרסר שתרמו עשרות מיליונים לקמפיין של דונלד טראמפ. ביל גייטס, וורן באפט ואפילו מארק צוקרברג תורמים למטרות ליברליות, אבל אף אחד מהם לא יגיד למראיין: "ארה"ב בחרה נוכל עם שאיפות להיות דיקטטור, אלה זמנים מסוכנים מאוד". סורוס אמר, שוב ושוב.

     

    מיליארד דולר ביממה

     

    אחרי מלחמת העולם השנייה הגיע סורוס ללונדון. הוא עבד כקונדוקטור ברכבת ומלצר במועדון לילה, ולמד פילוסופיה בבית הספר לכלכלה. כשסיים ללמוד, כתב לכל בנק ובית השקעות בעיר, אך הוזמן למעט מאוד ראיונות עבודה, שכולם הסתיימו בהשפלה. בסוף מצא ג’וב כפקיד בבנק שמנהלו שכר אותו בעיקר כי היה הונגרי גם כן וריחם עליו.

     

    לניו־יורק הגיע ב־1956, ושם כבר היה לו הרבה יותר קל, הוא עבד בכמה בנקים גדולים וב־1970 פתח קרן גידור משלו, ממנה צמח להיות מיליארדר. סורוס הפך לשם עולמי ב־24 בספטמבר 1992, כשעשה מיליארד דולר ב־24 שעות דרך הימור ענקי נגד הפאונד הבריטי. מאותו יום, אנשים התחילו להקשיב לעצות שלו. אין ויכוח על הרקורד שהוא מחזיק. מ־1969 עד 2009 הניבו ההשקעות שלו רווחים אדירים - אם הייתם משקיעים דרכו 10,000 דולר בתחילת הדרך, היו לכם 143.7 מיליון דולר אחרי 40 שנה.

     

    קרן הגידור שלו, "קוואנטום גרופ", מזיזה 14 מיליארד דולר ביום ברחבי העולם. כשהוא מגיע למדינות כמו אוקראינה, מתייחסים אליו כאל ראש מדינה, הוא פוגש נשיאים וראשי בנקים מקומיים, פותחים לו את הספרים ומבקשים ממנו טיפים. נלסון מנדלה שאל אותו פעם איך דרום־אפריקה יכולה להגן על עצמה בפני ספקולנטים כמו ג'ורג' סורוס, וסורוס אכן כתב מזכר שייעץ לו מה לעשות.

     

    הוא כנראה הטייקון המורכב ביותר בעולם. הניגוד בין חיית טרף חסרת המצפון על מגרש העסקים, לאיש הנדיב ומלא החמלה מחוצה לו, בלתי ניתן לגישור למביט מהצד. בדומה לרוקפלר, ובמידה מסוימת גם ביל גייטס, הוא עשה מיליארדים בדרך קרת לב, ולקח את רוב הכסף הזה כדי לנסות לשפר את העולם.

     

    סורוס עצמו לא מבין את הפליאה. השואה הפכה אותו אתיאיסט שמתנכר לדתות, והוא לימד את עצמו לעשות הפרדה. “אני יודע מראש שאני עוסק בפעילות לא מוסרית”, אמר בעבר לתוכנית "60 דקות". “כשחקן שמשתתף במשחק אני צריך להתחרות כדי לנצח, וכאדם צריך להיות לי אכפת מהחברה. אני אדם שבחלק מהזמן עוסק בפעילות לא מוסרית ובשאר הזמן מנסה להיות מוסרי”.

     

    הוא נכנס לעסקי הפילנתרופיה ב־1979, כשהעניק מלגות לסטודנטים שחורים תחת משטר האפרטהייד בדרום־אפריקה, וסכום התרומות שלו עד כה נע לפי ההערכות בין 12 ל־14 מיליארד דולר. בשנות ה־80 סיפק מכונות דפוס להדפסה מחדש של טקסטים אסורים מעבר למסך הברזל. ריצ’ארד הולברוק, המדינאי האמריקאי שתיווך את הסכם השלום בבלקן ב־1995, סיפר פעם כי סורוס השקיע יותר כסף במימוש ההסכם מאשר ממשלת ארה”ב. הוא מסבסד מאות ארגונים ברחבי העולם, ולא ממש משנה אם הם עוזרים לצוענים באירופה, פלסטינים בעזה או פליטים מסוריה. הוא תמך בשוויון זכויות להומואים הרבה לפני שזה היה טרנדי, עוזר לארגונים הנלחמים בסחר נשים וגם תרם סכומי עתק לטהיטי, מדינה שיש לה פחות כסף ממה שיש לו בחשבון הבנק.

     

    היום, בגיל 86, סורוס כבר לא ממש עובד יותר בגלגול כספים. יש מספיק אנשים צעירים שדואגים שהמכונה תמשיך להדפיס. הוא נשוי בפעם השלישית, לאישה צעירה ממנו ב־42 שנה, מוקף בילדים ונכדים. אם באמת היו לו שאיפות לנהל את העולם, הן כנראה די עברו. "במקום להיכנע לגורלנו, התנגדנו לכוח מרושע שהיה חזק הרבה יותר מאיתנו”, אמר סורוס לפני כמה שנים, “לא רק ששרדנו, אנחנו עוזרים לאחרים שסובלים עכשיו. אני יודע מקרוב שיש הרבה רשע בעולם ואני לא יכול לעמוד מהצד”.

     

    Tzipis@ynetus.com

     

     

     

     


    פרסום ראשון: 13.07.17 , 18:46