פעם היה רק וניל ושוקו, ואחר כך גם פירות. יום הגלידה הבינלאומי, שיתקיים היום ברחבי העולם, מגלה לנו שוב כי מאז זרמה הרבה גלידה בנהר: לא רק מתוקה, אלא גם חריפה ואפילו בטעם חומוס.
את יום הגלידה יסד ב־1984 נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן. לא משום שהיה חובב גלידה גדול אלא בעיקר כדי לתת דחיפה כלכלית לתעשיית הגלידה האמריקאית. מאז התפשטה המסורת למדינות נוספות בעולם, והאירוע נחגג בדרך כלל באמצע יולי, שיא הקיץ. החגיגה באה לביטוי בדרכים שונות: אירועי הפנינג, ירידים, טעימות, מבצעים, תחרויות ליקוק, הצגת טעמים חדשים וכדומה.
האמריקאים פתחו השנה דף אינטרנט תחת הכותרת "NationalIceCreamDay", ובו הם מזמינים עוד ועוד אומות בתבל להצטרף ליוזמה המתוקה.
ישראל מצטרפת היום למפעל העולמי בפעם הראשונה, וכמה חברות הרימו את הכפפה. מי שיגיע לאחד מסניפי בן & ג'ריס ויוכיח כי מדובר ביום הולדתו יקבל גלידה חינם כאוות נפשו. ברשת אניטה אוהבים חיות: כל כלב שיגיע לשם בלוויית בעליו יקבל בחינם גלידת "דוגי קרים" טבעונית על בסיס בננות, קרם קוקוס וחמאת בוטנים. ברשת מסבירים כי מוצרי חלב אינם טובים לבריאות הכלבים. רשתות אייסברג ובוזה יציעו היום טעם מרתק: גלידה שחורה על בסיס פחם פעיל, בטעם שמנת־קוקוס ובטעם במבה. מדוע פחם? ברשתות מסבירים שהוא מכיל אבץ, המסייע בניקוי רעלים בגוף. "אכלתם שני כדורי גלידה ביום? אתם מסודרים מבחינת כמות האבץ בגוף", מבטיחים שם. אייסברג גם תציע גלידה בטעם פרחים. רשת וניליה תציג גם היא טעם חדש: מלבי, עם מי ורדים כמובן.
גם ברחבי העולם יוצגו היום טעמים חדשים ולא שגרתיים: כוסמת; וודקה וצ'ילי; פיצה פפרוני וחומוס.
כדי לתת לנו מושג עד כמה העולם מלקק לגלידה ערכה בן & ג'ריס בדיקת שוק. אלופת העולם בליקוקים היא ניו־זילנד, שבה צורך כל אדם 28 ליטרים בשנה. במקום השני ארה"ב (21 ליטר) ובשלישי אוסטרליה (18). לאחר מכן, בסדר יורד, דווקא שלוש מדינות קרות: פינלנד (14), שוודיה (12) וקנדה (10.6). במקום השביעי ישראל עם 10 ליטר לאדם. איטליה, שנחשבת למעצמת גלידה, רק במקום העשירי עם 8 ליטרים. את הרשימה סוגרת במקום ה־18 דווקא מדינה סופר־חמה: הודו. כל אזרח מלקק שם בשנה 0.1 ליטר בלבד.
ויש מי שבשבילו אכילת גלידה זה בכלל עבודה: טכנולוגית המזון אורית טוקר, שכבר 24 שנים טועמת את הכדורים הקרים כדי לחוות את דעתה: "אני בטוחה שיש מי שמקנא במקצוע שלי".
