רק לא להתנשק

עד גיל 36 לא התנשקתי עם גבר. כשהייתי קטנה דוד שלי ניצל אותי ונישק אותי בכוח. הכניס לי את הלשון לפה ונגע בי. זה קרה בין גיל חמש לשמונה בכל פעם שנסענו לשם לחופשה. אני זוכרת שכל הזמן הדפתי אותו וברחתי. הייתי קשורה אליו ולא הבנתי שזה לא בסדר עד שיום אחד סיפרתי לאמא. היא שאלה: "את בטוחה?" אמרתי "כן". אבל היא נתנה לי להרגיש שזה משהו שאסור לדבר עליו ולא דיברנו על זה יותר. שנים אחר כך הסתבר לי שהוא פגע גם באחותי. מאז לא יכולתי להתנשק.

גיליתי את המיניות שלי בגיל מוקדם. הרגשתי וַייבּ תמידי של מיניות אבל לא עשיתי עם זה כלום, אלא עם עצמי. מיניות סיקרנה אותי ועד היום היא חלק מרכזי בחיי. מניעה אותי. גם כילדה הייתי סקרנית לזה. יום אחד מצאתי את אוסף עיתוני הפורנו של אבא שלי. הייתי מסתכלת בתמונות ונוגעת בעצמי. הרגשתי שזה עושה לי משהו. אמא תפסה אותי פעם ושאלה: "את בטוחה שלא נגעת באזורים אינטימיים?" ועניתי: "לא, אמא. לא נגעתי". אבל זה קרה בתדירות גבוהה.

בגיל 17 התחלתי לצאת עם בנים. היה פער גדול בין המחשבות שלי לבין המעשים, גם בגלל שגדלתי בבית סגור וגם בגלל מה שקרה לי כילדה. היה לי חבר לתקופה קצרה ובגלל שלא התנשקתי איתו זה נגמר. לא היו לי הרבה קשרים ואלה שהיו, היו קצרים. היה מין, אפילו טוב, אבל לא הייתה אהבה.

בגיל 19 הכרתי את בעלי והתאהבתי בו. בעיקר נמשכתי לעזוב את הבית ולגור איתו, אבל גם איתו לא יכולתי להתנשק. המין היה טוב אבל הייתה בעיה באינטימיות. הכל היה טכני. עם השנים הוא עבד יותר ויותר וכמעט לא התראינו. הוא היה קר ואדיש ובקושי דיברנו ולמרות זאת לא חשבתי לעזוב. העמדתי פנים שהכל בסדר. היו לי שלל תירוצים של חיים ועבודה וילדים וכולם חשבו שאנחנו זוג מושלם. אבל זו הייתה עצימת עיניים ולא יכולתי להודות בזה.

ואז, לפני שלוש שנים פגשתי מישהו ממש במקרה. בהתחלה רק התכתבנו ואז דיברנו המון בטלפון. שעות של שיחות וחילופי מילים עד שהחלטנו להיפגש. הוא כבר היה בהליכי גירושים. נפגשנו בעיר שבה גדל, בגינה ליד בית הספר שבו למד. הוא רצה לנשק אותי והתחמקתי. העדפתי שניגע אחד בשני, רק לא להתנשק. הוא לא שאל למה, רק חיבק אותי ונתן לי את הזמן שלי. בפגישות הראשונות עצמנו עיניים, הצמדנו שפתיים ונשמנו ככה במשך דקות ארוכות. האוויר שנשמנו ביננו ריפא אותי. האינטימיות, האמון והאהבה עזרו לי לשחרר. להרפות. להירפא. הוא גילה לי את שמחת השפתיים. הרגשתי שאני סומכת עליו ויום אחד זה קרה מעצמו. זאת הייתה הפעם הראשונה שבה התנשקתי עם גבר נשיקה אמיתית, מלאה ובולענית. הרגשתי שבכל נשיקה אני הולכת ומתאהבת בו עוד. נמסה אליו. מתמסרת. התוודעתי אל הפלא שבנשיקה אמיתית.

אחרי כמה חודשים, נרעדת, סיפרתי לו את הסודות שלי. בכל פעם סוד אחר. "יש לי סוד" לחשתי לו. "אבל אחר כך תהיה חייב לשכב איתי". אמרתי לו: "מעולם לא התנשקתי לפניך". סיפרתי לו על דוד שלי ועל אוסף הפורנו של אבא ועל זה שהרגשתי עוררות מינית כשראיתי את הנשים העירומות בתמונות. זה היה ריפוי כל כך גדול. לדעת שאפשר לדבר והשמיים לא נופלים. כי זה לא רק שלא התנשקתי, גם לא דיברתי. הייתי אילמת שכלואה בגרונה, אבל הוא שמע את הצעקה שלי עוד לפני שצעקתי. ההיכרות איתו עשתה בי תמורות. קיבלתי את הקול שלי בחזרה. בימים אלה אני נמצאת בהליכי פרידה.

מבחינה מינית אנחנו מגלים ביחד עולמות חדשים. גיליתי שאני רגישה מאוד באוזניים. פעם אחת הוא לחש לי באוזן והתחלתי לזוז בטירוף. הוא שם לב שרק מתוך הלחישות והנשיכות הקטנות אני משתגעת עד כדי כך שאני כמעט גומרת. זה חזק בשבילי יותר מכל חדירה. בהתחלה היינו שוכבים ובוכים תוך כדי מין. הוא אומר לי שאני יודעת איך לגעת בו. איך לגעת לו בלב. זה לא רק המין, למרות שאנחנו כל הזמן בתוך תדר חושני. הוא אומר לי: "כשאת אוכלת סלט, כשאת אומרת ל', כשאת קוראת את העיתון מהסוף, את משגעת אותי".

***

בכל שבוע אכתוב כאן קול של אישה אחרת. סיפור קצר שיבטא מגוון רחב ככל האפשר של נשים. אתן מוזמנות לכתוב לי ואכתוב אתכן.