yed300250
הכי מטוקבקות
    Torsten Baetge
    חדשות • 17.07.2017
    חוזה מותאם אישית
    במשרד הביטחון ידעו בדיוק אילו ספינות אבטחה לאסדות הגז הם צריכים, ופנו ב־2013 למספנה בדרום־קוריאה שייצרה אותן • שנתיים אחרי זה נסגרה עסקה לרכישת ארבע ספינות — רק שהיא נחתמה, כפי שנחשף לראשונה ב־ynet, עם המספנה הגרמנית טיסנקרופ, אף שזו כלל לא עמדה בדרישות המכרז המקוריות • חוזה תפור או צירוף מקרים? לטענת שמואל צוקר, ראש מינהל הרכש לשעבר במשרד הביטחון, "השינויים הריחו לא טוב"
    אלכס פישמן

    1,200 טון. זה נפח הספינה מדגם "קורבט" שלה זקוק היה חיל הים כדי לאבטח את אסדות הגז. לשם כך פנתה מערכת הביטחון ב־2013 למספנה דרום־קוריאנית בהצעה לבנות לה שלוש ספינות אבטחה. פחות משנתיים לאחר מכן נחתם חוזה הרכישה — אך היה זה בכלל עבור ספינה גדולה בהרבה של 1,800 טון ועם ספק שונה לגמרי: תאגיד המספנות הגרמני טיסנקרופ. אותה תפנית חשודה בעלילה עומדת כעת במוקד פרשת הצוללות המסתעפת ומסתבכת.

     

    ראש מינהל הרכש לשעבר במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') שמואל צוקר, סיפר ל"ידיעות אחרונות" כי העסקה המקורית לרכש ספינות האבטחה לא נגעה לחברת טיסנקרופ. לדבריו, כבר לפני ארבע שנים פנתה ישראל למספנה בדרום־קוריאה וביקשה להציע לה כספק יחיד (ללא מכרז) לבנות ספינות אבטחה בעלות נפח קטן יחסית וכושר תמרון מרבי. לאחר שמספנות נוספות בדרום־קוריאה דרשו להיות חלק מהעסקה — נפתח מכרז בינלאומי. באותו שלב טיסנקרופ לא השתתפה במו"מ שכן לא ייצרה ספינות בנפח כזה שהתאים לדרישות חיל הים.

     

    את שלוש המספנות הקוריאניות ייצגו בישראל אנשי העסקים רמי אונגר ותא"ל (במיל') עומרי דגול, לשעבר ראש מספן ציוד בחיל הים (ומי שהחליף בתפקיד ב־2003 ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר־יוסף, שעצור בפרשה). את המספנה השנייה ייצגו איש העסקים חזי בצלאל ויחיאל חורב, מי שהיה במשך שנים הממונה על הביטחון במערכת הביטחון.

     

    המספנה השלישית יוצגה על ידי יוסי סמירה, שגייס לטובת המכרז את מפקד חיל הים לשעבר, אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום. מרום נחקר בשבוע שעבר באזהרה ונשלח למעצר בית. במשטרה בודקים אפשרות כי סייע לגנור לקבל את התפקיד כנציגה של טיסנקרופ — בתמורה לקבלת כספים או טובות הנאה. אף שהקוריאנים כבר השקיעו כספים רבים בניסיון לזכות בעסקה, לקראת סוף ב־2014 חלה תפנית בעלילה כאשר הגרמנים חזרו לתמונה — ודרשו להשתתף במכרז. המתווך של טיסנקרופ בארץ באותה תקופה היה מיקי גנור — שאותו ייצג גם פרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון. טיסנקרופ הודיעה כי היא מבקשת להשתתף במכרז — וכי ממשלת גרמניה מוכנה לסבסד את העסקה בכ־30%. ולכן, לפי עדותו של צוקר, שלדבריו שמר מסמכים רלוונטיים מאותה עת ופנה בעניין למבקר המדינה, השתנתה באופן דרסטי הדרישה של חיל הים: במקום ספינות של 1,200 טונות ביקשו ספינות של 1,800 טונות — מה שאיפשר למספנה הגרמנית לבסוף לזכות בעסקה.

     

    צוקר לא הסתיר את המניעים המפוקפקים לדעתו לשינוי בעסקה. "האונייה שהציעו הגרמנים לא דומה בכלל למה שחיל הים ביקש", אמר בראיון לרביב דרוקר בערוץ 10, "השינויים הריחו לא טוב". בעבר דווח, כאמור, כי לחצים הופעלו לטובת טיסנקרופ גם על שר הביטחון משה יעלון מידי משרד ראש הממשלה, כמו גם בידי עו"ד דוד שמרון שהתקשר ליועץ המשפטי של מערכת הביטחון אחז בן ארי כדי לדון בעניין (על השתלשלות הפרשה — ראו למטה). צוקר אף סיפר כי נציג המל"ל איים עליו שאם לא יבטל את המכרז עם הקוריאנים — מערכת היחסים בין מרקל לבין ראש הממשלה תיפגע, וכי גרמניה אף עלולה להצביע נגד ההתנחלויות.

     

    בסופו של דבר נחתם המכרז עם הגרמנים בינואר 2015, והספינות שחיל הים צפוי לקבל, מדגם "סער 6", הן במשקל של כ־2,000 טונות. כאשר פנו נציגי הדרום־קוריאנים בארץ לבירור העניין, הובהר להם שהטיפול ברכישה הועבר מידי משרד הביטחון לידי המל"ל.

     

    חשוב לציין כי לא מדובר בשינויים מינוריים, אלא במהפך קונספטואלי. אף שהוא מכיר בעובדה שהסבסוד הגרמני עשוי להוזיל את העסקה מבחינת ישראל — צוקר מדגיש שלא ניתן לקבוע כי ישראל קיבלה את ההצעה הטובה ביותר.

     






     

    yed660100