אֲדוֹנִי

אָנָּא אַל תְּסַפֵּר לִי עַל אוֹיְבִי.

אַתָּה הוּא אוֹיְבִי הַנִּצְחִי

וּמְלַקֵּה שֶׁמֶשׁ הֶעָתִיד שֶׁלִּי.

הָעָם שׁוֹקֵעַ בְּמַדְמֵנַת הַשִּׁעְבּוּד,

שַׁלִּיט נִסְתַּר שֶׁכְּמוֹתְךָ,

וְעוֹדֵנוּ לְכוּדִים בִּמְעַרְבֹּלֶת הָעֹנִי וְהָעֲלִיבוּת.

דְּרִישָׁתֵנוּ הַמְּרַבִּית אֵינָהּ עוֹלָה עַל פַּת לֶחֶם.

אַשְׁרֶיךָ, אֲדוֹנִי הַדִּיקְטָטוֹר.

הַמְּבַקֵּשׁ אַתָּה לְעַצְמְךָ שִׁלְטוֹן־נֶצַח?

רַק שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הָאֵל עוֹמֵד לָעַד, אֲדוֹנִי.

וְאִם חָפֵץ אַתָּה בָּאָרֶץ וּבְאוֹצְרוֹתֶיהָ,

הֲרֵי שֶׁבָּאָרֶץ תִּקָּבֵר וּמֵאוֹצְרוֹתֶיהָ תִּשְׂבַּע.

אַל תְּמַהֵר, אֲדוֹנִי הַנִּלְהָב,

עוֹשֵׁק הָאֻמָּה, שַׁלִּיט הַשֵּׁבֶט,

בַּל תַּחְשֹׁב כִּי שׁוֹפְרוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת

יְטַשְׁטְשׁוּ אֶת דִּכּוּי הָעָם.

גַּם הֵם לֹא יַצְלִיחוּ לְהַצִּיגוֹ כְּמַעֲשֵׂה תִּפְאֶרֶת

כִּי הָעָם כְּבָר הֵקִיץ מִן הַתַּרְדֶּמֶת.

הִנְּךָ פַּרְעוֹשׁ, מוֹצֵץ דְּמֵי הָעָם,

אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ, אֲדוֹנִי הַדִּיקְטָטוֹר.

מתוך: "אין בבעלותי דבר מלבד החלומות", אנתולוגיה של שירה אזידית בעקבות האסון, 2014־2016 / הוצאת עולם חדש ומכון ון ליר בירושלים