yed300250
הכי מטוקבקות
    עדי לאון
    7 לילות • 18.07.2017
    אדון לאון
    גלגלצ זה פייק מוזיקה. הפחדנות של שופטי 'דה וויס' ו'אקס פקטור' גורמת לו לרצות להקיא. זמרים מזרחים שמנסים להישמע כמו סטטיק ובן–אל זה נורא ועדיף שעומר אדם לא ישיר באנגלית. עדי לאון, האיש שהלחין את הלהיטים הכי גדולים של אייל גולן, והשופט הקשוח בתוכנית שלו, לא חוסך ביקורת גם מהמתמודדת בתוכנית 'להיות זמרת' ולא מפחד מהאיומים על חייו מצד כל מי שהעליב בדרך
    גבי בר־חיים | צילום: יונתן בלום

    האוזניים של עדי לאון כבר שמעו הכל, אבל אפילו הן לא ציפו לאיומים שחטף במשבצת השופט האכזרי בעונה השלישית של 'אייל גולן קורא לך' (היום לכם). "זה היה בן דוד של אחת המתמודדות שעפתי עליה בתוכנית. השיגו את הטלפון שלי והתחילו לקלל אותי קללות איומות ואנחנו נעשה לך ככה וככה ותיזהר. היו ציוריים מאוד. אמרו לי, אנחנו יודעים איפה אתה גר. מכירים את האוטו שלך".

     

    לא מפחיד?

     

    "חיים שלי, אני מפחד רק מהשם יתברך. אני מזכיר לך - אני בא מבת־ים, לא מרמת אביב ג'. הכל טוב. אז מהערוץ שלחו אותי לאיזה ניהול אבטחה שעשה לי היערכות איך להתנהל כשאני מגיע לבית ולאוטו. למשל ההוא מהאבטחה לימד אותי שכשאני מגיע בלילה לבית לשים את הטבעת של המפתחות על האצבע, כדי שאם יתקפו אותי ואצטרך להילחם - כל בוקס יהיה יותר חזק, עם שריטות, עם פציעות ובלגנים.

     

    "אבל מה שהכי מגניב זה שבסופו של דבר - אחרי חודש של איומים ואנחנו יודעים איפה אתה גר - הצלחתי להביא את הבנאדם שאיים עליי למצב של שיחה. כל פעם שהוא התקשר ואיים אמרתי לו, בוא תעצור רגע את הקללות שלך, תהיה גבר ודבר איתי רגע מילה. אז אחרי כמה פעמים ומיליון קללות הוא אמר, אני מקשיב. נתתי לו תוך דקה למה הצלתי לו את הילדה מאכזבה מטורפת. הראיתי לו כמה כסף אני חוסך לו. והבאתי אותו למצב שהוא אמר לי, 'שמע, אחי, אני אמנם כעסתי עליך וכל זה, אבל אני מכבד אותך ברמות'".

     

    לא פירגנו לתוכנית. מימין: עדי לאון, אייל גולן, יוסי גיספן וירון אילן ב'אייל גולן קורא לך'
    לא פירגנו לתוכנית. מימין: עדי לאון, אייל גולן, יוסי גיספן וירון אילן ב'אייל גולן קורא לך'

     

    ביקש סליחה?

     

    "הוא לא אמר סליחה, כי הוא גבר. אבל ירד לו האסימון, כי בפעם הראשונה היה נראה לו שאני פוגע בילדה. אבל אחרי שהוא הבין מה עשיתי - ואני נשבע לך בשתייה הזאת, אני אף פעם לא מדבר שקרים - הוא אמר לי, 'וואלה, אחי, הבנתי אותך, תראה את העניין סגור'. כשאת מסבירה לאנשים חמומי מוח, הם מבינים בסופו של דבר שזה לא היה בשביל להעליב אלא כביקורת בונה - לבנות, לא להרוס".

     

    לא עשית חושבים אחרי זה, שאם זה מה שיוצא מאנשים אולי היית קשוח מדי?

     

    "ממש לא. הלוואי אמן שהילדים שלי יחשבו לעצמם שהם טובים במשהו, נגיד בציור, והם יבואו למורה שיגיד להם, 'אתם לא טובים, תעופו לי מהעיניים כי לא יקרה איתכם כלום'. אני רוצה שאנשים יתעסקו רק בדברים שמתאימים להם. מוזיקה זה לא חלום. אין חלום. זה או שיש לך את זה או שאין לך. שלא יבלבלו את השכל".

     

     

    * * *

     

    ללאון, למשל, יש את זה. מעבר לעובדה שהוא אחראי לכמה מהלחנים של הלהיטים הגדולים של המוזיקה המזרחית בשנים האחרונות - מ'דוקטור תציל אותי' ועד 'מי שמאמין לא מפחד' - הוא גם מתפקד כקלידן וכאיש אמונו של אייל גולן מעל לעשור, ותרם לו להיטים כמו 'מלכת היופי שלי', 'יפיופה', 'מתגעגע' ו'שמועות'. את ההכרה הציבורית בפועלו הוא גרף במסגרת הריאליטי של ערוץ 24, 'אייל גולן קורא לך', כשופט שהוא הסיוט של כל פרח מוזיקה מזרחית. מי שהכי קרוב לתואר סיימון קאוול של המזרח התיכון, בולט על רקע שופטי הפרווה הממותקים בתוכניות ריאליטי השירה הגדולות, כדמות שלא רק משספת את המתמודדים, אלא גם אשכרה נהנית מזה.

     

    גם בחיים עצמם הוא עולה על גדותיו: אוחז במגוון דעות לוחמניות בכל תחום. לא פעם מרסס לכל הכיוונים. קשוח מאוד, מטופח לא פחות. נראה מצוין. עכשיו סוף־סוף הוא קיבל את הבמה לעצמו בדוקו־ריאליטי 'להיות זמרת', ימי רביעי וחמישי ב־18:00 בערוץ 24, שם הוא מתפקד כמנטור לחמש נשים - ביניהן שי מיקה ושרון פרי - שהדבר האחרון שהן יודעות הוא לשיר.

     

    למה לדעתך עד כה, למרות שאתה דמות מעולה, לא מצאת את עצמך באחת מתוכניות הריאליטי הבולטות? 'דה וויס'? 'כוכב'? 'אקס פקטור'?

     

    "מאוד פשוט. אין לי סוכן. הכל עובד בצורה כזאת. אני מאמין שמה שצריך לקרות קורה. ובגדול הם מפסידים, כי בכל תוכנית שאני אהיה יהיה עניין מטורף".

     

    אתה גם יכול להיות אחלה קונטרה לאביב גפן.

     

    "ואני משתגע מזה שאף אחד לא עונה לו. יושב אביב גפן - שבעיניי כיוצר הוא אחד מהטובים בארץ, עזבי את השירה, שאיתה הוא לא היה מתקבל לתוכנית שלנו, כיוצר. החוסר ביטחון שלו הוא מה שמוביל ליציאות האלו, ואני מבין את זה. אבל אף אחד שם לא עונה לו! שלומי שבת, שרית חדד, כולם שותקים. תקשיבי לי טוב: אני עונה לו, אני מגמד אותו ברמות שהוא לא חלם. גם במוזיקה. גם בלשפוט אנשים מוזיקלית. וגם מראה לו את האמת הקטנה שלו מול הפרצוף. איך אתה בכלל מעז לדבר על המוזיקה המזרחית? אתה רציני? אתה מדבר על שיר כמו 'אמא' של דודו אהרון שיש לו עשר מיליון צפיות - מתי אתה הבאת להיט כזה? אתה מדבר על אייל גולן?"

     

    מאיפה זה מגיע?

     

    "זה מקנאה. אביב גפן אולי יוצר טוב, אבל הוא לא יכול להיות זמר ליווי של אייל גולן. שתביני. זה זמר שמפוצץ קיסריה אחרי קיסריה! מה אתה מדבר עליו בכלל? זה זמר של פעם בדור! עכשיו צורת השפיטה בכל התוכניות האלו שהיא - לא נהניתי, כן אהבתי, לא אהבתי, כן יפה, לא יפה- לא מקבל את השפיטה הזאת. אותם זמרים לא יכולים ללמוד מזה שום דבר. מה זה אהבתי או לא התרגשתי? לא מעניין. תגיד לו מה לא בסדר. דבר איתו מוזיקה. אביב אולי עושה את זה קצת יותר מאחרים, אבל זה עדיין לא מספיק".

     

    שרית. משה פרץ. שלומי שבת. מירי מסיקה. שירי מימון. למה לדעתך השיפוט שלהם כזה?

     

    "לא אגיד שהם לא אמיתיים, הם רוצים לצאת פוליטיקלי קורקט. רוצים לצאת אהובים. תמיד חיוביים. אני אישית יכול להקיא מזה. אני לא מחפש לשמור על עצמי. אני מחפש שאנשים ילמדו ממני מוזיקה כמו שצריך. 'דה וויס' או 'כוכב נולד' - אני חושב שאני הייתי יכול להיות השופט הכי טוב שהיה להם. כל מי שיושב מולי אני אסתום לו את הפה. אלה תוכניות שסובלות מעודף לקק. רק באים ואומרים דברים טובים, וגם אם לא אומרים דברים טובים הם קודם כל מפחדים על עצמם ובוררים מילים. אצלי אין בוררות מילים! אם אגיד לבחורה שהיא עשתה לי סדק באוזן והיא מזעזעת היא תשמע את זה בשידור חי.

     

    "יש אנשים שאני פוגע בהם אבל אני עושה את זה לטובתם. אותו זמר שאמרתי לו, 'אתה שר מזעזע', צריך להודות לי - כי אני מבריח אותו משוק קשה שרק אם הוא היה נכנס אליו הוא היה מבין כמה הוא לא מתאים, והיה מבזבז עשרות שקלים לאמא שלו שהיו הולכים לפח. במסגרת העבודה שלי אני מקבל מאות הודעות של 'בוא תשמע את הילד שלי'. אבל אני לא מוכן לעבוד עם אנשים שאין להם סיכוי".

     

     

    * * *

     

    כמו שהוא אוהב להדגיש, נולד וגדל בבת־ים, ילד שני מתוך ארבעה למשפחה חסרת אמצעים. "ההורים שלי עבדו במיליון ואחת עבודות. לא ראיתי אותם מהבוקר עד הלילה. הייתי ילד רחוב. חתול רחוב. כל היום ברחוב. עם חברים. באמצע שנות ה־80 בת־ים לא הייתה מקום פשוט. המון עבריינות ברחובות. היו את הנרקומנים של פעם, הג'אנקיז. מפוזרים. זרוקים ברחוב. גמורים כאלה. בתור ילד קטן, בכיתה ו'־ז' כבר יצאתי לעבוד כי לא היה כסף בבית. הייתי עוזר למישהו בשיפוצים - שתביני שאני עד היום לא יודע לתקוע מסמר בקיר - הייתי מגיש לו את הכלים. ולא היה לו כסף לשלם לי. אבא שלי פעם בשנה באיזה חג אמר, 'מחר אנחנו הולכים לקנות נעלי גלי'. ואנחנו לא ישנו מההתרגשות שהולכים לקנות לנו נעליים חדשות".

     

    כילד היה רגע שהבנת שאתה יכול ללכת לכיוון פחות טוב?

     

    "היו מחנות בבת־ים: העבריינים והקולים והילדים הרגילים שהיו משחקים גוגואים וג'ולות. ואני הייתי בין זה לזה. הלכתי מכות הרבה פעמים. ים מכות. קיבלתי מכות רצח ונתתי מכות רצח וככה גדלנו וגדלנו בריא מאוד, בלי מחשבים. לא כמו הדור הזה של היום. והחיים האלה חישלו אותי ברמות. כי בזמן שהחברים שלי שיחקו כדורגל, אמא שלי, בשקלים האחרונים שהיא הרוויחה, שלחה אותי ללמוד בקונסרבטוריון מוזיקה. זה היה בכיתה ד'. בגלל הכישרון שלי בכלל לא הסתכלתי על תווים, היחיד בקונסרבטוריון. עשו הופעות שלי לבד. כל הלהיטים של אז, אני זוכר שהכי גדול היה 'בנאדם' של ירדנה ארזי. אני מוצא את עצמי שר'לה שרון של שנות ה־80. כולם שרו איתי. זה היה כיף".

     

    ומתי נהיית עדי? בת"ז אתה עובדיה.

     

    "ואני הכי לא עובדיה, אבל אמא שלי תימנייה. אבא שלי בולגרי. הצבעים ממנו. בתור ילד היינו גרים בשבזי וסבא שלי התימני, עובדיה, זרק לי פתאום - השם שלך זה עובדיה! ואני התחלתי לצרוח ולבכות. כי בבית קראו לי רק עדי. והוא היה צדיק אין דברים כאלה. ואני בכיתי והוא צעק עליי, שמעכשיו זה השם שלך ותסתום את הפה. בכל אופן נשארתי עדי, אבל אני גאה בשם עובדיה".

     

    לצבא לא התגייס, כי היה חייב לעבוד לפרנסתו. ברוב הזמן ניגן במקומות שהיו פזורים על חוף הים בבת־ים. התאמן הרבה. בעיקר הקשיב בבית למוזיקה. מה ששינה את מסלול חייו הוא פגישה, דרך חבר משותף עם יוסי גיספן, הארכי־תמלילן. "הוא כותב מבריק. יכול לכתוב לך שיר כמו חליפה. לפני זה לא כתבתי. אפס. כלום. כל הזמן רק מנגן בבית ולומד ומכניס למוח. ועל הפעם הראשונה שישבנו יצא 'דוקטור תציל אותי'. היו שם כל מיני משפטים שליאור התקשר ואמר לנו, 'מה, איך אני אשיר את המילים האלו?' הוא פחד מהמילים! נלחץ שמה".

     

    המוזיקה המזרחית כרגע הולכת לכיוון שפחות מאפיין יוצרים ותיקים. נראה שאנשים כמוך וכמו גיספן נדחקים הצידה.

     

    "אף אחד לא דוחק אותנו הצידה. אנחנו מבחירה זזים הצידה. מה שקורה בשנתיים האחרונות במוזיקה השתנה. באו סטטיק ובן־אל. זה מבריק. זה קונספט עם הבגדים. עם העיבודים החדשים. עם ההגנבות. זה מעניין. זה חדש".

     

    אתה אוהב את זה?

     

    "זה ממש לא כוס הקפה שלי. אבל זו כוס השוקו של הבת שלי. בשנתיים האחרונות מי שבוחר את המוזיקה זה ילדים וזה בסדר. זה גל שיעלה ויירד. אבל יש משהו אחד שאני שונא: שזמרים מזרחים מנסים להיות לי סטטיק ובן־אל. אתם לא סטטיק ובן־אל. אני מקבל כל מיני שירים ואת שומעת את הסטייל שלהם נהיה רחוק מהמזרחית - תקשיבי, אנחנו לא איזה עתיקים. הכל טוב ויפה. אבל אל תבוא ותגיד לי שבאוטו שלך עם עצמך אתה שומע סטטיק ובן־אל, כי אתה לא. אתה שומע טורקית, ערבית. אז תמשיכו להיות אמיתיים. רוצים קצת קדמה? קחו את העיבודים לבל אחד קדימה. אבל מה אתם נהיים לי היפ הופ? מה אתם נהיים לי רגטון? זה לא נעים לי באוזן".

     

    זה לא הדבר היחיד שלא נעים לסנסורים של לאון. "אני מאוד אוהב את עומר אדם", הוא אומר. "אני חושב שהוא אחד הזמרים החשובים בישראל. ואני חושב שהוא הגיע למקום שהוא מרגיש בטוח לנסות כל מיני דברים אחרים: השיר הזה שלו באנגלית, לי זה נשמע צורם באוזן, לא נכון לו, אנגלית עם הסאונד הזה - אולי הוא עשה את זה בכוונה, אני כבר לא יודע - לא אוהב את זה".

     

    וגלגלצ?

     

    "הפייק מוזיקה הכי גדול בארץ. אתם רדיו של חיילים. כל שנה מי מופיע מספר אחת אצל חיילים? מזרחית. אם תראי את הדו"ח שראיתי מול העיניים, באיזה מקומות זמרים מזרחים נמצאים אצלם בהשמעות, את תגידי שאת לא חיה באותה מדינה. אם אני לא טועה, אייל גולן מקום 94. בואי, נו. אייל גולן זמר השנה פעם שביעית ברציפות - כאילו, מי אתם בכלל?! ואת יודעת מה קרה היום? כולם קיבלו פטישים בראש, כי מי ששולט היום זה העם, זה היוטיוב, זה הפייסבוק, ולא תחנות הרדיו".

     

    אז אם כבר אין משמעות לגלגלצ, למה אכפת לך?

     

    "זה לא קשור. אני רוצה להיות בכל המקומות. יש לי תעודת זהות כחולה ואני משלם מיסים - מגיע לי להיות בכל המקומות. מי אתם שלא תשמיעו מוזיקה שלי שהיא מצליחה יותר מהמוזיקה שלכם? אני ראיתי מי עובד שם - יושבים שם ילדים עם נזלת על האף שלא מבינים במוזיקה בשיט. ורק מה שהם אוהבים ושומעים זה מה שהם מוציאים החוצה. זה פייק רדיו".

     

    גולן נתקל לראשונה בלאון כשהוא מחפש נגן קלידים להופעה. מאז הם לא נפרדו. לאון מדבר עליו בהערכה, שלא לומר ביראה, שלא לומר בהערצה. נאמן טוטאלית למיטיבו. עמד לצידו גם ברגעי השיא של קיסריה וגם כשהגיע לכותרות מסיבות לא מחמיאות. "לפעמים אני מסתכל עליו שר כשהוא לא רואה ואומר לעצמי, איך הוא עושה את זה? איך הוא מצליח? זה דברים לא הגיוניים. זה כמו שרצו לנתח את אום כולתום כדי לראות מה יש לה בגרון. גם אצל אייל, אני לא יודע מה ימצאו שם" (צוחק) .

     

    רצית פעם לעזוב?

     

    "האמת שלא. אייל מכיר אותי אישית על בוריי. והוא לא סתם הביא אותי לריאליטי: הוא מכיר אותי ואת הידע שלי. ואני חושב ש'אייל גולן קורא לכם' זו תוכנית מטורפת. מדהימה. חשובה מאוד. לא נותנים לה אף פעם להיות בחוץ כמו שצריך, שזה חבל, כי היא לא מקבלת את הסיקור ואת הפרגון שמגיע לה. אביב גפן אמר שזו תוכנית קהילתית. ואני מוכן להתערב איתו על מה שהוא רוצה - שימי בפריים טיים את התוכנית שלו, איך קוראים לה, מול 'אייל גולן קורא לכם' - אנחנו מכפילים את הרייטינג שלו פי 200. אנשים חולים על התוכנית הזאת. מהעונה הראשונה לא מפסיקים להצטלם איתי. אני כמו פסיכולוג של אנשים".

     

    אתה גם הלחנת את השיר 'שמועות' אחרי הציטוט ההוא עם האנטריקוט?

     

    "את אמרת אנטריקוט. לא אני".

     

    אה, אסור להגיד אנטריקוט? הוא יכעס?

     

    "אין כאן עניין של אסור. מותר הכל. אייל הוא הבנאדם הכי פתוח בעולם. ואני לא צוחק על שום סיפור. זה פשוט לעוס ומאוס ולא מעניין. אני חושב שאייל גולן בעתיד שלו יזכה בפרס ישראל. תזכרי מה שאמרתי. למה? כי רק אני על הבשר שלי יודע באמת מי הוא ומה הוא. את תראי את האהבה של העם הפשוט, את תביני על מה אני מדבר".

     

    דיברת על ראש טוב. ראיתי את הסרט שהוא זורק עליך ג'וק בצילומי 'אייל גולן קורא לך'.

     

    "יש לי פוביות מג'וקים. זה הפחד של החיים שלי. פחד מוות. אפילו מנחשים אני לא מפחד. ואייל תיכנן את זה יומיים! הלך, קנה את הג'וק מפלסטיק, סידר את הכל כמו שצריך. עכשיו, מאיפה זה הגיע לו? מהופעה שעשיתי איתו בצפון. נדלקו האורות, מתחילים לנגן, עפו שם ג'וקים ענקיים, ואנוכי פשוט עזב את הקלידים, נכנסתי לוואן ובום! סגרתי את הדלת. אייל גולן הופיע הופעה שלמה בלי קלידים. הוא רצה לרצוח אותי. העוזר של אייל הגיע, אמרתי, 'תקשיב, גם אם ימות העולם אני לא יוצא. לא יוצא!'"

     

    אני איתך לגמרי.

     

    "אייל נורא כעס עליי. אמרתי לו, 'אתה חייב להבין, כי אם אתה לא מבין שזו פוביה שאני לא יכול להתמודד איתה, יש לנו בעיה קשה'. אז הלכתי לפסיכולוג. לטפל בזה. עשינו חמישה טיפולים, בשישי הוא רצה להביא לי ג'וק חי כדי שאחזיק ביד. קמתי, ומאז לא חזרתי אליו. לפני שבועיים הופענו בחוץ עם 'מה קשור' במופע גדול ומהמם. באמצע ההופעה בא מעופף כזה דבר. לא יודע מה זה. יש כל מיני מוטציות כיום. נעתקה נשמתי. ברחתי שמאלה. הוא התיישב לי על המחשב. באתי לדרבוקיסט, אמרתי לו, תקשיב, תוציא לי את הדבר הזה או שאני בורח מהבמה. פדיחות! מול 3,000 איש! הוא פשוט קם והזיז אותו. הוא עוד היה עם חמלה!

     

    "עד שלא ראיתי אותו עף מהבמה לא חזרתי. הדבר הראשון שעשיתי כששיפצתי את הבית היה לעשות רשתות בכל הבית כולל במקומות שאנשים רגילים לא שמים רשתות. אני סגור הרמטית. תקשיבי טוב: החלום שלי שימציאו במקומות פתוחים משהו סגור עליי, ואם אפשר שיהיה שם מזגן זה גם סבבה".

     

    קם כל יום בשמונה בבוקר, אבל מתעורר אחרי הרבה קפה שחור באזור 12. את הלילות בדרך כלל מבלה עם גולן בהופעות בכל הארץ. את שלושת ילדיו, הוא אומר, חבל לו שהוא לא רואה מספיק. "מי שאחראית להם זאת אשתי, מלי, אני אומר לך שהיא אישה מדהימה. אנחנו יחד מיליון שנה. מגיל 17. היא אמונה על החינוך, הגידול, האוכל בבית. הכל מתוקתק אצלי כמו מלך".

     

    מה אתה עושה? כלים?

     

    "לא".

     

    מוריד את הפח?

     

    "לא".

     

    אז מה?

     

    "מתבייש להגיד לך, אבל אני לא עושה כלום".

     

    כביסונת? מקפל איזה בגד?

     

    "כלום. כלום".

     

    לא מרגיש לפעמים קצת לא בסדר?

     

    "אישה שעושה את בעלה מלך, הוא יעשה אותה מלכה ברמות. וזה לא סתם משפט. אני עוזר במה שאני יכול: מביא פרנסה הביתה. עובד קשה מאוד. מלי גם עובדת. היא אישה כזאת עם אנרגיות. לא מסוגלת לשבת. מתקתקת את הכל ברמות שלפעמים אני יושב בסלון במנוחה שלי ורואה אותה מצד לצד ואני אומר לה, שבי רגע, שתי איתי קפה. תעצרי רגע".

     

    אתה ממש מסכן.

     

    "שמעי, אני יודע שזה לא הכי בסדר. אבל אני לפחות מכיר את החולשות שלי. למטבח בטח שאני לא נכנס כי זו הממלכה שלה. אני מוכן להרים טלפון לאיזה מסעדה שבא לה ואני אזמין אוכל".

     

     

    * * *

     

    לאון הוא לא אדם דתי, אבל הוא איש מאמין. גולן הוא מי שלקח אותו לראשונה לאומן לפני עשור. ומאז הוא חוזר לשם כל שנה. "את נוסעת לשם וחוזרת עם מתנה למשך השנה, שאת לא יודעת מאיפה היא תבוא לך. וזכיתי בה כמה פעמים. פתאום בום! משהו גדול".

     

    תן דוגמה.

     

    "פעם ראשונה שאייל לקח אותי לשם נהניתי ברמות כאלה שלקחתי מדבקה של נ נח נחמן מאומן. שכרתי דירה בחולון והדבקתי אותה על הדלת. אחרי חודש בא אליי בעל הדירה ואומר: 'אתה חייב לפנות. אני חייב למכור אותה'. אמרתי מה עכשיו? כמה? מיליון שמונה מאות. זה לפני שנים. אני צעיר. אין לי כסף. הוא היה חייב כספים וככל שהחבל התהדק ככה המחיר ירד. ספרתי לו פחות מחצי מהכסף וקיבלתי את הדירה הזאת. ואם את חושבת שזה איזה ווג'ו בוג'ו - אין דבר כזה. מאוד מאמין. מאוד הולך לשיעורי תורה. תורה אמיתית של אנשים צדיקים. ואת יודעת מה כואב לי? שבתקשורת מפספסים אותם. מלכלכים אותם".

     

    התקשורת! התקשורת! מה הקונספירציה הזו? אנחנו לא איזה קליקה שמתאמת עמדות.

     

    "כואב לי איך שמדברים על הדתיים - קחי למשל את ליאור שליין, האיש עם התוכנית הכי לא מצחיקה בארץ. הבן אדם בנה תוכנית שלמה על הכפשת אותם אנשים כל הזמן. זה עובד ככה: דתיים. ביבי. מירי רגב. ביבי. טראמפ. ביבי. תקשיבי, כאילו כל הסממנים הטובים לעם ישראל לא טובים לליאור שליין. מרמור. זה מה שיש שם".

     

    אז אני מניחה שהסירוב של מירי רגב לממן מיצגי עירום כמו שראינו בפרשת פסטיבל ישראל מקובל עליך.

     

    "איזה אמנות זאת בדיוק? אנשים עירומים בחוץ. לכו לפוסיקט, תראו אמנות! אמיתי. אנשים לא סתם מתחברים ברובם למה שהיא אומרת. פתאום באה מירי רגב ונוגעת בגבינה אז כולם משתוללים. אני חולה על מירי רגב. ולמה? כי כולם אומרים שהיא מתלהמת, ואני חולה על הדיבור שלה. כי היא לפנים. היא לא מסבנת. ולא מסובבת. ואני אוהב אנשים שיורים. בלי התחלקויות. הציונות שבה, שמירת ארץ ישראל שיש בה, זה מעורר גאווה. אני מאוד גאה. ואני ציוני בדם. גאה בעם שלי. גאה בישראל. חברון. הייתי שם כמה פעמים ויצאתי עם דמעות בעיניים. את לא מבינה, זה אברהם אבינו, זה לפני 3,000 שנה. את רואה את התורה מול העיניים. זה מה שמכעיס אותי".

     

    תסביר.

     

    "ממי שלי, אנחנו במלחמה. מלחמה זה לא בית מרקחת. במלחמה כמו במלחמה. כמו במקרה של אלאור אזריה, אני יודע דבר אחד: בא מחבל לרצוח יהודים? תוריד לו את הראש שבע פעמים. ואם הבן אדם שנייה לפני שהיה מת היה לוחץ על כפתור והורג את כולם? יכול להיות תסריט כזה. איך אתם מוסרים יהודים?! מחבל זה פחות מצואת אדם. דין מחבל הוא מוות בכל מצב. ואני לא מפחד להגיד שהשמאל איבד את הדרך מזמן".

     

    בינתיים ביבי מוביל את הדרך. ועכשיו גם טראמפ. האיש והגראב ט'ם ביי דה פוסי.

     

    (נקרע מצחוק) "זה דיבורים שלך".

     

    זה דיבורים שלו!

     

    "עזבי את האמרות האלו. אין ספק שהוא בנאדם מיוחד (צוחק), ויש לו שיגעונות ועניינים. אבל תכלס זה בנאדם שבא לעשות סדר. סדר עולמי. וחבל על הזמן. אני אוהב אנשים כאלה: חדים. חזקים. אני גם כזה".

     

    gabibarhaim79@gmail.com

     

     


    פרסום ראשון: 18.07.17 , 09:22
    yed660100