ראשון 16 בדצמבר 2018
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    "גיהינום של כאבים". מהראן ומונייה עזאם עם בנם ג'ואד | צילום: גיל נחושתן
    זמנים בריאים • 20.07.2017
    "הפכתי מבעל למטפלת באישה חולה ובתינוק פגוע"
    היא הגיעה לבית החולים בשבוע ה־37 להיריון עם כאבים נוראים. רופא־אחר־רופא בדק אותה, אבל אף אחד מהם לא היה מומחה למיילדות. כולם החמיצו את הקרע ברחם, והתינוק נולד עם שיתוק מוחין. היולדת בדיכאון קליני, בעלה צריך לדאוג לה ולתינוק עם בעיות נוירולוגיות קשות - והוא תובע מיליונים
    אריאלה איילון

    "בכל בוקר, איך שאני רק פותח את העיניים ומסתכל על ג'ואד, התינוק הראשון ולצערי כנראה גם האחרון שלנו, הלב שלי בוכה. אני מסתכל עליו, הוא כל כך חמוד וחייכן ותמים, והוא לא יודע עדיין כמה הוא פגוע מהלידה הרשלנית שעבר, שגרמה לו לשיתוק מוחי קשה ולנזקים נוירולוגיים בלתי הפיכים. אני מסתכל גם על אמא שלו, אשתי, ורואה כמה היא עצובה ומדוכאת מהלידה הנוראית שעברה, ואני לא מאמין איך התהפכו החיים שלנו. היינו זוג צעיר, אוהב, מלא חלומות, ועכשיו הפכתי מבעל למטפלת באישה חולה ובתינוק פגוע. איך זה הגיוני בכלל?"

     

    כך, בקול נשנק, מתאר מהראן עזאם את התפנית הטרגית שקיבלו חייו בעקבות הלידה שעברה אשתו לפני כשנה. באמצעות עו"ד טלי טרייבנד ומוטיע חטיב תובעת המשפחה את המרכז הרפואי לגליל בנהריה במיליוני שקלים בטענה לרשלנות רפואית.

     

    מכתב התביעה עולה שהאם, מונייה (23), עברה היריון תקין שבמהלכו הקפידה לעבור את כל הבדיקות הנדרשות, שכולן סוכמו כתקינות. אולם ב־23 ביוני 2016, כשהגיעה לרופא הקופה לביקורת בעודה בשבוע ה־37 להיריון, הכל השתנה. "שליה אחורית תואם לשבוע 34.3, הערכת משקל: 2.315 ק"ג, כמות מים מועטה יחסית. לא נצפו זרימות פתולוגיות בחבל הטבור", כתב הרופא האחראי, וצייד אותה בהפניה לא דחופה למיון נשים.

     

    למחרת הגיעה מונייה מלווה על ידי בעלה למיון נשים במרכז הרפואי לגליל, בשל כאבים. היא נבדקה, ובמסמך פנימי נכתב: "כאב בטן תחתונה וגב תחתון. ללא דימום, חשה פחות את תנועת העובר". בעקבות הממצאים הוחלט על אשפוז. בשעות הערב היא הועברה ליחידה להיריון בסיכון שבמחלקת היולדות. "במשך יומיים שאשתי אושפזה במחלקה הכאבים רק מתגברים, ואף אחד מהרופאים לא עורך שום בירור לגבי מצבה", מתאר מהראן.

     

    עו"ד טלי טרייבנד | צילום: מהאלבום הפרטי
    עו"ד טלי טרייבנד | צילום: מהאלבום הפרטי

     

     

    לפי התביעה, "רק יומיים אחר כך היא נבדקת לראשונה על ידי רופאה שאינה מומחית למיילדות, אלא בעלת רישיון זמני לעסוק ברפואה, שמציינת: 'לחצים בבטן תחתונה ובגב, שוללת ירידת מים או דימום, חשה תנועות העובר אך מציינת כי בשעתיים האחרונות חשה הפחתה בתנועתיות'".

     

    אותה רופאה שבה ובודקת את מונייה כמה שעות לאחר ביצוע הבדיקה הראשונה, וכותבת: "עדיין הפחתה בתנועות העובר. הוזמן אולטרסאונד". הזמן חולף, ובדיקת האולטרסאונד מתעכבת. למחרת רופאה נוספת שאינה מומחית למיילדות שבה ובודקת את מונייה ומחליטה על זירוז לידה. "כעולה מרישום בית החולים, לא זו בלבד שסקירת האולטרסאונד אינה מבוצעת, אלא שנמנעות ממנה גם בדיקות חשובות ומהותיות כמו סקירת מערכות לצורך הערכת מצב וסיבות לפיגור בגדילת העובר. ההחלטה על זירוז לידה התקבלה ללא כל ביסוס והנמקה, ובידי רופאה שכלל אינה מומחית ליילוד ולגינקולוגיה", אומרת עו"ד טרייבנד.

     

    ואכן, כבר באותו ערב מוחדר קתטר דו־בלוני לצורך השראת הלידה. "נשמנו לרווחה", מתאר הבעל, "שמחנו שסוף־כל־סוף היא מקבלת טיפול לזירוז הלידה. התרגשנו וחיכינו שכבר תתבצע הלידה הראשונה שלנו". אבל זה לא קורה.

     

    "ככל שעבר הזמן, הכאבים רק התחזקו, והוחלט לזרז את הלידה באמצעות פיטוצין. העבירו אותה לחדר לידה, ושם, במשך 23 שעות, אשתי עברה גיהינום של כאבים. כשניגשתי לצוות הרפואי והתחננתי שיעשו לה ניתוח קיסרי, הם ענו לי: 'אל תתערב. אנחנו יודעים מה אנחנו עושים'. בכיתי כמו ילד: 'תעזרו לאשתי', אבל אף אחד לא ספר אותנו", מספר הבעל.

     

    כשהלידה לא מתקדמת גם עם הפיטוצין, מורה רופאה אחרת - שגם היא אינה מומחית למיילדות - להפסיק את הזלפת הפיטוצין. "בשלב הזה", מציינת עו"ד טרייבנד, "חשה מונייה כאבים עזים בבטן העליונה, תופעה שתחת טיפול בפיטוצין עלולה לרמז על התפתחות קרע ברחם - ועדיין זוכה להתעלמות".

     

    השעות נוקפות. הזמן משחק לרעתה ולרעת העובר. ואז מתחילה הלידה. "אני ושתי האמהות שלנו היינו עם מונייה בזמן שהתחילה הלידה", מספר מהראן. "עמדנו לידה כל כך נרגשים, ופתאום ראינו שהמיילדת מחווירה מהדם הרב שמתפרץ ורצה להזעיק רופא". בתיעוד הלידה נכתב: "עקב ירידה ממושכת וחמורה בדופק העוברי, חשד לקרע ברחם, הועברה לביצוע ניתוח בהול".

     

    מחוות הדעת המצורפת לתביעה עולה ביקורת חריפה על המהלך: "במצב קריטי זה, כאשר הופיעו סימנים ברורים להיווצרות קרע ברחם - כאב בבטן העליונה שהופיע כמה שעות לפני כן, האטות משתנות ושתן דמי תחת טיפול בפיטוצין, וצירים לא נרשמים, גם עתה לא השכיל הצוות הרפואי לאבחן את הקרע ברחם. ואם אין די בכך, אף ניתנה הוראה להמשיך במתן הפיטוצין ללידה אקטיבית עם לחיצות", כותב העד המומחה מטעם התביעה, ד"ר דן פלג, רופא נשים בכיר.

     

    בחדר היולדת נמשכה הדרמה. הדמם התגבר וגם מצוקת היולדת, אבל עוד 15 דקות יקרות, כך על פי תיעוד בית החולים, חולפות עד העברתה לחדר ניתוח. "דקות אשר היה בהן כדי לשנות את גורלו של התובע", כותב הרופא המומחה.

     

    "אף פעם לא ראיתי ככה את מונייה", מתאר הבעל בקול שבור, "היא צרחה כך שכל בית החולים יכול היה לשמוע אותה".

     

    בלידה הטראומטית, שהסתיימה בניתוח קיסרי, חולץ היילוד ללא דופק וללא נשימה במשקל 2.335 קילוגרם. בדו"ח הניתוח מתואר ההליך הקשה בניסוח הבא: "כשנצפתה האטה ממושכת בדופק ללא התאוששות בדופק העוברי, בשל חשד לקרע ברחם נכנסה לניתוח קיסרי בהול, אשר בוצע ללא רחיצה. במהלך הניתוח, בכניסה לבטן, נצפה קרע ברחם עם קרישי דם ודם חופשי בתוך הבטן. ילד היה בתוך הבטן. הוצא ללא כל קושי בחילוץ".

     

    היילוד נזקק לפעולות החייאה מתקדמות, כולל החייאה תרופתית, והועבר כשהוא מונשם למחלקת פגים. "ידענו כבר שמצבו קשה, אבל בכל יום התמונה הנוראה רק הלכה והתבהרה עד שהבנו שהוא פגוע נוירולוגית ומוגדר עם שיתוק מוחין. הוא יזדקק כל חייו לקבל את המזון שלו באמצעות צינורית שמוחדרת לקיבה, הוא נזקק לפעמים לטיפול בחמצן, הוא כל כך פגוע, שאפילו את הרוק שלו הוא לא יכול לבלוע ונזקק לסיעוד 24/7. אשתי עדיין לא התאוששה ולא חזרה לעצמה. היא מטופלת במחלקת בריאות הנפש ונזקקת לתרופות פסיכיאטריות. היא לא יכולה לטפל בתינוק ולכן הכל עליי, וכשאני בעבודה יש לנו מטפלת צמודה. חלק מהדיכאון שלה נובע מהידיעה שבגלל הטראומה שעבר הרחם שלה, עם קרע כל כך גדול - כנראה שלא תוכל ללדת שוב", מתאר הבעל.

     

    בחוות דעת מומחה שכתב העד המומחה, ד"ר דן פלג, הוא מדגיש: "הטיפול והמעקב הרפואי אשר ניתנו לתובעת במהלך אשפוז הלידה היה רשלני, כושל, רצוף טעויות, לא מקובל על פי הקריטריונים המקובלים וההתוויות הקיימות לביצוע מעקב רפואי ובניגוד לכל הסביר והמקובל בנסיבות".

     

    עו"ד טרייבנד: "המקרה המזעזע הזה חייב ללמד כל יולדת להתעקש שלפחות פעם במהלך אשפוז לידה יעבור רופא בכיר על הממצאים. אם בבית החולים בכל זאת מתעקשים על צוות זוטר – תגיעו עד מנהל המחלקה. הרעישו עולמות".

     

    תגובת המרכז הרפואי לגליל: "קיבלנו לידינו את כתב התביעה. מפאת צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה ונגיב כמקובל בבית המשפט". •

     

    a@yediot.co.il־ariela

     


    פרסום ראשון: 20.07.17 , 21:51