שלישי 14 ביולי 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    בן דרור ימיני
    חדשות • 23.07.2017
    תעשיית המוות
    בן־דרור ימיני

    הר הבית, מאיימים עלינו, הולך להצית את העולם המוסלמי. יש כבר הפגנות בכל מיני פינות בעולם. וכאן, אצלנו, פלסטיני לקח סכין ויצא לרצוח שלושה יהודים. ההמשך הקבוע הוא שאם רק היינו מתנהגים קצת יותר יפה, אם לא היינו מרגיזים אותם, זה לא היה קורה.

     

    אוי, כמה שאנחנו אוהבים את ההונאה העצמית הזאת, שחוזרת על עצמה כל אימת שעוד גל של אלימות מאיים עלינו לכלותם. כן, לכלותם. לא לכלותנו. משום שכעניין של קבע הם מאיימים עלינו ופוגעים בעצמם. זה לא התחיל היום. זו המסורת. זו ההיסטוריה.

     

    במרד הערבי הגדול, בשנות ה־30, הבריטים היו המטרה העיקרית. הפעולות כוונו נגדם. 200 בריטים, 400 יהודים ו־5,000 ערבים נהרגו. בתחילתו זה לא היה מרד דתי. אבל המופתי, חאג' אמין אל־חוסייני, הפיץ את השמועה שחיילים בריטים חיללו מסגדים ושהיהודים עומדים להשתלט על מסגדים. זה היה המשך ל"עלילת אל־אקצה", שהמופתי עצמו יצר כבר בשנות ה־20.

     

    מה שמעניין הוא, שלמרות שהבריטים הגיבו בברוטליות מדהימה, באמצעים שישראל אפילו לא חולמת עליהם, וטוב שכך, הברוטליות האמיתית הייתה בין מוסלמים למוסלמים. כשהחל המרד, המופתי היה נגד אלימות. הוא העדיף את המסלול הדיפלומטי. ככל שחלף הזמן, המופתי הלך והקצין. בשלב מסוים התייאשו רוב ערביי פלסטינה מהמרד. המופתי ותומכיו זעמו. התוצאה הייתה שרוב הערבים שנרצחו במהלך המרד היו קורבנות של מלחמת דמים בין הפלגים היריבים, כשהמופתי ותומכיו היו אחראים לרוב מעשי הרצח.

     

    ככל שחלפו השנים, המתכונת של “אויב חיצוני והרג עצמי” הלכה והחריפה, ולא רק בקרב הפלסטינים. המצב הקבוע הוא שהמוסלמים זועמים על המערב. בעשורים האחרונים הוסיפו "כוחות הקדמה" שמן למדורה. אלפי אנשי אקדמיה, עיתונאים ופעילי זכויות אדם מפנים אצבע מאשימה למערב, לארה"ב, על תקן השטן הגדול, ולישראל, על תקן השטן הקטן. כל מה שאומרים האיסלאמיסטים אומרים האולטרה־נאורים קצת יותר טוב.

     

    אלא שהזעם נגד המערב, שרובו מבוסס על שקרים והונאה עצמית, נכנס למתכונת המשתכללת של “אויב חיצוני והרג עצמי”, משום שבעשורים האחרונים טובחים המוסלמים בעיקר בעצמם. הטבח קיים בכל מקום שבו יש איסלאמיסטים, והם תמיד מוצאים תירוצים כדי להמריץ את “תעשיית המוות”, ככותרת מאמרו של חסן אלבנא, מייסד האחים המוסלמים.

     

    מ־2002 עד סוף 2016 נרצחו 202,697 בני אדם במעשי טרור. לא מדובר בהרוגי מלחמות בעולם המוסלמי. שם המספרים, באותה תקופה, מתקרבים לכמיליון. מדובר רק בקורבנות של טרור, רובם המוחלט מוסלמים, במדינות מוסלמיות או בריכוזי אוכלוסייה מוסלמית. עיראק, אפגניסטן וניגריה ניצבות בראש הרשימה. ישראל נמצאת באחד המקומות האחרונים. כך שעם כל הכבוד לרגישות להר הבית, ויש רגישות, זו הבעיה האחרונה של העולם המוסלמי.

     

    הטרור לא מופיע משום שהוא רוצה לשפר משהו, הוא לא רוצה שלום. ובמקרה שלנו, הוא לא רוצה שתי מדינות לשני עמים, הוא לא רוצה סוף לכיבוש. הטרור מופיע בגלל הסתה ושנאה ועלילות דם, הוא רוצה הרס וחורבן, והוא ימצא כל תירוץ כדי להופיע שוב. כשרע לפלסטינים בגלל הכיבוש – יש להם סיבה מצוינת, וחזקה על נציגי כוחות הקדמה שיהפכו לזרוע התעמולה וההצדקה של הטרור. כשטוב להם, למרות הכיבוש, ובשנתיים האחרונות יש סימנים של שגשוג, כפי שכתב כאן אתמול סבר פלוצקר, זה מרתיח עוד יותר את הג'יהדיסטים, והם יוצאים לפעול נגד הנורמליזציה. ותמיד יש ברקע את המסיתים והבוחשים והמממנים. הצעיר שיצא לרצוח בשישי בערב האמין שהיהודים מחללים את אחד מקודשי האיסלאם. הוא האמין לקמפיין השקרים, שמשתרע מאל־ג'זירה וחמאס עד השייח' ראאד סלאח והתקשורת הפלסטינית.

     

    זה לא אומר שמקבלי ההחלטות אצלנו פעלו נכון. אבל לפני ששולפים סכינים, ולפני שמתחילים בוויכוח בין השב"כ למשטרה, ולפני שמפנים אצבע מאשימה דווקא לנתניהו – כדאי לזכור שמדובר בבעיה הרבה יותר עמוקה. בעיה שהעולם הערבי צריך לפתור עם עצמו, משום שהמוסלמים הם רוב מוחלט מהקורבנות של הטרור האיסלאמי. הר הבית, עם כל הכבוד, הוא כאמור אפילו לא פסיק בבעיה הזאת.

     


    פרסום ראשון: 23.07.17 , 23:35