שלישי 28 בינואר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 24.07.2017
    מהרסייך ומחריבייך
    נדב איל

    יש פסוק מפורסם מספר ישעיהו: מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. בדרך כלל רואים בו נבואת זעם; אלה שיפגעו בעם ישראל הם בשר מבשרו. אך האמת היא שבמדרש זו בעצם נבואת נחמה. הנביא מבטיח לעמו: המהרסים והמחריבים יעזבו, ילכו מפה. זה פסוק ראוי לחשוב בו בימים אלה שבהם אנו קרבים לתשעה באב. בעיקר כאשר מבחינים בתופעה מתרחבת, מהממת ממש: ההתקפה הפרועה של חברי כנסת ושרים על צה"ל ושירות הביטחון הכללי.

     

    שב"כ התבקש בשבוע האחרון לחוות את דעתו המקצועית על פרשת המגנומטרים. ככל הנראה גם אמ"ן. ההערכה הייתה קודרת למדי, ובדיעבד מדויקת. עוד לפני שהתבררה החלטת הקבינט לא להסיר את המגנומטרים, החלה ההתקפה משולחת הרסן. יו"ר הקואליציה דוד ביטן איים ש"אם נכון" ששב"כ המליץ להסיר את הגלאים, הוא "יראה זאת בחומרה". אין טעם להתלוצץ על ניסיונו האפסי של ביטן בענייני ביטחון, כי הדבר החמור באמת הוא ניסיונו להלך אימים על שירות הביטחון הכללי. בטוויטר החרו החזיקו אחרי ביטן והאשימו ששב"כ עוסק ב"כיסוי תחת". ח"כ לשעבר, שהיה קשור במאיר כהנא, כתב שמדובר בגוף רקוב. היו הרבה תגובות אוהדות.

     

    זה מעט מוזר לסלוד מארגון שעוסק כל היום במניעת התפוצצות של אוטובוסים בידי מחבלים. וכל זה על מה? ששב"כ הביע עמדה מקצועית בפני הממשלה, חובתו על פי חוק. אבל חכו, כי תוך יממה וחצי התברר ששב"כ צדק ויש תבערה גדולה. לא רק בירושלים, אלא גם בשטחים, והתרחש הפיגוע הנורא בחלמיש. מיד קפצו כל אלה שאמרו שלא יהיה שום דבר, ממש כלום, וששב"כ מכסת"ח את עצמו, כדי לומר - כל זה היה קורה בכל מקרה. היגיון שכזה.

     

    זו הייתה רק ההקדמה. כי השרה מירי רגב הגיעה לביקור בחלמיש ואמרה ששב"כ "הזוי בטענותיו". בממשלה אחרת, בתקופה אחרת, ראש הממשלה (האחראי על שב"כ), היה מזמן אותה לשיחה צפופה. אצלנו זה עבר בשקט, כי אצל ביבי אפשר להסית חופשי־חופשי נגד השב"כ. עובדה. הרי סגניתו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, אמרה ב־2014 על ראש שב"כ יורם כהן שהוא שותף לעלילת דם נגד יהודים. למה? כי כהן מסר לוועדת החוץ והביטחון את הערכת הארגון שעליית ח"כים להר הבית עשויה להוביל לתבערה בשטחים. שימו לב לביטוי: "עלילת דם".

     

    ביקורת על שב"כ היא עניין הכרחי, ורצוי מאוד בהתחשב בפעילותו החשאית. לדרג המדיני שמורה זכות ההכרעה, גם במקרים שבהם עמדת מערכת הביטחון הפוכה. זו המשמעות של דמוקרטיה. עוד משמעות היא שפוליטיקאים זעירים דוגמת ביטן, רגב וחוטובלי לא ינסו להלך אימים על הדרג המקצועי־הביטחוני.

     

    למה הם עושים את זה? כי זה עובר להם בשתיקה. איפה הם מרוויחים נקודות על כך? בקרב ציבורים קיצוניים וקטנים. אם יש קונצנזוס בציבור הישראלי, הוא סביב מערכת הביטחון. אבל לפוליטיקאים האלה לא אכפת מהצורך לנהל דיון ענייני ורציונלי בסוגיות ביטחוניות. הם רוצים לעשות סיבוב מהיר ורווחי בשדות הימין הקיצוני. אלה האנשים הראשונים שיקפצו לצווח "גיס חמישי" על ארגוני חברה אזרחית, אבל במו ידיהם הם עוסקים בחתירה נגד יתרון גדול של מדינת ישראל - מערכת ביטחון מקצועית ומיומנת.

     

    ישעיהו לא רק מתנבא אלא גם דורש; להוציא את המהרסים והמחריבים. על קיצוניות והתלהמות צריך לגבות מחיר. צריך לשלם הח"כ הערבי שמפיץ שקרים על "אל־אקצה בסכנה", וצריך לשלם הח"כ הליכודניק שמשתלח ומנסה להלך אימים על שב"כ (וכמובן לשלהב יצרים). איפה לשלם? בקלפי. זה בידינו. אחרת כולנו שבויים של קיצונים שאליהם הח"כים האלה מתחנפים ללא הרף. ונבואת הנחמה של הנביא הופכת לנבואת חורבן, להבטחה של אובדן: מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו. √

     


    פרסום ראשון: 24.07.17 , 23:26
    ידיעות אחרונות