מלאך של אבא
בגיל 16 אנג'ל ברנס נהנית ממאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות וגם מככבת בדוקו–ריאליטי לנוער 'סוואגרז'. אלא שמאחורי ההצלחה מסתתר סיפור עצוב, על ילדה שנאלצה להתבגר ומהר בעקבות מאסרו של אביה, רוני ברנס, שהורשע בהעלמת מס בגובה מיליארד שקלים. גם הביקור הטראומטי של השוטרים בביתה, הנסיעות האיומות לכלא וההתעללות שחוותה בבית הספר לא עזרו. מזל שיש מעריצים, ביקיני ויום הולדת בווילה עם מתנפחים
המשטרה הגיעה לווילה של משפחת ברנס בארבע לפנות בוקר. "ואני מתעוררת מצעקות, 'משטרה! משטרה!'" מספרת אנג'ל ברנס, היום כוכבת רשת וטלוויזיה, אבל אז ילדה מבוהלת שבלילה הקודם אביה הנערץ נכנס לכלא אחרי שהואשם בהונאת ענק.
"ואמא לא רצתה לפתוח את הדלת. היא נורא פחדה ובכתה. והם ממשיכים לדפוק ולצעוק. אני זוכרת את עצמי רועדת בכל הגוף. בסוף הם נכנסו והפכו מגירות, לקחו מחשבים וניירות. נתנו לנו להרגיש לא בסדר ושאנחנו עשינו משהו רע. נכנסתי למוד עצבני. השתוללתי וחברה של אמא שלי הייתה צריכה להחזיק אותי. רציתי להעיף אותם מהבית. צעקתי, 'משוגעים! תעופו מפה!'"
מה נשאר לך מהחוויה ההיא?
"סוג של טראומה. לא אוהבת שוטרים. שומעת סירנה ומתחילה לרעוד. והם אמורים להיות אלה שמגינים עלייך. את אמורה להרגיש בטוחה. מבחינתי אלה האנשים שלקחו לי את אבא".
מה את עוד זוכרת מהאירוע?
(מחייכת) "אמא שלי צעקה עליהם, 'אני בהיריון! אני בהיריון! תעזבו אותי!' וככה גילינו שהיא בהיריון עם אחי הקטן. (שותקת רגע) אולי זה היה המזל הגדול. כי הוא מה שנתן לי ולאמא את הכוח להמשיך. היה לילה זוועה".
* * *
מאז, ברנס כבר נמצאת בסטטוס אחר לגמרי. בגיל 16 היא סופרסטארית ברשתות החברתיות ומודל חיקוי לקטינים שבשבילם גם תחילת המילניום היא פרה־היסטוריה. יש לה מאה אלף עוקבים באינסטגרם ועשרות אלפים ביוטיוב. במיוזיקלי - אפליקציה פופולרית בקרב דור ה־Z של דאבינג לשירים מפורסמים - היא כבר ממריאה ל־200 אלף עוקבים. פייסבוק? פחח. זה רק לבדיחות.
התוכן מורכב מתמהיל של אנג'ל בביקיני בים, אנג'ל משתפת ב"שגרת טיפוח השיער+איך אני מחליקה אותו", אנג'ל בביקיני ליד בריכה, אנג'ל מדגמנת תוכן שיווקי (בביקיני) וגם לא מעט אמירות ביקורתיות ("ניסיתי לעשות סקירה לנר עיסוי"). על כסף היא מסרבת לדבר, אבל לפי כמות התוכן השיווקי באינסטגרם ניכר שהיא עובדת יפה. הטקסטים, אם יש כאלה, הם לרוב בשפה האנגלית.
ברנס היא מסוג הטאלנטים שהטלוויזיה רוצה להביא למסך כדי להישאר רלוונטית. לכן בימים אלו היא מככבת בסדרה 'סוואגרז' (המשודרת בימי א'־ג' בערוץ yes kidZ), שמציגה בלי התנצלויות את העולם השטוח כמסך מחשב שבו טינאייג'רז חיים היום. ברנס לוהקה לצד סנסציות רשת אחרות בגילה פחות או יותר, שהפרויקט שלהם הוא הקמת סופרגרופ שישלוט באינטרנט.
לבית הקפה התל־אביבי היא נוחתת מהמושב שבו היא גרה, ליד אשדוד. בגלל גילה הצעיר, מתלווה אליה אמה האסרטיבית, דיאנה. קוסמטיקאית במקצועה, שעלתה לארץ בגיל שבע מברית־המועצות, אבל עדיין מתנהלת - ומנהלת את בתה - בקשיחות סובייטית. וכמו כל טינאייג'רית שאמא שלה עושה בושות, כלומר, נראית איתה במקום ציבורי ולא סותמת - בתה רוצה לקבור את עצמה באדמה.
הכל התחרבש - במילים שלה - כשהייתה בת עשר. עד אז הייתה ילדה מועשרת היטב, בת בכורה שקיבלה את שמה מאנג'לינה ג'ולי ומסבתא ג'ולי - בסדר הזה. הם גרו בכיף באחוזה רחבת ידיים במושב, עם ג'יפ ב־מ־וו בחניה ומלונות יוקרה. "אני זוכרת את אבא לוקח אותי לחנות צעצועים וקונה את כלללל החנות - ופתאום אמא באה", היא צוחקת.
ילדה של אבא, רוני. "היה לו שוק פירות וירקות, חנות בגדים, מכוניות, כל מיני", מערפלת הבת את מקורות הדולצ'ה ויטה. "היינו משפחה עם חופשות וארוחות יום שישי וריבים מסביב לשולחן. ואז זה נגמר".
במרץ 2011 ואחרי חקירה סמויה וממושכת, הגישה רשות המיסים כתב אישום נגד שלושה נאשמים וביניהם ברנס, בפרשה שכונתה בתקשורת 'הונאת המיליארד'. השלושה הואשמו בהשתמטות מתשלום מיסים בגין עסקאות פיקטיביות שערכן לא פחות ממיליארד שקלים, מתוכם רק ההשתמטות ממע"מ הגיעה ל־270 מיליון שקל. לצד הסכומים, ההאשמות כללו סחיטה באיומים, מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף ושימוש במסמכים מזויפים. השלושה, מובלים לבית המשפט באזיקים ובמדי שב"ס, כיכבו במהדורות החדשות. ובינתיים, הזוג ברנס מבין שצריך להסביר לבת בכיתה ג' מה קורה.
"אמא הסבירה לי שאבא בסדר גמור והוא עשה טעות", נזכרת אנג'ל. "בבית ספר זרקו לי מכל כיוון, 'אבא שלך גנב, אבא שלך בכלא'. אז פשוט ברחתי. לא רציתי לשמוע את זה. מה הרגשתי בפנים? שמבחינתי זה רק חלום ואני מתה להתעורר מזה. לא היה לי לאן לברוח. יום אחד ילדים בהסעה אמרו לי שאבא השאיר פתק והתאבד. אני עומדת ובוכה באוטובוס. אני מגיעה הביתה ובוכה נורא לאמא, 'איפה אבא? אמרו לי שהוא התאבד'. לא זוכרת מה היה, אבל יום אחרי זה היינו בבית מלון עם אבא שלי. למדתי מזה שאסור להקשיב לכל מה שאומרים מסביב".
ואיך הסבירו לך על הכלא?
"הם קראו לי לסלון. ישבנו על ספה שחורה והם שאלו אותי מה אני ארגיש במקרה שאבא ייכנס לכלא. היום אני יודעת ששניהם לא האמינו שזה יקרה, כי אבא שלי היה תמיד בדברים כאלה ותמיד התחמק מזה. אז לא הבנתי מה רוצים מהחיים שלי. לא הבנתי גם מה הכלא אומר. ראיתי את זה בסרטים. ידעתי שבאים לבקר ושיש מכות, סכינים, דקירות, שזה נורא מפחיד".
ואחרי השיחה?
"הייתי נסערת. הגוף כאב לי. היו לי סיוטים. שמתי תמונה של אבא מתחת לכרית ובכיתי. בואי נגיד שאם אני אהיה במצב כזה, אני לא אספר לילדים שלי שאבא שלהם ייכנס לכלא עד שזה לא באמת קורה. הייתי מעדיפה שלא היו מספרים לי".
דיאנה (מתפרצת): "לאנג'ל סיפרנו ראשונה, כי היא הבכורה ותמיד הייתה מאוד בוגרת. אולי זו טעות שלי אבל תמיד סיפרתי לה הכל. היום היא אומרת לי שזו טעות. ואני אוכלת אותה על זה כל יום".
אנג'ל, את זוכרת את הלילה לפני שאבא נכנס לכלא?
"אחותי ואני החלטנו לצבוע את החומה של הבית, רק כדי שיהיה לנו במה להתעסק. יצא מזעזע. ואז לאחותי התנפחו השפתיים מהצבע כאילו היא עשתה בוטוקס, וההורים שלי נסעו איתה לבית חולים. זה היה הלילה האחרון לפני שאבא נכנס לכלא. בבוקר אבא חיבק אותי ואמר שהכל יהיה בסדר והלכתי לבית ספר וזהו. הרגשתי ריקה".
דיאנה: "לפני שהוא נכנס לכלא הוא השאיר מכתב שהוא נפרד מאיתנו".
אנג'ל (בהלם): "הוא השאיר לך מכתב?! אני לא יודעת כלום על המשפחה שלי".
דיאנה: "היא מוחקת במוח את מה שהיא לא רוצה לזכור".
אחרי שהאב נכנס לבית הסוהר לרצות את עונשו - 11 שנות מאסר וחמישה מיליון שקלים קנס - המשפחה, הכוללת מלבד אנג'ל ואמה עוד ארבעה אחים, מוצאת את עצמה בלי עמוד התווך הכלכלי והרגשי. חסל סדר בזבוזים וחופשות פזרניות. "בהתחלה כן היה כסף מחסכונות", מספרת אנג'ל. "שלוש־ארבע שנים הצלחנו להתמודד, אבל בשנתיים האחרונות יש לחצים. אני מרגישה לפעמים שאני לא יודעת מה יהיה ומתי נלך מהבית הזה. יש חוב נורא גדול ואני לא יודעת איך ישלמו אותו".
ומן הסתם גם את צריכה לעזור.
"הייתי צריכה לנקות את הבית, שהוא ממש גדול אז קשה לנקות את כולו. גידלתי את אחי הקטן, שבדיוק נולד. בימי שבת רציתי שאמא תישן אז מהרגע שהוא קם לקחתי אותו והאכלתי אותו, שלא יעיר אותה. הייתי חוזרת מבית הספר ומיד מתחילה לעזור: בודקת שכולם אכלו, שומרת עליהם, עוזרת בשיעורי בית".
מה ילדה בת עשר יודעת לבשל?
"חביתה! הראשונה לא הייתה הצלחה, הצלחתי לקבל כווייה במצח כי קפץ עליי שמן. אחרי זה למדתי לעשות פתיתים ושניצל תירס".
* * *
והיו גם הביקורים בכלא, שבני המשפחה לא ידעו אם הם מפחדים מהם או מצפים להם. "הביקור הראשון היה זוועה", ברנס נושפת. "בודקים אותך עם גלאי מתכות ואז שמים אותך בחדר עם עוד משפחות. שם מחכים והכי צפוף. חשבתי שהיינו שם שעות. אי־אפשר לנשום. אחותי פיתחה קלסטרופוביה. חוויה מזעזעת. כל פעם בדקו אותנו כאילו אנחנו פושעים. מחפשים עליך עם גלאי מתכות וממששים אותך - הייתי בת עשר, לא חושבת שמגיע לי שימששו אותי או את האחים הקטנים שלי. הדרך חזרה הייתה נורא עצובה".
לאחר חמש שנים אושר לרוני לצאת לחופשות. הראשונה ארכה שעה בלבד. "היה מזעזע, הבנאדם בא והלך. הוא הגיע בשעתיים איחור עם שוטרים שדבוקים אליו כמו מסטיק, הולכים איתו לשירותים, להחליף בגדים, הכל. ואנחנו בהתמוטטות עצבים אחרי שחיכינו שעתיים. אני בעיקר זוכרת את הפחד שהוא תכף יצטרך ללכת ואת זה שהוא בכלל לא הרגיש בבית בגלל השוטרים. לא היה כיף.
"אני זוכרת פעם אחת שהחזרנו אותו לכלא מחופשה ופשוט התפללתי כל הדרך שיגידו לנו, 'רוני, אתה משוחרר, אתה יכול ללכת הביתה'. לא רציתי לבכות לידו כי לא רציתי שהוא יראה שאני חלשה. אז הייתי נורא בשקט, ומתפללת. ואז הוא נכנס לכלא ואני מתמוטטת, בוכה. ואני אדם שנורא קשה לו לבכות ליד אנשים. בזמן האחרון, בסדרה למשל, התחלתי לבכות המון. זו תקופה עם המון לחץ מהכל. היו לי כל כך הרבה אבנים בלב, הרגשתי שחונקים אותי".
אולי גם כעסת עליו?
"היו רגעים שהתבאסתי שהוא לא חשב ועכשיו הוא בכלא ואמא שלי צריכה לחיות לבד. אבל לדעתי נתנו לו עונש יותר מדי חמור. הוא לא רצח. לא אנס. עשה טעות".
הוא גנב המון כסף ועשה עוד כמה דברים, אז קיבל מה שכתוב בחוק.
"החמירו איתו נורא. לקחו תיק ותפרו אותו יותר מדי".
ודיברת עם אבא שלך פעם על הסיבה שהוא בכלא? על למה הוא עשה את זה?
"לא עשיתי איתו את השיחה הזו. לא יודעת למה".
אולי כי את מפחדת לשמוע מה הוא יגיד?
"אולי כרגע כן. כרגע אני מתמודדת עם הרבה דברים על הראש. גם התוכנית, גם משברים עם אמא. אנחנו לפעמים לא הכי מסתדרים בגלל הדברים הרגילים".
ואבא?
"אני אפילו לא יודעת מה יקרה ביום שהוא ישתחרר. זה מלחיץ אותי. אני לא זוכרת איך היו החיים כשהוא איתנו. ופתאום הוא יהיה בבית? לא יודעת איך זה החיים איתו".
מתי הוא אמר להשתחרר?
דיאנה: "היה דיבור שהוא ייצא עוד מעט אבל בגלל הקנס הוא לא יכול לצאת".
אנג'ל: "על זה למשל לא צריך לדבר!"
ממעריציה, לעומת זאת, אנג'ל לא חסכה בפרטים לא נעימים. בסרטון שהעלתה ליוטיוב לפני חצי שנה סיפרה על אביה. כ־300 אלף איש צפו, התגובות היו מרגשות ומספר החיפושים בגוגל של המילים, 'אבא של אנג'ל ברנס' המריאו. בהמשך אביה אף הפך לסטטיסט בהצגה שלה, כשהגיע לביקור מהכלא. באחד הסרטונים הוא נראה בכיפה שחורה וזיפים, מאפר את בתו. מבחינתה, הכניסה שלו לפריים הגיונית לגמרי. "אני נורא גאה בו", היא אומרת. "תמיד היו כותבים לי בתגובות, אבא שלך בכלא וכאלה. החלטתי להפסיק את זה".
בסרטון על אבא אמרת לצופים: אם אתם רואים את ההורים עושים משהו לא בסדר, תגידו. ידעת שהוא עושה משהו לא בסדר?
"אני לא חושבת שאבא שלי חשב לפני מה יקרה ושהוא לא יראה את המשפחה שלו. (מרימה את הקול) אז אני כן, כועסת על זה. כן, זה מעצבן אותי. אבל זה כבר קרה".
כלומר, הצלחת להשלים עם זה?
"אני כבר בשלב שאני אומרת תודה שזה מה שקרה ולא יותר גרוע".
* * *
בגיל 15, הגיל החוקי שבו מותר להעסיק קטין תמורת משכורת, התחילה להביא את הכסף הביתה, לאמא. "וזה שהיא יכולה לעשות קצת כסף בקטנה עוזר לי בהוצאות של הבית", מוסיפה האם. "זה עוזר לי המון".
אנג'ל, על מה את מבזבזת?
"לא ממש מבזבזת כרגע. רוצה אוטו. רוצה רישיון. בגדים. נגיד, עשיתי עכשיו יום הולדת ולא ביקשתי ממנה שקל".
דיאנה: "וזה עניין של כמה אלפים".
מה היה שם?
"שכרתי וילה, קניתי מתנפחים, אוכל, כלים. בגד ים השגתי בשת"פ. אבל עשיתי הכל לבד. זה ימבה כסף. אמא אמרה לי שהיא לא יכולה לעזור לי כי יש את הקייטנות והכל, וגם אמרתי לה שאני לא מוכנה שהיא תוציא כסף. גם את הווילה רציתי לשלם אבל אבא רצה לתת לי ליומולדת. אחד מימי ההולדת הכי כיפים שהיו לי. הכל לטובה, מבינה?"
"הכל לטובה" הוא מהביטויים האהובים על אנג'ל, לצד "תהיה מי שאתה", "אל תוותר על החלומות שלך" ועוד סלוגנים בטעם דיאט קולה. בניגוד לפרסונה הבטוחה בעצמה על המסך, בחיים עצמם היא משהו אחר: יפה מאוד, זהירה מאוד, נראית קצת כבויה יחסית לבת 16 שרק התחילה את החופש הגדול. כנראה זה בגלל שלברנס אין ממש חופש, בעקבות 'סוואגרז' ושאר עיסוקיה. "אבל אני משתדלת בחופש הגדול הזה להיות יותר עם חברים כי בחופש שעבר ממש התרחקתי ועבדתי הרבה. כל היום רק חיפשתי איך לקדם את עצמי".
ואולי היא גם מנסה לפצות את עצמה על תקופה איומה מבחינה חברתית. "עברתי שיימינג המון פעמים. פתחו לי דף שנאה, שמו תמונה שלי שם עם זנב. בכיתה היה גם שיימינג פנים אל פנים. באמצע השיעור ילד אחד נעמד ואמר לי, 'תקשיבי טוב, את חיה בסרט, תעופי מפה, אנחנו לא רוצים שתהיי כאן'. השפיל אותי. קמתי ורצתי החוצה בבכי".
ברור. לא היית מוכנה לזה.
"זה היה אחרי תקופה ארוכה שעשו לי את המוות. כל הזמן ירדו עליי. נגיד כשאמרתי שאני שחקנית, פשוט היו מתפקעים מצחוק. לא היו מזמינים אותי למסיבות. לא הייתי ילדה אהובה. היו את אלו שהלכו לצד, הצביעו וצחקו עליי. וזה לא תמיד היה ככה. ברגע שאת מתפרסמת כולם נוראאאא אוהבים אותך ורוצים להיות איתך כי את סלב. ואז כשזה דועך אין להם מה לעשות איתך".
אז ההצלחה ברשת מנחמת?
"כן. מרגש אותי כשמצלמים ומחבקים אותי. מישהי הציעה לי נישואים בטלפון (צוחקת). רדפו אחריי ביום העצמאות במושב. בצילומים קפצו עליי 50 ילדים. פעם באה אליי ילדה בוכה ורועדת ברחוב, מרוב התרגשות! לקחתי אותה, חיבקתי אותה. הסברתי לה שהכל בסדר".
ומה עם בנים?
"כרגע לא..."
לא מה?
"לא מתעסקת בזה".
היה לך פעם חבר?
"לא. חוויתי אהבה נורא מאכזבת ונפגעתי. אני מפחדת להיפגע שוב. רוב הבנים גיבורים בווטסאפ ובמציאות אין לזה המשך. אני גם מאוד עסוקה ולא צריכה משהו שיסיח את דעתי. אני לא אגיד 'לא' אם יבוא משהו טוב, אבל בינתיים לא מגיע משהו כזה ואני לא אתאמץ ואחפש".
אז מה את עושה עם חברים? נרגילות? אלכוהול?
(מזועזעת) "לא. לא צריכה את זה. ההורים נותנים לי דוגמה. אצלי השתייה זה פיוז טי".
אז מה את אוהבת לעשות? איפה את משחררת?
"כדורגל. אוהדת ברצלונה. חולה על ניימר. לא יצאתי לטיול שנתי כי ראיתי משחק כדורגל. ומצחיק שהתירוץ שלי היה שאבא שלי בא מחר לביקור ואני לא רוצה להפסיד".
לפנייה לכתב/ת 
